הרמוניה - הבית לגישור של עו"ד מתת פלסנר

פעמיים בשנה אני יושבת ומתבוננת על השנה שחלפה. בימי הולדת ובפתח של שנה חדשה. כולם כותבים, מסכמים ומאחלים. מילים גדולות, הישגים משמעותיים ותוצאות מרשימות. ישבתי וחשבתי מה באמת היה בשנה הזו שחלפה ומה אני לוקחת עמי הלאה. מה השתנה. אני מתבוננת פנימה ומחפשת דקויות. לא דברים בומבסטיים ולא הישגים מפוצצים. בטוח היו גם כמה כאלה. אני מתבוננת ותוהה היכן גדלתי, במה השתנתי ומה אני לוקחת מהלמידה שלי בשנה החולפת. אני מרגישה שלמדתי כמה דברים משמעותיים. העמקתי את היכולת שלי לעצור ולהתבונן. להוריד את מהירות התגובה, כשהיא לא הכרחית. לחשוב עוד רגע, לנשום, להשתהות. תמיד קראתי על זה, שמעתי על זה, ראיתי אחרים. עכשיו זו אני. אני לוקחת אוויר, משתהה, מתבוננת. יש בזה משהו נעים, נכון ומדוייק וזה מניב תוצאות. בכל תחום. אנחנו ממהרים להשיב על כל סמס שאנחנו מקבלים, לענות על כל שאלה שאנו נשאלים. אפשר גם אחרת. לקחת רגע, לחשוב, להבין, להשתהות. למדתי עוד משהו. על כוחו של הרגע הזה. לא מה שהיה, לא מה שיהיה. מה שיש כאן ועכשיו. שמח לי? יופי. עצוב לי? זה מה שיש. ואני יכולה להתבונן על הדברים. ולא צריך מיד לעשות משהו. אנחנו במירוץ של תכנונים לעתיד לבוא. אנחנו מתרפקים על העבר או מלינים עליו. כאן ועכשיו זה החיים. זה מה שקורה באמת. שמעתי גם על זה, קראתי המון ויש לי עוד דרך ארוכה. אבל השנה התחלתי להבין את זה ולהפנים. אימצתי את זה כחלק ממני. זה לא פשוט כי יש לנו סט הרגלים ומערכת הפעלה שעובדת עשרות שנים אחרת. בכיתה א' ובהמשך דיברו איתנו על דברים אחרים. אז אני מודה לשנת 2021 שלימדה אותי קצת יותר סבלנות או "פסנסיה" כמו ששרוני שלי אומרת, קצת השתהות, קצת יותר להתבונן ולהיות ברגע הזה. אני רוצה להמשיך להנות ממה שהבנתי וללמוד עוד דברים חדשים. שתהיה לכולנו שנה מעמיקה של למידה וצמיחה. שתהא זו שנה נפלאה.

