איתי רט -Itay Rath

Us 🫧💕

💙🇮🇱👁️

14.3.23 Thank you for choosing me as your Father. I love you my baby girl Ranie 🐣💛

Team “Wellspring”

דימוי גוף - מתי בפעם האחרונה התפעלת מעצמך?

לפני כמה זמן, חבר העלה סרטון של הבת שלו, מתוקה אמיתית בת השנתיים, בו היא מסתכלת במראה, מאושרת וקורנת, ומתפעלת מכמה שהיא יפה.

כפעוטות, אנחנו מרגישים הכי יפים בעולם! אנחנו נולדים ככה- מרגישים חופשיים, הולכים עירומים, מחוברים לרצונות שלנו ואוהבים את עצמו. איפשהו במהלך החיים, בגיל דיי מוקדם כשאנחנו מאוד פגיעים, התחושה הכיפית הזו נוטה להשתבש. אנחנו מתחילים להסתכל על עצמנו דרך העיניים של הבית שבו אנחנו גדלים אחר כך גם דרך העיניים של הסביבה ושופטים עצמנו לפי סטנדרטים שכלל לא קשורים אלינו, אנו לומדים על עצמינו ומגבשים זהות דרך אישורים ותגובות של הסביבה החיצונית ,וככה מחלחלת לה תחושת הבושה ואיתה כולנו מפתחים הרגלים שמעלים את הספק בערך והאהבה העצמית.
הדימוי העצמי נפגע, כלומר קיים פער בין האופן שבו אנו תופסים/חושבים/ מדמיינים את עצמנו ואיך שאנו נראים לבין מה שקיים במציאות- וכשזה נוגע לדימוי גוף יש לנו עיוות חשיבה לחומרה.

אולי כי לא קבלנו אישור מספיק מהבית לכמה נפלאים אנחנו, אולי כי עוד בינקות תרגמנו לא נכון את מצב רוח של המבוגר המטפל -תינוק לא יודע ש'אמא לא מרוצה כי היה לה יום קשה'-הוא מתרגם זאת ל'אמא לא מרוצה ממני, מה לא בסדר בי ?׳ , התודעה שלו מתעצבת גם אם זה לא קשור אליו. מתחיל חיפוש אינסופי של פגמים בלי בקרה ובסחף שלעיתים גם הרסני- ונבנה לו הדימוי השגוי.
דימוי שמתווספים אליו כמו בפאזל שכבות של ההשפעות בבית הספר, בתיכון, בצבא, בבגרות ,חשופים למכבש לחצים של סטורי'ס של "האנשים המההמים האחרים שהם לא אנחנו" (אגב, הדימוי השגוי ומוטה הבושה עצמו יבוא לידי ביטוי בסטורי'ס שעוד נעשה לעצמנו, מלא בפילטר ש"מכסה" אותנו. ) דימוי שהוא כמו מפלצת פנימית שמתעצמת ולא מפסיקה לשאול "מה לא בסדר בי", למה אני לא מספיק "יפה/רזה/גבוה/בלונדי".
דימוי גוף שמבלבל עם תחומים נוספים כמו זוגיות "אני לא יפה, מי ירצה אותי", או קריירה "אני לא יפה לא אצליח בראיון העבודה" או כל הקשר (שגוי) אחר שמערער את הערך העצמי.

אנשים מבזבזים חיים שלמים סביב ההתניה של 'אם רק אהיה יפה' וביטול האיכויות שלהם במקום להתעסק בקבלה ובלחיות את החיים. שבויים בתבניות שגדלנו עליהן או בנורמות החיצוניות שחדרו אלינו ומנהלות אותנו (שאלתם את עצמכם מי קבע מהו מודל היופי למשל ?)
מפלצת פנימית כבר אמרנו?

אז מה עושים ?
וואו, הנושא הזה מטריד כל כך הרבה אנשים, כמעט אין יום שאין בו מקרה כזה בתהליכים שמלווה. כל מקרה הוא לגופו ומבטיח לכתוב לכם עוד בנושא הזה. אך אם הייתי בוחר להציע לכם ממה להתחיל –מודעות והפרדה.
ראשית, היו ערים לשיחה הפנימית שיש לכם לגבי נראות ודימוי גוף, כמה היא מנהלת אתכם? כמה פעמים היא מופיעה במהלך היום ? (תופתעו לגלות שלא מעט), גלו את האופן שאתם מדברים לעצמכם, הייתם מדברים כך לילד שלכם?

היו עירניים להפרדה בין הקול הפנימי שלי, בין הדברים שאהבתי בי והיטשטשו ובין ההשפעות שהרחיקו אותי מהקול הזה. חיפוש מודע בתוך עצמנו -מאיפה ההשפעות שלנו, מנין הגיעו הקולות שעיצבו אותנו רחוק ממי שאנחנו.
המודעות וההפרדה יסייעו בידינו בדבר הראשון להתנעת שינוי בנושא הכואב הזה- קבלה עצמית. קבלת המציאות. וחיבוק של ההוויה שלנו כמו שהיא. אתם ראויים לאהבה ! ככה כפי שאתם היום!

