מירית שגיב-אימון לקשב וריכוז

שבוע שעבר הסתיימה השתלמות לצוותי הוראה בנושא ADHD - מהפרעה למתנה. תודה למורים על הקרדיטים.

היא קיבלה המלצות מהשוות של פרדס חנה כרכור, והגיעה אלי עם הבן שלה לפני 3 שבועות. הבן שלה כבר בן 13, נער גבוה וצנום , קיים איבחון לקשיי קשב וריכוז. לאחרונה כבר נדלקו כל נורות האזהרה בבית ספר, המורים והמנהל איבדו את הסבלנות ויכולת הסליחה . לאורך השנים היה שקט והתנהל ברמה נורמטיבית בבית הספר. בשנים האחרונות הוא כבר לא מקבל מרות, הוא נוטה להסתבך ולא פעם ההורים מקבלים הערות על התנהגות שלילית, הוא נשלח לחדר המנהל, מורחק מבית ספר למספר שעות/ימים. לפני 3 שבועות התחלנו את התהליך: גיליתי נער פיקח, לא מקבל הנחיות כברור מאליו, מתנהל כסנגור ברמ"ח אבריו, ונראה שעוד דרך ארוכה לפנינו, והנה הקסם לא מאחר להגיע- הערה חיובית, ציון לשבח ועוד ממורה לשפה- מקצוע שמסומן אצלו בעייתי ומאתגר יותר.
תודה לשוות של פרדס חנה-כרכור שהמליצו עלי, תודה לך המורה שראית אותו, תודה לך נער שנרתמת לתהליך, ותודה להורים שנתנו לי את הקרדיט לעבוד איתו, להראות לו את הדרך, וביחד לצמוח ולזנק קדימה. עוד דרך לפנינו להתאמן על הטוב הזה, אבל בהחלט התחלנו בטוב.

היא רק בכיתה ג', היא הגיעה מרחוק עם אבוש שלה, ההורים שמעו המלצה ששווה בשבילה לנסוע ולהיפגש אחת שבוע. היא התיישבה ושיתפה בסיפור שלה, ילדה חכמה, רהוטה ודמעות זולגות על לחייה. היא סיפרה על קשיים חברתיים, וכל דמעה כמו ייצגה את הצריבה, העלבון והתסכול שהיא חווה מזה זמן. לא יודעת איך לצאת מהלופ שאליו נכנסה. מרגישה שחברות מתרחקות ממנה, ומה היא עושה בהפסקה כשהיא עצובה? נכנסת לתא השירותים כדי להירגע. אבל עכשיו היא כבר לא בתא השירותים לבדה, היא כאן במקום בטוח. בטוח לשתף על הקשיים ולתת לה כלים מותאמים להתמודד, להתקדם הלאה לסגל עשייה, שתטיב עם המקום שבו היא נמצאת. הגוף שלה אט אט משתחרר מהלחץ, הדמעות הופכות לחיוך, לצחוק... יחד צחקנו על איזה מזל שהיו שם האוזניים לעצור את זווית החיוך שהשתלטה על פניה. התמונה להמחשה בלבד.

כששואלים אותי מה אני כל כך אוהבת בעבודה שלי, ואם לא קשה לי. זה בדיוק זה... מודה על כך שהתברכתי, ומעריכה כל כך את הזכות שנפלה בחלקי

