The Institute & Department of Archaeology TAU

קהילת הארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מברכת את ד"ר רלי אבישר על קבלת התואר דוקטור!

עבודת הדוקטורט, שכותרתה "Elites and Prestige Objects in Judah during the Late Iron Age: A Social, Economic, and Cultural Analysis" נכתבה בהנחייתם של פרופ' יובל גדות ופרופ' עידו קוך ובייעוץ ותמיכה של פרופ' ישראל פינקלשטיין. העבודה כוללת חמישה מאמרים שראו אור בכתבי עת מובילים בתחום.

ד"ר אבישר על מחקרה:
עבודת הדוקטורט בוחנת כיצד ביטאו האליטות של ממלכת יהודה עושר, מעמד וזהות חברתית בתקופת הברזל II (בקירוב 850–586 לפסה״נ), וכיצד השתנו אסטרטגיות אלה עם מעורבותן הגוברת של מעצמות חיצוניות באזור.
באמצעות בחינת חפצי יוקרה ויוקרה חברתית, איקונוגרפיה ודפוסי צריכה, המחקר בוחן כיצד התרבות החומרית שימשה לא רק כסמן לעושר, אלא גם כאמצעי לעיצוב ולמשא ומתן על מעמד, סמכות פוליטית וזהות תרבותית.
עבודת הדוקטורט מאגדת חמישה מחקרים העוסקים בצריכת האליטות ובתרבות החומרית ביהודה, תוך התמקדות בירושלים ובלכיש. באמצעות בחינת ההיבטים החומריים והסמליים של תרבות האליטות, היא בוחנת כיצד החברה ביהודה — ובייחוד האליטה המקומית — הגיבה להשפעתה הגוברת של האימפריה הנאו־אשורית, התאימה את עצמה לנסיבות הפוליטיות החדשות וזכתה לגישה לרשתות אימפריאליות רחבות יותר.
במבט רחב יותר, המחקר ממקם את יהודה בהקשר של המזרח הקרוב הקדום ובוחן כיצד האליטות המקומיות עיצבו את זהותן ואת סמכותן וניהלו עליהן משא ומתן בתוך נוף פוליטי משתנה.

יותר מ-25 שנות מחקר ומסירות עומדות מאחורי החפירות במערת קסם, אחד מהאתרים הפרהיסטוריים החשובים בישראל.
משלחת החפירות של מערת קסם, ד״ר אלה אסף-שפייר מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, זכתה להצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים בכתבת עומק חדשה במוסף כלכליסט. הכתבה חושפת את שגרת העבודה באתר, את השאלות המחקריות שמניעות את החפירה ואת הממצאים שממשיכים לשנות את הבנתנו על התפתחות האדם.
מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה:
https://www.calcalist.co.il/magazine/article/g8pqmvss1

שימו לב, שימו לב! הידיעון לשנת הלימודים תשפ״ז פורסם!

הידיעון מכיל את כל המידע על הקורסים הנלמדים בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. מוזמנים ומוזמנת להיכנס, לראות ולבנות לעצמכם מערכת שעות לשנה האקדמית הבאה.

https://tinylink.net/Q04EJ

קהילת הארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב שמחה לברך את פרופ' יובל גדות על זכייתו במענק מפ"צ – מחקר פורץ דרך – עבור מחקרו החדשני, העוסק בקשר שבין ידע יישומי, בעלי מלאכה הקשורים לחצר המלוכה, ותהליכי התהוות המדינה בדרום הלבנט בתקופות הברונזה והברזל. זוהי הפעם הראשונה שבה הצעה מתחום הארכאולוגיה זוכה במענק היוקרתי. המענק יאפשר למכון להקים ולבסס מעבדה לארכאולוגיה חישובית ומעבדה לארכאולוגיה ניסויית. המחקר יערך בשיתוף עם מוז"א (מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב) האוצרים של ביתן אדם ועמלו ושל אוסף הארכאולוגיה, ויחד עם זוהר גוטסמן, פסל וחובב ארכאולוגיה ועם חוקרים וחוקרות ממוסדות מחקר בארץ ובעולם.

