מרכז הדרכה המעורר

איזה שיחות לא כדאי לדחות עם המתבגרים והמתבגרות? 🙈
ברביעי הקרוב (24.6) נקיים וובינר חינמי להורים לקראת החופש הגדול🔥

✅ נכיר את עולם חיי הקיץ של הנערים.ות
✅ נניח בסיסים לשיח מקרב ואפקטיבי
✅ ניתן טיפים פשוטים ליישם בקיץ

קישור להרשמה בתגובות/ בסטורי 💙

האם באמת אפשר לקדם שוויון מגדרי בלי להקשיב לחוויות של נערים וגברים?

שנים של עבודת שטח ואינספור שיחות עם אלפי נערים וגברים, הביאו אותנו למסקנה אחת ברורה: כדי לייצר שינוי מגדרי אמיתי, חייבים להקשיב לחוויות של גברים. לשמוע על הבדידות, הציפיות החברתיות והמחירים האישיים שהם משלמים.
הכנס שלנו יהיה מרחב ללמידה ושיח על עיצוב הגבריות בישראל. באירוע נשיק את חוברת חדשה שפורשת מודל מעשי, מקצועי ונרחב לסיפור הגברי והנערי היום. נשמח לראות גם אותך בכנס!

פרטים מלאים, תכנייה וקישור להרשמה מחכים לך בתגובה הראשונה

"כשהתבוננתי על מקרי האלימות האחרונים, ראיתי את שכבר ידעתי. את האלימות הפיזית כתופעה ממוגדרת."

מוזמנות.ים לקרוא את הטור של איתי ב- פוליטיקלי קוראת, לקראת הכנס קידום מדיניות מודעת גבריות, שיערך ב-11.6:
"אי אפשר להבין את מקרי האלימות מבלי להאזין לסיפורם של גברים. אי אפשר להבין אלימות כתופעה חברתית מבלי להבין גבריות.
אם האלימות היא תופעה ממוגדרת באופן כה מובהק, האם ניתן להיאבק בה מבלי לשאול אודות ההקשרים שבינה לבין הקבוצה שמבצעת את רובה המוחלט?"
קישור לטור המלא והרשמה לכנס, בתגובות ↙️

יום השואה ממש מעבר לפינה.

רק חזרנו למה שנראה כמו שגרת לימודים, בתוך הפסקת האש שמאפשרת לנו מעט נשימה, וכבר יום השואה ניצב בפתח. המעבר הזה, בין המציאות המורכבת בה אנו מצויים לבין היכולת לייצר פעילות חינוכית משמעותית ביום הזכרון לשואה ולגבורה, מאתגר ומורכב.
כדי לסייע, אנחנו ב”המעורר” הקדשנו מחשבה רבה, ופיתחנו מגוון פעילויות חינוכיות שמתאימות לציון יום השואה השנה:

📌 ערכות הדרכה מוכנות למורים
📌 תוכנית “עמיתים”- קבוצות מנהיגות שמוכשרות לפעילות
📌 סיורים והרצאות מעוררי מחשבה לתלמידים.ות ולצוותים

בנוסף, נרצה להזמין אתכם.ן למפגש זום מרתק בנושא “אנטישמיות 2026: בין גלי העבר למציאות של היום”, שיעביר ג’ורג’ סטיבנס. ג’ורג’ הוא מרצה על אנטישמיות בישראל ובעולם.

בואו נהפוך את יום השואה הזה למפגש חינוכי משמעותי.

🔗 לינק להזמנת פעילות והרשמה לוובינר- בתגובות, באתר המעורר ובסטורי

חג פסח שמח🌿

עם כניסת ערב החג, אנחנו מבקשים לעצור לרגע את מרוץ העשייה ולאחל לכם.ן חג שמח.
שיהיה לכולנו חג של שלווה בחיק המשפחה והשותפים לדרך. שנזכה ליציאה מעבדות לחירות ולבשורות טובות, ושהחג הזה יהיה זמן של התחזקות וצמיחה.

בימים אלו, מתוך תקווה גדולה לסיום המלחמה, חשוב לנו שתדעו שאנחנו צועדים לצידכם. אנחנו כאן עבורכם, בשגרה ובחירום.

בברכת חג שמח ושקט,
צוות המעורר

לא כולנו באותה הסירה | שמואל לוי, סמנכ"ל חינוך המעורר

במהלך השנה האחרונה, החלטנו ב"מעורר" להוציא קבוצות של בני נוער לקריית שמונה. קראנו למיזם "שווים לצפון", מתוך רצון להיפגש בגוף ובלב עם תושבי העיר; לומר להם בקול צלול: אנחנו כאן איתכם. הכאב שלכם הוא הכאב שלנו. יש משמעות לבחירה לחיות בגבולות המדינה, ועוד יבואו ימים טובים. אבל הבחירה שלנו ללכת לשם לא מכסה על העוול הנורא, על זה שאנחנו לא באמת שווים.

