School of Chemistry, Tel Aviv University

בדיקת דם חדשה שעשויה לזהות סרטן ריאה בשלביו המוקדמים,
פותחה במחקר רחב היקף שהוביל פרופ' יובל אבנשטיין מבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. במחקר השתתפו גם חוקרים מהמרכז הרפואי בני ציון, המרכז הרפואי שיבא, אוניברסיטת בר-אילן וחברת JaxBio Technologies

סרטן הריאה הוא גורם התמותה המוביל בעולם מבין מחלות הסרטן. כיום, האבחון מתבסס בעיקר על בדיקות CT אך ממצאים חשודים בבדיקות אלה מתגלים לעיתים קרובות כשפירים, ועלולים להוביל לבדיקות פולשניות ואף לניתוחים מיותרים.
לצד בדיקות ההדמיה קיימות גם שיטות המכונות "ביופסיה נוזלית", שבהן מנתחים DNA שמקורו בגידול ונמצא בדם. רבות מהשיטות הללו מבוססות על ריצוף גנטי, תהליך מורכב ויקר הדורש ציוד ותשתיות מתקדמות.

השיטה שפותחה באוניברסיטת תל אביב מציעה דרך אחרת: במקום לקרוא את רצף הDNA היא מחפשת את "טביעת האצבע" הביולוגית של הגידול. החוקרים מפיקים מהדם DNA חופשי מסמנים אותו בחומר פולט אור וקושרים אותו לשבב DNA שפיתחו. השבב נסרק באמצעות סורק אופטי, והחוקרים מנתחים את דפוסי האור המתקבלים.

באמצעות דפוסים אלה ניתן להבדיל בין מאפיינים ביולוגיים של DNA שמקורו בגידול לבין DNA של נבדקים בריאים – בלי צורך לקרוא את רצף ה-DNA עצמו.
הבדיקה הצליחה לזהות חולי סרטן ריאה ברגישות של 93.1% בקרב חולים בשלבים 2–4 של המחלה.
אחד היתרונות המרכזיים של השיטה, לדברי החוקרים, הוא היותה פשוטה, מהירה וזולה יחסית. ניתן לקבל תוצאות בתוך שניים עד שלושה ימים, בעלות של כ-60$ לדגימה.

כעת נבחנת הטכנולוגיה בבתי חולים בישראל ובאירופה בתקווה להפוך אותה לכלי פשוט ונגיש שיסייע גם במעקב אחר הצלחת הטיפול של מטופלים.
עם זאת מדובר בממצאים ראשוניים ונדרשים עדיין מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לקבוע את מקומה של השיטה באבחון ובטיפול הקליני.

קישור למאמר:
https://www.nature.com/articles/s41698-026-01547-2?utm_source=chatgpt.com

