09/03/2026
הורות במלחמה. היתרון.
בסדנאות ההורים אני מתחיל ב"למה אנחנו הולכים לסדנאות?" והתשובות רבות - כי אנחנו לא היינו מרוצים מההורים שלנו, כי אנחנו דור מפונק יותר שפשוט פנוי לעסוק בכך, כי הילדים שלנו מאתגרים יותר, כי הדור מאתגר וכו'...
הטענה המרכזית שלי היא שזהו אחד המחירים של עולם שוויוני ופמיניסטי אמיתי - ערעור "תפקיד" ההורות ה"טבעי".
בעולם של עד לפני 40 שנה, אמא הייתה בבית ברוב הזמן. היו "משרות אם" לא היה "יום לימודים ארוך" והילדים חוו אמא שבסה"כ פנויה לצרכיהם. המעבר לעולם של מימוש עצמי, שוויון וכו', הותיר את תפקיד ההורות בשוליים כמן משרה נוספת שאנחנו מבצעים "על הדרך". לפעמים זה מצליח, הרבה פעמים זה לא.
כשאין נוכחות, אין חינוך. אנחנו לא אמורים לתפעל שום עסק מרחוק, גם לא את הבית שלנו. הורים "בשלט רחוק" זה בדיוק כמו "למידה מרחוק" - רחוק מלמידה ורחוק מהורות.
ולכן, אנחנו צריכים לחשוב מחדש את תפקיד ההורות ואיך נכון לבצע אותו מבלי לוותר על המימוש העצמי ועל העולם שבו אנחנו רוצים לחיות. או במילים אחרות - סדנאות ההורים נועדו להעלות מחדש את ההורות בסדר העדיפויות שלנו. לא הורות טכנית שמספקת צרכים אלא הורות מהותית שמעניקה זהות ובטחון וכו'.
בזמן המלחמה הזו אנחנו בבית בעל כורחנו (חלקנו. אלו שלא מגוייסים ולא עובדים חיוניים). את העסק אנחנו מנסים לתפעל מרחוק כשאנחנו רוב שעות היום עם הילדים. כולנו רוצים לחזור לשגרה וודאי שהיא עדיפה, אבל בואו נפיק מהימים האלו את המירב:
1. ארוחות משותפות - הזדמנות לשיתוף הילדים בהכנת הארוחות וסידור המטבח אחריהן כשבאמצע - זמן ארוחה משותפת. שווה ממש! סתם לשבת ולדבר. הכלל - לא מביאים פלאפונים לשולחן.
2. משחקים - מתי שחקנו פעם אחרונה עם הילדים ביחד או עם כל ילד בנפרד? שווה להכניס ללו"ז היומי זמן משחק עם ההורה. המשחקים מקרבים זה לזה.
3. טבע - אם התברכתם בטבע קרוב לבית ובלב חזק - תבחרו שעות שבהן יש סטטיסטית קצת פחות אזעקות וצאו עם הילדים לטבע. תצטלמו, תעשו סלפי משפחתי, כמה שיותר, יותר טוב. כועסים עלי שזה לא בטיחותי וצריך להיות צמודים למרחב מוגן. מבחינתי הטבע הוא המרחב המוגן של הנפש. הסבירות לשריטות נפשיות משהות ארוכה מדי בין קירות גבוהה יותר מהסבירות לפגוש רסיס טיל בטבע. וגם כאן - הפלאפון במצב טיסה - אפשר לצלם ולקבל התראות מפיקוד העורף.. גג פלאפון אחד זמין, של זה במשפחה שמקבל הכי מעט שיחות ביום.
4. סדר - חודש לפני פסח סידור וניקיון הם לחם חוקנו או מצ(וו)ת העונה. לסדר ביחד עם הילדים את הארונות, לדלל דברים לא נצרכים וליצור רשימת קניות.
5. לימודים - בשגרה אנחנו ממקרים החוצה את הלימודים. שולחים את הילדים לביה"ס ולחוגים ולומדים אתם בדיעבד כשהם מתקשים. זה הזמן ללמוד ביחד מלכתחילה, בין אם את משימות ביה"ס ובין אם דברים מעניינים אחרים.
בזמן מלחמה אנחנו עוסקים בהישרדות. הישרדות, לפעמים, עושה לנו סדר במדרג העדיפויות שלנו. וזה בדיוק הזמן לשים לב שהמשפחה שלנו נמצאת בסדר העדיפות הראוי לה.
בתפילה לימים טובים עם סדר עדיפויות אישי ולאומי ראוי.
בתמונה - גבעת התורמוסים. יום חמישי האחרון.