היא הגיעה עם אבא שלה. נערה בת 14 צנומה, שיער מתולתל, תלתל שובב מכסה מצח גבוה ועיניים נבונות. האבא פנה אלי בקריאה נרגשת, בדאגה: קשיים חברתיים גרמו לה להסתגר ברמה מדאיגה, להתרחק מכל מה שאי פעם גרם לה לשמחת חיים.
לאחר 3 מפגשים של אימון משולב בטיפול, היא הביעה אמון, נאותה לשתף פעולה, יצאה מהסגירות שגזרה על עצמה. לאט לאט החלה לשלוח אותות בצורת קשרים חברתיים, חזרה לחוג האופניים שהיא כל כך אהבה, הבטחון העצמי שלה התחזק, הציונים השתפרו, והזיק בעיניים חזר אליה בחיוך שובה לב. הקשר עם ההורים המרוצים נמשך, ואז שוב צלצול טלפון, ההורים מאוד מודאגים: הם רוצים לשמח את הבת שלהם, הודיעו לה שיקנו לה אייפון 14, והיא ענתה להם בעדינות, בצניעות ובדרכה שלה :
"אני מעדיפה במקום זה להמשיך את המפגשים אצל מירית"
תודה על שהמקצוע הזה בחר בי.
אם גם אתם מכירים נערים או בוגרים שאם היו צריכים לבחור - חשוב היה להם יותר הקידום האישי, הרגשי, לפתור את הקונפליקטים בעולמם - אשמח ללוות אותם, ולעזור להם.
מירית שגיב: 0504403404

כל אחד ואחד מהלקוחות שלי, מרחיבים את חדרי הלב, הם חלק מההוויה שלי במהלך המפגשים וגם הרבה אחרי...
אז סיימנו את המפגשים עם ניקול לפני שנה, היא התפתחה, התבגרה, ונפטרה מהמצוקות שלה.
אמא של ניקול ביקשה את עזרתי בתהליך, שיתמוך בניקול כשהיא עוברת לחטיבה.
תודה, על הזכות לסייע

כל מי שסטודנט או בסביבת סטודנטים יודע שזו תקופה לחוצה של מבחנים...
יודעת שהתהליך והתרגול שאני מלווה, תורם חד משמעית לעליה ברמת הביצוע וביכולת להביא את הידע למבחן... 65% יעילות בביצוע?!😇 אני לא תארתי לעצמי עד כמה

שבוע שעבר הגיעה אלי דורית (שם בדוי) לקוחה חדשה, היא בת 23, היא באה מרחוק, שמעה שזה יהיה שווה לה. הגיעה אלי עם בעיה שמאוד מטרידה אותה:
היא רוצה להירשם למסלול למצטיינים באונ' תל אביב הנדסה ביו רפואית ומדעי המוח, היא זקוקה לפסיכמטרי מאוד גבוה
אלא שהיא סובלת מחרדת בחינות: מגיע מבחן גורלי- במקרה זה הפסיכומטרי, היא נושמת בכבידות, הדופק עולה, היד רועדת, בחילה, מחשבות מתבלבלות עושה טעויות מטופשות של לחץ. ככל שמתקרבים למועד המבחן או הסימולציות, צצות כמו סיכות המחשבות השליליות- אני לא אצליח, אין לי סיכוי, אני אכשל, ואם אכשל לא אמצא עבודה מתאימה, וגם החבר יעזוב אותי כי אני לא כזאת חכמה, ואני גם לא אפרנס את עצמי בכבוד ובכלל לא אמלא את היעוד שלי בחיים (זה מה שנקרא הטיית השליליות)
היא מבריקה והיא משקיעה, לומדת במלוא המרץ קורס פסיכומטרי, מתרגלת בבית, מגיעה להישגים גבוהים מאוד ל- 760
אבל בזמן אמת- במבחן שלפני מבחן הפס' שעשתה לפני 3 חודשים וגם בסימולציות היא- מתרסקת עם ציון נמוך ביחס ליכולות של בציון 580
היא לא מצליחה להביא את הידע שלה למבחן.
לאחר המפגש הראשון של האימון+טיפול להסרת חסמים רגשיים:
היא הגיעה למפגש השני, לאחר הסימולציה, ואני מצטטת: "אני יותר רגועה, אני שולטת במבחן והוא לא שלט בי. אני יותר מאוזנת, יותר שקולה. והתוצאה. ציון בפס' 715 "
אז לפעמים, גם אני מופתעת מהקפיצה הקוונטית והערך שיש למפגש בודד בשיפור היכולות, ולפעמים זה לוקח יותר זמן
אבל תמיד, תמיד יש שיפור והתקדמות, ומי שמגיע ומתמיד בתהליך יוצא אחרת – הגרסה היותר טובה של עצמו.

