16/03/2026
יש משפטים מהילדות שלא באמת נעלמים…
הם פשוט ממשיכים להיות שם, לפעמים אפילו בקול הפנימי שלנו.
“כשאתה תגדל לא יהיו מלחמות”
“תן לו, הוא קטן…”
“למה אתה לא יכול להיות כמו…”
“אתה עוד קטן להבין”
משפטים קטנים, יומיומיים, שנאמרים לפעמים בלי מחשבה מיוחדת.
אבל עם השנים מעניין לראות איך משפטים כאלה יכולים להפוך לאמונות.
אמונות על עצמנו.
על העולם.
ועל הדרך שבה אנחנו בוחרים לנהוג כלפי הילדים שלנו.
ולפעמים, בלי לשים לב, אנחנו מוצאים את עצמנו כהורים חוזרים בדיוק לאותם משפטים ששמענו פעם.
לא כי זה מה שאנחנו רוצים,
אלא כי זו הדרך שבה למדנו לראות דברים.
בהדרכת הורים אחד הדברים המעניינים הוא לעצור רגע ולשאול:
איזו מהאמונות האלה אני רוצה להמשיך להעביר הלאה,
ואיזו אולי הגיע הזמן לשחרר.
איזה מהמשפטים האלה מהילדות הפך לאמונה שמלווה אתכם כהורים?