לבקשתנו יובל כתב קצת על המחקר עצמו:

אנחנו מבקשים לבחון את השאלה כיצד ניתן לזהות את האופן שבו בעלי מלאכה קדומים למדו, עבדו, והעבירו את הידע שלהם, מתוך הממצאים הארכאולוגיים שהותירו אחריהם?

לשם כך יבחנו חמישה תחומים של מלאכה וידע שהיו קשורים למרכזי השלטון של כנען, ישראל ויהודה:

סתתות ועיבוד אבן: בחינת כותרות אבן מעוטרות, אבני גזית ואורתוסטטים מאתרים כמו חצור, מגידו, שומרון ורמת רחל, במטרה לשחזר את שלבי הייצור ולבחון דפוסים של סטנדרטיזציה והעברת ידע בין אתרים.

יצירת כתובות אלפביתיות: המחקר יבחן כיצד יצרו בעלי מלאכה כתובות על כלי חרס ואבן, אילו כלים וטכניקות שימשו אותם, והאם ניתן לזהות באמצעותם סדנאות, שיטות עבודה, וקהילות של בעלי מלאכה שהתמחו בכתיבה.

ייצור חותמות מלכותיות: באמצעות בחינת חותמות מתקופת הברזל העשויות מאבנים קשות וניתוח סימני הכלים ועקבות הייצור שעל פניהן, ינסה המחקר לשחזר את תהליכי הייצור והידע המקצועי שהיו מעורבים ביצירתן.

חציבת מערכות מים: המנהרות והתעלות החצובות סביב מעיין הגיחון בירושלים, מקור המים המרכזי של העיר בתקופות הברונזה והברזל, ישמשו לבחינת הידע והטכנולוגיה שנדרשו לחציבתן. ניסויים ישחזרו סימני חציבה שנוצרו באמצעות כלי ברונזה וברזל, ויאפשרו להשוות אותם לסימנים המקוריים שנותרו במנהרות.

ידע מתמטי ותכנון אדריכלי: המחקר יבחן כיצד מערכות מדידה, גאומטריה ומתמטיקה יישומית באו לידי ביטוי בתכנון ובבנייה של ארמונות, ובאמצעות תיעוד אדריכלי ברזולוציה גבוהה ינסה לזהות דפוסים של מערכות מדידה ששימשו בבנייה.

המחקר משלב ארכאולוגיה ניסויית וחישובית, סריקות תלת-ממד, ניתוח פני שטח, מתמטיקה, ובינה מלאכותית. במסגרת הניסויים ייוצרו העתקים של פריטים עתיקים, ובהמשך הן ההעתקים והן הממצאים המקוריים ייסרקו ויהפכו לענני נקודות תלת-ממדיים. באמצעותם ינסו החוקרים לזהות את רצף פעולות הייצור ואף את ה"חתימות" החבויות של בעלי מלאכה וסדנאות שונות.

בסופו של דבר, המחקר מבקש להציע דרך חדשה להתבונן בידע עצמו כממצא ארכאולוגי – ולהעמיק את הבנתנו את הידע כמשאב, וכמקור לכוח ולשליטה בחברות הקדומות.

ברכות לפרופ' יובל גדות על ההישג המרשים, ואנו מאחלים לו ולצוות המחקר הצלחה רבה!
לקריאה נוספת:
https://en-humanities.tau.ac.il/APCRA

תמונות: כותרת אבן מרמת רחל, צילום: עודד סמדר. פרופ' יובל גדות, צילום: סשה פליט.

קהילת הארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב מתכבדת להזמין אתכם ואתכן להרצאת אורח מיוחדת - ופתוחה לקהל הרחב! - מטעם המכון ללימודים מתקדמים. פרופ׳ דר׳ אנסלם הגדורן (Prof. Dr. Anselm C. Hagedorn) ירצה בנושא:

Moẓa and Kiriath-Jearim: A New Proposal from Archaeology and (Some) Philology

ההרצאה תתקיים ביום שני, ה-17 באוגוסט 2026, בשעה 11:00, בחדר 204 בבניין גילמן למדעי הרוח.