קרה לכם פעם שקמתם בבוקר והכל הרגיש אפור? זה יכול לקרות לכולנו. כשזה קורה לי, אני נזכרת שאני יכולה לבחור. לבחור איך ייראה היום שלי, איך אני ארגיש, מה יקרה ואיזו אנרגיה תזרום סביבי ותשפיע על העשייה שלי. גם כשהכל נראה ומרגיש פחות טוב, אפשר לשנות את התחושה שלנו ולגרום לדברים להיראות אחרת. זה ביכולתנו. זו בחירה שלנו. בכל נקודת זמן. כולם רוצים להיות שמחים ומאושרים יותר. אבל וזה אבל גדול. החיים מזמנים לנו כל מיני אירועים. חלקם יותר טובים ואחרים פחות. אנחנו יכולים לתת לאירועים לנהל אותנו או לבחור לנהל את עצמנו בלי קשר למה שקורה. אנחנו יכולים לבחור להיות בטוב ולהכיר תודה על הטוב בחיינו גם ברגעים המאתגרים. תמיד יהיה גם טוב. תמיד יהיה לנו על מה להודות. השאלה היא רק אם נזכור זאת ונדע לשים שם את הפוקוס שלנו ואת תשומת הלב. זו שאלה גדולה. זה מה שעושה את ההבדל. הכרת תודה על הטוב בחיינו גורמת לשינוי התחושה שלנו ומזכירה לנו גם כשפחות טוב לנו, שיש לנו בכל זאת על מה להודות. אפשר לכתוב על מה אנו מודים. אפשר לחשוב על זה ואפשר לדבר על זה עם מישהו. הכתיבה מאוד מומלצת. היא משחררת. מחקרים מלמדים שריטואל כתיבה יומי שמתמקד בהכרת תודה על הטוב בחיינו מעלה את רמת שביעות הרצון שלנו ומשפר את המצב רוח. אז גם כשיש לי יום קשה יותר ונדמה לי שהוא אפור, אני מנסה להיזכר על מה אני בכל זאת מודה. על מה אני אסירת תודה. תמיד יש דברים או אנשים שאני מוקירה. וחשוב להודות כי זה יביא לחיינו עוד דברים טובים שנוכל ונרצה להודות עליהם. זה בעצם מעין מעגל. אם נודה על הטוב בחיינו, יגיע לחיינו עוד טוב וכן הלאה. אם נתמקד בטוב, נרגיש יותר טוב. אם נכתוב מדי יום על הטוב בחיינו ועל מה אנחנו אסירי תודה, שם יהיה הפוקוס שלנו. כדאי לנסות. זה עובד.

הם הגיעו אליי דרך חברה שהיא מגשרת אצלה הם היו בעבר. היו להם עקרונות ברורים והם רצו שנעדכן להם הסכם שהם ניסחו. מהרגע הראשון היה משהו מאוד נעים בשיח ובתקשורת עם הזוג הזה. תוך כדי הפגישה הבנתי שמעבר לזה שמדובר בזוג מקסים, אני באמת אוהבת לגשר ואני אוהבת את התחושה שיש בחדר. שיח שבוחן צרכים, שיח של הקשבה, שיח מכבד, שיח שרואה את טובת הילדים והצדדים, שיח של שלום, הבנה והכלה. הדבר הזה פשוט מרחיב לי את הלב. זה באמת אחד הדברים שאני הכי אוהבת וזה מרגש אותי. כמו פאזל כזה שתוך כדי תנועה כל חלקיו מתיישבים במקום. אני בעד גישור, אני בעד שיח משותף, אני בעד גישור בהרמוניה. זוהי דרך המלך.

יום האישה הוא הזדמנות נהדרת לומר תודה. הזדמנות להתבונן מסביב ולהודות על מה שיש לי. החיים מזמנים לנו גם אתגרים אחרת כנראה הכל היה נראה אותו הדבר. חבר יקר הזכיר לי הבוקר שכשאני בוחרת בטוב יהיה טוב. ואז נזכרתי שכשאני מודה על הטוב מגיע עוד טוב. כשאני רואה את הטוב גם בימים היותר מאתגרים, היקום יזמן לי עוד ממנו.

אז היום אני בוחרת לומר תודה לצוות הנשי המנצח במשרד שלי. צוות של נשים נחושות, חדורות מטרה, רגישות, עם לב ענק. נשים שקמות כל בוקר ומגיעות לעבודה שהיא שליחות עבורן. נשים שעובדות עם הראש והרגש ביחד. נשים שאני אוהבת ומעריכה. אז תודה לכן 6 נשים מדהימות. לכולכן יחד ולכל אחת בנפרד.

