06/03/2023
עוד נכון גם להיום.
תגידי מה את מתכוונת? השתיקה שלך רועמת, איזה יום עצוב.
תגידי כי זה כמו מלכודת, לא צחקת כבר איזה חודש, תגידי משהו.
תגידי כי כמעט שכחתי מה זה רגש, כמו שלימדת אותי, לא מרגיש אפילו יום.
תגידי, כי אולי נכון, לא לפתח ציפיות, לא לפתח אשליות.
איך זה קורה בין שני אנשים?
לעיתים קרובות, לאחר שבנו כבר עולם משותף.
איך זה קורה? מדוע? איך זה ששיעור הגירושים עומד על 50% בעולם?
האם מוסד הנישואין הולך ומתפורר?
האם אין כבר נצח בעולם?
מה זה שמחלחל באיטיות אל חדר המיטות ומקפיא את החלל בין שני לבבות ?
מלא שאלות.
מלא תאוריות שיגידו שהחשק נשחק בהיעדר התשוקה, בכמות הכעס בינו לבינה, בשתיקותיהן הרועמות של נשים נהדרות וברעמים שקטים של גברים נפלאים שטעו בארץ הפלאוּת.
מה זה שגדל בתוך כל אדמה, טובה ככל שתהיה ומבקש להתפזר בה כזרעים?
מה מבדיל נישואין טובים לאחרים שכשלו ומדוע קשה לנו כל כך לשחרר את הבלו פרינט שלנו ולהקשיב ללב הפועם בנו בחוזקה יותר גדולה מכל אמונה קיימת?
האמת היא שלאחרונה, בעבודה שלי עם נשים שהן גם אמהות, גיליתי עד כמה הכעס שלנו מודחק ומוסתר, כמעט נעלם מהשיח, לא קיים בשום אינסטגרם ואפילו בגוגל היה קשה למצוא לו הוכחות.
ועדיין, במשרד, שבוע אחר שבוע, אני פוגשת אותן, כעוסות ומלאות רגשות אשם.
כועסות על גופן שהוחרב לטובתם של הגוזלים שלהן, כועסות שנלקחו מהן אברי המין שלהן והפכו בין רגע לאברי הזנה כאובים.
כועסות.
כועסות בשקט על העולם שהיה להן ולעולם לא יחזור שוב וטומנות את כאבן בתוכן כמי שחטאו להרגיש כך ולא להתמלא בהודיה אבסולוטית.
רגשות האשם מקננים בן ומאכילים את הבּושה שקיימת בכולן. בכולנו. בני ובנות האדם.
הבושה השקטה היא כמו מפלצת רעבה והיא הופכת גם את הגוף היפה שלנו למזון משובח בעבור גדילתה.
וכך, לאט לאט, הכעס והבושה מתמזגים למפלצת חסרת מימדים ודורשים עוד מקום במיטה, עוד מרווח נשימה, עוד שתיקות ועוד מרחק בין האמהוּת לבין הנשיות שלנו.
קראתי פעם באיזה ספר על ״גדר ההפרדה״ הזו, על ערימת הכריות במיטה, על המועקה הזו שאף אחד לא מדבר עליה, אפילו בתוך זוגיות נהדרת.
אז מותר לך לכעוס, זה בסדר, זה לא מבטל את כל הטוב והפרפרים שיש לך בבטן מלהביט בילדייך. וזה לא מבטל את כל ההודיה שיש לך על אישך.
מותר לתת לו, לכעס, מקום.
שלא ירד למרתפים של הבושה,
שלא יגדל בתוכך למפלצת,
כך הוא יחלוף כפי שבא
ואת תהיי
אישה משוחררת
ומותרת
לכל הרגשה.
ואם את כבר נחנקת מבפנים תתחילי מלפתוח איזה חריץ קטן של אור, שייכנס אויר אחר אל נשמתך ואת תהיי שוב חופשייה להרגיש.
💜