עובדות ועובדי המכון, יחד עם דוקטורנטיות ודוקטורנטים וחוקרות וחוקרי פוסט-דוקטורט מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, יצאו ביום חמישי, 9 ביולי, לסיור בחפירה הארכאולוגית בתל חדיד.

את האתר חופרת משלחת משותפת של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ושל הסמינר התאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס (NOBTS), בראשות פרופ׳ עידו קוך ופרופ׳ ג׳ים פארקר.

במהלך הסיור סקר עידו את חשיבותו הגיאוגרפית וההיסטורית של התל, ולאחר מכן ביקרנו בשטחי החפירה, המנוהלים בידי הסטודנטים והסטודנטיות שלנו: נתנאל רינון, שגיא פריימן, עמית אתיה, יובל אמיר ושרון זוכוביצקי, יחד עם צוות עוזרי ועוזרות מנהלי השטחים המסור.

תודה רבה על האירוח החם, הסיור המרתק והעבודה מעוררת ההשראה!

ביום רביעי, 8 ביולי, התכנסו חברי סגל החוג והמכון במוז"א (מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב) להרמת כוסית לכבוד סיום שנת הלימודים ולרגל פתיחתו של קיץ נוסף של חפירות, מחקר ועשייה.
לאחר הרמת הכוסית והברכות יצאנו, בהדרכתה של ילנה אלגרט-שרון, אוצרת הארכאולוגיה של מוז״א, לסיור בבוסתן ובתל קסילה. במהלך הסיור למדנו כיצד משתלב התל בתוכניות הפיתוח של המוזיאון ומה צופן לו העתיד.
כמו כן, ניצלנו את ההזדמנות לבקר את שני פסלי השיש שהתגלו בחפירות רשות העתיקות סמוך לבנימינה, ובהם פסל שעליו כתובת יוונית הנושאת את השם ״ליקורגוס״. הפסלים מוצגים במוז״א למשך שלושה חודשים.
תודה רבה למוז״א על האירוח, לילנה על ההדרכה המרתקת, ולכל המשתתפות והמשתתפים.

יש להירשם מראש: https://tinyurl.com/ArcMatDay

מדעי הארכאולוגיה נמנה מן התחומים המתפתחים ביותר במחקר הארכאולוגי כיום.
תוכנית התואר השני ״ארכאולוגיה וחומרים ארכאולוגיים״ בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדוםבאוניברסיטת תל אביב מעניקה הכשרה המאפשרת לבוגרות ולבוגרים להשתלב ב:
● לימודי דוקטורט במדעי הארכאולוגיה
● עבודה במעבדות מחקר
● פרויקטים ארכאולוגיים בארץ ובעולם
● מחקר בין-תחומי (Interdisciplinary Research)

אם אתם ואתן סקרנים, אוהבים לחקור ולעבוד עם טכנולוגיות מתקדמות...זו התוכנית בשבילכם!

רוצים ורוצות לשמוע עוד?

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן למפגש היכרות עם התוכנית לתואר שני בארכאולוגיה וחומרים ארכאולוגיים, שיתקיים ביום ראשון, 9 באוגוסט, בשעה 13:00, בחדר 204 בבניין גילמן.

במפגש תוכלו להכיר את התוכנית, לשוחח עם הסטודנטיות, הסטודנטים וחברי הסגל, ולסייר במעבדות המכון.

