מרכז קורן- הוראה מותאמת לפיתוח אוטומציה בקריאה

מרכז קורן- הוראה מותאמת לפיתוח אוטומציה בקריאה

Share

>>> נשמח לענות על שאלותיכם בנושאים השונים, ולחלוק מהידע שצברנו לאורך השנים.. כתבו לנו על הקיר או שלחו הודעה פרטית ונענה לכם בהקדם!

האם ילדך לא רוצה ללכת לבית ספר? ילדתך מתוסכלת משיעורי בית?

וכמובן שעל אנגלית אין מה לדבר...

האם ילדך זקוק לעזרה בקריאה כתיבה ולמידה?

האם ניסיתם לעזור לו בשיעורים, מורים פרטיים, הוראה מתקנת ולא ניכרת התקדמות?

עשיתם איבחון, דיברתם עם היועצת, עם המורה והמנהלת והילד ממשיך לנבול?
>>>אולי כדאי שתנסו דרך אחרת.
במרכז קורן מוכיחים מידי יום שאפשר להתגבר ביעילות גבוהה על קשיי הקריאה והכתיבה של אלפי ילד

18/12/2023

📸 פוסט שכדאי לך להציץ בו בפייסבוק
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=860780096051347&id=100063580931183&mibextid=NOb6eG

קהילה יקרה!

שמחה ומתרגשת לעדכן שפתחתי מכירה מוקדמת למשחקים המושלמים שלי!
"חרוזים מספרים" ו"יש חיה כזאת" במדרגת מחיר מוזלת לכבוד ההשקה.

עם אקסטרה הנחה כולל ההנחות הקיימות למי שירכוש את שני המשחקים! עד גמר המלאי

האספקה עתידית עד 1.1.24 יש אופציות לאיסוף עצמי מרמת גן, משלוח מוזל לנק' איסוף ומשלוח עם שליח עד הבית.

המחירים המלאים של המשחקים יחזרו ב1.1.24

אשמח ממש לשיתופים ולכל מי שהמשחקים יוכלו לעזור לו.
מצרפת לינק לרכישה עם כל הפרטים.
המשך חג חנוכה שמח ומואר!!!

25/10/2023

https://www.facebook.com/share/WgAH8PfjFuwjT4AP/?mibextid=xfxF2i

חנהל'ה קריצמן, מספרת הסיפורים המיתולוגית של של קיבוץ בארי ומקימת ספריית הילדים בקיבוץ, מתה מפצעיה שלשום, לאחר מאבק של שבועיים על חייה. בת 88 הייתה במותה.

שבוע בדיוק לאחר פציעתה האנושה בשבת הארורה נולד לחנהל'ה הנין העשירי שלה, ושמו בישראל – אור.

***
היא הייתה רק נערה, בת 15 בלבד, כשהחליטה לעזוב את בית הוריה ולהצטרף לקיבוץ בארי. שם בקיבוץ היא פגשה את ציקי, בעלה האהוב. יחד גידלו בבארי את ארבעת ילדיהם, צפריר, זוהר, נוגה וזיו. יותר מ-70 שנה חיו יחד וטיפחו משפחה לתפארת.

חנהל'ה המופלאה גידלה את ילדיה ונכדיה על אהבת הספר, הקריאה ואומנות הסיפור. אבל זה לא נעצר במשפחתה הפרטית - את אהבתה הגדולה לספרים היא פזרה כאבקת קסם בכל רחבי הקיבוץ, במסגרת תפקידיה החינוכיים השונים. היא הייתה אוטודידקטית. מעולם לא למדה חינוך פורמלי, ואין לה תעודת הוראה. הנערה שלמדה בתיכון ערב בדרום תל אביב הפכה, בכוח כשרונה ואהבתה לבדם, להיות גננת ומורה. בנוסף היא ניהלה את תחום התרבות בקיבוץ ולפרקים אף בתנועה הקיבוצית כולה.

אוהביה אומרים שהייתה מספרת סיפורים מופלאה, ושבימי חייה הקריאה אין ספור ספרים לאין ספור ילדים שגדלו והפכו להורים וסבים בעצמם. היה לה גם אוסף מקסים של סימניות לספרים מכל העולם, עדות לאהבת הספרים הגדולה שלה.

כשיצאה לפנסיה, התמסרה לעיסוק שהיה מענג עבורה: הקמת ספריית הילדים של הקיבוץ.

נכדה, עומר קרן, כתב לזכרה:

"סבתא חנה הייתה האדם האופטימי ביותר בעולם. דברים קשים היא עברה בחיים, ועדיין, גם ברגעים הכי קשים, כשהיו שואלים אותה מה נשמע, היא הייתה עונה 'מחר יהיה יותר טוב'. כשהמטפלת הפיליפינית המלאכית שלה, שהגנה עליה בגבורה 20 שעות בממד הקטן, הגיעה להיפרד ממנה בבית החולים, היא פרצה בבכי. "מי יגיד לי לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב?".

זאת סבתא שלי. אשת מילה שהמילים קטנות עליה.

