מקצועית א בקלות עם פורת אופיר

כיום קיימות אופציות שבועיות אך ורק על נכס בסיס - ת"א 35.

כאשר האופציות השבועיות הונפקו לראשונה (בסביבות 2013), הפקיעה הייתה מוגבלת ליום אחד בשבוע, ועם הזמן התרחבה לשלוש פעמים. אולם, בעקבות הרפורמות האחרונות – ובפרט עם המעבר של הבורסה בתל אביב בתחילת 2026 לשבוע מסחר של שני עד שישי – התווספו ימי פקיעה חדשים ללוח הזמנים.
​כיום, אופציות על מדד תל אביב 35 פוקעות בכל אחד מחמשת ימי המסחר בשבוע (ימי שני, שלישי, רביעי, חמישי ושישי). המהלך הזה למעשה מיישר קו עם המגמה העולמית של אופציות יומיות (בדומה לאופציות ה-0DTE בארה"ב), מה שנועד להגדיל את מחזורי המסחר ולספק לסוחרים ולמוסדיים כלים לגידור וספקולציה ברזולוציה יומית.

פלטפורמת TASE UP (שנקראה בעבר "הרצף המוסדי") היא זירת מסחר ייעודית של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמיועדת לחברות פרטיות המעוניינות לגייס הון וחוב ממשקיעים מוסדיים וממשקיעים כשירים (כשחברות אלו נותרות פרטיות ואינן כפופות לחובת פרסום תשקיף או דיווחים שוטפים של חברה ציבורית).
​בפלטפורמה זו ניתן לרשום למסחר את סוגי הנכסים הפיננסיים הבאים:
​איגרות חוב (אג"ח קונצרניות): אג"ח סטרייט (Straight Bonds) וניירות ערך מסחריים (נע"מ) היו המוצרים המרכזיים והראשונים שנסחרו באופן נרחב במערכת.
​איגרות חוב להמרה: אג"ח הכוללות רכיב המרה למניות של החברה הפרטית.
​מניות: רישום של מניות רגילות או מניות בכורה (בכפוף לאישור מבנה הזכויות על ידי הבורסה), המאפשרות גיוס הון (Equity) או יצירת נזילות לבעלי מניות קיימים בחברה הפרטית.
​כתבי אופציה (Warrants): אופציות לרכישת מניות של הגוף המנפיק.
​יחידות השתתפות בקרנות: יחידות של קרנות השקעה פרטיות ייעודיות שקיבלו אישור לפעול במערכת, כגון קרנות הון סיכון, קרנות אשראי (לאשראי בישראל בלבד), או קרנות להשקעה ישירה בנדל"ן מחוץ לישראל.
​הערת מסחר: אף על פי שנכסים אלו רשומים במערכות הבורסה ומקבלים מספר נייר ערך בינלאומי (ISIN) שמופיע בחשבון העו"ש בבנק, המסחר בהם חסום לציבור הרחב ומתאפשר אך ורק לגופים מוסדיים ולמי שעונה להגדרת "משקיע כשיר" על פי חוק ניירות ערך.

מהפכת ה-0DTE: מעבר לפקיעות יומיות וקיצור אורך החיים
​כחלק מיישור קו עם המגמה העולמית בוול-סטריט (Zero Days to Expiration), הבורסה השיקה מהלך שמאפשר פקיעת אופציות על מדד ת"א-35 בכל אחד מימי המסחר בשבוע (משני עד שישי).
​השינוי באורך החיים: כדי לתמוך במודל החדש הזה ולהתמקד במסחר קצר טווח ותגובתי, הסדרות החדשות קוצרו למשך חיים של שבוע אחד בלבד (במקום השבועיים שהיו נהוגים בעבר). מדי יום נפתחת סדרה חדשה שפוקעת בדיוק שבוע לאחר מכן, מה שמאפשר לסוחרים "לתפור" הגנות או חשיפות מדויקות לטווחים של 24 שעות בעלויות פרמיה נמוכות בהרבה.

