גן על הים

למשרה מלאה בגן(ללא שישי) במרכז תל אביב מבוקשת,מובילה גננת תותחית
ואשת צוות חכמה ומתוקה.
בגן על הים יש תרבות עבודה שלא מתנצלת על סטייל ועל סטנדרטים:
מרחב יפה, אנשים חכמים, ושיח ברמה אחרת.
שכר שמציב רף חדש בענף, הדרכה צמודה וצוות שמרגיש כמו קבוצה מנצחת.
אנחנו לא מחפשים עוד עובדת גן.
אנחנו מחפשים אישיות.
אם יש לך אינטליגנציה, נוכחות ורצון להיות חלק ממשהו אמיתי,עם חיבור אמת לילדים בגילאי שנה וחצי עד שלוש.
ברוכה הבאה למקום שבו עבודה היא גם פרסונה.
0543005989
https://www.facebook.com/ganalhayam

גן על הים גן ילדים, במרכז תל אביב, ברוח אלטרנטיבית,ייחודית
יצירתית נטול אג'נדות גורפות וסימני קריאה ומבוסס בעיקר על פרסונות ואנשי חינוך שבוחרים בעבודה ומביאים איתם אהבה,תבונה,עניין וצבע.
אני משתדלת להימנע ממשנות סדורות ותורות כתובות ומאמינה באנשים טובים ובהדרכתם

נפגשנו הורים ילדים וצוות להגיד שלום,להתחבק,לאכול ביחד ל3 שעות של הזכרות,שפיות ואפילו ישיבה משותפת במקלט

להשקיע בצוות = להשקיע בילדים 💛
הזמנו את שירי מרכוס לקס, קלינאית תקשורת,
שהיא מומחית למשחקים והתפתחות וגם אמא מהגן
לסדנה מיוחדת בנושא תיווך דרך משחק,
יצאנו עם ראש מלא כלים, רעיונות ולהט.
אבל הדבר הכי יפה? הבוקר שאחרי:
לקבל הודעות מהצוות:
"כבר היום יישמתי הרבה מהדברים שלימדה אתמול, זה היה מאד מועיל וגם הילדים נהנו" 😊
כי הרעיון הוא שזה יהיה פרקטי ושאפשר ליישם מחר בבוקר עם הילדים!

אז התחלנו בבוקר השתלמות של עזרה ראשונה והתנהלות בטוחה ועברנו לסיור קולינרי בלוינסקי ואכלנו בלי סוף
יחד עם David Kichka המושלם
שסיפר ותיאר ונתן לאוכל משמעות וגם לרחובות♡

חבל שאי אפשר להקליט חשק.
כי חשק זה מה שצריך לראות בגנים.
אז נעים מאוד.
אני יובל.
שלושים שנה בעלת גן.
זה לא התחיל כביזנס.
זה התחיל מאהבה לילדים ותחושת שליחות.
אז מה אני עושה אצלי בגן?
קודם כל אנשים.
לא תעודות. לא שיטות.
אני מחפשת תבונה,נוכחות רגשית,חדווה,כנות ואותנטיות, חשיבה מחוץ לקופסא ולאו דווקא תעודת הוראה.
יכולת לראות ילד,לתווך רגש, להציב גבול בלי להשפיל.
אנשים שיודעים מי הם.
שיש להם סנטר פנימי.
שיח פתוח וכנה מול הורה
כולנו באותו הצד.
אני לא מאמינה בשיטות ובאג'נדות.
מאמינה שאפשר ללקט, בכל דרך יש מן היופי או הפתרון.
יש ילד.יש סיפור.יש צורך.
וזה דינאמי.
ומי שמחפש נוסחה,לא ימצא.
שלושים שנה בתחום,
ואנשי חינוך הולכים ונעלמים.
גן עם מצלמת האח הקטן
גן שקוף.
חמישה חוגים.
ארבע שפות.
ואני אומרת,רגע...
אפשר הכל,אבל
תסתכלו בעיניים של אנשי החינוך.
תראו מי נמצא מולכם.
אנשים שהיה כיף לי לשבת איתם בבר ולקשקש
אנשים שיודעים להשתטות
אנשים "מאותה השכונה" וזה משהו שקל לזהות.
צריך לייצר מצע שיהיה קל גם להשיג אותם♡

