תמר בן ישי | אמא עירונית | ליווי התפתחותי לתינוקות

בשנה האחרונה היתה לי הזכות להכיר ולעבוד עם הנשים המדהימות של המכללה (עם מפיק בה׳) המכללה - Her Academy
העמותה מפעילה קורסים מקצועיים לנשים המנסות לצאת ממעגל הזנות.
כששמעתי עליהן מיד חשבתי שמצאתי את מקומי. לא עוד צדקה המקעקעת את האישה הנתרמת כמסכנה, אלא מקום הנותן אשכרה כלים לשנות חיים, לא פחות מזה.
אז לאחר מפגשים רבים של תכנון ובניה התחלנו ללמד וכבר במפגש הראשון הבנתי כמה אני זאת שצריכה ללמוד. על דעות קדומות (כן גם שלי), על כמה חוזק יש בפגיעות, על הקלות שבה יכולתי למצוא את עצמי במקומן.
עכשיו העמותה חוגגת שנה (כמה קטנה ככה גדולה) וחוגגת כמו שרק מי שנלחמת על חייה יכולה.
אם בא לכם להתפרק במסיבה מגניבה עם אנשים טובים ועל הדרך גם לתרום כנסו ללינק ותבואו גם לתת איזה חיבוק כי תכלס, התגעגעתי
Tal Granot Iris Stern Levi
https://www.eventer.co.il/heracademy

המכללה בת שנה!!! לרכישת כרטיסים לחצו כאן!

למי שאי פעם שאל אותי למה אני עושה את מה שאני עושה, זה בגלל הקסם הזה שנרקם ממפגש למפגש. ואם ממש יש לנו מזל הוא ממשיך ומתעצם גם הרבה אחרי המפגשים
Idit Zimmerman Tali Inbar Tamar Barenholz Ronnie Hod Aner אתן נשים מקסימות והזמן שלנו יחד זכור לי היטב בהנאה צרופה. לפי התמונות גידלתן ילדים לתפארת, אבל בזה כמובן, לא היה לי ספק :-)
זכיתי

קטנטני ינואר 2014 במפגש איחוד מרגש Tamar Barenholz Ronnie Hod Aner Tali Inbar- שדה גילי יותם ובן. ניסינו לצלם אותם על הגב לשירת "חנהלה אופה קטנה", אך לא צלח. מתגעגעות!

היום ערב ל״ג בעומר הידוע גם כיום המזוהם ביותר בשנה. השאירו את הילדים בבית ותשארו שם בעצמכם. הגיפו תריסים, סגרו חלונות, תפעילו מאווררים ותודו למי שלא יהיה על כך שהילדים עוד לא בגיל מדורה. חג שמח

יום שישי + 28 מעלות = שעה או שתיים בים!
מצויין לגילויים חדשים ומעולה למצוננים
בקיצור, משוואה פשוטה ללא נעלמים
נתראה בחוף. רק אל תשכחו 👒

עד שלמדנו לבקש עזרה, הן מצאו לעצמן חיים
אמא, מפרגנת!
אבל לא בימי שני

את הילדים שלי כבר גידלתי: הסבתות שמסרבות לעשות בייביסיטר לנכדים לסבתות יש לוח זמנים מלא והן לא מוכנות לשמור על הנכדים, על אפם וחמתם של הילדים ולפעמים עד כדי סכסוך משפחתי, ולמי קוראים "סבתא קורבנית"?

אז מה את עושה כל היום?
חוץ מזה שזה השם של אחד הבלוגים המוצלחים, זאת גם השאלה הכי חמה בקבוצות הוואטסאפ שלי ביומיים האחרונים.
אישית, אני בעד לנצל את העובדה שאתם ממילא כלואים בבית כדי להתפנות סוף סוף להקניית כל אותם הרגלים שנורא רציתם שיהיו לתינוקות שלכם ותמיד נמצא הדבר ההרבה יותר חשוב/ מעניין/ קל לעשות באותו הרגע.
קחו את העוללים ותלמדו אותם שינה במיטה. הושיבו את התינוקות והאכילו אותם בטעמים ראשונים. שכבו בשקט על המשטח והראו להם את כל גווני הרגיעה. בין לבין תרגלו איתם קצת מוטוריקה, קצת איזונים ולקינוח, שימו מוזיקה בקולי קולות ותשתוללו ללא מעצורים.
וברגעי חסד קצרים של שמש, תלבישו בעוד שכבה וצאו לעורר קצת את החושים. זה מספיק חשוב גם בימים מאתגרים. תשאלו את יעלי ואביגיל, הן כבר ממש מומחיות

שיעור חשבון:
- הסנדביץ׳: אוי אמא, יש פה סופגניות! אפשר..?
- אני: כן. נקנה לערב, אולי אפילו ניתן לנעמי טעימה ראשונה של סופגניה
- הבכור: זה לא פייר!! למה נעמי מקבלת ואני עוד לא אכלתי אפילו אחת???
- אני: למה אם נעמי מקבלת סופגניה זה אומר שלך אין בכלל?
- הסנדביץ׳: אני לא רוצה להשוויץ, אבל במסיבה בגן אכלתי שתיים. מצטער
הבכור (מגיע לתוצאה המתבקשת): אוף! זה עומד להיות חג נורא כל כך..
** את תגובתה של הקטנה לא ניתן להשיג. מילאה פיה סופגניה
בתמונה: צ׳ורוס במדריד של השנה שעברה. הסופגניה היחידה בעיניי ששווה לריב עליה