עדכון של מדדי האג"ח מתבצע ברוטציה קבועה בכל חודש, ומחולק לשני שלבים מרכזיים:

​בכל חודש – עדכון משקולות ופרמטרים: ביום המסחר הראשון של כל חודש קלנדרי, הבורסה מעדכנת את הפרמטרים הטכניים של האג"ח (כמו כמות רשומה ומקדם משקל).
​אחת לרבעון (במסגרת העדכון החודשי) – כניסה ויציאה של סדרות: בחודשים פברואר, מאי, אוגוסט ונובמבר, העדכון החודשי כולל גם את בדיקת תנאי הסף (כמו סחירות וגודל סדרה). בשילוב הזה, סדרות חדשות שנפלטו או עמדו בתנאים נכנסות למדדים, וסדרות ישנות או כאלו שלא עמדו בתנאים – יוצאות.

ההבדל בין קרן כספית לקרן כספית מתחדשת (הידועה לעיתים גם כקרן כספית "לזמן קצוב") נעוץ בעיקר במנגנון הפקיעה של הקרן ובאופן שבו מנהל הקרן פועל לאורך זמן.
​להלן ההבדלים המרכזיים:
​1. מועד פקיעה (תאריך פדיון)
​קרן כספית רגילה: זוהי קרן "פתוחה" ללא תאריך סיום. היא ממשיכה לפעול כל עוד מנהל הקרן לא מחליט לסגור אותה. המשקיע יכול לקנות ולמכור יחידות בכל יום מסחר.
​קרן כספית מתחדשת: לקרן זו יש תאריך פקיעה מוגדר מראש (לרוב לאחר שנה). במועד זה, הקרן "נפדית" אוטומטית, והכסף חוזר לחשבון העו"ש של המשקיע (או שהיא מתגלגלת לקרן חדשה, תלוי בתשקיף).
​2. דמי ניהול והטבות
​קרן כספית רגילה: דמי הניהול קבועים יחסית (אם כי המנהל יכול לעדכן אותם בהודעה מראש).
​קרן כספית מתחדשת: לעיתים קרובות מנהלי הקרנות מציעים דמי ניהול אפסיים או נמוכים מאוד לתקופה מוגדרת מראש כדי למשוך משקיעים, מתוך ידיעה שהקרן תסתיים בתאריך נקוב.
​3. אסטרטגיית השקעה
​קרן כספית רגילה: משקיעה בנכסים קצרי טווח (מק"מ, פיקדונות בנקאיים, אג"ח בדירוג גבוה) ושומרת על "מח"מ" (משך חיים ממוצע) קצר מאוד של עד 90 יום באופן רציף.
​קרן כספית מתחדשת: פועלת בצורה דומה, אך מנהל הקרן מתכנן את רכישת הנכסים כך שכולם יגיעו לסיומם לקראת מועד הפקיעה של הקרן עצמה.
​4. היבט המיסוי
​בשני הסוגים המיסוי הוא זהה: 25% על הרווח הריאלי (רווח מעל עליית המדד).
​חשוב לציין: בשנים של אינפלציה (עליית מדד), הקרנות הכספיות נחשבות לאפיק אטרקטיבי כי המס משולם רק על הרווח שמעבר למדד. אם המדד גבוה מהתשואה, ייתכן ולא ישולם מס כלל.
​לסיכום:
הבחירה בקרן "מתחדשת" היא לרוב טקטית – חיפוש אחר דמי ניהול נמוכים יותר לתקופה מוגדרת. לעומת זאת, קרן כספית רגילה מתאימה למי שרוצה "לשגר ולשכוח" מבלי לעקוב מתי הקרן פוקעת ונסגרת.

מדד תל בונד-CP הוא מדד ייחודי בבורסה בתל אביב המתמקד בנזילות גבוהה ובטווח קצר מאוד.

​מה זה מדד תל בונד-CP?

​השם "CP" מגיע מהמונח Commercial Paper (ניירות ערך מסחריים). המדד עוקב אחר סדרה של איגרות חוב קונצרניות (של חברות) שמאופיינות בטווח זמן קצר מאוד לפדיון – לרוב מדובר באג"ח שעומדות להיפרע בטווח של עד שנה, או ניירות ערך מסחריים שהונפקו מראש לתקופות קצרות.
​המדד נועד להוות חלופה לנזילות (כמו פיקדונות בנקאיים קצרי מועד או קרנות כספיות) עם פוטנציאל לתשואה מעט גבוהה יותר מהריבית חסרת הסיכון, תוך שמירה על רמת סיכון נמוכה יחסית בגלל המח"מ (משך חיים ממוצע) הקצר.
​כמה אג"חים יש במדד?
​מספר הניירות במדד משתנה בהתאם להנפקות חדשות ולאג"ח שיוצאות ממנו כשהן נפרעות. נכון לעדכונים האחרונים, המדד כולל עשרות סדרות של אג"ח קונצרני וניירות ערך מסחריים. המדד כולל חברות בדירוגים גבוהים (לרוב קבוצת ה-A ומעלה) כדי להבטיח איכות אשראי גבוהה.
​כמה זמן הוא נסחר?
​המדד הושק על ידי הבורסה בתל אביב ב-פברואר 2022. הוא נחשב למדד צעיר יחסית שנולד כמענה לצורך של משקיעים במוצרי נזילות בתקופות של אי-ודאות ושינויי ריבית.

