בית הספר לרנטגנאות ודימות במרכז הרפואי שיבא תל השומר

18/09/2026

לא כל מה שחשוב אפשר לראות בדימות
אנחנו רגילים להסתכל פנימה.

ב CT אפשר לזהות דימום, ב MRI לראות שינויים זעירים ברקמה. באולטרסאונד לראות לב פועם, וברפואה גרעינית אפילו לעקוב אחר תהליכים שמתרחשים בגוף.

אבל יש דברים שאף מכשיר דימות לא יראה.
מילה שאמרנו ולא היינו צריכים, מישהו שלא הקשבנו לו מספיק, החלטה שהיינו מקבלים היום אחרת וסליחה שעדיין לא ביקשנו.

יום כיפור הוא אולי בדיקת הדימות היחידה שבה אין מכשיר, אין פרוטוקול ואין תמונה
רק הזדמנות לעצור לרגע ולהסתכל פנימה.

גמר חתימה טובה מבית הספר לדימות רפואי.

16/09/2026

אפשר לצלם שני תהליכים ביולוגיים כמעט באותו זמן?
ב SPECT ניתן לבצע במצבים מסוימים הדמיה עם שני רדיואיזוטופים שונים. הרעיון נשען על כך שרדיונוקלידים פולטים פוטוני גמא באנרגיות אופייניות, והמערכת יכולה למיין את האירועים לחלונות אנרגיה שונים.
כך ניתן לקבל מידע משני סמנים רדיואקטיביים ולבחון תהליכים שונים באותה סדרת הדמיה. אבל זה לא פשוט. פיזור וחדירת פוטונים בין חלונות האנרגיה יוצרים Crosstalk, ולכן נדרשים בחירה מתאימה של איזוטופים, תיקוני פיזור ושחזור מדויק.
זו אחת היכולות המעניינות של הרפואה הגרעינית: לא רק לראות היכן נמצא הסמן, אלא להפריד בין חתימות אנרגטיות שונות.

11/09/2026

06/09/2026

האם אפשר למחוק את חומר הניגוד אחרי שכבר הוזרק?
ב CT ספקטרלי או Dual Energy CT ניתן להפריד חומרים לפי התגובה השונה שלהם לאנרגיות רנטגן. אחד היישומים המסקרנים הוא Virtual Non Contrast.
לאחר סריקה עם חומר ניגוד על בסיס יוד, המערכת מזהה את תרומת היוד ומפחיתה אותה חישובית, וכך יוצרת סדרה שנראית כאילו בוצעה ללא חומר ניגוד.
בפרוטוקולים מתאימים הדבר עשוי לחסוך רכישה נוספת ולהפחית חשיפה לקרינה. אבל יש מגבלה חשובה: זו אינה תמיד תמונת Non Contrast אמיתית, ועלולים להופיע הבדלים בערכי הצפיפות או שאריות יוד.
כלומר, ה CT לא באמת חוזר בזמן. הוא פשוט למד להפריד חומרים.

03/09/2026

לצלם עם בוקי או בלי בוקי ?

היום לפני 146 שנה נולד אדם שהשאיר את שמו כמעט בכל חדר רנטגן.
ב 3 בספטמבר 1880 נולד הרדיולוג גוסטב בוקי (Gustav Bucky). בתחילת המאה ה 20 הוא פיתח התקן שנועד להתמודד עם אחת הבעיות הבסיסיות בצילום רנטגן: קרינה מפוזרת שמגיעה לגלאי ומפחיתה את ניגודיות התמונה.
מהרעיון הזה התפתחה ה Bucky grid, רשת נגד פיזור המאפשרת לחלק גדול מהקרינה הראשונית לעבור לכיוון הגלאי, תוך הפחתת הקרינה המפוזרת המגיעה אליו.
המחיר מוכר לכל רנטגנאי: שימוש בגריד מחייב בדרך כלל חשיפה גבוהה יותר כדי לשמור על איכות התמונה.
יותר ממאה שנה אחרי, השם Bucky עדיין חי בתוך הטכנולוגיה היומיומית של הרנטגן.

02/09/2026

לא רק לראות את כלי הדם. לראות איך הדם זורם בתוכם.
ב MRI רגיל אפשר לקבל תמונות מצוינות של הלב וכלי הדם. אבל 4D Flow MRI מוסיף ממד נוסף: הוא מאפשר למדוד את מהירות וכיוון זרימת הדם בתלת ממד לאורך מחזור הלב.
התוצאה היא הרבה יותר מתמונה של כלי דם. ניתן להציג מסלולי זרימה, לזהות מערבולות ולכמת פרמטרים של זרימת הדם באזורים שונים.
אנו משתמשים בטכנולוגיה הזאת להערכת מחלות לב וכלי דם ובמקביל ממשיכה להתפתח במחקר.

