עינת דורון - יזמות קשובה - ליווי אישי, הרצאות, סדנאות, מסעות

בקורסי ניהול סדנאות וליווי מקצועי מלמדים מנהלים איך לעבוד ואיך לנהל
איך להיות אסרטיביים יותר איך להוביל איך להניע צוותים ואיך לנהל שיחות קשות וגם שיחות רכות.

ובמקביל יש גם מגמה חזקה מאוד בשנים האחרונות
מנהלים צריכים להיות גם אנושיים
מחוברים רגישים קשובים עם נוכחות רגשית.

כלומר מצד אחד מצופה יציבות עקביות תפקוד גבוה וביצוע
ומצד שני מצופה עומק רגשי חיבור ואנושיות.

ובתוך כל זה כמעט לא נכנס משתנה אחד בסיסי
התנועה הטבעית של האדם.

זיהוי התנועה הטבעית נעשה לרוב מחוץ לשדה של הניהול
דווקא שם כשאין ציפיות אין תפקיד ואין מודל “נכון” לעמוד בו.

למשל
בחופשה
ברגעים של עומס רגשי או עייפות
במערכות יחסים קרובות
או דווקא בבית ביומיום הפשוט שלא מוגדר כמקצועי

שם פתאום אפשר לראות איך אדם באמת נע
האם הוא מתרחב או נסגר כשיש לחץ
האם הוא פועל בגלים או בקו יציב
האם הוא קודם מרגיש ואז פועל או קודם פועל ואז מבין

ובתוך השדה הזה נוצרת הבנה שלא תמיד קיימת בתוך עבודה
התנועה הטבעית לא נולדת בניהול
היא נחשפת מחוץ לניהול

ביזמות קשובה זו לא תוספת רכה לשיחה אלא שיטה
שיטה שמגדירה את התנועה הטבעית כנתון עבודה ולא כרעש רקע
לא משהו שצריך לתקן או ליישר אלא מידע מערכתי שמחייב התייחסות בתוך ניהול קבלת החלטות ועשייה.

למשל
מנהלת שהתנועה הטבעית שלה היא מחזורית
יש לה ימים של חדות גבוהה יוזמה והתלהבות ואז ימים של ירידה עיבוד פנימי והתכנסות.

במודלים ניהוליים רגילים זה מתורגם מהר מאוד לבעיה
חוסר יציבות חוסר עקביות או ירידה במוטיבציה.

אבל מתוך יזמות קשובה זו לא תקלה זו אינפורמציה.

וכשלא מתחשבים בזה בתוך ניהול קורה משהו צפוי
המנהלת מתחילה לנסות ליישר את עצמה למודל חיצוני קבוע
להחזיק קצב גם כשהמערכת הפנימית לא שם
להיות גם ביצועית גם רגשית גם יציבה וגם להחזיק שיחות קשות ושיחות רכות כל הזמן.

בטווח הקצר זה נראה כמו תפקוד גבוה
בטווח הבינוני זה הופך למאמץ יתר
ובטווח הארוך מופיעה שחיקה.

לא בגלל חוסר יכולת ניהול
אלא בגלל שמשאב מרכזי לא נספר במשוואה התנועה הטבעית.

יזמות קשובה מחזירה את השאלה הפשוטה
מה קורה לניהול כשמתחילים לקחת בחשבון את מה שלא נמדד.
מחזור 4 שלהתוכנית להכשרת מאמנות ומלוות ביזמות הקשובה נפתח ב6 למאי ההשמה בעיצומה.

לוקח זמן.
הרבה זמן לעשות שינוי.
תהיי סבלנית.

תקפצי למים.
תתחברי.
תתמקדי.

אלו אמירות שאנחנו שומעות כל הזמן
מחברה, מהורה, מבן זוג.

ומה שגיליתי הוא כזה:
לא משנה כמה אנשים אוהבים אותנו ורוצים בטובתנו
הם תמיד מדברים מתוך הצרכים הרגשיים שלהם.

כלומר
אין דיבור מבחוץ שלא מביא פרספקטיבה על החיים
אבל זו הפרספקטיבה שלהם.

וכשאנחנו שואלות, מתייעצות, פותחות מרחב
אנחנו מקבלות עוד זווית הסתכלות
עוד פרספקטיבה.

וזה יכול להיות מועיל
אבל זה גם יכול לעמעם
את הפרספקטיבה הפנימית שלנו
זו שעולה מבפנים מתוך הצורך הרגשי שלנו.