בבורסה בתל אביב, TAL** (Trade At Last) ו-**ICETAL** הן פקודות שמיועדות לשלב TAL , אך ההשפעה מתחילה בשלב ה"טרום-נעילה" וה"נעילה" (אותו שלב שבו נקבע שער הסגירה היומי).
הנה ההבדל המהותי:
1. פקודת TAL (פקודת "טל")
זו פקודה פשוטה שאומרת: "אני רוצה לקנות/למכור רק בשער הנעילה שייקבע.
איך זה עובד? אתה מגיש אותה בשלב הטרום-נעילה. היא לא משתתפת בחישוב השער (היא לא "לוחצת" את המחיר למעלה או למטה), אלא פשוט מחכה בצד. ברגע שנקבע שער הנעילה, הפקודה "מתעוררת" ומנסה להתבצע בשער הזה בדיוק.
היתרון:אתה מבטיח לעצמך את שער הנעילה הרשמי של היום, בלי להשפיע על הקביעה שלו.
2. פקודת ICETAL (פקודת "אייסטל")
זו פקודת **קרחון (Iceberg)** שמוגשת לשלב הנעילה. כאן טמון ההבדל הגדול ששאלת עליו – למה להסתיר אם זה ממילא קורה בסוף?
הסיבה היא פסיכולוגיה של השוק: שלב הטרום-נעילה הוא שלב מאוד רגיש. סוחרים ואלגוריתמים מסתכלים על "ספר הפקודות" כדי לנחש איפה ייסגר המחיר.
אם תשים פקודת TAL ענקית: כולם יראו שיש מוכר/קונה ענק בנעילה. זה יכול לגרום לשחקנים אחרים לבטל פקודות או לשנות מחירים, מה שיזיז את שער הנעילה לרעתך (למשל, המחיר יירד כי כולם רואים היצע ענק).
הפתרון של ICETAL: היא מאפשרת לך להזרים כמות גדולה לנעילה, אבל להראות לשוק רק חלק קטן ממנה. השוק רואה "קצה קרחון" קטן, ולא נבהל.
אז מה ההבדל בשורה התחתונה?

נראות: הכמות המלאה גלויה לכל מי שמסתכל על ספר הפקודות בטרום-נעילה. רק חלק קטן מהכמות גלוי; השאר חבוי וצף בהדרגה.

| **השפעה על השוק** | עלולה "להבריח" קונים/מוכרים או לגרום להם להגיב לכמות הגדולה שלך. | מונעת תגובת שרשרת של השוק לכמות גדולה. |
| **מתי משתמשים?** | כשאתה רוצה ביצוע פשוט בשער הנעילה והכמות שלך לא תשנה את פני השוק. | כשאתה פועל בכמויות מוסדיות או גדולות מאוד ורוצה "שקט תעשייתי" בנעילה.

למה יש שני סוגים?
כי בורסה צריכה לתת כלים גם לסוחר הפרטי הקטן (שפשוט רוצה את מחיר הסגירה - **TAL**) וגם לגופים גדולים שצריכים לפעול בלי להזיז את השוק בצורה אגרסיבית מדי (**ICETAL**).