והיום אני גם בוחרת לומר תודה לעצמי. תודה על הבחירות שלי שאני בוחרת מדי יום ומדי שנה. תודה על היכולת שלי לעצור מדי פעם ולהתבונן על העשייה המופלאה וההצלחה. תודה על האפשרות לעזור לאחרים. תודה על הדרך שאני עושה. תודה על ההתפתחות האישית ועל הצמיחה. תודה על התבונה והבגרות שמגיעות עם הנסיון והשנים. תודה על האהבה בחיי. יום האישה הוא באמת הזדמנות נהדרת לעצור ולומר תודה ❤

התחושה שלנו היא במקום של הפוקוס שלנו. מה שנרגיש תלוי במיקום ובאיכות של המחשבות שלנו. אם נרגיש אהבה אז נראה אהבה ניתקל בה ונקבל עוד ממנה. כשאני מרגישה אהובה ונאהבת, הלב שלי מתרחב ואני אפגוש באהבה. אני אשדר אהבה ועוד אהבה תגיע אליי. ככה זה. בצהרי היום בעודי בים פגשתי איש יקר שייצגתי בעבר. שמחתי. שאלתי לשלומו והרגשתי שהוא במקום אחר. היתה לו אנרגיה אחרת. הוא סיפר לי "שיחררתי"... כ"כ שמחתי לשמוע. הוא החליט לשחרר והכל נראה עכשיו אחרת.. הוא השתנה, כנראה שחייו השתנו והוא מרגיש, מדבר ונראה אחרת. הוא שידר משהו אחר. הוא החליט להתמקד בטוב. בעקבות זאת גם הצד השני בחר כעת בטוב. וכך נוצר עוד טוב. לילדים בטוח יותר טוב. נפרדנו לשלום וחשתי שהתרחב לי הלב. כמה כיף לראות בחירה בטוב. התבוננתי לי בקו האופק שמחבר בין שמים למים ואז ראיתי שממש לידי יש עוד סימן לאהבה. נרגיש טוב, נראה טוב ועוד טוב יגיע אלינו, ימלא אותנו וישרור בחיינו. כשנחוש אהבה, נזכה לעוד אהבה ונהיה בתשומת לב לאהבה. נתחיל את השבוע בטוב ויגיע לפתחנו עוד טוב. במקום בו נמצאות המחשבות שלנו ושבו יהיה הפוקוס שלנו, שם יהיו גם התחושות שלנו. שם נהיה וכך נרגיש.
#אהבה #רקאהבהמביאהאהבה #פוקוס

רציתי לשתף אתכם במחשבות שהיו לי...

לפני מספר שנים התחלתי ללמוד טרילותרפיה אצל זן מאסטר ניסים אמון. משך שנתיים למדתי את נפלאות מערכת היחסים המאתגרת שבין הראש שלנו לרגש. למדתי גם על מערכות יחסים בין אנשים, על התמודדות עם אתגרי החיים, על אהבה, על הילדות, על הטבעות ועוד נושאים מרתקים.

השבוע, בפגישות במשרד, מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב אל נפלאות התבונה של הטרילותרפיה עם קשר מדהים להליכי הגירושין ומה שעוברים במהלכם אנשים. נזכרתי שוב איזה כלי מדהים נוסף יש בידיי שיכול לעזור לאנשים להבין טוב יותר את עצמם, את בני זוגם, את מה שהם עוברים והמקום בו הם נמצאים, את המקום אליו הם רוצים להגיע ואיך ההטבעות שלהם מהילדות משפיעות עליהם היום בבחירת בני זוג ועוד.

זה מרתק ומרגש ביחד. להיות מסוגלת לעזור לאנשים באופן מעמיק יותר. לראות אנשים באופן מדוייק יותר ולתת להם מענה שהוא הרבה יותר רחב ומדוייק מהמענה המשפטי המקצועי שהוא הבסיס ונקודת המוצא שלנו.

מדהים לראות את האסימונים שנופלים. הפנים משתנות. הלב מתרחב. וגם אם זה קשה והתובנות משמעותיות ולא נעימות, יש אנחת רווחה נוכח ההבנה שמתגלה בחדר.

אני אוהבת אנשים. אני אוהבת סיפורי חיים. אני אוהבת לקום בבוקר ולעזור לאנשים. אני אוהבת לעזור לילדים של מי שפונה אליי. זה חשוב לי. זה מספק וזה מרגיש כמו הדבר שארצה להמשיך לעשות עוד חודשים ושנים קדימה.