יש הנחת יסוד רווחת
שכדאי לקבל עוד ועוד מבחוץ.

אבל לפני הכול
אני רוצה שתהיה לך את הפרספקטיבה שלך.

מה זו פרספקטיבה
זו הדרך שבה את רואה, מפרשת ומבינה את המציאות
והיא צומחת מבפנים.

היא מתבהרת כשאת מזהה את הצרכים הרגשיים שלך
כשאת מבינה מה הצורך הדומיננטי שלך
וכשאת יודעת איזה טיפוס את.

ופה יש נקודה חשובה
יש איזו התנגדות לדבר הזה.

כאילו לבסס פרספקטיבה על צורך רגשי
זה משהו פרימיטיבי, קדום, ראשוני
משהו שצריך להתעלות מעליו
כשאנחנו מתפתחות.

אבל האמת היא הפוכה.

הפרספקטיבה שלנו תמיד נוצרת
מתוך הצורך הרגשי.

הצורך הרגשי הוא לא משהו שצריך לעקוף
הוא המשקפיים שדרכן אנחנו רואות את העולם
כל הזמן, בלי הפסקה.

לדוגמה
אישה יושבת בערב מול המחשב
עם מייל פתוח של הזדמנות חדשה
משהו שהיא כן רוצה
אבל גם מפחדת ממנו.

היא שולחת הודעה לחברה
מה את חושבת

החברה עונה לה
ברור שכן, תעשי את זה, מה יש לך להפסיד

אמא שלה אומרת
תחשבי טוב, זה לא זמן לקחת סיכונים

ובן הזוג אומר
למה עכשיו, דווקא כשיש יציבות

שלושה אנשים
שלוש פרספקטיבות
שלושה צרכים רגשיים שונים שמדברים דרכם.

ובתוך כל הרעש הזה
יש גם קול אחד שקט
שלה.

אבל אם היא לא מחוברת לצורך הרגשי שלה
הקול הזה נעלם.

ואז היא נשארת עם בלבול
ולפעמים גם עם החלטה שלא באמת שייכת לה.

אבל ברגע שהיא מזהה
מה הצורך הרגשי שמוביל אותה עכשיו
פתאום הכול מסתדר.

אותן דעות מבחוץ
כבר לא מבלבלות
הן פשוט נתונים.

והיא יודעת
מה מתוכה נכון לה.

ולכן
גם כשאנחנו מקבלות פרספקטיבה מבחוץ
אנחנו תמיד נסנן אותה דרך הצורך שלנו.

כי היכולת שלך להיעזר בפרספקטיבה מבחוץ
תלויה בצורך שלך.

יש טיפוסים שאצלם קולות מבחוץ
רק מבלבלים ומרחיקים.

ויש כאלה שדווקא זקוקים לזה.

ולחלק מהטיפוסים
זה נכון כ second opinion בלבד
ורק אחרי שיש עמדה פנימית ברורה ומוצקה.

אם את רוצה ללמוד
איך לזהות את הצורך הרגשי שלך
ואיך לבסס מתוכו פרספקטיבה ברורה, יציבה ומדויקת
גם בתוך רעש של דעות מבחוץ

לקבלת ההדרכה על אימון וליווי במודל היזמות הקשובה
ולהרשמה לוובינר
הענקה ב 19.4
כולל פיצוחים בלייב של תקיעויות והתלבטויות דרך העבודה עם המודל.
למטה תוצאה אחרי שהבנתי את הפרספקטיבה שלי מבפנים

https://sdnadarom.ravpage.co.il/hadracha

רוצה להביא את מי שאת באמת אל תוך האימונים והליוויים שלך?
סרטון הדרכה מעמיק (50 דקות) עם עינת דורון

https://sdnadarom.ravpage.co.il/hadracha

בו תגלי איך לעבוד מתוך החיבור הפנימי שלך ולהתאים את הדרך שלך לכל מתאמנת.

אם את מאמנת או מטפלת, את בטח מכירה את זה:
יש שיטות, יש כלים, יש ידע אבל לפעמים משהו מרגיש לא מדויק…
כאילו את לא לגמרי מביאה את עצמך.
ואולי גם:

יש מתאמנות שזה פשוט “זורם” איתן
ואחרות שלא משנה מה תעשי, משהו לא מתחבר.

