14/03/2026
התבלבלת mami
הנדון: תגובה למתקפה של הגב’ מעין אדם נגד הגנים הפרטיים בישראל
במתקפה חד־צדדית וחסרת רסן, בשידור חי בערוץ 12, בחרה המגישה מעין אדם לתקוף את הגנים הפרטיים בישראל. דבריה, שנאמרו בפריים־טיים של ערב שבת, מצאו אלפי גננות ומנהלות מעונות בשיאו של מצב מלחמה – תקופה שבה הן נאבקות ממילא לשרוד. מדובר בהתבטאות, לכאורה, חסרת שחר, שגויה מיסודה ונטולת אחריות הורית, שלא לומר חוסר אחריות עיתונאית מינימלית, שהייתה אמורה לכלול בדיקת עומק של העובדות.
כבר בתחילה חשוב לומר: בדיקה ראשונה מול מנהל המעון מעלה כי הגברת אדם ובן זוגה היו היחידים שלא עמדו בכל ההתחייבויות שלהם כלפי המעון, בהעברת התחייבויות קודמות, שלא לומר כי הגברת אדם לא העבירה, לכאורה, כלל כל תשלום עבור חודש מרץ.
עוד עולה כי למעון סעיף המבטיח החזר מייד עם קבלת פיצוי מהמדינה, אם וככל שיהיה, עליו חתומים, לכאורה, בני הזוג אדם.
חוזה חותמים בזמן שלום כדיי שלא לריב בעת מלחמה ונראה לכאורה שלגברת אדם כלל לא חשוב קיום החוזה אלא קיום עצמה בלבד ובאופן הכי אגואיסטי והכי מתנשא שאפשר לכאורה דווקא בזמן מלחמה.
לכאורה בחרה הגברת אדם להשתמש בכוח הרייטינג על מנת לפתור מחלוקת מסחרית מול מנהל המעון, תוך השחרת התחום כולו ושימוש בביטויים מכלילים, ותוך הוצאת דיבה, לכאורה, של התחום כולו, וזאת מבלי להזמין לאולפן ובלי לאפשר תגובה כל שהיא של מנהל המעון או מי מטעמו.
מי שמאמין שמסגרת חינוכית היא “הבית השני” של ילדיו, אינו פועל להחלשתה ולסכנה דווקא בשעת חירום.
בואו נפרק את הטיעונים המטעים של הגב’ אדם:
1. הטיעון בדבר “גבייה ללא מתן שירות” והוצאת עובדים לחל”ת:
הטענה כי “רוב ההוצאות הן על הסגל והן בחל”ת” פשוט אינה נכונה.
נכון למועד זה, אין הנחיות גורפות או מתווה רשמי להוצאת עובדים לחל”ת בנסיבות אלו. חוק פיצוי טרם עבר בכנסת, וכעת, מלבד כותרות, העובדות הן שהעובדים מועסקים רשמית, והמעסיקים מחויבים בתשלום שכרם. אם ישנה כוונה שאחרי המלחמה יהיה לבני הזוג אדם לאן לחזור, גם אם החוק אינו מחייב תשלום שכר במלחמה, וגם אם הגברת אדם חושבת שהגננות של ילדיה הן האחרונות בשרשרת המזון ושהן לא צריכות להאכיל את הגוזלים שלהן בזמן מלחמה, מנהלי הגנים מספיק אחראים כדיי לשמר את העובדים ולשלם את שכרם, כדיי שלהורים חצופים, משולחי כל רסן, כמו הגברת אדם, יהיה לאן להחזיר את הילדים בשוך הקרבות.
חל״ת אם יאושר המטפלות תקבלנה את שכרן מהמדינה לשיטתך רק 70 אחוז משכרם וזאת לאחר חופשת הפסח אוליי בחודש מאי.
מה אכפת לה לגברת אדם שלמטפלות של ילדיה לא יהיה שולחן חג בושה וחרפה ממש.
מוטב לה לגברת אדם, שככל הנראה מעולם לא ניהלה עסק מימיה ולא הוציאה חשבונית שכר, לדעת כי הוצאות הגן אינן עוצרות במלחמה: שכירות, ארנונה, מיסים, שירותי ראיית חשבון, ציוד וסחורות שנרכשו מראש – את כל אלו יש לשלם.
רשות המיסים מגדירה את התשלום למעון כעסקה שנתית אחת, המתפרסת על פני 12 תשלומים לנוחות ההורים, אך מדובר ברכישת שירות למסגרת שנתית מלאה.
2. השימוש במילים “חזירות”, “חמדנות” ו”חוסר מוסר”:
כאן יצא המרצע מן השק
(אוליי גם דיבתן של כל הגננות בארץ). לכנות אנשי חינוך, יזמים וחלוצים בתארים כאלו, היא התקפה בוטה על כלל מערכת החינוך הפרטי במדינת ישראל, והיא שחושפת חוסר הבנה בסיסי.
כיצד ניתן להפקיד את היקר מכל – הילדים – בידי צוות שברגע של קושי מתואר כ”חמדן”? מנהלי המעונות הם המקיימים קהילה, חברה וכלכלה, והם המאפשרים לגברת אדם ללכת לעבודה. הם אלו שגם יחזרו ראשונים כדיי לאפשר למשק להתאושש. הם אלו שנלחמים יום־יום כדי לשמר מסגרת איכותית, בטוחה ומפתחת. הבוז שהופגן בשידור הוא מעוות, מלהיט את היצרים ומתסיס את הציבור ללא כל ביסוס עובדתי.
3. הפגיעה בעתיד הגיל הרך:
תדע הגברת אדם שבגלל שיח אלים ורעיל, ותדמית רעה כפי שהיא, לכאורה, מטפחת בחוסר כבוד, מאות גנים נסגרים בייאוש. אנשי חינוך עם תשוקה אמיתית בורחים מהתחום בשל ההאשמות הללו. ההיסטוריה מלמדת כי התוצאה של דברי השטנה הללו לאורך השנים היא הפוכה: ההיצע קטן, המצוקה של ההורים רק גדלה, והמחירים רק עלו ועוד יעלו.
הקריאה להתערבות משפטית/חוקית בחוזים קיימים רק תעלה את “פרמיית הסיכון” העתידית ותייקר את השירות לכולם.
לסיכום:
אנו, בהתאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, המייצגים את הגנים הפרטיים, רואים בהורים שותפים מלאים לדרך. בימים אלו, כשמפעילי המסגרות מדירים שינה מעיניהם מדאגה לילדים ולמשפחות, הבחירה של הגברת אדם להשתמש במילה “אקזיט” היא פגיעה בערכי הערבות ההדדית. מי שרוצה להיות חלק מבית חינוכי, לא בוחר בשעת משבר למוטט את הבית על יושביו.