11/16/2021
״זה כמו קסם״
המשפט המסכם שפשוט יצא באוטומט,
כששיתפתי על מטרה שאני עובדת עליה כרגע
קורה פה קסם, זו היתה התחושה לרגע.
ואז קלטתי את המילים שיצאו לי וחייכתי
״טוב זה לא באמת קסם״
המשכתי...
״אני מתאמנת על זה כל יום בשבועיים האחרונים,
אז זה ממש לא הוקוס פוקוס״
שינוי כלשהו, מצריך אימון,
מתמיד, עקבי
ומה שמחזיק אותנו,
ונותן לנו מוטיבציה לשמור על מה שכבר השגנו
ולהמשיך
זה לראות את הדברים הקטנים *שכבר עשינו*!
שינוי הוא ממש לא הוקוס פוקוס
זה קורה כי נעשית פה עבודה
וכמה חשוב לעצור
להראות ולתת *לעצמנו* אהבה
על הדרך והעבודה שנעשית
ולהגיד לעצמנו כל הכבוד❤️
09/06/2021
אחח איזו שנה מרגשת מלאת חוויות מסתיימת לה 🤩🤩🤩
ולחיי השנה החדשה שנכנסת
שעומדת להיות מרגשת ומלאת חוויות גם היא ❤️
בריאות לכולנו
ושתהיה שנה ״פשוט״ טובה 😘
לחיים חברים🥂
06/30/2021
הכל מתחיל בנו.
משפט שהתחשק לי לתזכר היום
ואז נזכרתי במקרה שקרה לי לפני כמה חודשים
----
נתקלתי בחבילה שהגיעה בטעות
לבניין שלנו
והייתה שייכת לדירה בהמשך הרחוב
לקחתי את החבילה, לחצתי על אינטרקום הדירה
מישהו בצד השני...שאל ״מי זה? ״
לשבריר שניה תהיתי אם לספר את הסיפור
ואז עניתי: ״חבילה״ (כאילו אני השליח)
הוא פתח את דלת הלובי,
הנחתי את החבילה
איפה שמניחים את החבילות
—-
אחרי שהלכתי,
אני זוכרת שהרגשתי עקיצה
וכהרגלי כשמשהו מגיע,
אני מבינה שאני צריכה רגע לעצור
ולבדוק
--
הבנתי שהיה שם
רצון שמישהו יעריך את המעשה שלי
ויראה מה שעשיתי בשבילו
—-
רגע.... שאלתי את עצמי:
📍זה באמת משנה?
📍האם עשיתי את זה בשביל התודה או
📍כי רציתי לעשות מעשה טוב?
—-
המענה
ביטל את *האוטומט*
(בכל זאת זה משהו שצריך להתאמן עליו)
נזכרתי
שאני לא עושה דברים בשביל אחרים
אני עושה בשביל *שאני* ארגיש טוב
ועל הדרך אנשים נהנים מזה!
---
דמיינתי איך הוא שמח לקבל חבילה שאיחרה,
ושחסכתי ממנו התעסקות בירוקרטית מיותרת - וזה עושה כיף!
ולכן בדיוק כאן!
לראות את עצמי
את הטוב שעשיתי
ולהגיד לעצמי
״כל הכבוד עידית!
תודה שהיה לך אכפת
ועל הטוב שעשית!״
זה באחריותי
כי הכל מתחיל בנו,
אנחנו לא צריכים שמישהו אחר ירים לנו.
וממש לא אשים את ההרגשה שלי בפיו ובעיניים של אחר
זה באחריות שלי
אז יאללה בואו נרים לעצמנו
06/10/2021
והשבוע מתוך חדר האימון
עלה הנושא של קבלת החלטות
---
אחרי שקיבלנו החלטה
מגיע החלק הקריטי
שבו אחנו משתפים החלטה שקיבלנו
ואז קורה דבר הזוי,
כל אחד מתחיל להשמיע את דעתו,
ולכל אחד יש משהו אחר להגיד,
יש כאלה שאוהבים, מתחברים, עפים על ההחלטה, מחזקים
ויש את אלה שמבקרים, שלא אוהבים את הרעיון
ומשמיעים את דעתם ומרימים גבה
עכשיו עם כל הכבוד והאהבה לסביבה שלנו,
בין אם זו המשפחה הקרובה שמכירים את חיינו לעומק
ובין אם אלו שמכירים אותנו חלקית
חשוב להזכיר!
