09/02/2015
גבולות, סמכות, מניפולציות, משמעת...
בשנים האחרונות המילים הקשות האלו אופפות את מערכת היחסים שלנו עם ילדנו.
אני מוצאת את זה קשה ולא נכון.
גבולות יש בין אויבים, בינינו ובין הילדים שלנו אין גבולות, לא צריכים להיות, יש מרחב של כבוד, של מתן חופש ועצמאות מצד אחד והגנה ושמירה מהצד השני, יש מרחק שמאפשר צמיחה והוא צריך להצטמצם לעתים ולהתרחב בזמנים אחרים.
סמכות מזכירה לי שוטר או מפקד בצבא. אני לא רוצה להיות שוטר בחייהם של ילדי, אני לא רוצה ילדים חיילים. ילדנו צריכים לשתף עמנו פעולה ממקום של הערצה, הערכה, "הורה אלפא" אני קוראת לזה, כזה שהילד מביט אליו מבט מלא אהבה והולך בצעדיו ממקום של ביטחון.
ילדנו לא עושים מניפולציות. הם פשוט לא. הם מגלים, הם חוקרים, הם מנסים. הם זקוקים למדריך שיתווך להם את העולם הזה, הם רוצים ללמוד והם לומדים דרכינו, אנחנו צריכים להיות המבוגרים שאנו רוצים שילדנו יהפכו להיות.
ילדים לא זקוקים למשמעת. הם זקוקים לחום, לאהבה, לחמלה, לכתף תומכת, לחיבוק. לאמפטיה.
אלו המילים שהייתי רוצה שירחפו מעל היחסים שלנו עם ילדנו.
הדף הזה הוא גם מקום לשאול, להתייעץ ולשתף. אתם מוזמנים.
