הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת ת"א - העמוד הרשמי

שמחים לעדכן כי חברת הסגל החדשה שלנו, ד"ר עדי דומר מבית הספר לזואולוגיה, זכתה במענק "בראשית" היוקרתי לחוקרים צעירים השבים לישראל מטעם הקרן הלאומית למדע (ISF). בימים אלו מקימה ד"ר דומר את המעבדה החדשה שלה אצלנו, ואנחנו בטוחים שזו רק הסנונית הראשונה בדרכה המדעית. המון בהצלחה!

הבידינג מתקרב? אל תילחצו! בדיוק בשביל זה ארגנו מפגשי זום ממוקדים שיעשו סדר בכל הבלאגן. בלי סיסמאות, רק מה שבאמת צריך לדעת כדי להגיע לזמן אמת עם מערכת מנצחת.

שומרים ביומן: יום רביעי, 18 באוגוסט 2026

📍 09:00 עד 10:00: שנה ב', מסלול מורחב ומסלול דו חוגי
קישור למפגש - https://bit.ly/4fLXk6n

📍 10:30 עד 11:30: שנה א', מסלול מורחב
קישור למפגש - https://bit.ly/4xoKa56

📍 12:00 עד 13:00: שנה א', מסלול דו חוגי
קישור למפגש - https://bit.ly/4q2v1E4

תאריכי הבידינג לשנת הלימודים תשפ"ז:

סבב ראשון: 7.9.26 עד 15.9.26
סבב שני: 23.9.26 עד 5.10.26

מומלץ לא לחכות לרגע האחרון. היכנסו עכשיו לידיעון החדש והתחילו לתכנן:
לאתר הידיעון החדש לחצו כאן - https://bit.ly/4wdm4Jt

משרה במסלול לקביעות בביוטכנולוגיה

היחידה לביוטכנולוגיה בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים בTel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב, מזמינה הגשת מועמדויות למשרה אקדמית במסלול לקביעות בביוטכנולוגיה, החל משנת הלימודים תשפ"ח (2027–2028). מועמדויות מצטיינות במיוחד בדרגות מתקדמות יותר יישקלו אף הן.

אנו מחפשים מדענים ומדעניות מצטיינים בעלי מוטיבציה גבוהה, להקמת תוכניות מחקר חדשניות, עצמאיות ובעלות הכרה בינלאומית ולגיוס מימון מחקרי. המועמדים והמועמדות שייבחנו לתפקיד יתרמו למצוינות בהוראה ובהנחיה ביחידה לביוטכנולוגיה ובפקולטה למדעי החיים. ההצטרפות למשרה מציעה סביבת מחקר בין-תחומית ושיתופית, עם גישה לתשתיות מחקר מתקדמות וקשרים הדוקים עם קמפוסי הרפואה, ההנדסה ומדעי החיים של האוניברסיטה.

אנו מברכים על הגשת מועמדויות לעוסקים ולעוסקות בתחומי הביוטכנולוגיה, לרבות (אך לא רק) התחומים הבאים:
• חומרים ביולוגיים
• הנדסה ביו-רפואית/ביו-הנדסה
• הובלת תרופות וננו-רפואה
• הנדסת רקמות ורפואה התחדשותית
• ביו-חיישנים
• ננו-ביוטכנולוגיה
• אימונותרפיה והנדסה אימונולוגית
• הנדסה ותכנון חלבונים

דרישות התפקיד:
נדרש תואר PhD וניסיון פוסט-דוקטורט בביוטכנולוגיה, כימיה, הנדסה ביו-רפואית, ביו-הנדסה, מדע החומרים, הנדסה כימית, מדעי החיים, או בתחום קרוב. כמו כן, נדרש רקע מרשים במחקר פוסט-דוקטורט, פרסומים מדעיים מצוינים ויכולת מוכחת למנהיגות מדעית.

מסמכים נדרשים להגשה:
• מכתב מקדים
• קורות חיים
• רשימת פרסומים מדעיים
• תיאור תוכנית מחקר (עד 3 עמודים)
• הצהרת תפיסה פדגוגית והוראה (עד עמוד אחד)
• פרטי התקשרות של שלושה ממליצים

מועד אחרון להגשת מועמדות: 1 בנובמבר 2026

את המועמדות יש להגיש באופן אלקטרוני לכתובות המייל הבאות:
פרופ' אילה למפל: [email protected]
פרופ' יריב ויין: [email protected]
גב' אור רדושינסקי: [email protected]

אוניברסיטת תל אביב מחויבת למצוינות, גיוון ושיוויון הזדמנויות, ומברכת על הגשת מועמדויות מכלל המגזרים והרקעים.

