21/04/2026
גולן לין וליאור שטיינברג ממעגל "אלומות״ ורותם אוירבך ממעגל "יפתח" מספרים על יובל זילבר ז"ל
---
הסיפור מאחורי התמונה
גולן: התמונה צולמה בבסיס שדה תימן, ביום שיובל הגיע למילואים. זה היה עוד כשהוא הסתובב עם הדרגות ומדי ב׳. אני מעריך שהצטלמנו כדי לשלוח לאיזה מכר משותף, כי הוא היה בן-גרעין כמוני (נוב' 18). אחד הדברים שהכי בולטים בתמונה זה החיוך הענק שלו. יובל היה בן אדם שמח, מאוד חיובי, מצחיק ומלא הומור.
----
ספרו על הקשר שלכם
רותם: ב-07 באוקטובר הוקפצנו וקיבלנו משימה להגן על השכונה הצפונית בשדרות. אח"כ חזרנו לשבועיים של אימונים בשדה תימן לקראת התמרון הקרקעי, ואז יובל הצטרף. הוא היה משוחרר טרי, אחרי כמעט חמש שנים בצה״ל. הוא הספיק להיות חודש בתאילנד ולמרות שלא קיבל צו 8 עלה על טיסה לארץ כדי להצטרף ללחימה. אני זוכר אותו כבחור שתמיד היה עם חיוך על הפנים, אחד שמדבר הרבה, חכם ברמות והגיע עם ניסיון מהשירות שלו. הוא גם הביא איתו כל מיני שטויות מצחיקות מהסדיר, כמו לתת שמות של חיות. הוא היה צועק: "תנין 1 מדלג" והחוליה שלו היתה זורמת איתו: "תנין 2 מדלג!"
גולן: אלה היו המילואים הראשונים שלי ושל ליאור, של כל המחזור. לא הכרנו אף אחד בפלוגה. יובל היה באמצע טיול גדול בתאילנד, וברגע שהמלחמה התחילה הוא חיפש איך לחזור. בסדיר הוא היה קצין והיה אמור להפוך למ״מ של המחלקה שלנו. בהתחלה הוא הגיע עם דרגות ולא הבנו מי זה הקצין החדש שמסתובב בינינו. אמרו לו שהוא יכול לחזור הביתה כי אין לו תקן כקצין - והוא החליט להוריד את הדרגות ולהצטרף כחייל, כמפקד חוליה. אפילו לא היה מקום להיות מפקד כיתה, וככה הוא הצטרף למחלקה.
ליאור: הכרתי את יובל שבועיים וחצי. הוא הגיע ב־14 באוקטובר, אחרי מאמצים מטורפים למצוא טיסת חילוץ, וב־1 בנובמבר בבוקר הוא נפל. המ״פ אמר לו "לך הביתה לנוח יש התייצבות גדולה. אתה הולך להיות המ"מ של המחלקה והמלחמה עוד ארוכה". יובל לא הסכים, הוריד את הדרגות ונכנס כחפ"ש למחלקה שלנו. הוא היה בתפקיד מפקד חוליה - החוליה שאני הייתי חלק ממנה.
----
מי היה יובל
ליאור: יובל גדל ברמת גן, היה בצופים, עשה שנת שירות בצמר״ת בבית־שאן, התגייס לגדוד 50 ויצא לקצונה. הוא היה אדם ערכי ודעתן, עם הרבה חלומות ורצון להיות מעורב בחברה הישראלית. יובל כתב הרבה - גם מכתבים לחיילים שלו, על משמעות ועל הבחירה להיות לוחמים. אחרי שהוא נהרג חלקם התפרסמו. יש קטע מפורסם שלו "חיים ששווה לחיות" - על לקחת את השלוק של התה כל עוד הוא רותח, כמו הפחד לקפוץ למים מול שינויים גדולים בחיים. ג'ימבו ג'יי הלחין את זה לשיר ואבא של יובל מנגן בו. יובל תמיד ראה את התמונה הגדולה - שאנחנו חלק מדורות של לוחמים שצריכים להמשיך להגן על המדינה, וזה התבטא אצלו גם במעשים. היו לו אלף דלתות לצאת מהן מהלחימה, והוא בחר להיות חלק ולהיות איפה שהיו צריכים אותו.