התחלנו את השבוע באווירה חורפית עם טעימות של פירות הדר ועוד תהיה פעם שלישית גלידה (בטעם תפוז).
חקרנו את הריחות והטעמים והיה מצחיק (מאד) לראות את הילדים והילדות מגיבים לחמיצות של הפירות. המעברים הפתוחים בין החדרים אפשרו אינטראקציה נהדרת בין קבוצת הצעיריםות לבוגריםות, ונהנינו לראות את החיבורים המקסימים שנוצרו בזמן המשותף.
וכפיים לנשות הצוות שלנו:
🍊 עופריקי הכינה עם הילדים סלט פירות עשיר במיץ תפוזים שכולם נהנו לאכול, ותפעלה מספרה מפוארת
🥖 שחר: השפית שלנו (היא באמת מבשלת יותר מדי טעים), פינקה אותנו בחלה הרגילה ובחלת קינמון שמילאה את הגן בריח חורפי. הבטן שלנו מודה לכן
💃 סימוני הרקידה את הילדים בריקודים ברזילאיים ויצרה איתם את סמלי החורף ומטריות מחומרים שונים
📖 מורני הקריאה המון סיפורים, לשה עם הילדים את בצק המשחק הנעים שהיא מכינה ופיזרה חום עם ה"ווואנה וואנההה" שלה.
😻 שרה: האחראית על האנגלית, הצחוק והמשחקים המשותפים שלנו.
(אבל זה באמת על קצה המזלג).

☔ הצגנו שוב את "המטריה הגדולה של אבא". החזרתיות מעניקה לילדים ולילדות תחושת ביטחון ושליטה. כשהם יודעים מה עומד לקרות, הם פנויים יותר להפנים את השפה ואת המסרים ולהשתתף באופן פעיל בסיפור.

✨ אחד הערכים המובילים אותי כאדם וכגננת הוא נדיבות, והשבוע הוא קיבל מקום מרכזי בזכות מקרה שקרה: באחד הימים יצאתי להפסקה ומצאתי על ספסל בקבוק צבע גואש מלא. כשחזרתי הילדים ישבו לאכול פירות בחצר והבחינו בצבע מיד. סיפרתי להם מאיפה הוא הגיע ושיש דבר כזה "ספסל נתינה", מקום שבו אנשים משאירים דברים טובים שהם כבר לא זקוקים להם כדי שמישהו אחר יוכל להשתמש בהם במקום שייזרקו.
זה עורר בהם עניין רב, וזו הייתה הזדמנות מצוינת להקריא את הספר "נדיבות" מאת אקסל שפלר שחיכה על המדף לרגע הנכון
בעקבותיו תרגלנו נדיבות בפעילויות:
בבוגרים: הושבתי בובה של פיל "עצוב" ששכח להביא משחק. הילדים הגישו לו משחקים מהחדר כדי לשמחו. לאחר מכן הם קיבלו מדבקות והיו צריכים להדביק אותן רק לחברים ולחברות שהדף שלהם נשאר ריק. היה מרגש לראות את שיתוף הפעולה והעניין שלהםן.
בצעירים: תרגלנו נדיבות דרך העברת קסילופון מאחד לשני ובנייה משותפת בקוביות.
ביצירה: ציירנו "ציור בהמשכים" שבו כל ילד השאיר קו פתוח כדי שהחבר הבא יוכל להמשיך אותו.
בכל פעם שזיהיתי פעולה של נדיבות, ציינתי: "איזו נדיבות!", כדי לחזק את הערך בלבם. בהמשך גם אנחנו נאסוף חפצים שלא תצטרכו עבור ספסל נתינה משלנו, אבל בינתיים תישארו במתח…
יצאנו לסוף השבוע עם חיוך גדול בזכות כל הרגעים היפים והקסומים שהיו בגן - צחקנו, שמחנו, רקדנו, אהבנו, והאכלנו המון את הציפורים :)
שיהיה סוף שבוע חורפי כייף ⛈️
רחלי והצוות🪴