תמיד משמח לגלות שאת לא לבד בתחושות שלך.
עקב ריבוי הנרשמות לסדנת הקטנטנים, הקבוצה התפצלה לשתיים מקבילות ועכשיו נוצרו כמה מקומות פנויים.
אז אם יש לכם קטנטנים בבית שמחפשים עניין וחברה טובה או מכירים אחרים כאלה, שלחו אותם אלי 052-6233333
בליווי מבוגר אחראי כמובן ;-)

זהו, היום באופן רשמי חזרתי לעבוד
הבוקר אירחתי בחדר הסדנאות החדש שני מפגשים מרגשים. האחד, אמהות לילד שני פלוס, שם יש לי הזכות לתפקד גם כמדריכה וגם כאמא לפלוס פלוס שלי. השניה, סדנת קטנטנים. מדהים עד כמה אפשר להיות נוסטלגיים לגבי הבת חצי שנה הפרטית כשמחזיקים בידיים בת חמישה שבועות..
פייר, מרגיש הכי בבית
תודה לכל מי שהגיעה היום ולתינוקות המדליקים שלכם - השארתם אותי בהיי של עשייה.
מתה כבר לפגוש אתכם בשבוע הבא

זו נעמי. היום היא בת חצי שנה בדיוק.
נעמי אוהבת לחייך. וכשהיא מחייכת העיניים שלה נעלמות, בתוך זוג לחיים עגולות, מעוטרות בשתי גומות מאוד חינניות.
כשהיתה בת חודשיים, היא ביקרה בגטיסבורג, ומאז היא לא מפסיקה לנאום.
נעמי אוהבת להשתולל. בעיקר עם שני האחים שלה ש(כמעט) תמיד ששים לקראתה במהומה רבה.
כשהיתה בת 4 חודשים כבר ניסתה את מזלה בבנג׳י מספה.
נעמי אוהבת הליכות. בעיקר במנשא בד. או עגלת אמבטיה. בעודה בעמדת תצפית על שש, בוחנת את המתרחש סביבה.
לאחרונה התחילה גם להסתובב בעצמה. בזחילה.
בקרוב יהיה חורף וכבר לא נוכל לצאת לטיולים ארוכים. או לפרוש שמיכה בגן מאיר.
איזה מזל ששבוע הבא אני פותחת סדנא לאמהות לילד שני ומעלה!
מכירים אולי איזו אמא פנויה?

פחדן
לתום יש מורה לשפה, צעיר אך אולד סקול בהוראתו. אתמול שלח את הילדים הביתה עם רשימה של תכונות והם היו צריכים למיין אותן תחת שתי עמודות שכותרתן ״שלילי/ חיובי״.
נשים בצד את שאלת התועלת החינוכית במשימה שכל תפקידה הוא לשפוט באופן חד משמעי לחיוב או שלילה. בעולם שבו יש רק טוב או רע, ושום גוונים באמצע. וגם בלי יכולת לחיות ללא בחינה מדוקדקת של הסביבה.
אותי תפסה המילה ׳פחדן׳. תום מיד רשם אותה בעמודת השלילי בלי לחשוב על זה פעמיים. אני פחות משוכנעת.
הרבה תינוקות וילדים נכנסו בדלתות משכני, חלקם פרצו בסערה, מוכנים לחקור עוד פיסת עולם. חלקם מסבירי פנים שקיבלו את פני בחיוכים כובשים. והיו גם ׳פחדנים׳.
אלה שנשארים קרוב קרוב לאמאבא. סוקרים בעיניהם אותי, את החדר, את שאר הילדים ומלוויהם. אבל לאט, כל אחד בזמנו, הם נפתחים ומתחילים לגלות את סביבתם גם במגע. מעטים הילדים שלא מצליחים להתנתק מהוריהם.
ואני יודעת שלאלה אין צורך לדאוג. אלה, ׳הפחדנים׳, ניחנו בשיקול דעת. ביכולת לאמוד מצבים ורק אז לקבל החלטה מנומקת.
אם אלה היו שיעורי הבית שלי, הפחדן היה אולי נרשם בעמודה המקובלת, היה לוקח את הזמן ואת הלילה, ועובר לאיטו לעמודה הנכונה.

אני אמא מדופלמת כבר זמן לא מבוטל. שלא נדבר על מדריכה ויועצת להורים אחרים.
ועדיין, איכשהו מבחינתי, כל אמהותי נאמדת ביכולת להתקין לילדי עוגת יומולדת מושלמת. טרם הצלחתי. אולי זאת של מחר תהיה האחת ואוכל לפרוש. ואולי לא
בקיצור, מזל טוב לי על הולדת בני בכורי לפני 8 שנים ויום
בתמונה: ילד היומולדת גרסת השנתיים