היא הגיעה אלי לקליניקה, בשנות ה- 40 לחייה, עיניים כחולות יוקדות, אבל מעט כבויות.
אמרה שהיא בסערת רגשות, זועקת, מרגישה אבודה.
אני לא יודעת מה לעשות עם הבת שלי !
מתוך דבריה ניכר עד כמה היא הגיעה לנק' רוויה. עשתה כל מה שהיא יודעת על מנת להצליח לנהל ארח חיים נורמטיבי עם עוד שני ילדים בבית.
הבת שלה (סיגל שם בדוי), בת 10 עם ADHD , שהלך והסתבך (זה קורה פעמים רבות כשההפרעה לא מטופלת כראוי) ובשנה האחרונה התלוו לזה גם חרדות ו- OCD ברמות של יום יום מצמצמות את חייה עוד ועוד- כדורים על חולצת הטריקו של בי"ס הורסים לה את היום, אסור שישבו לה על המיטה, אסור שיראו ברך חשופה, אסור שתראה ורידים בולטים בשורש כף היד.... והחיים בבית הפכו לסיוט מתמשך.
וסיגל, מה את היית רוצה? שאלתי בפגישה אחרת.
החלום שלי שלא יהיו ריבים בבית, ותגמר הקורונה, ושטליה, תלמידה בכיתה, תפסיק להיות שתלטנית.
הבנתי, יוצאים לדרך, בסבלנות במתינות בקצב הראוי לסיגל, בשילוב עם שיחות עם אמא של סיגל.
יחד, נדבר באותה שפה, מסרים ברורים משולבים בבית ובקליניקה, נגלה את החוזקות של סיגל, נקלף את הבוץ מעל מתנת הקשב והריכוז. יד ביד בליווי עד להשגת המטרות של סיגל ושל אמא של סיגל. תודה על הזכות לעזור.

היום פגשתי לראשונה לקוחה בת 55 מאיזור הצפון, אישה נעימה, בהליכי פרישה מתחום ההוראה. אז ככה, ותוך כדי שאני מנתחת את נקודת הראות שלי על מצב העניינים, שבו היא נמצאת, היא פתחה זוג עיניים ושאלה בפליאה: "מה זה את מכשפה או קוסמת?" איך ידעת?!
.. אז אני לא קוסמת, אבל כן, בשבילי תחום האימון והטיפול היה מאז ומתמיד 'עולם קסום'.
הזכות לגעת בחיים של אנשים, לגרום להם לשינוי מיוחל, לצפות על תהליך הריפוי הפנימי, העוצמתי - זה מרגש אותי כל פעם מחדש.
הלקוחות מעידים שהם רגועים יותר, מאושרים יותר, ולפעמים זה אומר פחות ציפרלקס, פחות ליתיום ודומיהם.
הקליניקה שלי בזכרון יעקב (מקבלת מכל הארץ) 0504403404
(תודה לקתרינה יו על היצירה המהממת)

חרדות הן נחלתם של אנשים כמעט בכל גיל, הן עושות שמות בחיינו, הן משתלטות על מאגרי האנרגיות שלנו ומונעות מאיתנו לבצע את הפעולות שהיינו רוצים, ממש מסנדלות אותנו. אז כשקיבלתי השבוע את ההקלטה הזאת מלקוחה צעירה שלי, התרגשתי ממש...
"מירית אני רוצה להגיד לך משהו, שעכשיו אני מרגישה שבתחילת המפגשים שלנו הייתי מרגישה חרדה כל יום, בלי הפסקה, גם בשישיבת. ואת עשית לי טוב על הלב, ובזכותך אני כמעט לא פוחדת משום דבר כמעט".