זמן יחד - משחקייה קצת אחרת

בדיוק לפני שנה, כשעלה הרעיון של הקמת המשחקייה, הייתה לנו תמונה בראש.
הורים וילדים מגיעים לזמן של משחק משותף, זמן איכות, מלא בקשב, במרחב נעים. זמן שכל מטרתו הוא העמקת הקשר בין ההורים לילדים. בתמונה הזאת אנחנו הצוות נמצאות/ים שם לתמיכה, להקשבה ולמענה על שאלות בהתמודדות עם אתגרים שעולים.
רצינו ליצור מרחב בטוח ולא ביקורתי, שנוכל להעמיק בו וללמוד.
במפגש האחרון התמונה הזאת פשוט התגשמה!
הורים וילדים בילו יחד זמן איכותי ונעים, בפניות והקשבה לילדיהם ואתגרו את המשחק שלהם בעזרת כלים שנתנו. את הזרקור במפגש הזה שמנו על זמן השינה, שלעיתים יכול להיות מאתגר.
תודה לכם הורים יקרים על מפגש מרגש ומשמעותי! על פתיחות, הקשבה ואמון:)

הרגע הזה שהילדים מתרגשים מפעולה שעבורנו היא שגרתית...
במפגש האחרון במשחקייה הכנסתי את הילדים יחד איתי למטבח לבדוק האם העוגיות מוכנות, הניצוץ בעיניהם הקטנות, הפליאה והצחוק עשו לי את היום!
אחד הילדים קרא לאמא שלו בהתרגשות ״אמא אמא בואי תראי״ ומשך בידה לעבר המטבח.
זו רק תזכורת בשבילי שאין צורך להתאמץ ולעשות דברים ״גדולים״ שירגשו את הילדים. הם פשוט סקרנים מטבעם ומתעניינים בתהליכים טבעיים ופשוטים.

אז מה עשינו במפגש האחרון במשחקיית ״זמן יחד״?
שיחקנו בחול!
שידרגנו את המשחק בחול על ידי הוספת בובות מניאטוריות, חיות, כלי מטבח ועוד.
שיחקנו בחול יבש ורטוב, חקרנו את החול מקרוב באמצעות זכוכית מגדלת, הסתרנו וחיפשנו חפצים מוחבאים מתחת לחול ונהננו ממגע איתו וממשחק דמיוני עשיר.
משחק בחול מאפשר ״לעוף״ בדימיון, להעלות התמודדויות מהיומיום ולהנות מחוויה חושית נהדרת וחשובה להתפתחות הילדים.
מומלץ לאפשר לילדים להתפלש בחול, לחקור ולשחק. ואתם ההורים מוזמנים להצטרף אליהם למשחק מהנה!

להתפנות משגרת החיים העמוסה, להגיע פתוחים ללמוד עוד משהו, להסכים להיות קצת ילדים בעצמנו לשעה ורבע...
כל כך לא מובן מאליו, אף פעם!
אני לומדת משבוע לשבוע, כמה הזמן הזה הוא יקר ערך! כמה המשחק הוא כלי מדהים להכיר את עולמם של הילדים, להתקרב ולהתחבר אליהם וכמה נפלא ליצור משחקים עשירים ממעט משאבים בסיסיים!
למשל במפגש האחרון שהיה, יצרנו חנויות מחפצים בסיסיים מאוד, שהילדים וההורים קנו ומכרו בהם. חנות ספרים, מכולת וגלידרייה. היה משחק עשיר, מעניין וטעים (היינו חייבים לסיים עם קצת גלידה אמיתית😊). תו״כ המשחק הילדים התמודדו עם ״בעיות מהחיים״ וחשבו על דרכים יצירתיות לפתור אותן.
כמה הנאה וכמה ערך!
תודה לכל מי שהגיע! מצפים להמשך❤

במפגש האחרון במשחקייה שלנו יצרנו תיבות פעילות.
הפכנו משחקים ישנים וחפצים אמיתיים שהגיעו מעולם המבוגרים ויצאו מכלל שימוש לצעצועים מעניינים עבור הילדים.

