07/10/2026
חוסן קהילתי נתפס בדרך כלל כדבר חיובי: לכידות, סולידריות, תחושת שייכות ומשמעות משותפת. אבל האם קהילה חזקה תמיד מחזקת גם את הפרט?
מחקר של דנה שפיגל, דוקטורנטית בחוג לניהול מצבי חירום ואסון, ופרופ' מורן בודס, ראש החוג, בחן את הקשר בין חוסן אישי לחוסן קהילתי ביישובים בישראל החיים תחת איום טרור. המחקר הסתיים בקיץ 2023, זמן קצר לפני 7 באוקטובר.
הממצאים הצביעו על תמונה מורכבת: קהילה חזקה יכולה להיות עוגן ומקור כוח, אבל הקשר בין חוסן הפרט לחוסן הקהילה אינו חד־כיווני. לכידות, סולידריות ומשמעות משותפת עלולות, בתנאים מסוימים, גם לצמצם את מרחב הבחירה של הפרט – במיוחד כאשר הנרטיב הקהילתי הופך אחיד ונוקשה מדי.
שלוש שנים לאחר שהמחקר נערך, הדיון הזה מקבל הקשר חדש בקהילות המתמודדות עם השלכות 7 באוקטובר: כיצד שומרים על כוחו של ה"ביחד", ובמקביל משאירים מקום גם לצרכים ולחוויות שאינם מתיישרים עם הנרטיב הקהילתי?
על המחקר והמשמעויות שלו במציאות הנוכחית – בכתבה שפורסמה ב"מקור ראשון":
במקום לבחור בין אבל לתקומה, חוקרות ומטפלות מציעות לבנות קהילה המסוגלת להחזיק את שניהם - ולאפשר לכל אדם לנוע ביניהם בקצב שלו, מבלי לאבד את מקומו