The Sketchbook - Design Show

פרק חדש לסקצ׳בוק 📘✨
הפעם ישבתי לדבר עם טופז איתן שהיא פרודקט מרקטינג מנג׳ר ב- Workiz. דיברנו על תהליך שהיא עשתה במוצר שעזר להכפיל את האינגייג׳מנט ולהעלות את הריטנשן ב 35% על ידי שינוי בתהליך האונבורדינג.

ספויילר - היא עשתה אותו ארוך יותר. הרבה יותר.

היא מתחילה מלהסביר לנו מה זה פרודקט מרקטינג ועוברת לספר על המחקר שעשתה ואיך הגיע למסקנה במה להתמקד, איך היא מגיעה למשתמשים בשביל לבצע איתם ראיונות ולמה פשוט להרים טלפון ולהיות ספונטנית עבד לה הכי טוב, איך היא רתמה את כל חברי הצוות ומקבלי ההחלטות לשתף פעולה עם השינוי, ובסוף היא מציגה את התוצר הסופי.

למי שקצרה בזמן או לא יכול לצפות בסרטון מצורף פוסט שהיא כתבה על התהליך.

לצפיה:
👉🏻 https://youtu.be/AKuhCsNQYYw 👈🏻

Topaz Eitan
-------------------

***שיפור תהליך האונבורדינג***
**שיתוף בתהליך העבודה**

ברבעון הקודם אחד מהאתגרים המרכזיים שהתמודדנו איתם ב-Workiz הייתה העובדה שהיה לנו דרופ רציני בין עמוד ה-sign up page ולאינג׳ימנט הראשון של היוזר עם המוצר. כלומר שיעור גבוהה של אנשים נרשמו, הגיעו למוצר ונטשו. בעזרת זיהוי הבעיה, מחקר מעמיק ואפיון מחדש - שיפרנו את את האינג׳ימנט הקונברשיין בצורה משמעותית.

רציתי לשתף אתכם בתהליך ואם אתם עובדים על יוזמה דומה כרגע ותרצו לקבל עוד אינסטייס אשמח להרחיב בפרטי.
איך התמודדנו עם האתגר הזה?

1.בשלב הראשון היה צריך לזהות שזה האתגר שכדאי לנו לעסוק בו. שיש כאן הזדמנות משמעותית לשיפור. החלק הזה התבסס בעיקר על ניתוח הדאטה והפאנל בנוסף ציפיתי במלא סשיינים ראשונים של יוזרים בפול סטורי.
הבנתי שיש בעיה אבל לא הייתי בטוחה מה הסיבה לה או איך אפשר לשפר את המצב.

2.השלב השני - מחקר! (החלק האהוב עליי) - אני קודם כל מעלה רשימה של השערות - למשל הם נוטשים כי המוצר נראה להם מורכב מידי; כי שאלנו אותם יותר מידי שאלות; כי הם לא רוצים לתת לנו את הטלפון שלהם עד שהם יבינו את הערך של המוצר וכך הלאה...
כדי לבדוק את ההשערות התמקדתי בעיקר ביוזבילטי טסטינג - פניתי למשתמשים פוטנציאליים מקהל היעד שלנו וקבעתי להיפגש איתם בזום. לא סיפרתי על המוצר, שלחתי להם לינק לעמוד הבית, ביקשתי מהם לשתף מסך ואז להירשם. בנוסף ביקשתי שבזמן שהם עוברים את האונבורדינג שישתפו אותי בחוויה שלהם - איזה שאלות עולות להם, מה הם מרגישים וכו׳.בסיום כל סשיין כזה ערכתי להם ראיון. מה היו הציפיות שלהם, החששות שלהם, האתגרים, מה הם רצו שיקרה ובכלל מה המוצר הזה עושה, איך הוא יכול לעזור להם וכו׳.

