Mike Rozner - Personal Trainer

כשמדברים על תהליך שיפור או התקדמות של מתאמן, הרבה פרמטרים קופצים מיד לראש: שיפור במשקלי עבודה, שיפור בסבולת, ירידה באחוז שומן, עליה במסת שריר ועוד. חלקם קלים יותר למדידה וחלקם פחות.

כשמסתכלים על מתאמנים שונים העובדים תחת תוכניות אימון שונות, בסופו של דבר מה שעומד במבחן התוצאה, לפחות מבחינתי, הם הביצועים.

ביצועים יכולים להימדד כשיפור במשקלי העבודה, רכישה של סקילים חדשים או שיפור של סקילים קיימים לפחות עד נקודה מסויימת. לדוגמא, אם מתאמן מבצע סקווט עם 60 ק"ג לסט של 5 חזרות בביצוע לקוי, לא ייתכן שחצי שנה אחרי הביצוע ישתפר אך המשקל יישאר זהה לחלוטין.
במילים אחרות, אם הסקווט שלכם נראה נקי או אסטטי יותר - זה לא בהכרח אומר שהתקדמתם.

אם יש שיפור טכני הוא אמור להוביל גם לשיפור בביצועים. כלומר אם ניקח תרגיל כוח - צריך להיות שיפור במשקלי העבודה או ביכולת לבצע יותר חזרות במשקל נתון.

מנעד התוכניות והמאמנים הוא רחב מאוד וחלקם כוללים שיקולים כאלה ואחרים המשפיעים על התוצאה. מאמן אחד יבחר לתת למתאמן שלו כל חודש חזרה כבדה של דדליפט כדי לבדוק האם הוא השתפר, בעוד שמאמן אחר יעדיף לתת למתאמן שלו עבודה תת-מקסימלית לאורך שנת אימונים ורק אז לבדוק שיפור או אפילו לא לבדוק אף פעם.

ראוי לציין שמתאמן אחד יצליח להתאושש מאותה חזרה כבדה ואילו אחר עשוי בכלל להפצע.

כמו תמיד האמת נמצאת באמצע. אם מתאמן נוטה להיפצע ייתכן שבדיקה של 90-85% יכולת (ממשקל מקסימלי חזוי או ידוע) למקסימום חזרות, יתנו אינדיקציה טובה מספיק לשיפור.

יש גם אספקט פסיכולוגי לא מבוטל לסיפור הזה - מתאמן שהשיא שלו הוא 5 חזרות מתח ינסה לבצע 6 חזרות ויכשל. אצל אדם אחד זה יוביל לתסכול ורצון לפרוש ואילו אדם אחר עשוי לתעל את זה לחיפוש צורה אחרת להשתפר. ההיכרות עם המתאמן גם היא שיקול חשוב בבחירת צורת העבודה.

כשלוקחים מתאמן מתחיל ומוסיפים עליו עומס בצורה סבירה הוא ישתפר כך או כך. זה טיבו של מתאמן מתחיל - היכולת להשתפר בצורה עקבית ובזמן קצר יחסית.

כשמתאמן מפסיק להיות מתחיל התמורה הפוחתת הופכת משמעותית יותר, כלומר יש צורך להשקיע יותר להשיג שיפור ואותו שיפור הולך ופוחת.
זה השלב שבו תוכנית טובה עושה את שלה וזה נמדד לאורך זמן: שבועות, חודשים ולפעמים אפילו שנים.

זה נע בין מתאמנים שמשתפרים מהר ואז מאטים או אפילו נתקעים, ועד כאלה שלאורך חודשים ארוכים עובדים בתוך אותה תוכנית רק כדי לגלות שלא היה שום שיפור (וזה קורה כשלא בודקים אף פעם או רק פעם בעשור וחבל).

ללא בדיקה של הביצועים לעולם לא נדע אם התהליך שלנו כמתאמנים הוא יעיל או לא.

אני האחרון שיטען ש"הכל לטובה" אבל אני הראשון לספר לכם שאפשר להפיק דברים טובים מהשנה האחרונה המאוד מוזרה שהייתה פה.