כשנעזור לעצמנו, נוכל להימנע מלכלוא את האהובים שלנו -מילדים ועד בני זוג בקונספציות שבויות לגבי עצמם. נשים לב לכוחם של מילים ולכוחה של האנרגיה הפנימית שלנו בלהרוס או בלספר נרטיב חדש וטוב על הוויה שלנו.
אחלה מוטיבציה שתסייע לנו בניפוץ תדמיות עצמיות היא לזכור שמתוך המשמעות שיש לתהליך שלנו נוכל לעורר השראה, להשפיע ולייצר שינוי גם באנשים האהובים סביבנו- שינוי פנימי שיעשה שינוי מבורך בסביבתנו.

מאחל לכולנו היפרדות משכבות של סטנדרטים לא לנו, ושמחה לא בדימוי, לא בכאילו, אלא באהבה פנימית אותנטית לעצמנו ולחיים שלנו בדיוק כמו שאנחנו.
אם יש לכם שאלות להתמודדות עם נושא דימוי גוף-פנו אלי בפרטי או כאן בתגובה לפוסט ואשמח לסייע לכם.

מוזמנים ליצור איתי קשר בטלפון 0528744949
או לבקר באתר: http://itayrath.com/

העצבים חוגגים?

"למדתי להסתדר טוב יותר עם האנשים סביבי, לקבל ולהכיל אותם יותר מפעם, להשתדל להניח את השיפוטיות בצד. עכשיו אני הרבה יותר רגועה, כי אני מכילה ומעבדת את הרגשות שלי במקום להתפרץ כפי שהייתי עושה בעבר, וזה משפיע לטובה על איכות היחסים"
התהליך הזה של ש' מאומנת יקרה שלי, מראה שבדרך הנכונה אפשר לנטרל את העצבים לפני שאנחנו הופכים נפיצים עד כדי הופכים שולחן.

בייחוד בתקופה הזאת, של הסגר, קשה להימנע מוויכוחים- להיות צמוד כל היום לבן הזוג או למשפחה זו ממש פצצה מתקתקת.

כעס הוא תגובה רגשית אנושית, אבל למעשה הוא ביטוי לקושי/אי נוחות פנימית שאנחנו חווים- לדוגמא מול חוסר שביעות רצון או תסכול מכך שדברים לא קרו כפי שרצינו, בהלה מיחס פוגעני שהופנה כלפינו או תחושת חוסר אונים מול מישהו/ משהו. יש אינספור גירויים חיצוניים שמאיימים עלינו, או יותר נכון מאיימים על האגו שלנו!
כשאנחנו מרגישים מאוימים ומבוהלים, המח אוטומטית נכנס למוד הישרדותי ומתחיל לנהל אותנו-
חלקנו למדנו במהלך החיים להגיב בכעס ותוקפנות כמגננה!

כשאנחנו לא עוצרים לתת לחלקים הפגיעים האלו מקום נפעל תמיד באותו האופן, ויותר מכך, המח ההישרדותי יספר לנו המון סיפורים כדי להצדיק את התוקפנות.
אז "נחמם" את עצמנו ונגדיל את החלק הכועס שרק רוצה פורקן לבעבוע הפנימי שעולה לנו בגוף (והאמת, שלעיתים זה מרגיש טוב, כי זה מעין פורקן רגעי).
רבים מאיתנו למדו להשיג את מבוקשנו על ידי הכעס, רבים נהנים מאשליית הכח והמשמעותיות שהכעס מעניק - לכל אחד יש את ההקשרים שהמח עושה לתגמול מהכעס.
הבעיה עם הכעס היא שלטווח הארוך הדפוס הזה ממחזר וממגנט עוד ועוד חוויות של כעס ועצבים, מזיק למערכות היחסים, לאופן שבו אנחנו מתמודדים עם אתגרים, ובעיקר פוגע בבריאות הנפשית והפיסית שלנו- כי תחושת אי הנוחות שהכעס מעלה נותרת קיימת בתוכנו .

תדעו שאפשר להגיע לאותה התוצאה ואף לתוצאה טובה ומדויקת יותר באמצעות תקשורת חיובית, שלטווח הארוך רק תייצר קרבה ביחסים ובטח שלא תזיק להם.
אך לשם כך כדאי שנסתכל פנימה - מה הפעיל בנו את הבערה הפנימית ומה לעשות איתה.