אני אוהבת לסיים יום בתחושה שעזרתי לעוד אדם. שאולי הוא יבין טוב יותר את עצמו ואת סיפור חייו. במקביל, יותאם לו הפתרון המשפטי המייטבי. המעטפת הנכונה שמשלבת בין הפתרון הרגשי למשפטי היא זו שמובילה מי שזקוק לעזרה למקום הנכון ביותר עבורו.

אין ספק שזכיתי לעשות את מה שאני הכי אוהבת והכי נכון גם לי. עבודה שהיא בעצם צעד אחר צעד של סיפוק גדול ונחת 🙏

אז למי שקצת פחות מכיר אותי ⚜⚜⚜
הזדמנות לשתף...
אני חברה בפורום בו נתבקשתי לספר קצת על עצמי אז כתבתי משהו ברגע והחלטתי לשתף גם כאן...

שמי מתת פלסנר. אני אמא של מיכאלה ואיילה המופלאות, בנות 17 ו-15. שתי נשים קטנות. אני עורכת דין ומגשרת בתחום דיני המשפחה והגירושין מעל 2 עשורים ובעלת משרד עורכי דין בתל אביב המונה 7 עורכות דין ומנהלת משרד. אני קמה כל בוקר עם תשוקה גדולה לעזור לאנשים ולחולל שינוי בחייהם. אני נהנת כמעט מכל רגע ואוהבת את המפגש עם אנשים וסיפורי חייהם. הסיפוק הגדול ביותר שלי הוא לדעת שגרמתי לכך שחייהם של הילדים שהוריהם מתגרשים יהיו טובים יותר.

בעבר חייתי תקופה בבוסטון וניהלתי מעון לנשים מוכות וילדיהם. הנושא של טיפול בנפגעי אלימות במשפחה קרוב לליבי. בהמשך שימשתי כעוזרת הוראה בקורס 'פסיכולוגיה חיובית' באוניברסיטת הרווארד בהנחיית ד"ר טל בן שחר, מומחה בעל שם עולמי לאושר. זכיתי להרצות בפני 2 כיתות של סטודנטים מהטובים בעולם וקיבלתי תעודת הצטיינות על הוראה. עם שובי ארצה הקמתי את משרדי וגם את "הרמוניה - בית לגישור", שם העברתי קורסי גישור משפחה וגם גישורי גירושין לאינספור זוגות שבחרו להיפרד בטוב.

לפני מספר שנים פגשתי את זן מאסטר ניסים אמון, שבבית ספרו למדתי משך שנתיים טרילותרפיה וקיבלתי תעודת הדרכה. כך, הבנתי טוב יותר את היחסים בין הראש שלנו לרגש וזכיתי לכלי נוסף שמסייע לי בטיפול במתגרשים. אני קמה מדי בוקר עם חדוות יצירה להביא עוד אנשים לחוף מבטחים.

חזרתי לתרגל יוגה לאחר שנים של הפסקה ואני מתרגלת כבר חצי שנה עם בתי הצעירה איילה. עברתי בחודשים האחרונים גם לתזונה בריאה יותר ללא גלוטן, חלב וסוכר ואני מרגישה נפלא. אני אוהבת לצאת לריצות.

אני מודה כל יום על מה שיש וגם בתקופה מאתגרת זו משתדלת לשמור על חיוביות, עשייה מרובה וגם על איזון פנימי ואורח חיים בריא ככל שניתן.
מאחלת לכולם חג שמח ואשמח לסייע למי שזקוק לעזרה בתחום עיסוקי.
חיבוק גדול ❤️

חג שמח עם האהובות שלי המהממות 💜💜💜

* בואו נהיה טובים זה לזה *

בתקופה מאתגרת זו, אני שבה וקוראת להורים גרושים או פרודים לנסות לעשות את המיטב כדי להסתדר. לעשות את המיטב למען הילדים שלנו. לתת להם תחושה של בטחון, אחדות ושיתוף פעולה.

זמני השהייה של כל אחד מההורים הם רחבים יותר בימים אלו של השבתת מערכת החינוך. חלקנו עובדים מהבית וחלקנו עדיין הולכים לעבודה ואחרים לא עובדים כלל. נסו לגלות כמה שיותר גמישות והתחשבות בעת הזו.