נכנסתי עם שתי כיתות כדי לחשוף שביל גישה למקלט שהתמלא בעשבייה פראית. בפתח השביל פגשנו שכנה שסיפרה לנו שפונתה עם משפחתה למשך שנה שלמה. רק היא ובעלה בחרו לחזור, הילדים מפוזרים בכל הארץ. לא היה בדבריה כעס או שיפוטיות, רק הכרה בכך שהפעם היה כאן קשה יותר מבכל השנים שעברו. היא הודתה לנו בהתרגשות על כך שהגענו בשקט, פשוט כדי לתת יד היכן שצריך. לעיתים אומרים שקשה לגעת בבני נוער, אבל משהו במילים שלה, בצניעות ובאמת, הניע 60 זוגות ידיים לעבוד במהירות. הם פינו גזם ופסולת והזיעו בשמש היוקדת, כי הם הרגישו את החיוניות ואת המשמעות שבעשייה.

בשעת הצהריים הגענו ל"שווארמה אהרון" ברחוב הראשי. כששאלתי אם יוכלו לקבל ארבעה אוטובוסים בתוך שעה, התשובה הייתה קצרה: "תביא אותם". האוטובוסים הגיעו ומילאו את המקום. פגשנו שם צוות שעובד עם חיוך ואהבה, בלי קשר לכסף או לפרנסה. זו הייתה אהבה אמיתית, הרצון לפנק ולהאכיל בני נוער וחיילים שמגיעים מכל הארץ, להשאיר להם טעם וזיכרון טוב מהעיר המיוחדת הזו. בסוף הארוחה ניגש אליי הבעלים ואמר: "תסתכל מסביב על הרחוב. העיר מתה, אתם היחידים שכאן. בחודשים האחרונים עזבו למעלה מ-10,000 תושבים. בכל פעם שאתם מגיעים לקריית שמונה, תעברו אצלנו, זה עושה לנו טוב על הלב". שלחתי את ההודעה הזו למחנכות שהקריאו אותה לתלמידים באוטובוס. אומרים שקשה לרגש בני נוער, אבל המילים הללו, העיניים הטובות והכנסת האורחים, הצליחו לחדור פנימה.

לאחר ה-7 באוקטובר, ישראלים רבים בחרו ללכת לאזור הנגב המערבי כדי לתמוך בתושבים ובעסקים שנפגעו. היום צמחו שם עסקים חדשים, ולא ניתן כמעט להשיג בית באזור מרוב הביקוש הגבוה. את מה שלא עשתה הממשלה כדי לשקם את הנגב המערבי, עשה הציבור הישראלי. בחירה כזו עוד לא קרתה בגבול הצפוני של מדינת ישראל. אבל גם הממשלה, שיזמה את המלחמה הנוכחית, לא התייצבה כדי לתמוך בתושבי הצפון.

ראש עיריית קריית-שמונה זועק את כאבם של התושבים: 16,000 איש חיים ללא מיגון ראוי. משפחות וילדים נמצאים תחת אש עם אפס שניות התראה. שגרה מנוהלת תחת סכנת חיים ממשית. המערכות בקריסה: כל אדם רביעי נתמך על ידי שירותי הרווחה, אחד מכל שלושה ילדים אינו יודע קרוא וכתוב, הכבישים מלאים בבורות והתשתיות רעועות לאחר למעלה מ-400 פגיעות ישירות בעיר. עיר של 23,500 תושבים מתנהלת ללא מרכז רפואי ראוי.
אל נתבלבל: לא כולנו באותה הסירה. יש כאלו שנותרו מאחור ללא סירה וללא משוטים. עלינו להסתכל להם, ולנו, בעיניים ולזכור: לפני המלחמה, תוך כדי המלחמה וביום שאחריה, עלינו לפעול כדי שחייו של כל אזרח במדינה יהיו שווים.

זה מתחיל בשמירה על החיים: מיגון ראוי וכל הדרוש כדי שאף שערה לא תיפול מראשו של איש. זה ממשיך בנגישות לרפואה מתקדמת, בתשתיות ראויות ובחינוך ברמה גבוהה. זה מה שצריך כדי שנוכל להביט לאדם בעיניים, לא משנה איפה אני גר ואיפה הוא, ולומר לו בלב שלם: אנחנו אחים ושווים. שווים בצפון, במרכז ובדרום. החיים שלנו שווים, הילדים שלנו שווים, וההורים שלנו שווים. פשוט שווים.

Shmulik Levi