לפעמים המידע החשוב אינו רק איך כלי הדם נראה, אלא מה בדיוק קורה בתוכו.

01/09/2026

היום לפני 128 שנה קיבלו שני סוגי קרינה את השמות שמלווים אותנו עד היום.
במאמר שתוארך ל 1 בספטמבר 1898, ארנסט רתרפורד חקר את הקרינה הנפלטת מאורניום וגילה שהיא אינה מתנהגת כקרינה אחידה. חלק ממנה נבלע בקלות יחסית, בעוד חלק אחר היה חדיר יותר. כדי להבדיל ביניהן הוא העניק להן שמות פשוטים: קרינת אלפא וקרינת בטא.
בהמשך התברר שאלו למעשה חלקיקים שונים לחלוטין והמחקר הזה היה צעד משמעותי בדרך להבנת הרדיואקטיביות.
שני סימנים קטנים מהאלפבית היווני, שהפכו לחלק מהשפה היומיומית של רפואה גרעינית ופיזיקה רפואית.

31/08/2026

איך בורג קטן יכול לשבש אזור גדול בתמונת CT?

שתלים, ברגים, מפרקים מלאכותיים ואפילו סתימות שיניים עלולים ליצור סביבם פסים כהים ובהירים שמסתירים את האנטומיה הסמוכה. הסיבה אינה רק שהמתכת "חוסמת" את קרני הרנטגן.
כאשר האלומה עוברת דרך מתכת מתרחשות תופעות כמו הקשיית אלומה (Beam Hardening), באזורים מסוימים כל כך מעט פוטונים מגיעים לגלאי שנוצר Photon Starvation. התוצאה היא מידע חלקי או מעוות שמגיע למערכת השחזור.
כיום קיימות טכניקות ייעודיות להפחתת ארטיפקטים ממתכת (Metal Artifact Reduction) ובמערכות מתאימות גם דימות ספקטרלי יכול לסייע.
לפעמים מה שנראה כמו הפרעה בתמונה הוא בעצם שיעור שלם בפיזיקה של CT.

30/08/2026

המציאות ב MRI מחשמלת ? על EPT שמעתם?

אנחנו רגילים לחשוב על MRI ככלי שמבדיל בין רקמות לפי תכונות מגנטיות. אבל מה אם ניתן להשתמש בו גם כדי למפות את התכונות החשמליות שלהן?
טכנולוגיה מחקרית בשם MR Electrical Properties Tomography, או MR-EPT, מאפשרת להפיק ממדידות MRI מפות של המוליכות החשמלית של הרקמה.

המידע מתקבל באמצעות ניתוח שדה ה RF של מערכת ה MRI, ללא צורך בהחדרת זרם חשמלי לגוף.
למה זה מעניין? התכונות החשמליות מושפעות בין היתר מהרכב היוני וממאפייני הרקמה, ולכן הן עשויות לספק סוג נוסף של מידע מעבר לתמונות ה MRI המוכרות.
הטכנולוגיה עדיין אינה חלק מבדיקת MRI שגרתית, אבל המחקר כבר בוחן את הדרך להפוך אותה מכלי ניסויי לכלי קליני.

25/08/2026

היום, 25 באוגוסט, מציינים 156 שנה להולדתו של Mihran Krikor Kassabian, מחלוצי הרדיולוגיה הראשונים בארצות הברית.
קאסביאן פעל בתקופה שבה קרני X היו טכנולוגיה חדשה ומסעירה, אבל הסכנות שבהן עדיין לא היו מובנות במלואן. כמו חלוצים נוספים, הוא נחשף לקרינה שוב ושוב במהלך עבודתו. הנזק המצטבר הוביל לפגיעות קשות בידיו ולבסוף למותו בגיל 39. הספרות ההיסטורית מונה אותו בין "חללי הרדיולוגיה", אנשי המקצוע ששילמו בחייהם על ראשיתו של התחום.( מצורף קישור בהערות למאמר בנושא)
הסיפור שלו מזכיר עד כמה עקרונות ההגנה מקרינה שאנחנו מלמדים היום נכתבו גם מתוך הניסיון הכואב של הדורות הראשונים.

כיום, בטיחות הצוותים והנבדקים היא חלק מתהליך אינטגרלי מצורת העבודה במקצועות הדימות.