16/05/2026
לפני כמה ימים שודר פרק סיום מיוחד של המרוץ למליון, פרק שהגיש לנו בתמצות מקסים את מה שעבד כ"כ טוב העונה, את מה שהביא את קשת 12 לכנס את הערב הזה, שלא זכור לי כמוהו באף עונה-
הזוגיות- זו שהוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש, זו שהזוגות עצמם דיברו עליה- על השותפות הזו, על התמיכה ללא עוררין בבן/ בת הזוג בדיוק ברגעים הכי קשים שלו ואוהו היו המון רגעים קשים בעונה הזו, כמעט כמו מספר המדרגות האינסופי שהמשתתפים טיפסו אותו..
ואת הכל ניצחה הזוגיות- זו התומכת והמפרגנת, כן גם המעצבנת ומתסכלת אבל בעיקר מדרבנת.
שלושת הזוגות שהגיעו לגמר הוכיחו שזוג מנצח לא רק בגלל מהירות הריצה שלו, אלא בעיקר בגלל שעבדו יחד, בגלל שהקשיבו אחד לשני, בגלל שמשכו את בן/בת הזוג ברגעים הקשים שלו וגיבו אותו.
בגלל שהחברות והזוגיות היו כ"כ משמעותיות בעונה הזו, מלוות בערכים של שיתוף פעולה, ערבות הדדית ואכפתיות- המון אכפתיות; לאחר, לשונה ממני, למי שחלש לפעמים, או מתקשה במשימות גובה ושולחן למשל.
כל הזמן הזה כשצפיתי בפרק המרגש הזה, חשבתי על ההורים שמגיעים להדרכה, לרוב הם עייפים ומותשים- אתגר הפרעת הקשב (ADHD)של הילד שלהם מתסכל אותם, יש כאלה המגיעים רגע לפני שמרימים ידיים, או כמו שאמר לי אבא אחד בפגישה הראשונה: " התחלתי לבדוק פנימיות עבורו, אין לי כוח אליו יותר.."
והם- רגע לפני שמרימים ידיים, אחד מהם (-לרוב האמא) מושיטה יד לבן הזוג ואומרת: "בוא ננסה ביחד דרך אחרת, חייבים להצליח.."-
הילד הזה הוא המליון שלהם- והם יזכו בו בגדול אם יעשו כמה שינויים בתקשורת ביניהם, בהדדיות שבהורות, בשיתוף הפעולה ביניהם- בדיוק כמו שעשו הזוגות שהגיעו לשלבים הסופיים של המרוץ, וגם ניצחו 🙂
אל תשארו מיואשים, בואו להדרכה🙏
