25/09/2026
אתמול נפרדנו מאחד מענקי הכותבים הישראלים אי פעם - יהודה אטלס ז''ל
שולחים תנחומים לבנו נעם אטלס - מוזיקאי מעולה, בוגר המדרשה למוזיקה.
תומר בורוכוב, מרצה בפקולטה, חוקר בין השאר מוזיקה ותרבות ישראלית בשנות השבעים, כותב לזכרו:
"כשבא איזה דוד גבוה מאוד
הוא מניף אותי לתקרה
אני נורא נהנה,
אבל נדמה לי שאבא קצת מקנא."
אני חושב שהשיר הזה מבטא דבר מיוחד מאוד בכתיבה של יהודה אטלס: הילד החכם מתבונן בעולם שסביבו. דווקא במבטו הילדי, הנקי, שעוד לא נצברו עליו השכבות שהמבוגרים עוטים על עצמם עם השנים הוא חושף 'סודות' בעולם המבוגרים, שלרוב המבוגרים לא יודו בהם אפילו בפני עצמם.
כפי שאטלס עצמו ניסח:
"ילד מסתכל על העולם שסביבו ואומר: רק רגע, מי מנהל פה את כל העסק. למה הכל כל-כך לא בסדר. למה יש עשירים ועניים, חולים ובריאים [...] למה יש מלחמות. למה אנשים הורגים אחד את השני. למה מתים."
יהודה אטלס היה ממוביליה של 'המהפכה האטלסית' שקרויה על שמו והתרחשה במחצית השנייה של שנות ה-70'. גל חדש של משוררים, ביניהם גם נורית זרחי, יהונתן גפן, חגית בנזימן ועוד, שינו לחלוטין את הדרך בה משוררים ישראלים כותבים לילדים: הילד לא הוצב יותר כחלק מסיפור קולקטיבי, אלא כאינדיבידואל עם מנעד עצום של רגשות, כולל רגשות לא נעימים שמצויים בקונפליקט עם ציפיות המבוגרים. במרכז השיר עמד הילד, צרכיו ורצונותיו.
בנוסף למילים הנפלאות, המהפכה הזו זיכתה אותנו גם בצלילים נפלאים. דור חדש של מוזיקאים הזדהה עם הבשורה של המהפכה האטלסית וכתב לחנים לאותם שירים. הלחנים המשיכו את חזון המהפכה האטלסית בכך שהתייחסו לקהל הילדים בכבוד, כקהל שבהחלט ראוי למוזיקה רצינית ואפילו יכול להיות פתוח יותר למוזיקה מורכבת מקהל המבוגרים המקובע. כך, אבנר קנר הלחין את שירי 'והילד הזה הוא אני' והתרבות הישראלית הרוויחה תקליט ילדים נפלא, מורכב ועמוק.
אז לזכרו של יהודה אטלס היקר שהשאיר אחריו אוצרות מופלאים כל כך, רוצו להקשיב לתקליט 'והילד הזה הוא אני'! המוזיקאים שבינינו לא יפספסו את העובדה ש-40 השניות הראשונות באלבום כוללות שלושה חילופי משקלים.
Tomer Borochov
המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
