The Institute & Department of Archaeology TAU

לתשומת לבכם,
בעקבות המצב הבטחוני יום העיון השנתי ע״ש אהרוני נדחה. נפרסם בהקדם את המועד החדש ואת תוכנית יום העיון המעודכנת.
אנו מקוות ומקווים לימים בטוחים ושקטים, ולחזרה מהירה לשגרה.

ברכות חמות לפרופ' דפנה לנגוט מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ולד"ר גדעון הדס ממו"פ מדבר וים-המלח על זכייתם במענק מחקר מטעם קרן UTI. המענק הוענק לחוקרים עבור פרויקט מחקרי משותף שיעסוק בשחזור החקלאות הקדומה בנווה עין גדי, נושא המשלב מחקר סביבתי וארכאולוגי באחד האתרים הייחודיים והחשובים באזורנו.

הזכייה במענק זה היא עדות נוספת לחשיבותו של המחקר הבין-דיסציפלינרי שמוביל המכון לארכאולוגיה, המשלב עבודת שטח ארכאולוגית עם שיטות מעבדה מתקדמות לשחזור נופי העבר. שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב למו"פ מדבר וים-המלח מאפשר להעמיק את הידע על הדרכים שבהן תרבויות קדומות עיצבו את הסביבה והתאימו את עצמן לתנאי האקלים המורכבים של נווה המדבר. אנו מאחלים לחוקרים הצלחה רבה בהמשך עבודתם ובחשיפת התובנות החדשות שיעלו מהמחקר.

קהילת הארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב גאה בדוקטור החדש – ד״ר יעקב שרייבמן!

עבודת הדוקטורט של יעקב, שכותרתה "מגמות במרכיבי לבני בוץ כסמנים תלויי זמן וכמציינים כמותיים להבנת אירועים היסטוריים", נכתבה בהנחייתם של פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' יובל גדות ופרופ' אורן אקרמן.

המחקר של ד"ר יעקב שרייבמן – תקציר מאת הדוקטור:
לבני בוץ מיובשות בשמש היוו חומר בנייה עיקרי בלבנט החל מהתקופה הניאוליתית הקדם-קראמית, ושימשו לבניית מבני מגורים, ביצורים, ארמונות, מקדשים, ומרכזי מינהל ואחסון. החומר לליבונן נאסף בקרבת אתר הבינוי, וייצורן זול, מהיר ופשוט. לבני בוץ שכיחות בממצא בחפירות ארכיאולוגיות, ומהוות "קפסולות של חומר בזמן”. תוצאות המחקר, המבוסס על אנליזות של 166 לבני בוץ מתקופות הברונזה והברזל שנדגמו ב-7 תילים רב-שכבתיים מאזורים גיאוגרפיים שונים בישראל, מציעות שיטה להסתייעות באנליזה מעבדתית פשוטה לשם זיהוי כרונולוגי של השכבות מהן הן ניכרו. זאת מתוך הנחה שכל תקופה בתל מיוצגת על ידי הרכב אנדמי של חומר הלבנים שהוכנו במהלכה, כמין "טביעת אצבעות" ייחודית.
המחקר העלה כי תהליכי הייצור של לבני בוץ, הרס הקירות שנבנו מהן, והבנייה החוזרת בהן, נוהגים לפי דפוסים זהים ואוניברסליים המתקיימים בכל תל. תוצאות המחקר מציגות קשר כמותי בין תכולות החומרים המרכיבים את לבני הבוץ לבין הזמן, עד כדי יכולת לבנות סדרות גרפי כיול לכל תל המהווים "שעוני חול-חרסית". אלו מאפשרים זיהוי כרונולוגי והבנה של ההתפתחות היישובית מזווית ראייה מבוססת הסקה כמותית, ואף מאפשרים להציע תיארוך יחסי מהיר כבר במהלך חפירה פעילה בשדה. כתוצר מפתיע, הגישה מאפשרת גם זיהוי כמותי של שינויי אקלים בין-תקופתיים ופותחת שורה של כיווני מחקר נוספים.

ברכות חמות לעוד שנים רבות של מחקר פורה!

יום העיון השנתי ע״ש יוחנן אהרוני - יום חמישי, 19 במרץ 2026

המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב גאה להזמין אתכן ואתכם ליום העיון השנתי ע"ש יוחנן אהרוני, שיתקיים ביום חמישי, 19 במרץ 2026, באולם 223 בבניין גילמן של הפקולטה למדעי הרוח. יום העיון, שכותרתו ״עבדים היינו לפרעה במצרים״, מוקדש לבחינה של העבדות והעבודה בכפייה במרחב הים-התיכון מזוויות היסטוריות וארכאולוגיות.