חוקרי וחוקרות המכון והחוג לארכאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר מארחים מדי שנה מספר חוקרות וחוקרים בתר־דוקטורט. השנה פרופ' עודד ליפשיץ מארח את ד"ר רועי אלבג.
ד"ר רועי אלבג הוא אדריכל וארכאולוג, המשלב בין שני התחומים הללו במחקרו. ד"ר אלבג הוא בעל תואר דוקטור משותף מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת אוסנבריק (Osnabrück). לאורך השנים עסק בחקר האדריכלות של תקופות מגוונות, תוך התמחות בשימוש בכלים תלת־מימדיים כאמצעי מחקר לניתוח ושחזור של מבנים קדומים. עבודתו מחברת בין הידע המעשי של תחום האדריכלות לבין שאלות המחקר של הארכאולוגיה, באמצעות כלים דיגיטליים שמקורם בפרקטיקה האדריכלית.
עבודת הדוקטורט שלו הציעה גישה הוליסטית לניתוח תלת־ממדי ולשחזור וירטואלי בארבעה ממדים (4D) בארכאולוגיה, תוך התמקדות במתחם המקדש מתקופת הברזל בתל מוצא כמקרה מבחן. במסגרת המחקר נבנה מודל BIM סטרטיגרפי בארבעה ממדים, המציג 20 שלבים סטרטיגרפיים, לצד מגוון רחב של ניתוחים רב־תחומיים. בין היתר כלל המחקר ניתוחים אדריכליים של פרופורציות ומערכות צירים, בחינת חוזק החומרים והיתכנות הנדסית של מבנים ומפתחי גגות, ניתוחי תנועה ובקרת גישה, וכן ניתוחי תאורה וארכאואסטרונומיה. כל אלה פותחו במסגרת מתודולוגית המדגישה את רמת הוודאות של כל רכיב משוחזר, ובכך משכללת באופן משמעותי את שיטות המחקר התלת־ממדיות בארכאולוגיה. על בסיס תשתית זו הציע ד"ר אלבג שחזור תלת־ממדי של מתחם המקדש לאורך חמשת שלבי ההתפתחות המרכזיים שלו.
מחקרו הנוכחי, בהנחייתו של פרופ' עודד ליפשיץ, מבוסס על התובנות והמודלים שפיתח במסגרת עבודת הדוקטורט, ומטרתו ליצור פלטפורמה אינטראקטיבית תלת־ממדית של מקדש תל מוצא, המיועדת הן לקהילה האקדמית והן לקהל הרחב. הפרויקט בוחן כיצד טכנולוגיות תלת־מימד יכולות לשמש לא רק ככלי לשחזור, אלא גם ככלי מחקר ופרשנות בפני עצמו.
אנו מאחלים לד"ר אלבג הצלחה רבה במחקרו, ועוד שנים רבות של מחקר פורץ דרך!
למידע נוסף:
royalbagarch.com

מה באמת עושים במעבדות הארכאולוגיות באוניברסיטת תל אביב?
המחקר הארכאולוגי המודרני משלב מגוון רחב של שיטות מדעיות. במסגרת התוכנית לתואר שני ״ארכאולוגיה וחומרים ארכאולוגיים״ בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב תכירו מקרוב את המעבדות שבהן מתבצע המחקר:
מעבדת תיעוד דיגיטלי וארכאולוגיה חישובית
מעבדת שימור ממצאים ארכאולוגיים
מעבדת פטרוגרפיה
מעבדת ארכאומטלורגיה
מעבדת ארכאוזואולוגיה
מעבדת ארכאובוטניקה
מעבדת ארכאומגניטיזם
רוצים להציץ כבר עכשיו? מוזמנים לצפות בסרטוני ההיכרות עם המעבדות:
https://youtube.com/playlist?list=PLLrZzvLf3x4JGdeMHDyP1_Nz6JXa_yfLU&si=lpgT5CgVKhjnt0bP

רוצים ורוצות לשמוע עוד?

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן למפגש היכרות עם התוכנית לתואר שני בארכאולוגיה וחומרים ארכאולוגיים, שיתקיים ביום ראשון, 9 באוגוסט, בשעה 13:00, בחדר 204 בבניין גילמן.

במפגש תוכלו להכיר את התוכנית, לשוחח עם הסטודנטיות, הסטודנטים וחברי הסגל, ולסייר במעבדות המכון.

יש להירשם מראש: https://forms.cloud.microsoft/Pages/ResponsePage.aspx?id=D5MNGKBTmEmDV_4ZSDvZvp2I4v50BK5OtR9i0LtK3y5UNlRDS0VGTkJOSkJaRjFKTko4Qk83OTlOMi4u