כיצד חיידקים הופכים נגיפים עוינים לבעלי ברית? 🔬
ברכות חמות לפרופ' ענת הרשקוביץ מבית הספר שמוניס למחקר ביו רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים, על זכייתה במענק מפ"צ (מחקרים פורצי דרך) היוקרתי של הקרן הישראלית למדע (ISF). מענק זה הוא התחרותי ביותר של הקרן, וניתן השנה ל-11 חוקרות וחוקרים בלבד.

על המחקר והתגלית
בגנום של חיידק הליסטריה (Listeria monocytogenes) נחבאים נגיפים תוקפי חיידקים (פאגים). במצב עקה, כגון חשיפה למערכת החיסון של המארח, נגיפים אלה אמורים לפעול להרס תא החיידק ולהפצתו.

עם זאת, מחקרה של פרופ' הרשקוביץ הראה כי הנגיפים אינם משמידים את החיידק:

שיתוף פעולה מולקולרי: הנגיפים משמשים כ"מתג מולקולרי" המסייע לחיידק להסתגל לסביבה העוינת ולשרוד בגוף המארח.

תיאום סביבתי: במקום להביא למות החיידק, הנגיפים מסתנכרנים עמו ומשפרים את יכולתו לגרום לזיהום.

מטרת פרויקט המפ"צ
הפרויקט החדש יבחון את אופן התקשורת והתיאום בין זני הנגיפים השונים החבויים בחיידק.

חשיבות המחקר: פיענוח מנגנון התיאום המולקולרי עשוי לאפשר פיתוח טיפולים שישבשו תהליך זה, ויגרמו לנגיפים לפעול נגד החיידק המארח ולהביא להשמדתו.

ברכות לפרופ' הרשקוביץ על ההישג המרשים וההכרה במחקרה הפורץ דרך.

להמשך קריאה - קישור לכתבה המלאה בתגובה הראשונה

ד"ר זכריה הבר נפל בעזה, מחקרו עשוי לשנות את עתיד החיטה
המחקר, שהושלם לאחר נפילתו של ד"ר זכריה הבר ז"ל בקרבות בעזה, זיהה מנגנון גנטי מחיטת הבר שעשוי להגדיל את יבול החיטה ולשפר את ערכה התזונתי – הישג שעשוי לסייע לחקלאות בעידן של שינויי אקלים.
קריאת חובה לכתבה על גיבור ישראל וגיבור המחקר, ד"ר זכריה הבר.

קישור - בתגובה הראשונה

ברכות לפרופ' יונתן בלמקר והוא משלנו!

ברכות לפרופ' יונתן בלמקר ראש מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט החדש👏

פרופ' יונתן בלמקר, שנכנס לתפקידו כראש המוזיאון בימים אלו, משמש כאוצר אוסף הדגים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וכפרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב בראשו עמד עד לאחרונה.

את תואר הדוקטור באקולוגיה השלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהנחיית פרופ' ירון זיו ופרופ' נדב ששר, ולאחר מכן המשיך למחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות קליפורניה (סן דייגו) וייל בהנחיית פרופ' וולטר יייטס.

מחקריו מתמקדים באקולוגיה של חברות, שמירת טבע ומקרו-אקולוגיה, תוך התמחות בדגי הים התיכון. המחקר במעבדתו מתמקד בשיפור התחזיות הנוגעות להשפעת שינוי אקלים, מינים פולשים ודיג על מגוון המינים והמערכות האקולוגית בים.

פרופ' בלמקר נכנס לתפקיד ראש המוזיאון בימים אלו, לאחר פרישתה של פרופ' תמר דיין, היו"ר המייסדת של המוזיאון.

פרופ' יונתן בלמקר מאמין כי למוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל. הוא יפעל להמשך פיתוח המוזיאון ולביסוסו כגוף מחקר מוביל ותשתית לאומית לקידום הידע על המגוון הביולוגי. המוזיאון ימשיך לשלב מחקר, אוספים, מדע יישומי, מדע אזרחי, חינוך והנגשת המדע לציבור, כדי לתרום לחברה ולקבלת החלטות מבוססת ידע.

