28/09/2021
אז אחרי הפסקה מתודית לא קצרה, אני חוזר לעשות מה שאני כל כך אוהב וזה לתת כלים אימוניים, ומקצועיים לשחקנים כדי לחצות את החוויה הבלתי רגילה הזאת שנקראת "אודישן" בצורה הטובה ביותר, אפילו מעבר למה שהם חושבים שאפשרי עבורם.
אני אמשיך את הקו של הפוסטים הקודמים כדי לעבור שלב אחר שלב על החלקים החשובים ביצירת הקסם הזה שנקרא "רגע חי על הבמה".
והפעם נעסוק במה קורה רגע לפני שאנחנו נכנסים לזירה. זירת הסצנה שלנו .
החיים שלנו מורכבים בכל רגע ורגע נתון מאוסף בלתי נגמר של נתונים ונסיבות קיימים -
מצבנו הפיזי – כואב לנו משהו? אנחנו מתאמנים קבוע או לא בכושר בכלל? אנחנו מרגישים בנוח בגוף שלנו או נוטים להסתירו? יש איבר מסויים שאנחנו יותר מתגאים בו ואחר שאנחנו פחות? ועוד...
מצבנו הנפשי מנטאלי – יש לנו משבר משמעותי כרגע בחיים שלנו ? אנחנו מרגישים שהכל עובד לנו מדהים? אנחנו מרגישים שכלום לא עובד? עננה של בעיה לא נתנת לפתרון מרחפת מעל ראשינו או שהכל מתקתק לנו על מי מנוחות?
מי עומד מולנו?
מישהו שיוצר לנו בעיה נוכחית ודרך עימות מולו אנחנו רוצים לפתור אותה (כמו למשל אמא שלא מסכימה לתת לנו את אישורה לחתונה, מישהו שחייב לנו כסף שאנחנו צריכים, מישהו שצריך את החתימה שלו כדי לשחרר אותנו לחופשי מהסכם שלוכד אותנו וכו...)
או האם זה מישהו שיכול לשפר את מצבנו הנוכחי (מישהו שאנחנו חושקים בו ומאמינים שהוא יכול להיות בן הזוג האידיאלי לנו ולהוציא אותנו מהבדידות הקיימת בחיינו, בימאי גדול שאם יאהב אותנו הקריירה שלנו תינסוק, וכד')
אנחנו פוגשים את האדם הזה פעם ראשונה? או שיש הסטוריה ומטען ביננו כתוצאה מאינטראקציות קודמות? כמה זמן אנחנו מכירים אותו? מה החששות שלנו מהמפגש הזה? מה האפשרויות הפוטנציאליות שהמפגש הזה גולם בתוכו? מה ה"סרט הכי טוב " שרץ לנו בראש ומה "הסרט הכי רע" שרץ לנו בראש שניה לפני המפגש בהקשר של האדם הזה ...
כל אלה קורים לנו במציאות חיינו כשאנחנו פוגשים אדם אחר.
הם קורים אוטומטית כחלק מהפס הרץ של מהלך חיינו. וכל המחשבות והרגשות האלה כבר טבועים ונטמעים בנו טרם המפגש על בסיס אישיותינו וההסטוריה האישית שלנו .
המפגש של הדמות שלנו דורש 2 דברים בסיסיים לפני שאנחנו בכלל פותחים את הפה:
1. לאפיין את כל הנסיבות המקדימות בהקשר של מי עומד מולנו ומה זה עושה לנו ?
2. להבין מה המטרה שלנו מהמפגש הזה. מה הדבר אותו אנחנו הולכים להלחם להשיג.
שחקן הוא לוחם . תבוסתנות היא משהו שהכי קל לנקוט בו . היא אינה מעניינת, היא אינה מושכת .
היא הבסיס של השיעמום.
שחקן נלחם להשיג את המטרה שלו – היא זכות הקיום שלו על הבמה.
בפוסט הזה ניגע באיך הופכים את המלחמה הזאת – מרתקת לצפייה.
נתראה בקרוב ! 😊