גולן: יובל תמיד היה שמח ואף פעם לא התלונן. תמיד ראשון להתנדב - לסחוב, לעזור, לאפס נשק, לשפצר ציוד. הכל בחיוך גם כשקשה. אפשר להגיד שהוא היה חפ"ש אבל נשארה בו הרוח של הקצין. היה לו מלא ידע והוא היה חכם בטירוף. היה בינינו חיבור טבעי - הוא היה בגיל שלי, בן גרעין כמוני, טבעוני, סקרן, אוהב פוליטיקה, עם דעות על הכל, ומאוד אהב להתווכח. בן אדם שאתה מסתכל עליו ואומר: איך יש לו כל כך הרבה כוחות? הוא היה מודל לחיקוי וחבר. מישהו שאתה שמח שפגשת, גם אם זה היה רק לשלושה שבועות.
----
איך הוא נפל?
רותם: ב-30 באוקטובר נכנסו לעזה. היינו הכח השני אחרי שריון, וקיבלנו משימה לכבוש את מוצב פלסטין בצפון הרצועה - מעין מוצב אימונים גדול של חמאס. התפקיד שלנו היה לאבטח את ציר הכניסה האחורי למוצב. הכיתה של יובל קיבלה משימה לטהר שטח מיוער ליד המוצב. במהלך ההתקדמות חוליית מחבלים הגיחה מפיר וניקבה לו את הריאה. פינו אותו, והוא נפטר במסוק בדרך לבית החולים.
גולן: פינו את יובל ואנחנו לא ידענו מה מצבו והמשכנו בלחימה. אחרי כמה שעות סיימנו את כיבוש המוצב, תקענו דגל ישראל למעלה, ורק ביום למחרת הודיעו לנו שהוא נהרג.
ליאור: אנחנו חיפינו מאחור והמחבלים יצאו מפיר, לא ראינו אותם, והם ירו ביובל. המילים האחרונות שלו היו "ירו בי", הוא צעק כדי שכולם ידעו ויזהרו, וזה בעצם מה שהציל את כל המחלקה שלנו. זה קרה ב-1 בנובמבר, ממש בתחילת התמרון בעזה.
רותם: התחלנו להכיר במילואים, הכרנו רק כמה שבועות אבל היינו אמורים להכיר ל-20 לשנה לפחות.
----
מה חשוב לכם לזכור ולקחת ממנו?
גולן: הוא היה חייכן, יפה ומלא חיים. הוא האמין במשהו והיה מוכן לחיות ולמות למענו. זה מטורף שהכרנו אותו כל כך מעט זמן והוא נכנס לנו כל כך עמוק ללב. הוא היה חדש במחלקה וכולם הרגישו כמה הוא משמעותי. אדם משכמו ומעלה. ואיך אומרים? אלוהים לוקח את הטובים.
ליאור: אני מאוד מאמין בסיפור של "חיים בלבבות" - שאדם ממשיך לחיות כל עוד זוכרים אותו, מדברים עליו ומרגישים אותו. יובל הפיץ לעולם את הרעיון של חיים שווה לחיות. לעמוד מאחורי הבחירות שלך ולחיות אותם במלואם. לבחור בחירות שווה לחיות אותן. ביחס למדינה שלנו ולכל החיילים שנפלו - זה מאבק יומיומי לזכור שכל אחד היה עולם ומלואו, חשוב שזה ישב לנו בראש.
----
סרן (במיל') יובל זילבר ז"ל, מ"מ בגדוד חי"ר 7007 שבחטיבת הראל, נפל בי"ז במרחשוון התשפ"ד (01 בנובמבר 2023), בן 25 בנופלו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
Rotem Auerbach Golan Lin Lior Shteinberg