כל דעה, אם אהבנו לשמוע או לא!
אין לה שום קשר אלינו!
היא נאמרת מתוך האני מאמין של המעיר
היא נאמרת מתוך ראיית העולם, נקודת המבט
ואיך שהם חווים ומרגישים באותו רגע!
ואגיד את זה רגע שוב
אין לה שום קשר אלינו!
ולמה אני מזכירה את זה..
כי הדעות הפחות נעימות לנו לאוזן
הן המטלטלות אותנו,
מכניסות בנו עוד חששות,
עוד תחושה שאולי החלטנו לא נכון
וחוסר בטחון
ופוגעות בנו להמשך.
אז לא!
תזכירו לעצמכם,
ההחלטה כבר התקבלה,
תחגגגו את ההחלטה שהתקבלה
ואל תתנו לאף אחד לערער אתכם
יש מה נכון להם ויש מה נכון לנו!
תגידו לעצמכם בחיוך
״המילים האלה לא קשורות אלי!
המילים האלה הן
מתוך נקודת מבטו וחייו של המעיר
ולא על החיים שלי״
והחיוך הוא החלק החשוב פה
אז אל תשכחו 😘
06/04/2021
תקופה ניסיתי להסביר ולהרגיל את סהר
שאחרי שהוא מנגב את הידיים
שיחזיר את המגבת למקום.
תכלס פעולה פשוטה,
או שלא?!
כמה שחזרתי על עצמי
הסברתי, כלום לא השתנה.
המגבת המשיכה להיות על הרצפה,
או זרוקה איפשהו בבית
לעיתים אפילו חשבתי שעושה דווקא.
ערב אחד,
ירדה בי התובנה שככה זה לא עובד
חייבת להיות דרך אחרת,
--
שהרי מדובר בהרגל,
וכיאה להרגלים
הרגל - צריך להיות משהו
שהוא באוטומט שלי,
שלא דורש ממני מחשבה נוספת,
כי אם הוא לא נוח לי,
לא אינטואיטיבי לי
השינוי לא יקרה ובטח
לא יהיה אפשרי להתמיד איתו
---
ובעצם זה מה שקרה גם פה
הבנתי שמה שאני מבקשת
לא זורם
וניסיתי כמה דרכים עד שברגע אחד
השינוי קרה כמו קסם.
—-
תמיד נזכר מה המטרה שלנו
אם משהו מסויים לא הולך,
אין סיבה ללכת באותו השביל,
ולהתמיד באותה הדרך,
משהו צריך להשתנות
כי בטוח יש עוד אופציה 🌟
04/18/2021
השבוע משהו הציק לי,
הרגשתי תחושת אי נוחות בגוף שלי,
לא ידעתי לשים על זה את האצבע
ודווקא ביום העצמאות, סימבולי משהו
אחרי כמה חודשים טובים,
החלטתי לפתוח את המחברת ולכתוב.
התחלתי לכתוב ולהוציא
נכתבו שם כל מיני רגשות ותחושות,
ומפה לשם התגלגלתי לתחושת כעס
כעס על עצמי, על פחדים, על תחושה שהפכתי לתלותית
ובעצם איך חזרתי אחורה בזמן
לא אכנס להשתלשלות העניינים,
אבל היום, 4 שנים שאנחנו בארה״ב ואני בלי רישיון מקומי
אני עידית שאוהבת לנהוג
אני לא נוהגת!!
ועכשיו עוד יותר ברוד טריפ כשכל דבר זה במרחק נסיעה
הפכתי לתלותית בעידן בצורה עיוורת.
בום! הכיווץ!
הבנתי שעם כמה שקשה לי להודות,
הפחד ניהל אותי!
הנושא כבר הציק לי לפני,
וכמה שתקשרתי לעידן לפני
הסתבר שביני לבין עצמי,
לא השלמתי וקיבלתי את הסיטואציה
ולכן זה לא הסתיים עם עצמי שם.