עבדנו על יכולת המיון, הסדר וההכללה,
ונתנו הרבה מקום ליצירתיות.
מיינו, סידרנו ומצאנו נושא לכל תיבה. כל ילד בחר את התיבה שהכי רצה ולקח אותה איתו הבייתה בגאווה.

והכי חשוב, התנסינו בזמן יחד מהנה, איכותי ומשמעותי:)

ילדים אוהבים לשחק במשחקים סוציו-דרמטיים על היומיום שלהם. משחקים כאלה עוזרים להם לקבל את המציאות ולעבד רגשות וקשיים, מרחיבים את הפרספקטיבה ועוזרים לתחושת הביטחון שלהם במצבים שונים בחייהם.

בשבוע שעבר במשחקיית "זמן יחד" הכנסנו את הסיטואציות היומיומיות האלה אל זמן המשחק המשותף שלנו - שלכם.

נסו לשחק איתם משחקי ״כאילו״ על סיטואציות יומיומיות: יציאה מהבית בבוקר, פרידה בגן, מקלחת, צחצוח שיניים וכניסה למיטה. הילד יכול לשחק את המבוגר האחראי שתומך ועוזר לבובה או להורה שמשחק את דמות הילד/ה.

כך ילדים מבינים את עצמם ואת האתגר טוב יותר. זמן המטלות הופך להיות חלק משמעותי ומהנה בחייהם מהסיבה הפשוטה שהם מכירים את הסיטואציה מכיוונים שונים ומשחקים בה שוב ושוב ושוב.

״אמאל׳ה/ אבאל׳ה תולה כביסה
מכנסיים וחולצה
גם מגבת וגרביים
הופ! נפלה טיפה של מים״

במפגש האחרון במשחקיית ״זמן יחד״ למדנו כמה עקרונות לזמן יחד איכותי תו״כ סידור וניקיון הבית.
כיבסנו, תלינו, שטפנו כלים, וניקינו יחד!
הופתענו לגלות שכלי מלא במים וסבון בו מכבסים או מדיחים על הרצפה בסלון או במטבח זו פעילות שיכולה להביא למיקוד, עניין והנאה רבה.
נסו לצרף אליכם את הילדים במטלות שונות בבית. זו פעילות שאיננה דורשת הכנה או מאמץ רב.
ילדים אוהבים לשחק במשחקים אמיתיים מעולם המבוגרים וזו דרך מעולה ללמדם שאפשר להנות יחד תו״כ שמנקים ומסדרים.

מאז המפגש בשבוע שעבר אנחנו מקבלים שיתופים מרגשים מהורים שמספרים על בקשה של הילדים לזמן יחד מהנה ואיכותי בפעילויות שונות בבית. תענוג!

הייתם חושבים על בית שיש בו תחנת כיבוי אש?
לפני כמה ימים שיחקתי בלגו עם הילדים בגן, ליתר דיוק הם שיחקו, אני בעיקר התבוננתי והקשבתי ומידי פעם השתתפתי.
הקבוצה החליטה לבנות ״בית״. הראש שלי מיד חשב הגיוני, אסתטי ומחושב: נבנה קירות, נבנה גג, אולי גדר ושיא היצירתיות שלי- עץ בחצר!
והילדים? הם עפו להם הרחק מההגיון והרציונל, איכשהו הם הסכימו באופן גורף שהכי הגיוני למקם תחנת כיבוי אש בסלון!

פתאום הבנתי כמה אני חושבת בתבניות וכמה אני לומדת מהם כשאני מקשיבה!
בעצם, כשאני חושבת על זה, פיתוח היצירתיות = חוסר ההתערבות!