זה לא סוף הסיפור שמגיע לה, היא בחיים לא סיפרה לאף אחד סיפור עם סוף עצוב, וגם הסיפור שלה לא יכול להיות כזה.

אבל סבתא לימדה אותי שאפשר להסתכל על המציאות דרך משקפיים אחרים, ולספר את הסיפור מזווית אחרת.

אז סבתא הייתה אומרת שהכל היה יכול להיות יותר גרוע, שהיו יכולים להיות לנו במשפחה עוד הרוגים או עוד חטופים. שהיא לקחה את זה על עצמה כי זה סדר החיים הטבעי. שהיא חיכתה שבועיים שלמים בבית חולים כדי לוודא שלמרות העצב הגדול, יש לנו גם אור גדול. חיים חדשים ואיתם סיבה לשמוח ולהמשיך קדימה.

סבתא הייתה אומרת שהתרופה היחידה היא לחייך, להמשיך ליצור, לאהוב, לבנות משהו חדש. כמו שהמשפחה הענקית והמאוחדת שהיא הקימה היא הנקמה האמיתית בנאצים שהשמידו את המשפחות של ההורים שלה. לחזור לבארי ולבנות אותה מחדש כמו הגן עדן שהיא עצמה בנתה."

יהי זכרה ברוך.

****
בתמונה: חנהל׳ה בצעירותה, מספרת לבנה סיפור במרפסת ביתם בקיבוץ בארי.

תודה רבה לתמר מארכיון קיבוץ בארי על העזרה במידע על חנהל'ה ועל התמונה. בהכנת הפוסט נעזרנו גם בכתבה שהתפרסמה בישובניק.נט, אתר הבית של יישובי הדרום.

24/10/2023

– למידה רגשית וחוסן רגשי - מלחמת חרבות ברזל

זה הזמן לתרגל משפטי העצמה!

איך?
כתבו משפטי העצמה על פתקיות קטנות.
החביאו אותן במקומות שבהם תיתקלו מפעם לפעם –
בארנק
בין הבגדים בארון
על המראה במקלחת
מתחת לכרית
או אפילו בתוך המקרר.

תזכירו לעצמכם לפחות פעם אחת ביום שאתם טובים.
שיהיה טוב
שגם זה יעבור
שיש לעולם כ"כ הרבה מה להציע לכם
שישי לכם כל כך הרבה מה להציע לעולם.

Photos from ‎השירות הפסיכולוגי ייעוצי - שפ"י, משרד החינוך‎'s post 24/10/2023
04/09/2023

https://www.facebook.com/100060918414872/posts/771754951531778/?mibextid=Nif5oz

יֶלֶד הוֹלֵךְ לוֹ בָּרְחוֹב
בְּבֹקֶר בָּהִיר שֶׁל תִּשְׁרֵי
אֶל בֵּית הַסֵּפֶר שׁוּב יוֹצְאִים הַיְּלָדִים

גֶּבֶר הוֹלֵךְ אַחֲרָיו
מַשְׁגִּיחַ, רוֹאֶה-לֹא-נִרְאֶה
וְרַק אַחַר כָּךְ הוּא עוֹמֵד שָׁם וְרוֹאֶה
אֵיךְ עוֹד שָׁנָה פֹּה נִפְתַּחַת
כְּמוֹ כָּל שָׁנָה, בַּסְּתָו,
אֵיךְ בֵּן הוֹלֵךְ לוֹ לְבַד
וְאָב בְּעִקְבוֹתָיו

בשיר היפה "כל עוד" של עלי מוהר ויוני רכטר, אב הולך בעקבות בנו ומבחין בסימני הזמן. פתיחת שנת הלימודים הולכת יד ביד עם בוא הסתיו, ועם התחדשות השנה העברית. החזרתיות וההתחדשות מדי שנה מעניקות תחושת ביטחון ויציבות בתוך השינוי הדרסטי, וזו אולי גם הסיבה שאנחנו מציינים כל התחלה חדשה בטקסים.
ואיזה טקס פתח את תחילת שנת הלימודים בבית הספר שלכם?
קישור למערך שיעור בעקבות השיר "כל עוד" – בתגובה הראשונה.

17/07/2023

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=662926819209209&set=a.603858308449394&type=3&mibextid=NOb6eG

שלוש פעמים גנב ק. צטניק בתחבולות את ספריו של יחיאל פיינר מארכיון הספרייה הלאומית והשמיד אותם. אלו היו העותקים האחרונים שנותרו מספרו היחיד של פיינר, שק. צטניק התעקש לשרוף ולהשמיד במטרה לאבד את זכרו של פיינר.

שלושה אנשים היו מעורבים בפשע הזה - שלושה שהם אחד.

ק. צטניק לא נענש על מעשיו אלו, שכן פעם, בחיים אחרים, לפני השואה, הוא הוא היה יחיאל פיינר. לאחריה נודע בשם העט: "ק. צטניק", שנגזר מ"KZ", הקיצור המנהלי המקובל אצל הנאצים ל-Konzentrationslager, כלומר "מחנה ריכוז". בחיי היום יום שלו עיברת את שמו ליחיאל דינור.