כל אחד הגיב קצת אחרת למצב : בעוד שחלק שקעו, חלק אחר גילה שאפשר גם אחרת.
הדרך ה"לא אידיאלית". והאמת? במובן מסוים? גם אני.

תמיד הסתייגתי מלאמן אנשים עם ציוד מינימלי.

קראו לזה פינוק, אני אוהב שיש מוט, סטנד, מתח מקבילים, רצוי גם דאמבלים וכל היתר מותרות. ובואו נודה בזה, גם עכשיו - לרוב אין.

אני מסתכל על הליוויים מרחוק שעם חלקם התחלתי לעבוד ממש כשהבלאגן הזה התחיל ואני נהנה לראות התקדמות לא מבוטלת - החל ממתח ועד פיסטול סקווט, עמידות ראש, עמידות ידיים וערימות על ערימות של שכיבות סמיכה יפות.

אולי לא הכל לטובה אבל אם זה המצב הנתון - אפשר להפיק ממנו דברים נהדרים!

בתמונה - לא בדיוק שכיבת סמיכה, מוזמנים לנסות לזהות את התרגיל 😇

יש הבדל דק בין להסביר ללשכנע.

מאמן צריך לדעת להסביר תמיד.
לא תמיד המתאמן רוצה לשמוע אבל חייב להיות רציונל לצורת העבודה של מאמן.

נתקלתי בסיטואציות בהן המתאמן ציפה שאשכנע אותו, פה מבחינתי עובר הגבול.

טבעי שלמתאמנים יהיו כל מיני רעיונות בראש אבל אם בחרתם לכם מאמן - קודם כל תקשיבו לו, אח"כ אתם מוזמנים ללכת ולחקור בעצמכם את כל מה שהוא אמר.

נכון, זה לא אומר שצריך לקבל בעיניים עצומות כל מה שיש למאמן לומר, גם אנחנו טועים and God knows שמאמנים נעים על קשת רחבה מאוד של ידע הבנה וניסיון.

אתן לכם דוגמה פשוטה - מתאמן שרוצה המון עבודת בטן מתוך אמונה שזה שורף שומן בבטן. בהתחלה המאמן מסביר שזה לא המצב ומתנגד, אם המתאמן ממשיך להתעקש זה עובר לשכנוע ושם בעיני עובר הגבול.

אחד החלקים החשובים ביותר בעבודה עם מאמן (ובכלל), לפחות בעיני, היא לתת אמון בדרך ובמי שבחרתם לכם בתור מורה / מדריך / מאמן ("עשה לך רב").

הטלת ספק היא נחוצה, אבל הגבול בינה לבין חוסר אמון בדרך הוא דק.

אני רואה כל יום דברים שמעציבים אותי: ביצועים גרועים של תרגילים, אמירות נחרצות שלא תואמות שום מדע, אפילו שמות של תרגילים שאיזה מישהו המציא (וגלגל היה צריך להמציא רק פעם אחת, פה אני מוכן להיות נחרץ).
שטויות שגורמות לי לרצות לעצום עיניים חזק.

תבחרו טוב טוב את מי שמוביל אתכם.
אינסטגרם מושקע ומשפטי מוטיבציה זה נחמד, עוד תואר או איזה קורס נוסף גם לא מזיק אבל זה לא מדד טוב לאיש מקצוע בעיני.

תסתכלו על התקדמות של מתאמנים של אותו מאמן והשיפור שלהם לאורך זמן כי אלו מדדים שאי אפשר לזייף.

אם אתם מגיעים למצב שאתם צריכים שאותו אדם שבחרתם ישכנע אתכם בדרך שלו ייתכן שאתם לא במקום הנכון והגיע הזמן לקום וללכת.

אדם בוגר שהבין שעשה טעות - מבקש סליחה, הוא לא מחכה לכיפור.

אם פגעתי בטעות ולא ביקשתי סליחה - סליחה כללית לא שווה כלום בלי שאדע על מה אני מתנצל (ואני תמיד מוכן לשמוע ולהתנצל).

ויותר חשוב, סליחה לא שווה כלום אם שניה אחרי זה חוזרים להתנהג כמו חא... נו אתם יודעים

גמר חתימה טובה! 😉