ביום העיון יציגו שני מומחים בעלי שם עולמי: פרופ' ברנד שפר מאוניברסיטת הומבולדט של ברלין ופרופ' מיכאל יורסה מאוניברסיטת וינה, שירצו לצד חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בואו לשמוע על מחקרים חדשניים על זיכרון השעבוד למצרים, משטרי עבודה בבבל והיבטים חברתיים של עבדות בעולם הקלאסי.
יום העיון פתוח לקהל הרחב, וזו הזדמנות נדירה להיחשף לשיח אקדמי גלובלי ופורץ דרך.

למבקשים להעמיק את הקשר עם קהילת המחקר, אנו מזכירים כי באותו הבוקר, החל מהשעה 10:00, יתקיים יום פתוח ייעודי לתואר שני בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.
היום הפתוח כולל סיור במעבדות המכון, פגישות עם סגל החוג ושיחות ייעוץ אישיות - וכל זאת לפני שנמשיך יחד לכיבוד קל ולהרצאות יום העיון.

לפרטים נוספים ולהרשמה ליום הפתוח: https://archaeo.m.tau.ac.il/openday2026arcwindow

ברכות חמות לפרופ' עודד ליפשיץ על פרסום ספרו The Untold Story of the Kingdom of Judah בהוצאת De Gruyter Brill. יישר כח!

לפרטים על הספר ולרכישה של עותק דיגיטלי->
https://www.degruyterbrill.com/document/doi/10.1515/9783112218655/html?srsltid=AfmBOoofJHOg00lGTgPZ9LsW2dewdf0-26YKCPwV8nb6BZB60HjiEzrY

רוצים להבין איך חיו כאן פעם אבל עם הטכנולוגיות של המחר? החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב מזמין אתכם ואתכן ליום פתוח חווייתי לתואר שני.

מוזמנות ומוזמנים לגלות את המחקר הארכאולוגי המודרני ביום הפתוח הייעודי ללימודי תואר שני בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. האירוע יתקיים ביום חמישי ,19 במרץ, החל מהשעה 10:00 בבוקר, ויהווה הזדמנות יוצאת דופן להכיר מקרוב את סגל החוג, את הסטודנטים והסטודנטיות לתארים המתקדמים ואת בוגרינו המשתלבים בתחום.

במהלך היום תוכלו להשתתף בסיורים במעבדות המכון לארכאולוגיה (בתיאום מראש) ולבקר בתערוכה פעילה שתציג את עושר תחומי המחקר בחוג, בהם קרמיקה מראשיתה ועד התקופה הביזנטית, ארכאולוגיה מרחבית, פרהיסטוריה וכלי צור, ארכאובוטניקה, ארכאוזואולוגיה, אגיפטולוגיה וארכאולוגיה ניסויית.

התוכנית תחל בדברי פתיחה בשעה 10:00, ותמשיך לפאנל שאלות ותשובות עם סטודנטים לתואר שני בשעה 11:00 ופאנל עם בוגרי החוג בשעה 12:00. בנוסף למפגשים הקבוצתיים, ניתן לתאם מראש שיחות ייעוץ אישיות עם סגל החוג ועם רכזת החוג לקבלת הכוונה אישית ומענה פרטני על מסלולי הלימוד והמחקר.

אנחנו גם שמחים להזמין את המתעניינים להישאר בתום חלקו הרשמי של היום הפתוח (בשעה 13:00), ליהנות מכיבוד קל, ולהצטרף אלינו לאירוע המרכזי של היום: יום העיון השנתי ע"ש יוחנן אהרוני. יום העיון יעסוק השנה בנושא המרתק "Once We Were Slaves to Pharaoh".

להרשמה ליום הפתוח: https://lp.vp4.me/idmn?cs=event
לתיאום שיחת ייעוץ אישית: https://archaeo.m.tau.ac.il/meetingsarc26

הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "ארכיאובוטניקה" בהדרכתה של פרופ׳ דפנה לנגוט, זכו לביקור מודרך בתערוכה חדשה במוזאון הטבע ע"ש שטיינהרט בנושא האבקה. סיום מקורי ומעניין לקורס!