3.מה האינסייטיס? על בסיס במחקר למדתי שתהליך ההרשמה שלנו והאונבורדינג הוא מאוד קצר ו״קל״. בניגוד לחלק מההשערות שלי, אף אחד לא התלונן עליו. המרואיינים לא חשבו שצריך להוריד משהו, גם לא הפריע להם שביקשנו סיסמא או את הטלפון שלהם. הבעיה המרכזית הייתה שהם חשו חוסר ביטחון - המרואיינים כל הזמן שאלו את עצמם - ״רגע זה מוצר שרלוונטי גם לתחום שלי?״, ״זה יעזור לי למצוא עבודות או רק לנהל את העסק?״ ״ומה לגבי התוכנות האחרות שאני משתמש בהם? זה יתחבר אליהם?״. כלומר לא הפריע להם מה שביקשנו, להיפך הם רצו לדעת עוד - האונברדוינג הרגיש להם חסר ולכן שהם הגיעו כבר למוצר הם הגיעו עם המון סימני שאלה והם התלבטו אם יש טעם להתנסות במוצר.
כלומר בניגוד לתפיסה המקובלת גיליתי קצר ופשוט זה לאו דווקא טוב. האונברדינג הישן לא העביר ערך, הוא לא סיפר את הסיפור שלנו. אם יש שלבים לא הכרחים ברור שצריך להוריד אותם אבל פחות שלבים או שאלות זה לאו דווקא יותר טוב. פשוט וקל זה לא מספיק, הם רצו שידריכו ויקשיבו לצרכים שלהם.
לספר סיפור, להדריך, ללוות, להקשיב, לפשט - זה בתכלס המהות של פרודקט מרקטינג.

4.על בסיסי המסקנות האלו, לצד ניתוח השוק והמתחרים, יצרתי תהליך אונבורדינג חדש וארוך יותר (עוד 2 מסכים ועוד 3 שאלות!)
כלומר האונבורדינג החדש החיל יותר שלבים. היה בזה כמובן גם סיכון כי זה בעצם נותן ליוזר יותר הזדמנויות לדרופ...

5. אז מה היו התוצאות? עשינו a/b test לגרסא הישנה והחדשה ונחשו מה? בסופו של דבר הכפלנו את האינג׳ימנט! והקונברשיין שלנו עלה ב-35%!

הטייקאווי המרכזיים שלקחתי מהיוזמה הזו :
* לדבר עם יוזרים כמה שאפשר - הניתוח של הפאנל והדאטה לא מספיקים כדי לדעת מה היוזרים צריכים. בנוסף, כל המחקרים שקראתי התמקדו בכך שצריך לנסות לצמצם את האונבורדינג למינימום האפשרי והמחקר שלי הצביע על מסקנות קצת שונות. זה לפעמים קשה לביצוע כי זה אומר שיחות בשעות הערב וזה גם לוקח הרבה זמן ואנרגיה אבל גם לא חייבים לראיין 20 אנשים, לפעמים אחרי 5-6 שיחות מזהים מגמה ברורה.

*לצלם את הראיונות ולשתף אותם עם כל בעלי התפקידים בחברה. ככה כולם מבינים שזה לא הדעה האישית שלך, זה מה היוזר רוצה ודברים זזים הרבה יותר מהר.

*לתת ל- a/b test זמן. בשבועיים הראשונים התוצאות לא היו יציבות ובדיעבד חבל שהסתכלתי על זה כל יום זה מיותר. צריך להמתין בסבלנות.

יש לכם טיפים נוספים על איך לאפטם את האונבורדינג? מה עבד? מה לא עבד לכם?

www.youtube.com

פרק חדש לסקצ'בוק 📘✏️
הפעם אני משתף את העקרונות וההחלטות שהובילו אותי בעיצוב פורטפוליו חדש, לינק בתגובה הראשונה 👇🏻
----------
תקציר:

רקע
* מטרת האתר היא לזמן אותי לראיון פנים מול פנים.
הוא נותן טעימה מהעשיה שלי בשנים האחרונות וטיפה מהאופי שלי.
* בתחרות מול עשרות מעצבים נוספים האתר צריך להתבלט, לעודד משתמשים להאט את החיפוש ולתקשר את הערך המרכזי בעבודות מהר.

האתר פונה לשלוש פרסונות:
1. מגייסת - מבינה מעט בעיצוב, מתרכזת בעיקר בקורות חיים וברושם הכללי שהאתר משאיר
2. מנהלת עיצוב - מבינה עיצוב לעומק אבל עסוקה מאוד, תסרוק את האתר מהר
3. מעצבת בתפקיד מקביל - יודעת לשפוט ולהעריך עיצוב, עשויה לבחון לעומק את העבודות

עיצוב
* מתחיל במסמך טקסט, שם אני מבין את הסיפור של כל עבודה ובאילו חלקים להתמקד.
* מחפש קונספט והשראות ויזואליות.
* משם אני עובר מניח את קטעי הטקסט על העמוד באדובי אקס.די. ומתחיל למצוא ד.נ.א. שיאחד את כולם.
* כל עבודה מתחילה בערך שנתתי והאחריות שהיתה לי, מבט מהיר על התוצר הסופי וטסטימוניאל מדמות מובילה שעבדתי איתה. לאחר מכן אני מסביר בהרחבה על העבודה. זה מאפשר לתקשר את מהות העבודה מהר.