בהדרכה הזו, עינת דורון מציגה בצורה ברורה ופשוטה את גישת ה״יזמות הקשובה" שיטה שמאפשרת לך:

* להבין לעומק את הטיפוס שלך כמאמנת
* לזהות את הטיפוס של המתאמנת שמולך
* להתאים את הדרך, השפה והליווי בצורה מדויקת וטבעית
ובעיקר לעבוד מתוך מי שאת, בלי להתאמץ להיות מישהי אחרת
מה מחכה לך בהדרכה?

✔ הבנה של עקרונות היזמות הקשובה
✔ היכרות עם עבודה מבוססת טיפוסים
✔ כלים פרקטיים לשיפור החיבור עם מתאמנות
✔ דרך להביא יותר אותנטיות, קלות ודיוק לעבודה שלך

למי זה מתאים?
מאמנות
מטפלות
מנחות קבוצות
כל מי שעובדת עם אנשים ורוצה דיוק עמוק יותר בליווי.

אם את מרגישה שהגיע הזמן לעבוד מתוך מי שאת באמת זאת ההדרכה בשבילך.

השאירי פרטים וקבלי גישה להדרכה המלאה

https://sdnadarom.ravpage.co.il/hadracha

הדרכה מקצועית אפריל 26 אם את מאמנת, מטפלת את בטח מכירה את זה:יש שיטות, יש כלים, יש ידע אבל לפעמים משהו מרגיש לא מדויק כאילואת לא מביאה לגמרי את עצמך ואולי:יש מתאמנות שזה יותר זורם איתן ואחרות ...

לקראת פתיחת מחזור רביעי של התוכנית להכשרה מאמנות ומלוות במודל היזמות הקשובה.
ביקשתי מרועי בן יוסף-כנף שעבד איתי על המודל לבוא ולהקליט איתי פרק ולאתגר אותו בשאלות שלו המצוינות.
אז ישבנו ונהנינו לנו כמו בועה בתוך המציאות המטורפת לשיחה.
כאן הלינק: https://youtu.be/tCH-JfiTsJc
הובינר להצגת המודל ב19.4 כאן נרשמת ללא עלות:
https://did.li/g4TgT

תוכנית הכשרה למאמנות ומלוות במודל היזמות הקשובה הזמנתי את רועי בן יוסף כנף שיאתגר אותי וישאל אותי שאלות נוקבות לקראת פתיחת מחזור 4 של תוכנית ההכשרה.

אני גדלתי במקום שבו לא היה לי על מה להישען.

הרבה ביקורת על מי שאני, ובהמשך גם גזלייטינג לאורך שנים. לאט לאט התחושה הייתה שאני לא יכולה לסמוך על עצמי, לא על מה שאני מרגישה ולא על מה שאני חושבת. גם כשכבר התחלתי להקשיב לעצמי, שוב ושוב קיבלתי מסרים שאני טועה, שאני לא רואה נכון, שאין על מה להישען.

השינוי לא הגיע פתאום.

הוא התחיל כשקיבלתי החלטה מאוד לא שגרתית, לפני יותר מעשר שנים. אף אחד לא ממש הבין אותה, ובכל זאת התעקשתי. הלכתי עם משהו בתוכי, גם בלי לדעת להסביר אותו עד הסוף.

בדיעבד הבנתי על מה בעצם סמכתי.

הבנתי שיש בתוכי משהו שכן ידע. משהו שהיה שם כל הזמן, אבל לא ידעתי לזהות אותו ולא ידעתי להישען עליו. משם התחלתי להבין יותר ויותר מהי יחידת הסמך הזו, ממה היא בנויה ומה היא מאפשרת.

הבנתי שהיא לא משהו שממציאים מאפס, אלא משהו שלומדים להכיר ולחזק. שהיא היכולת להישאר עם עצמנו גם כשלא נעים, לשאת רגשות, לזהות מה נכון לנו, ולפעול גם בלי ודאות מלאה.

שם התחלתי לפתח את החשיבה ואת המודל.

והיום זה בדיוק מה שאני מלמדת דרך היזמות הקשובה. אני מלמדת מאמנות, מטפלות, יועצות ומנחות איך לבנות בתוכן יחידת סמך פנימית, שיהיה להן על מה להישען באמת, וגם איך להעביר את זה הלאה למי שהן מלוות.

כי זה לא רק שינוי בדרך שבה פועלים בעסק, זה שינוי ביכולת שלנו להיות שם עבור עצמנו.

ב19.4 בשעה 20:00 עורכת מפגש מבוא, הדגמה על המודל של היזמות הקשובה כאן נרשמת ללא עלות: https://did.li/g4TgT