07/04/2021
יום השואה מחדד לי פתאום את משמעות התפקיד שבחרתי לקחת בחיים כמחנכת.
כמה חשוב לזקק את משמעות היום הזה.
אפשר לבחור לדבר על שינאה, מלחמה, על עם נרדף, על רצח יהודים.
ואפשר להבין שזה לא תואם לגיל הרך ורק יוצר בהם פחד ולנצל את היום לחינוך משמעותי שחשוב בעייני יותר מכל דבר אחר. לחנך ולקנות ערכים לקבלת השונה, לא לפחד מהאחר, להיות אדיבים, סובלניים יותר, להיות פתוחים בלב ובמחשבה לקבל את השונה ממני. וזה מתחיל בגיל הרך, בחשיפה הראשונית ביום השואה, באיזה מילים תבחר הגננת להשתמש, על מה אנחנו המחנכים נבחר להתמקד.
על איזה ערכים אני רוצה לגדל את דור העתיד? איזה כלים אני רוצה לתת לילדים האלה?
ומתוך מחשבה הזו אני בוחרת לדבר ביום השואה על הדברים שהיום זה מציין עבורי כנכדה לסבים וסבתות שניצולו מאשוויץ.
מחר במפגש לא נדבר על רעים טובים.
נסביר לילדים שהצפירה מזכירה לנו כי כולנו שונים אבל כולנו שווים.
שגם אם האחר אינו נראה בדיוק כמונו הוא עדיין אדם ואנו צריכים לכבד, לקבל ולנסות לאהוב את השונה כפי שהיינו רוצים שינהגו כלפיינו.
נסתכל אחד על השני במפגש ונראה במה אנחנו שונים כמו צבע שיער, עיינים, צבע עור, גובהה, מין וכדומה...
ןנציין במה אנחנו דומים,
נשיים חלקי הגוף הדומים לכולנו בגן.
נקשיב לשיר של פרפר נחמד "יש לי יש לי שתיי ידיים".
ונלמד מילים בכל מני שפות יחד עם השיר אורחים בחצר.
בצפירה נעמוד יחד ונאפשר לילדים שקשה להם לשבת ולדבר אחד עם השני וגם לצחוק אם ירגישו מובכים.
אז לימים טובים של שלום בתוכנו ואהבת חינם.
שלא נשכח את עברנו וננהג בחמלה כלפי השונים מאיתנו.
אוהבת ומתגעגעת לסבתא חנה וסבא נחום שלי❤
