14/03/2021
שבוע שעבר הגיעה אלי דורית (שם בדוי) לקוחה חדשה, היא בת 23, היא באה מרחוק, שמעה שזה יהיה שווה לה. הגיעה אלי עם בעיה שמאוד מטרידה אותה:
היא רוצה להירשם למסלול למצטיינים באונ' תל אביב הנדסה ביו רפואית ומדעי המוח, היא זקוקה לפסיכמטרי מאוד גבוה
אלא שהיא סובלת מחרדת בחינות: מגיע מבחן גורלי- במקרה זה הפסיכומטרי, היא נושמת בכבידות, הדופק עולה, היד רועדת, בחילה, מחשבות מתבלבלות עושה טעויות מטופשות של לחץ. ככל שמתקרבים למועד המבחן או הסימולציות, צצות כמו סיכות המחשבות השליליות- אני לא אצליח, אין לי סיכוי, אני אכשל, ואם אכשל לא אמצא עבודה מתאימה, וגם החבר יעזוב אותי כי אני לא כזאת חכמה, ואני גם לא אפרנס את עצמי בכבוד ובכלל לא אמלא את היעוד שלי בחיים (זה מה שנקרא הטיית השליליות)
היא מבריקה והיא משקיעה, לומדת במלוא המרץ קורס פסיכומטרי, מתרגלת בבית, מגיעה להישגים גבוהים מאוד ל- 760
אבל בזמן אמת- במבחן שלפני מבחן הפס' שעשתה לפני 3 חודשים וגם בסימולציות היא- מתרסקת עם ציון נמוך ביחס ליכולות של בציון 580
היא לא מצליחה להביא את הידע שלה למבחן.
לאחר המפגש הראשון של האימון+טיפול להסרת חסמים רגשיים:
היא הגיעה למפגש השני, לאחר הסימולציה, ואני מצטטת: "אני יותר רגועה, אני שולטת במבחן והוא לא שלט בי. אני יותר מאוזנת, יותר שקולה. והתוצאה. ציון בפס' 715 "
אז לפעמים, גם אני מופתעת מהקפיצה הקוונטית והערך שיש למפגש בודד בשיפור היכולות, ולפעמים זה לוקח יותר זמן
אבל תמיד, תמיד יש שיפור והתקדמות, ומי שמגיע ומתמיד בתהליך יוצא אחרת – הגרסה היותר טובה של עצמו.