הסופר יחיאל דינור, שהלך לעולמו לפני 22 שנים, נודע כאחד הסופרים הגדולים שכתבו על השואה ובעקבותיה. מדוע עשה מאמצים שכאלה להשמיד כל זכר לספרו הראשון?

לפני השואה, ב-1931, פרסם יחיאל פיינר ספר שירים ביידיש, "צווייאונצוואנציק" ("עשרים ושתיים"). השבר הגדול שחוללו זוועות הנאצים בנפשו הביא אותו להכרה שלדידו הסופר יחיאל פיינר הושמד בשואה, עם כל היקר לו. ולא זאת בלבד, אלא שאין טעם ומשמעות לעסוק ביצירתו של פיינר, שראתה אור לפני השואה.

מבחינתו של דינור השואה הביאה קץ מוחלט לעולם שהיה לפניה. פיינר הושמד ויחד איתו גם יצירתו איבדה כל אחיזה בעולמה. ק. צטניק, הסופר הפעיל לאחר השואה, היה יוצר חדש שאינו קשור כלל ליחיאל פיינר שחי ויצר לפניה.

ק. צטניק העיד במילותיו וביצירתו על "פלנטה אחרת" (מושג שטבע בעדותו במשפט אייכמן, בשנת 1961), פלנטת אושוויץ. האזרח הישראלי יחיאל דינור, לעומתו, דאג להעמיד כל דבר במקומו, למען יהיו הדברים ברורים: לפני השואה, במהלך השואה ואחרי השואה - אלו שלושה עולמות נפרדים, שלא תיתכן ביניהם כל חפיפה.

לאחר המלחמה, כשנודע לו על עותק של ספר השירים שהופקד בספרייה הלאומית, הקפיד ק. צטניק לבוא לספרייה, להוציא את הספר ולהשמידו. מ-1953 ועד 1993 עשה זאת ק. צטניק שלוש פעמים. ב-1953 וב-1964 הוא שרף את העותקים של הספר שהוציא. במכתב שכתב למנהל מחסן הספרייה, שלמה גולדברג, ב-1993, לאחר הפעם השלישית בה הוציא את הספר וביקש להאבידו מן העולם, הוא מספר על הפעם הראשונה:

"בשנת 1953 הודיעו לי בשהותי בניו-יורק שה'ספר' מאת הסופר שהושמד באושוויץ נמצא בספרייה הלאומית… הלכתי לספרייה, הצגתי את תעודת פא"ן [איגוד הסופרים העולמי] כסופר מישראל הכותב סיפור-חייו של סופר זה שהושמד, קבלתי את הספר לידי, יצאתי מהספריה, שרפתי את הספר".

גם הפעם השנייה מוזכרת במכתב: "שמעתי משני סטודנטים, המתחקים אחר קורות-חייו של ק. צטניק, שה'ספר' נמצא בספריה הלאומית בירושלים, וההמשך ידוע."

אלא שבפעם השלישית הסופר לא שרף את העותק שהתגלה לו בספרייה הלאומית, אלא קרע אותו לגזרים. מדוע? התשובה בקישור שבתגובה הראשונה.

שנים לאחר מכן, בעקבות טיפול שנוי במחלוקת שכלל סמי הזייה חזר בו דינור מתפיסת "הפלנטה האחרת". חיזיון בו מצא עצמו במדי אס. אס זיעזע אותו ושינה את עמדתו כלפי אושוויץ: הקורבן והתליין, שניהם בני אדם ועלולים להתחלף בתפקידיהם. אושוויץ אינו עוד פלנטה אחרת – אלא רובץ לפתחו של כל אדם. "באשר האדם – שם אושוויץ, כי לא השטן יצר את אושוויץ אלא אני ואתה" [מתוך צופן אדמע: משא הגרעין של אושוויץ (כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים)].

קראתם מספריו של ק. צטניק? ספרו לנו בתגובות מה הוא לימד אתכן? איזה רושם השאירו בכם ספריו?

ארכיון יחיאל דינור (ק. צטניק) זמין דיגיטלית בספרייה הלאומית במסגרת שיתוף פעולה בין ארכיון מכון גנזים – אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל (ע"ר), משרד המורשת ותכנית ציוני דרך, חטיבת היודאיקה בספריית הרווארד והספרייה הלאומית של ישראל.

***
בתמונה: ק. צטניק מתעלף במהלך עדותו במשפט אייכמן. צילום: לע"מ.

Want your school to be the top-listed School/college in Tel Aviv?

Click here to claim your Sponsored Listing.

Location

Category

Telephone

Address


מעבר יבוק 6
Tel Aviv
6744008

Opening Hours

Monday 13:00 - 20:00
Tuesday 01:00 - 20:00
Wednesday 01:00 - 20:00
Thursday 01:00 - 20:00
Friday 10:00 - 15:00
Sunday 01:00 - 20:00