אני רוצה לפתוח במילותיו של לוין קיפניס שכתב "גשם, גשם משמיים, כל היום טיפות המים, טיף טיף טף, טיף טיף טף, מחאו כף אל כף". השיר הפשוט והמוכר הזה ליווה אותנו השבוע בגן כשהרגשנו איך החורף ממש כבר כאן, ובזמן שבחוץ ירד גשם, אצלנו בפנים היה חמים, נעים ומלא בעשייה.
השבוע נפרדנו, וזו הייתה הזדמנות עבורנו לעצור ולדבר על פרידות ועל הרגשות שהן מעוררות בנו.
במפגשים שלנו נתנו שם ומקום לכל מה שעולה בלב, בין אם זה געגוע ועצב ובין אם זו שמחה ותקווה. היה לי חשוב להעניק לילדים.ות תחושה של ביטחון, כדי לעזור בתהליך העיבוד, מילאנו את הימים במשחק ובחופש. עופרי הציגה את פרפרי הרגשות שלה, שחר אפתה עם הילדים.ות עוגיות קינמון חורפיות שהפיצו ריח משגע, וסימוני ומורן יצרו מטריות וענני גשם. כדי להכניס את האווירה פנימה, פיזרנו בגן המון צמר גפן שמדמה עננים רכים ונתן לילדים.ות תחושה קסומה.
החורף מזמן לנו שפע של התנסויות, וזו הזדמנות נפלאה ללמידה אקטיבית דרך חמשת החושים שכל כך מאפיינת את הגיל הזה. בתוך תיבת החורף שלי חיכו לילדים.ות העננים וחמש הטיפות מתוך השיר חמש טיפות בתוך ענן של מים, שאתם מוזמנים להשמיע להם.ן גם בבית. דיברנו על כובעי צמר, צעיפים ומגפיים, ואני אשלח לכם פלייליסט חורפי שיצרתי שתוכלו לשמוע יחד. קראנו הרבה את הספר המטריה הגדולה של אבא והצגנו אותו מתחת למטריה הגדולה
של רחלי. במפגשי התנועה הפכנו לרוח, רקענו חזק כשהיה מבול וזחלנו כמו חלזונות בשלוליות. אפילו יצרנו עננים אישיים על מקלות שילוו את הילדים.ות בתנועה בחדר.
לצד נושא החורף הגדול שמלווה אותנו, חשוב לי תמיד להביא למפגשים שלנו גם את הערכים, הרגשות והסיטואציות היומיומיות שעולות מהילדים.ות עצמם.ן בתוך הגן. לפעמים מתוך משחק נלהב הילדים.ות מתחבקים.ות חזק מדי ונופלים.ות, או שמגדל קוביות נהרס בטעות. כמו שהגשם יורד חזק ואז עוצר, למדנו להשתמש במילה עצור ולהושיט את כף היד קדימה כשאנחנו רוצים.ות להציב גבול. בגיל הזה השפה בדיוק מתפתחת, ולכן אנחנו מלמדות מילים
קצרות כמו לא פנוי, תפוס או צפוף, שנותנות לילדים.ות כלי פשוט להביע את עצמם.ן כשהם.ן מרגישים.ות חוסר נוחות.
מזג האוויר הגשום זימן לנו השבוע אפשרות להתנסות בפתיחה של דלתות הגן לרווחה, מה שאפשר לילדים.ות לנוע בחופשיות רבה יותר בין החדרים. היה קסום לראות איך כל אחד ואחת מצאו את מקומם בין משחק במטבח, יצירה בבצק וחימר או מנוחה על הספות. החופש הזה אפשר עצמאות ומפגשים מקסימים בין הבוגרים.ות לצעירים.ות, ואנחנו שוקלות לאמץ את צורת העבודה הזו לעיתים קרובות יותר בעתיד. חוץ מזה, נהנינו מחוגי התנועה והריתמיקה עם אילאיל וסמדר, והיום ציינו מחווה ליובלי שתלינו יחד קישוטי עץ לכבוד השנה האזרחית החדשה כחלק מערך הרב תרבותיות בגן.
שיהיה לכולנו סוף שבוע משפחתי ונעים, נתראה ביום ראשון.
https://youtu.be/zJEubNsv29w?si=
L8dFfVl1VAFGzUm7

דיברנו על האור, בהקשר של חנוכה, על אור חיצוני ופנימי. אילו אורות חיצוניים יש? ירח, אש, פנס.
אילו אורות יש ביום? ובלילה? וכשנכבה את האור ויהיה חושך? איך אפשר להאיר אותו?
ומי מאיר את היום? ומי מאיר את הלילה?
הילדיםות צבעו את הבריסטול בצבע שמי הערב ופיזרו כוכבים, ואני דאגתי לעזור להם להגיע לירח :)

כי השמיים הם הגבול, והכל אפשרי❤️🌓(רחלי)

באנו חושך לגרש♡