תודה לכל מי שהגיע למפגש שבועות במשחקייה!
היה כיף, טעים ונעים💐
השבוע נצא לחופשת שבועות, נתראה בשבוע הבא:)

חג שמח! משחקיית זמן יחד❤

ברביעי הקרוב במשחקיית ״זמן יחד״ נקיים פעילות חגיגית לכבוד שבועות 🍞💐🍇
בתכנית- הכנה משותפת של לחם, והיכרות עם שלבי הכנתו בצורה חוויתית.
בסיום המפגש נהנה מארוחת ערב מעשה ידינו 😊

אתם מוזמנים להזמין חברים עם ילדים למפגש חד-פעמי מהנה במיוחד.

נשמח לראותכם🌷

לתאום הגעה :
עדי- 054-7655356

מכירים את המשחק ״היום שהיה לי״?
לקראת סוף היום (לדוגמא בזמן ארוחת הערב) כל אחד מבני המשפחה משתף בדבר אחד נעים שאהב מהיום ומשהו אחד פחות נעים (ואפשר להוסיף מה עזר לי כשהיה לי קשה).
הילד/ה מתרגל לרוקן ולשתף את שעל ליבו ואנחנו המבוגרים מקשיבים ונותנים פידבק נקי, למשל, ״היה לך נעים ששיחקת עם יותם״ או פשוט ״ממממ, תודה״. כדאי לא לתת ציון או עצה על השיתוף (זה טוב/זה לא טוב/כדאי שתעשה...), זהו תרגיל מצוין עבורנו בפיתוח הקשבה והזדמנות נהדרת עבור ילדינו לונטילציה ולתחושה של חיבור איתנו. את המפגש ביום רביעי שעבר סיכמנו בשיתוף מכל הורה וילד במה שיחקו ומה אהבו במשחק.
בתמונות אנחנו מתנסים בעבודה עם חימר במפגש האחרון. הילדים חוקרים ומתנסים בחוויה חושית, מלכלכת ומרגשת.
נתראה במפגש הבא ❤️

לפני כמה ימים נעמה (3.5) נפצעה בכף הרגל. היא בכתה, ישבתי לידה והקשבתי אחרי כדקה תו״כ בכי נסער פתאום החלה לספר: ״לאחותי נועם יש היום יום הולדת ויש לה עוגה של אנה ואלזה; היא לא הזמינה אותי ליום הולדת ולא הסכימה שאגיע״. הבכי נמשך... הרגשתי את כאבה, את האכזבה והפגיעות . ״אני שומעת שזה מאוד מעציב אותך״ השבתי לה, היא הנהנה והמשיכה לבכות כשהיא נתמכת בי. כעבור מספר דקות נרגעה והלכה לשחק. לקראת סוף היום התיישבתי לידה והזכרתי לה שהייתה עצובה בבוקר, ״איך היא מרגישה עכשיו״ שאלתי; היא השיבה בקלילות: ״אני שמחה עכשיו, אחותי נועם תזמין אותי בפעם אחרת ליום ההולדת שלה״.
כששיתפתי את אמא שלה הבנתי שיום ההולדת של אחותה חל לפני 3 חודשים! כשהיא בכתה ושיתפה הכאב הרגיש כל-כך חי, כאילו זה קרה היום.

תחשבו כמה אירועים כאלה - לכאורה קטנים, וודאי חווינו בתור ילדים. אירועים שנשארו כפצעים של דחייה ובדידות. כל-כך חשוב לעצור לפעמים, להקשיב ולאפשר לילדינו לכאוב את כאבם.
אנחנו כ״כ רגילים לייעץ, לעזור, ללמד ולהרגיע, אבל הילדים באותם רגעי משבר צריכים אותנו ככותל יציב לבכות עליו, לפרוק בעזרתנו את המתח והרגש שהודחקו. לפעמים יספרו סיפור שלא קשור למציאות, במקום לנסות להבין את הקשר ולהרגיע, כדאי לנסות לא להפריע להם לעבד את כאבם, לשבת לידם, לשדר בטחון ולהקשיב עד שהם מצליחים לפרוק את כאבם ולהשתחרר.
רק להקשיב לכאב!