מדד ה-SOX (או בשמו המלא: PHLX Semiconductor Sector Index) הוא אחד המדדים החשובים והמצוטטים ביותר בענף הטכנולוגיה העולמי. הוא מרכז את החברות הגדולות והמשמעותיות ביותר בתחום המוליכים למחצה (Semiconductors) – כלומר, היצרניות של השבבים והצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני כיום.
​הנה כמה נקודות מפתח להבנת המדד:
​1. מה הוא כולל?
​המדד מורכב מ-30 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בארה"ב שעוסקות בתכנון, הפצה, ייצור ומכירה של מוליכים למחצה. בין השמות המוכרים שמרכיבים אותו ניתן למצוא את:
​Nvidia (אנבידיה)
​Intel (אינטל)
​TSMC (בגרסה הנסחרת בארה"ב)
​AMD
​Broadcom
​2. חשיבות המדד ("הקנרית במכרה הפחם")
​ה-SOX נחשב ל"מדד מקדים" לכלכלה העולמית ולמגזר הטכנולוגיה בפרט. הסיבה לכך פשוטה: שבבים הם חומרי הגלם של העידן הדיגיטלי. ביקוש גבוה לשבבים מעיד על צמיחה בתחומים כמו:
​בינה מלאכותית (AI)
​מרכזי נתונים וענן
​רכבים חשמליים ואוטונומיים
​טלפונים חכמים ומחשבים
​כשהמדד עולה, זה לרוב סימן לאופטימיות לגבי הייצור והצריכה הטכנולוגית העתידית.
​3. הרכב המדד ושיטת השקלול
​המדד משוקלל לפי שווי שוק, אך עם מגבלות מסוימות כדי למנוע מצב שבו חברה אחת (כמו אנבידיה כיום) תשתלט על כל המדד ותטה את התוצאות באופן קיצוני. המדד עובר "איזון" מחדש מדי רבעון.
​4. איך סוחרים בו?
​אי אפשר לקנות את המדד עצמו ישירות, אבל ישנן קרנות סל (ETF) פופולריות מאוד שעוקבות אחריו ומאפשרות למשקיעים להיחשף לכל ענף השבבים בבת אחת. המוכרת שבהן היא קרן ה-SOXX (iShares Semiconductor ETF).
​לסיכום: אם ה-S&P 500 מייצג את הכלכלה האמריקאית הרחבה, ה-SOX מייצג את "המנוע" הטכנולוגי שמניע אותה. בעשור האחרון, ובמיוחד עם פריצת הבינה המלאכותית, הוא הפך לאחד המדדים עם הביצועים החזקים ביותר בשוק ההון.

מקור התמונה אפליקציית investing מסחר און ליין נכון לשעה זו . שימו לב , נראה שהמצב הבטחוני מול אירן מחריף מעט על פי המדדים. המדד היחיד הצבוע בירוק זהו מדד הפחד על מדד הסנופי בארה"ב. יתר המדדים , בארץ ובארה"ב ואפילו בקנדה ( המדד האחרון ברשימה ) כולם במגמת ירידה. ישנו מתאם שלילי מובהק בין מדד הפחד לבין יתר המדדים . בתמונה זו תוכלו להווכח בזמן אמת בשוק.

מאגר תמר - תכולת המניות הראויות, המסננת הראשונה , קבוצה א' של המניות , השלב הרציף מתחיל בשעה 10.00 בבוקר.
כדי שמניה תוכל להיכלל באחד ממדדי הבורסה (כמו ת"א 35, ת"א 125, ת"א-צמיחה וכו'), היא חייבת קודם כל להיכלל במאגר תמ"ר. זהו תנאי הסף שבלעדיו אי אפשר להתקדם לשום מדד.
​מה זה בעצם אומר שמניה נמצאת ב"מאגר תמ"ר"?
​זה אומר שהיא עמדה בשלושת "מבחני הכשירות" של הבורסה:
​שיעור החזקות ציבור: לפחות 10% מהמניות חייבות להיות בידי הציבור (ולא בידי בעלי השליטה).
​שווי החזקות ציבור: השווי של המניות שבידי הציבור חייב להיות לפחות 20 מיליון ש"ח.
​חובת נזילות: המניה צריכה להיסחר באופן פעיל ולא להיות "רדומה".
​איך זה עובד בפועל?
​תחשוב על זה כמו על "נבחרת ישראל":
​מאגר תמ"ר הוא הסגל המורחב (כל מי שראוי להיות שחקן).
​המדדים (כמו ת"א 35) הם ההרכב הפותח – לוקחים מתוך המאגר רק את המניות הכי גדולות והכי סחירות.
​נקודה מעניינת: פעם בחצי שנה , מאי ונובמבר , הבורסה מעדכנת את המאגר. מניה שלא עומדת בתנאים – נזרקת מהמאגר, ואז באופן אוטומטי היא גם עפה מכל המדדים שהיא הייתה בהם.