הפקולטה למדעי החיים אוניברסיטת ת"א - העמוד הרשמי
מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ' תל אביב

אנחנו נרגשים ומודים על ההודעה של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על הענקת "עיטור הנשיא" לשנת 2026 לפרופ' יוסי לשם מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה שלנו!

עיטור הנשיא מוענק לאישים שתרמו תרומה יוצאת דופן ומעוררת השראה למדינת ישראל ולחברה – ואין ראוי מיוסי לקבלת כבוד זה.

פרופ' לשם, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה, מציג כבר חמישה עשורים מדע פורץ דרך שהופך ישירות לעשייה בשטח:
🔹 בטיחות בטיסה: המחקר המקיף שלו על נדידת הציפורים ושיטות המעקב שפיתח בשיתוף חיל האוויר מנעו אסונות תעופה רבים, הצילו חיי אדם וחסכו למדינה מאות מיליוני דולרים.
🔹 חקלאות ירוקה: מוביל המיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כהדברה ביולוגית בחקלאות, שהביא לצמצום דרמטי בשימוש בחומרי הדברה רעילים.
🔹 דיפלומטיה סביבתית: מייסד ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, ומי שרתם את השירה והצפרות לגישור ולשיתופי פעולה אזוריים ובינלאומיים חוצי גבולות.

מעבר למחקר האקדמי, יוסי הוביל לאורך השנים מהפכה בחינוך הסביבתי, בהגנה על הטבע הישראלי ובחיבור בין מדע, הציבור וזרועות הביטחון.

פרופ' יוסי לשם – הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב גאה בך ובפועלך הבלתי רגיל! מצדיעים לך על הפרס המכובד והמוצדק כל כך. 👏🌱🎉

ברכות חמות לכל חברות וחברי הסגל שלנו שזכו במענקי הקרן הלאומית למדע (ISF).
זהו הישג מדהים שמשקף את המצוינות, החדשנות והעשייה המחקרית הענפה שמובילים החוקרים והחוקרות שלנו.
​קבלו את הזוכות והזוכים שלנו:
🔸 פרופ' איתי מירוז
🔸 פרופ' שאול ילובסקי
🔸 דר' דור רוס
🔸 פרופ' לילך הדני
🔸 פרופ' ניר בן טל
🔸 פרופ' פבלו בלינדר
🔸 פרופ' דינורה פרידמן מורבינסקי
🔸 דר' הגר לביאן
🔸 פרופ' יואב הניס
🔸 דר' אופיר לוי
🔸 דר' יוסף כיאט
🔸 פרופ' עירית גת ויקס
🔸 פרופ' ורד פדלר קרוואני
🔸 פרופ' טל פופקו
🔸 פרופ' מרסלו ארליך
🔸 פרופ' איילה למפל
🔸 פרופ' עדי שטרן
🔸 פרופ' אביגדור אלדר
🔸 דר' דניאל בן הלוי

​מענקים מיוחדים:
🏆 פרופ' ענת הרשקוביץ - מענק מפץ
🏆 פרופ' דן פאר - מענק מבריא
🏆 פרופ' עדי ברזל - מענק מבריא

​המון הצלחה בהמשך המחקרים פורצי הדרך שלכם! לעתיד טוב יותר.

מה גורם לדג מים סוף לארוז מזוודות ולעבור לים התיכון? 🐟

מאז פתיחת תעלת סואץ, יותר מ-120 מיני דגים כבר עשו את הדרך הזו. במחקר חדש שפורסם ב-Journal of Animal Ecology, פרופ' יוני בלמקר וד"ר שחר חייקין מבית הספר לזואולוגיה ו מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ' תל אביב מציגים מודל לחיזוי גל ההגירה הבא.

הממצא המפתיע? מפתח ההצלחה אינו כושר הסתגלות כללי, אלא אי-תלות בשוניות אלמוגים. בהיעדר שוניות במסלול המעבר, מינים התלויים בהן נחסמים בדרך. אלה שמצליחים לעבור מציגים הסתגלות מהירה ומתחרים ישירות עם הדגים המקומיים על מזון ושטח מחיה.

מועמדים בולטים שכבר נמצאים על הרדאר: נפוחית הכוכבים, בינתן שבע-קוצי וצניניתן צהוב-טיפות. הזיהוי המוקדם מעניק מקדם הגנה חיוני לשמירה על המערכת האקולוגית הימית ככל שמי הים התיכון ממשיכים להתחמם. המחקר המלא - בתגובה למטה 👇

קרדיט תמונות: Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב