18/09/2026
יש פוסטים שקל לי לכתוב.
ויש פוסטים שאני קצת מפחד לכתוב.
זה כנראה אחד מהם.
כי הפעם אני לא רוצה לדבר על בושם.
אני רוצה לדבר על מה שקורה לי בכל פעם שמישהו בוחר במותג הבישום שלי.
כמעט 20 שנה שאני מסתובב עם הדבר הזה בתוכי.
הרצון ליצור בושם משלי.
לא עוד בושם.
לא עוד מוצר על מדף.
אלא ריח שאני אצור בעצמי, מההתחלה ועד הסוף, ומישהי או מישהו ישימו אותו על עצמם וירגישו משהו.
אולי אפילו יקרה להם משהו קטן.
מישהו יעבור לידם ויריח.
מישהו ישאל "מה זה?"
מישהו יעצור לרגע.
ואולי הריח הזה, שיצא מהמעבדה הקטנה שלי, יעשה את הדרך שלו אל העולם.
זו הייתה המחשבה שהדליקה אותי אז.
והיא עדיין מדליקה אותי היום.
אבל יש משהו שלא באמת ידעתי אז.
כמה קשה זה יהיה.
להיות מותג ישראלי קטן ועצמאי בעולם שבו נמצאות חברות ענק, שמות ענק ותקציבי ענק – זו לא משימה פשוטה.
לפעמים אני מסתכל על המספרים.
לפעמים אני שואל את עצמי עד כמה אנשים בכלל יכירו את המותג sheinvald?
לפעמים אני תוהה אם אני עושה את הדבר הנכון.
ואז מגיעה הודעה.
"מדהים."
"איזה ריח."
"לא הרחתי דבר כזה."
"זה יושב עליי יותר טוב מכל בושם אחר שהיה לי."
"אני רוצה עוד אחד."
ובבת אחת הכול חוזר למקום.
כי מאחורי כל בקבוק שאני מוכר יש בן אדם.
בן אדם שהריח את מה שיצרתי ואמר:
אני רוצה שזה יהיה הריח שלי.
ואין לי דרך להסביר כמה זה מרגש אותי.
גם היום.
אולי אפילו יותר מפעם.
תודה למי שקנה פעם אחת.
תודה למי שחזר וקנה שוב.
תודה למי שהמליץ לחבר.
תודה למי שלקח את הבושם לחו"ל וסיפר עליו למישהו אחר.
תודה לאנשים מאנגליה ומארצות הברית שחזרו אליי עם פידבקים על הריחות שלי.
ותודה גם למי שלא קנה.
באמת.
גם מי שנכנס, הריח, התלבט והמשיך הלאה – הוא חלק מהדרך שלי.
כי אולי בפעם הבאה הוא יחזור.
ואולי לא.
וזה בסדר.
אני לא רוצה שהבשמים שלי יהיו כאלה שקונים כי צריך.
אני רוצה שיבחרו בו כי מרגישים משהו.
אני משקיע בכל בקבוק שאני יוצר את כל מה שיש לי לתת.
בחומרי הגלם.
בנוסחה.
בבקבוק.
באריזה.
בכל פרט קטן.
אבל יותר מהכול – אני משקיע בו את עצמי.
כי אין מאחורי מפעל ענק או תאגיד.
יש בן אדם אחד שאוהב ריחות בצורה כמעט בלתי מוסברת, שיושב ורוקח, מנסה, מוחק, מתחיל מחדש – ומתרגש בכל פעם שמישהו אחר מתאהב במה שיצר.
ואולי בגלל זה כל מכירה עדיין מרגישה לי קצת כמו הפעם הראשונה.
אני לא יודע לאן המותג שלי עוד יגיע.
אני רק יודע שאני לא מתכוון להפסיק.
אני אמשיך ליצור.
להעז.
לחפש את הריח הבא.
ולנסות לגרום לעוד אדם אחד לעצור לרגע ולהגיד:
"וואו. זה משהו אחר."
אז לכל מי שכבר היה חלק מהדרך הזו –
לכל מי שקנה, חזר, המליץ, שיתף, הריח, התרגש או אפילו רק נתן לי הזדמנות –
תודה.
בכל בקבוק גלום חלום של 20 שנה!
ואני עדיין כאן,
עם החלום הזה בידיים,
ועם הרבה מאוד ריחות שעוד מחכים להיוולד.
שי שיינבלד