אני כאן בשביל לעזור לכם לשמור על איזון גם בתקופה הזאת, לשים את הפוקוס עליכם ועל איכות החיים שאתם שואפים אליה, ליצר מערכות יחסים קרובות ובעיקר להתפתח לרמה הבאה שלכם.
איתי
צרו איתי קשר בטלפון: 052-874-4949
או בקרו באתר: http://itayrath.com/

אם אין אני לי מי לי.
זו הדרך היחידה יקרים שלי
אני שומע אתכם במפגשי האימון שלנו.
אני מרגיש את האוירה סביבי וחש אותה לא אחת בעצמי. כולנו באותה סירה. מרביתנו ככולנו שרויים וטרודים מהבלבול לגבי ההנחיות, חוסר הוודאות לגבי העתיד והציפייה לפיצויים ובירוקרטיות
ובכלל, שמשהו בחיים שלנו כבר יראה כיוון במציאות החדשה הזו.
את רוב הזמן אנו מעבירים כשאנחנו אובדי עצות, מחכים ומצפים שהדברים "יסתדרו מעצמם" ושחיינו יחזרו למסלולם.
דווקא מהמקום הזה, חשוב שנזכיר לעצמנו את ההבדל המהותי בין תלות ובין לקיחת אחריות.
המקור של התלות הוא מידי. כשאנחנו נולדים, ההישרדות שלנו תלויה במבוגר המטפל, המקום הזה של להיות תלוי זה דבר מוכר לנו. אבל כשאנחנו מתבגרים, אנחנו כבר לא תלויים באף אחד. ולקחת אחריות על עצמנו, על תגובה ואופן התנהלות שלנו זה דבר מפחיד ועוצמתי.
כשמשהו לא הולך, לרוב אנשים נוטים להאשים או שאנחנו מאשימים את עצמנו-זאת אנרגיה מכווצת.
לכן הנטיה תהיה לחפש מישהו שינחה אותנו מה לעשות כדי לא להרגיש אשמים אם הדברים לא יסתדרו. באופן הזה לא נפתח את החוסן העצמי שלנו, זה הלך רוח כזה, של חיים שבהם אנחנו לא אחראים למעשים שלנו, לטוב ולרע. העוצמה לא אצלנו- אנחנו שמים אותה ותולים את האושר, השמחה והסיפוק שלנו במישהו אחר. כשאנחנו תלויים במישהו אחר זה לא לחיות בחופש.יש לכך השפעה על כל תחום בחיים וזה בעיקר מאוד מחליש.
אני רק רוצה להדגיש שאחריות זאת לא אשמה! כשאני לוקח אחריות ומשהו לא הולך, זה לא אומר להאשים את עצמי! זה אומר להתבונן פנימה ולקחת אחריות על החלק שלי בסיטואציה, לשאול ״מי אני שככה נראית מציאות חיי?״ ״מי אני בוחר להיות ואיך להגיב מול המצב?״. אין אשמים, יש אחריות, ובאחריות אישית יש המון עוצמה וחופש ,סקרנות, למידה והתפתחות. וכן, חלק מזה זה גם לדעת שאם משהו לא הולך- להתמודד עם זה מתוך מקום שרוצה בטובתי שלי.

הטיפ שלי הוא: להתחיל לעשות!
-סדרו לכם מרחב שקט (נטול הסחות דעת!)
-קחו 5 נשימות עמוקות תומכות ומרגיעות.
- חשבו והגדירו מה אתם רוצים (להשיג/להיות/להרגיש/איך לחיות).
-תשאלו את עצמכם, תוך כדי נשימה ומתוך התבוננות במציאות שלכם כפי שהיא כרגע:
״מה אני יכול לעשות כדי לקדם את המצב הנוכחי ולייצר תנועה?״ אפילו צעדים קטנים...
(אולי תגלו שאתם רוצים לייצר לעצמכם עוד זמני שקט כדי למצוא את התשובה המדוייקת...😉)

זכרו שיש מומנטום, ודברים קורים בדרך! החיים יכולים להפתיע אם רק נייצר תנועה. לא לעשות שום דבר זה תמיד נוח, וכך גם לחפש שמישהו יגיד לי מה לעשות ״ויציל״ אותי.
אני לא אומר לא להתייעץ, לפתוח את הראש, וללמוד מאסטרטגיות של אחרים. גם לדעת לבקש עזרה- זוהי אחריות!
תסמכו על עצמכם. ככה תחזרו לשגרה של אחריות אישית, ומכאן תצליחו להיות הרבה יותר פרודוקטיבים מול סיטואציה השואבת שבה כולנו נמצאים או מול כל תחום אחר בחיים שאתם חווים בו קושי.
קחו אחריות, התחילו לפעול על מנת לקדם את המטרות שלכם, ואם משהו השתבש בדרך- אל תבזבזו זמן על להאשים, בעיקר לא את עצמכם. - כי גם ככה הכל לטובה.
אני כאן בשבילכם! לעזור לכם לגלות שאתם לגמרי ,ממש לגמרי יכולים להיות במוד- אם אין אני לי.

לקביעת פגישה התקשרו: 052-874-4949
או בקרו באתר: http://itayrath.com
איתי