כי כל פעם שדיברתי עם הלקוחות שלי
בעיקר מאז היציאה לרוד טריפ
על לקיחת אחריות על החיים שלנו,
שמתי לב לכיווץ קטן בבטן.
ומאחר לא עצרתי רגע לתת עליו את הדעת,
להבין את המשמעות
הכיווץ המשיך והציק
וגדל והתחיל להופיע בעוד היבטים
ולהפריע לי במחשבות
ויצר מתיחות עם עידן
עד שהשיג את תשומת ליבי
הבנתי שזה עצר אותי מלגדול
אי שם הוא ניהל אותי גם בתת מודע!
ועכשיו הבירור הזה עם עצמי
הפיל לי אסימונים וחיבר לי נקודות
והתזכורת הזו, שכל תחושה שמגיעה
היא מדוייקת
ויש לה סיבה למה היא מגיעה
ועד שלא תקבל ביטוי
והתייחסות הולמת
היא לא תלך
וטוב שכך
לשבוע חדש של
יצירה, גדילה ואהבה
עידית ❤️
04/09/2021
בעוד שלושה ימים אנחנו ממשיכים ליעד הבא
אחרי כמעט שלושה שבועות במדינת ג׳ורג׳יה,
בעירייה קטנה
בסופ״ש הקודם יצא לי בהערת אגב,
״בא לי כבר להמשיך ליעד הבא״
באותה נשימה מהר מאוד התחלתי
*להסביר״ ולשכנע את עצמי
*למה* בא לי כבר ללכת
והסיבות התווספו וזרמו
ועם כל היתרונות שיש למקום,
הצלחתי לראות רק מה לא טוב בו
ואז אני קולטת,
רגע אין לי מושג מה יהיה ביעד הבא
ככה אני רוצה להעביר את הטיול שלנו?
ולהיות עסוקה בצעד והמקום בא?
באותו רגע,
הזכרתי לעצמי
שאנחנו נמצאים בדיוק
במקום שאנחנו צריכים להיות בו
מבלי לשנות
יחד עם הקבלה של התחושות
כי מה שקורה עכשיו
זה בדיוק מה שנכון לנו עכשיו
אנחנו אף פעם לא רואים את כל התמונה
אז כדאי שאתרכז במה שקורה עכשיו
ואלמד איך להוציא הכי טוב שאני יכולה מהמקום עכשיו
03/04/2021
זמן לעצמי עאלק 😆
לא אחת קורה,
שאני בזמן האימון,
עיניים עצומות, אוזניות,
מוסיקה גבוהה,
מייצרת לעצמי ניתוק מוחלט
מהסביבה
ובאים הבנים לשאול שאלות,
דווקא אז הם צריכים לבדוק משהו בנייד,
לא מוצאים בגדים...
ההפרעות האלה, מטריפות אותי,
מעצבנות!
בעיקר קלטתי,
שהם באים, צריכים משהו נקודתי
והולכים
ואני???!!
נשארת עם העצבים! עם המחשבות,
שאין לי שקט,
שאני לא מוצאת לעצמי את המקום שלי,
אבל המחשבות האלה הן אצלי ושלי.
החלטתי לשנות גישה,
שאלתי את עצמי
איך *אני* יכולה להשפיע על הסיטואציה
והחלטתי שכל פעם שהם באים,
אני עונה, באהבה, בסבלנות
לפעמים זה לעצור ולענות לשאלה
ולפעמים
״אכין/אביא לך כשאסיים עוד x דקות״
הרי הרגעים האלה מגיעים הרבה,
כולנו בבית אחד ואי אפשר לעשות ניתוק מוחלט,
ההחלטה הזו הביאה לשינוי מיידי,
קודם והכי חשוב אצלי!
ומכאן דרך ההתנהגות שלי,
השפיע על ההתנהגות שלהם,
של איך עידן רואה את הזמן שלי,
ובטח איך הילדים רואים את הזמן שלי
הכל מתחיל בי| בנו ❤️
06/30/2021
06/10/2021
06/04/2021
04/18/2021
04/09/2021
03/04/2021