התחשבנויות, מריבות ודרמות פחות מתאימות עכשיו. דווקא שיח מכבד ושיתוף פעולה מייטיב הם הדבר הטוב והנכון ביותר. בואו נשדר לילדים שאבא ואמא מסתדרים ושזה משהו שלא צריך להדאיג אותם בימים אלה של חוסר יציבות.

אז אם אתם מתווכחים על השעות או על תשלומים או קיזוזים וחובות, דעו שאפשר גם אחרת. אפשר לדבר בטוב ולהסכים. האמת היא, שגם ממש כדאי. תנסו. מכסימום תצליחו וזה כבר היה שווה הכל.

ואם קשה כעת לצד אחד לעמוד בנטל חלוקת זמני השהייה או בנטל ההוצאות, הרי שאפשר גם לעזור זה לזה ולדחות תשלומים אם זה אפשרי או לשאת בנטל השהייה עם הילדים שלא בחלקים שווים או שלא בהתאם ליחס חלוקת זמני השהייה. בואו נהיה טובים זה לזה ונשמור על תקשורת מייטיבה.

ומי שצריך עזרה, מוזמן לפנות אליי בכל שאלה, התייעצות וכו'. שנדע ימים טובים ובריאים 🙏

וירוס הקורונה שהתפרץ גם אצלנו, העלה אצלי מחשבות גם בענייני גירושין. ביהמ"ש וביהד"ר עברו לעבוד ולהתנהל במתכונת שעת חירום, מה שאומר שידונו בעניינים דחופים בלבד. אם כן, מה יעשו אותם זוגות המעוניינים להיפרד בתקופה הקרובה? מסתמן כי דרך המלך עבורם תהא לנסות בשלב הראשון תהליך של גישור.

בגישור יחסכו להם משאבים רבים וזמן. התהליך הוא בשליטת הצדדים והם יכולים להפסיקו בכל רגע. לרוב, אנשים שנפרדו בהליך של גישור, שמרו על תקשורת טובה יותר גם בתקופת הפרידה וגם ביום שאחרי. והחשוב מכל הוא שטובת הילדים נשמרת הרבה יותר כשהוריהם אינם מתקוטטים בערכאות השיפוט אלא מנהלים הליך הגון של גישור לגירושין או פרידה.

אמנם וירוס הקורונה הביא לפתחנו מחלוקות רבות בין הורים גרושים או מתגרשים, אולם הוא נותן גם אפשרות לאנשים לסיים מחלוקותיהם בדרך אחרת. בדרך של שלום. בדרך של הידברות. בדרך עליה הם יברכו ביום ובשנים שאחרי.

אז אם אתם בהליך של פרידה או גירושין, כדאי שתשקלו לעשות זאת בדרך שתהיה הטובה והנכונה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם. זו גם הדרך שתוכלו לקדם באופן מייטבי ובפרק זמן קצר יותר.

שנדע ימים של בריאות, שלום ואחווה 🙏

שיתוף מהסופ"ש -
"השבת בפתח. רגע של שקט. החוף של מוש באילת. מעלה זכרונות מסיני וגעגוע. סחלב בדרך. כיף. היה שבוע מאתגר ונעים להוריד הילוך במרחק מהבית והשגרה. לאחרונה חושבת הרבה על כתיבה. שנים שמלווה אותי המחשבה על כתיבת ספר. "מתי כבר תכתבי ספר על כל זה?" - אני נשאלת פעם אחר פעם. אתם בטח תוהים מה זה "כל זה"... שאלה מצויינת. תדעו בהמשך. לפני כמה ימים קראתי כתבה על ספרי כתיבה מומלצים ושמחתי לגלות שאת אחד מהם יש לי כבר שנים. חבר קרוב קנה לי אותו לפני כעשור ליומולדת. פותחת אותו כעת לראשונה. מעניין לאן זה יוביל. שבת שלום חברים."