ביום חמישי, 22 בינואר, נפגשו חוקרים וחוקרות מומחים ומומחיות לסדנה שדנה בתרבות החומרית של תקופת הברזל בעמקי הצפון. מטרת הסדנה היתה לדון בסוגיות שונות הקשורות לתרבות החומרית של ממלכת ישראל ולאפשרות לזהות תרבות חומרית ישראלית. הסדנה התבססה על הרצאות קצרות מאת המשתתפים והמשתתפות שהשאירו מקום לדיונים מעמיקים. את הסדנה ארגנו מור גולדנברג, עומר סרגי ועידו קוך מהחוג לארכאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. לאירוע הגיעו חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית, המכללה האקדמית כנרת, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון ו-NYU-Hebrew College Union.

ברכות חמות לפרופ’ לידר ספיר חן ולפרופ’ גיא דרשן מהחוג למקרא לרגל זכייתם במענק גרדה הנקל היוקרתי, עבור מחקרם העוסק בתפיסות של אכילת בעלי חיים והקרבתם בטקסים פולחניים בדרום הלבנט בתקופות הפרסית וההלניסטית.

המחקר מבקש למפות את דפוסי התזונה והפולחן בקרב קבוצות תרבותיות שונות באזור, ומתמקד בשתי שאלות מרכזיות: מהם דפוסי התזונה והפולחן של הקהילות הפיניקיות ביישובי החוף של דרום הלבנט, והאם – ומתי – נשמרו חוקי הכשרות באופן אוניברסלי בקרב אוכלוסיית יהודה בתקופות אלו.

המחקר משלב בין מקורות טקסטואליים למחקר ארכיאוזואולוגי, תוך בחינת עצמות בעלי חיים לצד טקסטים ביוונית, פיניקית, ארמית ועברית. גישה אינטגרטיבית זו מאפשרת בחינה מעמיקה של תחום שטרם נחקר באופן שיטתי, וצפויה להניב תובנות חדשות על תרבויות וקהילות דתיות שזכו עד כה לתשומת לב מחקרית מועטה.

אנו מברכים את הזוכים ומאחלים הצלחה רבה בהמשך המחקר!

המכון והחוג לארכאולוגיה מחלקים מלגות עידוד להשתתפות בכנסים בינלאומיים!
בכל שנה מחלקים החוג לארכאולוגיה והמכון לארכאולוגיה מלגות עידוד לסטודנטיות ולסטודנטים לתארים מתקדמים, על מנת שיוכלו להציג את מחקריהם בכנסים בינלאומיים חשובים. אנו שמחים להציג את הסטודנטיות והסטודנטים הזוכים.

ד"ר יעל חוכמה, שהשלימה את לימודי התואר השלישי בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום (בהנחיית פרופ׳ דפנה לנגוט ופרופ' יובל גדות), זכתה במלגה שאפשרה לה להשתתף בכנס ASOR לשנת 2025 שנערך בבוסטון, מסצ'וסטס, בהשתתפות חוקרות וחוקרים מכל רחבי העולם.

יעל הציגה במסגרת הכנס מחקר השופך אור חדש על הסביבה הצמחית והתרבותית של ירושלים וסביבתה בתקופות הברזל והתקופה ההלניסטית (מאות 9–2 לפנה"ס). מחקרה בוחן את "כלכלת העץ" – משאב שהיה חיוני לכל היבטי החיים בעת העתיקה, החל מבנייה וייצור כלים ועד לשימוש כחומר בעירה, ובמקביל נשא משמעות סימבולית ושימש כסמל סטטוס.
המחקר מתבסס על ניתוח מיקרוסקופי של למעלה מ-5,000 דגימות פחמי עץ מאתרים ארכאולוגיים מרכזיים, בהם עיר דוד והחפירות המחודשות ברמת רחל. בהרצאתה התמקדה יעל בבחירות הסימבוליות של תושבי ירושלים וסביבתה, ובאופן שבו הן משקפות אינטראקציות תרבותיות עם המעצמות הגדולות של התקופה – מצרים, אשור ופרס.
ההשתתפות בכנס אפשרה ליעל לחשוף את מחקרה בפני הקהילה האקדמית הבינלאומית, ולקבל משוב יקר ערך שיתרום להמשך עבודתה המחקרית.

אנו מברכים את יעל על ההישג ומאחלים לה הצלחה רבה בהמשך דרכו!

בכל שנה מחלקים המכון לארכאולוגיה והחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום מלגות עידוד לסטודנטיות ולסטודנטים לתארים מתקדמים על מנת שיוכלו להציג את מחקריהם בכנסים בינלאומיים חשובים. אנו שמחים להציג את הסטודנטיות והסטודנטים הזוכים.

