30/08/2026
למה לפעמים למרות שאנחנו כל כך רוצים שינוי ואפילו פועלים למענו, אנחנו לא מצליחים לקדם או לשנות את מה שהכי חשוב לנו ?
לפעמים ניסינו כבר כל כך הרבה זמן שהתייאשנו ואנחנו משכנעים את עצמנו שככה זה. שזה לא מספיק חשוב או אצלנו זה כבר לא יקרה.
אני מכירה את זה כל כך טוב מהחיים שלי. יש דברים שעבדתי עליהם שנים. ידעתי למה הם קורים, ידעתי מה אני רוצה לשנות, ניסיתי שוב ושוב. ועדיין השינוי היה קטן ומאומץ. בדברים מסוימים שאין מצב לוותר עליהם כמו לשנות משהו באמהות שלי לא ויתרתי למרות הקושי, בדברים אחרים שקשורים רק אלי לפעמים נתתי לזה להתמסמס שנים בלי להבין איך לשנות.
קמה בבוקר, זה מעיק עלי, גוזל ממני את האוויר ואת שמחת החיים. מבטיחה לעצמי שהיום אעשה צעד קטן, היום אצליח לנהל את זה אחרת, היום אני לא אפול שוב לבור הזה. אבל היום מסתיים ואין שינוי. מתחפרת במקום. וככה חודשים ושנים. ואין שינוי.
איך משנים את התסכול הזה לתנועה לכיוון הנכון. אפילו טיפה של התקדמות יכולה לתת אוויר ותקווה.
אחרי שנים של ליווי אנשים בתהליכי שינוי, ומתוך השינויים שעברתי בעצמי בחיים, וגם אחרי שנים של חקר המוטיבציה במסגרת הדוקטורט שלי, הצלחתי להבין בצורה יותר מעמיקה איפה הבעיה . הרבה פעמים הבעיה היא ברגש.
זה לא כי כי חסר לנו ידע.
זה לא כי אין מוטיבציה, או משמעת עצמית.
לפעמים זה הרגש. כשאנחנו רק חושבים על העניין או על לעשות תנועה בכיוון עולה רגש. משהו בתוכנו מפרש את זה כאיום חמור, פוטנציאל לכישלון, אכזבה, שלא יאהבו אותנו, או גרוע מזה. גם אם זה לא הגיוני רציונאלית. זה מה שהמערכת הרגשית שלנו חווה. כי פעם, כשהיינו קטנים או צעירים, יכול להיות שחווינו משהו שהרגיש מאיים מאוד, והמערכת הרגשית שלנו למדה להגיב אליו בדרך מסוימת.
כאילו שאני עדיין בכיתה ד׳ ומרגישה לא שייכת כי אני עולה חדשה. שאני חייבת להיות הכי מצטיינת והכי נחמדה, כי רק ככה יאהבו אותי. והכי כדאי לא להרגיש כלום, כי ככה לא ארגיש שאני עצובה ומתגעגעת לסבא.
זה חלק קטן מהדפוסים שאני יצרתי בילדות והם עדיין יכולים להפעיל אותי בגיל 50. כשאני מנסה להיות אמא טובה לילדים שלי, לפנות זמן לעצמי, לעשות שינוי משמעותי בעסק שלי. אני חוזרת להיות שוב בכיתה ד. מאויימת מאוד מכל זה.
יש הבדל בין להבין ולספר את הסיפור לבין באמת לשנות את החוויה הרגשית שמאחוריו.
והרגש הזה מנהל אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו מבינים. יוצר קיפאון ותקיעות.
אז אנחנו דוחים, נמנעים, מתחילים ומפסיקים וכועסים על עצמנו או פשוט מדחיקים. לפעמים כן עושים אך ללא תוצאה.
איך יוצאים מהלופ הזה? איך מצליחים לשנות את הרגש?
וכשמשהו בחוויה הרגשית משתנה משהו בהתנהלות שלנו יכול להשתנות הרבה יותר בקלות.
התהליך שאני מציעה הוא תהליך שמתמקד ברגש. עבודה באמצעות קבלה, חמלה, חיבור לזיכרונות ורגשות מהעבר ושחרור, תהליכים שעובדים דרך הדמיון והגוף כדי לאפשר חוויה פנימית אחרת. זה משנה משהו עמוק בחוויה הפנימית, ואז גם הרגש, המחשבה וההתנהגות יכולים להשתנות עם פחות מאמץ. בלי מנטרות, בלי חשיבה חיובית. בלי fake it till you make it.
וכך מתחילה תנועה חדשה כמעט טבעית וספונטנית בתגובות שלנו ובמעשים . משהו שקודם היה בלתי אפשרי .
תתארו לעצמכם, אותו מצב בחיים, אותן נסיבות מחורבנות אולי, רק שהפעם אנחנו מרגישים ביטחון, אהבה עצמית וסומכים על עצמנו. כמה שונה תהיה החוויה, גם אם מה שאנחנו רוצים לעשות קשה ונראה בלתי אפשרי.
פתאום אפשר לקבל החלטה שפחדת ממנה.
לפנות זמן לעצמך בלי להרגיש אשמה.
להתחיל את הפרויקט שדחית.
להגיב אחרת לילדים.
להעז לבקש משהו שאת באמת רוצה.
אני רימה גורן, ד”ר למוטיבציה ומאמנת אישית וקריירה ב 20 השנים האחרונות.
הובלתי מאות אנשים לשינוי משמעותי בתחומי החיים המרכזיים.
אני עוזרת לאנשים ליצור את החיים שהם רוצים, להפוך משאלות לב לצעדים מעשיים שיוצרים שינוי. לדייק את הדרך. לגדול מבפנים, להאמין שהכול עוד אפשרי עבורינו ואף פעם לא מאוחר ליצור את החיים שאנחנו רוצים.
התהליך שאני מציעה הוא לא רק אימון אישי וכלים מעשיים. אנחנו עובדים לעומק על מה שעוצר אותך רגשית, על דפוסים שנוצרו לאורך השנים, ועל מה שמקשה עלייך לעשות את מה שאת כבר יודעת שאת רוצה לעשות.
התהליכים האלה הופכים את התנועה קדימה לקלה יותר מפעם לפעם. כי חוסר האונים שנבנה שם בעבר הולך ונחלש, ואת מתחילה לחוות את עצמך אחרת.
ומשם חוזרים למציאות לצעדים קטנים ומעשיים שאפשר באמת ליישם.
אולי גם אצלך יש משהו שניסית כבר הרבה זמן לשנות, אבל שוב ושוב ללא הצלחה?
אני מזמינה אותך לנסות שוב.
אשמח לשוחח ולהסביר יותר על התהליך.
פגישות בצפון הישן או בזום.
כתבי לי בוואטסאפ 0508230010