פיתוח
* יתרונות וחסרונות של עבודה עם CSS גריד בוובפלאו.
* איך לשמור על גושים טיפוגרפים רספונסיביים בלי לשבור קומפוזיציה.

איך הופכים שפת חוקים של מתכנתים (אם קרה איקס אז תעשה וואי) לכלי עבודה פשוט שכל אחד יכול להבין וליצור איתו תרחישים ואירועים מורכבים?
נפגשנו עם יבגני ומיטל מ-monday.com להציץ מאחורי הקלעים על תהליך יצירת הפיצ׳ר של אוטמוציות ואינטגרציות. לקרוא לזה פיצ׳ר זה מצחיק, כי בקלות היתה יכולה לקום חברה שלמה סביב הנושא ולהצליח בגדול עם כזה פיתרון.
דיברנו על איך איך מתנהלת העבודה באחד הסטארטאפים המצליחים בישראל, איך ממשק פשוט ואלגנטי משפיע על החברה כולה ואיך כל זה קשור למשחק מילים משנות השישים.
https://youtu.be/H_HsWAiCyvQ
monday.com Evgeniy Kazinec Meytal Badichi

פרק ראשון: ׳איך עיצבנו ופיתחנו את האתר של אינדינגב בפחות משלושה שבועות׳ - על האתגרים של עבודה בלוח זמנים צפוף והתמודדות עם הקושי להמיר איור פסיכדלי חזק לממשק ברור. הצצה לתהליך הפיתוח ואיך וובפלאו אפשרה לנו למצוא את המינון הנכון בין רושם לשימושיות.

*הערוץ עוד בהרצה, אז נשמח לשמוע פידבקים ורעיונות לשיפור. היה מעניין? טרחני? חבל שלא נגענו במשהו? יש לכם סיפור שהייתם רוצים לחלוק? שתפו אותנו במחשבות שלכם!

איך עיצבנו ופיתחנו את האתר של אינדינגב 2019 | קייס-סטאדי בפרק הזה אנחנו מציגים עבודה שנעשתה אצלנו בסטודיו. נדבר על האתגרים של עבודה בלוח זמנים צפוף והתמודדות עם הקושי להמיר איור חזק לממשק ברור. בסוף נציץ קצת על תהל...

במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם האקסלורייטור של סיגמה-לאבס העברנו שיעור על עיצוב מצגת משקיעים לסטרטאפיסטים הצעירים. דיברנו על כלים בסיסיים שיאפשרו לכל אחד לעצב מצגת ברורה, יפה ומשכנעת. על הדרך איגדנו את השיעור לוידאו קצר שמסכם את הנקודות החשובות:

איך לעצב מצגת משקיעים במסגרת שיתוף הפעולה שלנו עם האקסלורייטור של סיגמה-לאבס העברנו שיעור על עיצוב מצגת משקיעים לסטרטאפיסטים הצעירים. דיברנו על כלים בסיסיים שיאפשרו לכל אחד לעצב מ...

ישבנו השבוע לראיין את אורי ער, מוותיקי מעצבי הדיג׳יטל בארץ והמנהל לשעבר של סטודיו לוליין. דיברנו על תחילת הדרך - איך משיגים את העבודה הראשונה כמעצבי חווית משתמש.

דיברנו על איך להשיג עבודה ראשונה ללא ניסיון, סיכונים שעסק לוקח על עצמו בהעסקת מעצבים צעירים (ולמה בכל זאת משתלם לעשות את זה), על פי מה החליט את מי להעסיק ואיך נראה תהליך הקבלה, תיקי עבודות ואיך להמשיך ללמוד ולהתפתח בתור מעצב יחיד בחברה.

איך להשיג עבודה ראשונה בעיצוב חווית משתמש - אורי ער [אודיו] ישבנו לדבר עם אורי ער לשיחה על תחילת הדרך - איך משיגים את העבודה הראשונה בתור מעצבי חווית משתמש? לאורי יש ניסיון של כשלושים שנה בעבודה עם סטארטאפים בארץ ובעמ...