הפרסום ב-Y-net
https://www.ynet.co.il/health/article/bkhyuppsfl

פרופ' יובל אבנשטיין מביה"ס לכימיה באוניברסיטת תל אביב

בי"ס לכימיה גאה ומברך את פרופ' מיכה פרידמן מהמחלקה לכימיה אורגנית על זכייתו בפרס היוקרתי - מרצה ריכרד וילשטטר - מטעם החברה הגרמנית לכימיה (GDCh) והחברה הישראלית לכימיה (ICS) לשנת 2026
"הרצאות ריכרד וילשטטר" היא תוכנית חילופי חוקרים שנתית ויוקרתית
הפועלת לקדם את הקשרים המדעיים בין ישראל וגרמניה באמצעות חילופים דו-צדדיים של חוקרים בעלי שם בין המדינות.
הבחירה במיכה נעשתה כהוקרה על פעילותו והישגיו האקדמיים והמדעיים המרשימים ופורצי הדרך.
מיכה עוסק בין היתר בפיתוח תרופות אנטי בקטריאליות ואנטי פטרייתיות; קבוצת המחקר שלו היא החלוצה בפיתוח גלאים מולקולריים שמצליחים להדגים איך פועלות התרופות האנטי פטרייתיות בתוך תאים חיים ובכך סוללים את הדרך לתיכנון ופיתוח הדור הבא של התרופות. בקבוצת המחקר של מיכה ביססו פלטפורמה מחקרית שמאפשרת לחשוף היבטים של פעולת התרופות האנטי פטרייתיות בתוך התאים וביניהם, היבטים שלא היו ניתנים לבדיקה לפני כן.
מחקריו אלה גם הובילו לפיתוח מספר טכנולוגיות המוגנות בפטנט.
פרופ' פרידמן רשם זכויות רבות גם בהכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים ובתר-דוקטור כחוקרים עצמאיים מהשורה הראשונה.
במסגרת הזכייה יוזמן מיכה לבקר בשנה הקרובה בשלוש אוניברסיטאות שיבחר בגרמניה, ובהן הוא ירצה על מחקריו ויוכל לקדם שת"פ מחקרי.

איך עושים את הדרך מלימודי כימיה באוניברסיטת תל אביב להצלחה בתעשייה?
שתיים מבוגרות ביה"ס שלנו הגיעו לספר.
במפגש מרתק ביום שלישי האחרון, 16.6.26, הגיעו 16 סטודנטיות לשמוע טיפים, חוויות, אנקדוטות מעניינות ולקחים חשובים מפי ד"ר עינת תירוש, וד"ר אדר סון שגב שסיימו אצלנו את לימודי הדוקטורט.
עינת היא מנהלת קבוצת חומרים בחברת "Addionics" - חברה שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות לשיפור ביצועי סוללות ובפיתוח סוללות נטענות בעלות ביצועים גבוהים,
ואדר - מפתחת אלגוריתמים בחברת "Applied Materials" - חברה בתחום הנדסת החומרים, שמפתחת ומייצרת פתרונות לתעשייה העולמית של מוליכים למחצה וצגים מתקדמים חדשים.
העולמית של מוליכים למחצה וצגים מתקדמים חדשים.
בשיח המרתק של שאלות ותשובות שהתפתח, שמעו הסטודנטיות מהשתיים על ההבדלים בין עולם האקדמיה לעולם התעשייה, על צמתי הדרכים החשובים שבהן היו צריכות לבחור ולקבל החלטות, קיבלו טיפים על ניהול וקידום הקריירה בתעשייה ושמעו על חוויותיהן והתמודדותן כנשים במסלול קריירה תובעני.
המפגש נערך בהנחיית פרופ' יעל רויכמן ופרופ' רעיה סורקין מהחוג לכימיה פיזיקלית, שיזמו וארגנו את המפגש, במסגרת פורום נשים.

הסטודנטיות שיצאו מהמפגש סיכמו אותו כחוויה מעצימה ומרגשת שנתנה להן עידוד ודחיפה במסלול שבחרו.

הצעת עבודה בבית המלאכה בביה"ס לכימיה -
הגשת מועמדות בקישור -
https://www.tau.ac.il/JB-1340/position/2026
להלן הפרטים:

תעלומת "מעבר הזכוכית" -
האם תהיתם איך נוזל זורם הופך לפתע לחומר מוצק?
פרופ' חיים דימנט ופרופ' יעל רויכמן חשפו מנגנון חדש להבנת הרגע שהיה מסתורי וחמקמק עד לאחרונה.
פרטים נוספים בכתבה בקישור שלהלן:

תגלית ישראלית שופכת אור על תעלומת "מעבר הזכוכית" חוקרי אוניברסיטת תל אביב חשפו מנגנון חדש להבנת הרגע שבו נוזל הופך למוצק אמורפי באמצעות מעקב אחר חלקיקים זעירים. פרופ' חיים דימנט אמר: "המחקר עשוי לספק כלי חדש לחקר חו....