ד״ר מארק קאוונה, שהשלים את לימודי התואר השלישי בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום (בהנחיית פרופ׳ דפנה לנגוט ופרופ׳ ארז בן-יוסף), זכה במלגה שאפשרה לו להשתתף בכנס השנתי של ASOR שנערך בבוסטון, מסצ'וסטס, בהשתתפות חוקרות וחוקרים מכל רחבי העולם. מארק הציג חלק מרכזי מעבודת הדוקטורט שלו העוסקת באינטראקציה שבין האדם לסביבה בדרום הערבה בפרק זמן ממושך של כ-6000 שנה. המחקר התמקד באתרי התכת הנחושת הקדומים, ובעיקר בקעת תמנע, והתבסס על ניתוח שרידים ארכאובוטניים כגון עץ, פחם ופולן. מארק הראה במחקרו כיצד חרשי המתכת הקדומים ידעו לנצל את המשאבים המקומיים, ובמיוחד את עצי השיטה, בתור דלק להפקת נחושת. ממצאיו מצביעים על כך ששיא הפעילות התעשייתית בתקופת הברזל הוביל ככל הנראה ללחץ סביבתי כבד ולפגיעה במגוון הביולוגי – השפעות שסימניהן ניכרים בנוף המדברי הצחיח עד ימינו.

ההשתתפות בכנס אפשרה לו לחשוף את מחקרו בפני הקהילה האקדמית הבינלאומית, ולקבל משוב יקר ערך שיתרום להמשך עבודתו המחקרית. אנו מברכים את מארק על ההישג ומאחלים לו הצלחה רבה בהמשך דרכו!

קהילת הארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב אבלה על לכתו בטרם עת של חברנו, ד״ר חי אשכנזי.

חי השלים את לימודי התואר הראשון בטכניון, ואת לימודי התואר השני והשלישי בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב – בהנחייתם של פרופ' יובל גורן ופרופ׳ רפי גרינברג, בהתאם. עבודת המאסטר של חי (2008), שהתמקדה בניתוח הנקבר במערת הלוחם, היא מלאכת מחשבת של הארכאולוגיה של האינדיבידואל. בעבודת הדוקטור (2017) חי בחן באופן מקיף וחדשני את החברה בתקופת הברונזה הקדומה 3. בהתבסס על התובנות מעבודת הדוקטור המשיך חי במחקרים מאוחרים יותר לבחון שאלות יסוד על התפתחות החברה האנושית, ובהן עליית ההיררכיה החברתית, היווצרות מבנים פוליטיים מורכבים ותפקידה של האלימות המאורגנת והמלחמה בעיצובן של חברות קדומות. לאחר השלמת לימודיו יצא חי לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת גתה שבפרנקפורט, בשנת 2022 התמנה לתפקיד מנהל תחום גאואינפורמטיקה ברשות העתיקות, ובשנת 2025 התמנה לחבר במכון הארכאולוגי הגרמני.

חי השתתף לאורך השנים בתפקידים בכירים בחפירות תל בית ירח, תל בית שמש, זינג׳ירלי (טורקיה), תמנע, מערת צאלים, מערת נחל חבר, סקר מדבר יהודה, תל קדש, מצדה, ומונטפון (אוסטריה), וברבות השנים היה שותף לראשות הפרויקטים בתל בית-ירח, תל בית שמש, ונחל אשלים. בשנים 2023 ו-2024 היה חבר צוות בפרויקט רשות העתיקות לאיתור הנעדרים בעוטף עזה, ובשלהי חודש פברואר 2026 היה אמור להיות שותף לראשות החפירות המחודשת בעיר הקדומה שבערד.

לצד עבודת השטח הרבה, חי פיתח מספר כיווני מחקר חדשניים ובהם חקר המערך החברתי והפקת הנחושת בתקופת הברונזה הקדומה בנגב (בשיתוף פרופ׳ זכארי דאנסט, אוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו, ובחסות המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב), ניתוח ביג-דטה במאגרי המידע של רשות העתיקות (בשיתוף עם ד״ר יצחק יפה, אוניברסיטת חיפה), ופיתוח פלטפורמה לשיתוף מידע בקרב מספר רב של פרויקטים ארכאולוגיים (בשיתוף פעולה נרחב עם שותפים מאירופה). נוסף לכל אלו חי ראה חשיבות רבה בהנחלת ידע מדעי לציבור הרחב וכתב כתבות מעמיקות בעיתונות הכללית כגון עיתון הארץ (ראו קישורים בתגובות הראשונות).

חי יחסר לנו מאוד. נוכחותו בשיעורים, בכנסים ובמסדרונות המכון היתה תמיד מורגשת ומלאת חיוניות. אנחנו מבקשים להביע את צערנו העמוק ולשלוח תנחומינו למשפחה.