26/10/2021
השנה התחילה ואנחנו בתקופה של שגרה רציפה.
הילדים שלנו הולכים למסגרות, חלקם במסגרות שהתחילו רק לאחרונה והן חדשות, גם להם וגם לנו ההורים. הקורונה שעדיין מציבה בפני כולנו אתגרים שונים, מקשה על מה שהיה בעבר נהוג ומקובל- ובמקרים רבים מונעת מאיתנו ההורים להיכנס למוסדות החינוך ולהיות "חלק פעיל", להכיר, לחוש ולראות מקרוב.
לא פעם זה יוצר קשיים משמעותיים בתקשורת בינינו ההורים לבין הצוותים החינוכיים, קשיים שחלקם אינם "אמיתיים" אלא נגזרים מהמצב. למה הכוונה? פעמים רבות כאשר אנחנו מכירים ומעורבים, רואים מקרוב, מחליפים מילה או מתלוצצים עם הגננת או הסייעת, נוצרת היכרות, אינטימיות, נבנה אמון. כשההיכרות נעשית בשלט רחוק, לעיתים את החלל שנוצר ממלאים חששות וספקות שלא בהכרח מבוססים על עובדות. אנחנו ניזונים מאינפורמציה שמגיעה אלינו מהילד שלנו או מהורים אחרים בכיתה או בגן, ואינפורמציה כזו "נגועה" לעיתים בסובייקטיביות ובפרשנות של מי שמסר לנו אותה. לכן, חשוב להקשיב ולהתייחס לכל מידע אך לנהוג בצורה שקולה ומאוזנת.
כדי לחסוך עוגמת נפש, חשוב שנזכור שאנחנו וצוותי החינוך שותפים לדרך. הם אנשי המקצוע שעושים את עבודתם במקצועיות ובמסירות, ואם יש איזשהו ספק או עולה שאלה, חשוב לנהל שיח ותקשורת מכבדת, לשאול, להקשיב ולנסות ולהבין את הדברים באופן ישיר. אם יש לנו השגה, נגיד מה אנחנו מרגישים וחושבים ובדרך זו ניצור שיתוף פעולה שמטרתו טובת הילד שלנו.
אם יש לכם לבטים או מחשבות מוזמנים ליצור קשר.
עינת
