18/09/2025
יש מחשבה רווחת שביצוע אמנותי פירושו רגש. האמנם? אם שמעתם ביצוע שלי והתרגשתם, זה לא כי השתמשתי ברגשות. אני לא. אז איך זה יכול להיות?
אוֹ! פה נכנס העניין. תדמיינו שאתם בלונה גל עומדים על סיפה של מגלשת מים עגולה וסגורה. איזה כיף! אתם ורגשותיכם זה המים, ואתם רוצים להחליק אל הבריכה שלמטה. אממה- המגלשה הזאת… לא בנויה כל כך טוב…. יש בה חורים, במקומות מסוימים הפלסטיקים לא מחוברים כל כך טוב, והאמת שבכלל
עוד לא סיימו לבנות אותה. הייתם עולים?
עכשיו תדמיינו שהמגלשה הזאת - היא הטכניקה. כשאני שרה או משחקת, התפקיד שלי זה להיות חברת התחזוקה, לחבר, לשייף, לתקן, כדי שהמים יוכלו להחליק אל הבריכה.
כשעומדים על במה בלי טכניקה, אנחנו למעשה לוקחים את כל המים שבתוכנו, ומנסים להעביר אותם דרך מגלשה שבורה, חסומה או לא בנויה. אנחנו לוחצים חזק על הדוושה, מתרגשים עד השמיים מבפנים, אבל הקהל בחוץ- לא מרגיש כלום. למה? כי המים לא עוברים.
כשטכניקה נבנית חוליה אחרי חוליה, הכל מתחבר. המים גולשים ואפילו מציפים.
אז רגע לפני שהקיץ בורח, זאת הזדמנות טובה להתחיל לבנות את המגלצ׳ה הפנימית. כדי שהמים לא יישארו בפנים, אלא יתחילו לזרום ולזרום ולזרום.
