11/09/2026
כאשר אני ניגש לעבודה, אני מתחיל מהמחשבה על האובייקט, על הקומפוזיציה ועל הדמות שתעניין אותי בעשייה. מתוך התמונות הקיימות אני בוחר את הדמות, וברוב המקרים מקבל אישור מהדוגמנית להשתמש בתמונה שלה. משם מתחיל שלב הסקיצה והחשיבה — מה נכון ומתאים לי באותו רגע, איזו טכניקה לבחור, אילו שילובי צבעים ואילו גימורים. הרבה מהדברים האלה אני מתכנן בראש עוד לפני שאני מתחיל לעבוד, אבל גם במהלך העבודה עולים רעיונות חדשים ומשנים את הכיוון.
מתוך מחסן העצים שלי בנגרייה אני מלקט גוונים שונים של עץ ומסדר אותם לפניי, כמעט כמו פלטת צבעים של צייר. חתיכה אחר חתיכה מתחברת לקודמותיה, עד שנוצר פסיפס עדין של דיוקן פנים. כל כתם צבע, כל גוון וכל חתיכת עץ שעברה את זמנה ומצאה את דרכה לעבודה שלי מקבלים מקום ותפקיד בתוך הדיוקן.
החולצה היא תמיד אתגר בפני עצמו. היא תופסת חלק נכבד מאוד מהדיוקן, ולכן אני מחפש דרך להפוך גם אותה למעניינת עבורי — למצוא בה משהו שיאפשר לי להמשיך לשחק עם הגוונים, החיבורים והטקסטורות של העץ, ולא רק למלא שטח.
שם הדיוקאן : מילה
טכניקה: פספס מעץ
גודל : 52/43 סנטימטר
אשמח לשמוע מה דעתכם על העבודה איך היא נגעה בכם
