דרך הצ'יקונג עם אורלי בר-קימה

לפעמים כל מה שאנחנו צריכות
זה כמה ימים רחוק מהרעשים.
ים טורקיז.
רוח מדברית.
תנועה.
נשימה.
שקט.
ואפשרות פשוט… להיות.

מתרגשת מהרטריט הראשון שיצרתי עבורכן:
✨ “אני, אהבה בתנועה”
רטריט צ'י קונג נשי ומרפא בסיני
24–27.6 | רביעי עד שבת בחוף קזבלנקה, ביר סוויר (30 דקות מהגבול)
4 ימים של רכות, חיבור לגוף, אנרגיית חיים והתחדשות פנימית, במרחב יפהפה ורגוע על הים.

🌿 מה יהיה שם?
♥️ תרגולי צ'י קונג יומיים
♥️ שיעורי ניה עם טולי
♥️ מדיטציות ומיינדפולנס
♥️ מוזיקה וצלילים מרפאים
♥️ כתיבה אינטואיטיבית ויומן מסע אישי
♥️ אוכל טרי וטעים
♥️ ים, שקיעות, מרחב וזמן לנשום

זה לא רטריט של “לעבוד על עצמך”.
זה מרחב להוריד רגע את המאמץ.
להיזכר בגוף.
ולפגוש את עצמך קצת אחרת.

✨ מתאים גם למי שמגיעה לבד,
(רוב הנשים מגיעות לבד, והחיבורים קורים בטבעיות)

עלות 1950- 2150 ש"ח לאדם בחדר, (תלוי בסוג החדר). יש תוספת של 150 ש"ח ללינה בחדר זוגי לבד.
🎁 נותרו עוד 7 מקומות
אם משהו בך כבר מסתקרן או נרגע כשקראת — והלב שלך לוחש לך "כן",
מוזמנת לכתוב לי בוואטסאפ הודעה🩵☯️
או ללחוץ על הלינק בתגובה הראשונה לפוסט
שלך באהבה ובתנועה, אורלי בר־קימה
050-8383904

אחרי התקופה האחרונה,
אני מרגישה שכולנו קצת זקוקות לריפוי.

לא עוד מאמץ.
לא עוד לרוץ.

רק זמן לעצמנו.

אני מאמינה שאהבה עצמית היא אחת התרופות הכי עמוקות שיש -
היא מתחילה כשאנחנו עוצרות רגע, נושמות, ומקשיבות לגוף.

מתוך המקום הזה נולד:

✨ “אני, אהבה בתנועה”
רטריט נשי מרפא בסיני
24–27.6 | ים טורקיז, תנועה, צ'י קונג, ניה, מדיטציות, צלילים מרפאים והרבה מרחב לנשום.

אם משהו בך לוחש עכשיו "כן" —
אולי זה הזמן שלך 💛

לפרטים 👇
https://orlybarkima.ravpage.co.il/sinai

מה אם סיפורה של רות המואביה הוא הרבה יותר מסיפור תנ״כי עתיק?
לקראת חג שבועות אני משתפת מאמר שכתבתי לפני שנים על דמותה המרתקת ומעוררת ההשראה של רות המואביה – אישה שהצליחה להפוך מציאות חיים קשה של אובדן, זרות ומחסור, לחיים של אהבה, שפע והשפעה.
מה אפשר ללמוד מרות על כוח הבחירה, האמונה, והתנועה עם חוקי החיים והיקום – גם בזמנים של אי־ודאות ושינוי?
מוזמנים לקרוא, לקבל השראה ואולי גם זווית חדשה לחג השבועות. 🌾
חג שמח ומלא אור, שפע וחיבורים טובים.
https://barkima.com/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%AA%D7%94-%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A9%D7%99%D7%9E/?fbclid=IwVERDUAR7-sRleHRuA2FlbQIxMABzcnRjBmFwcF9pZAwzNTA2ODU1MzE3MjgAAR5gB5MoPUQPRZmnYGADxU6esj8HHnAg8eCuW9wIzmqz6JxkmJ6Y6V69myVjug_aem_OPi6Vxk3q-8BHwoXmrXFUQ

"אני פתוחה ומוכנה לקבל את כל הטוב והשפע שמציע היקום"

(לואיז היי )

ברוכים הבאים לחודש סיוון המבורך.

האם הלב שלך פתוח ומוכן לקבל אהוב.ה ♥?

 היום (א') אנחנו נכנסים לחודש סיוון.

החודש שבו ניתנה התורה בהר סיני.
חודש של חיבור.
של פתיחת הלב.
של הסכמה לקבל.

השנה, חודש סיוון פוגש אותי במקום עמוק במיוחד.
גם כי נולדתי סמוך לחג השבועות,
וגם כי ככל שאני מתבגרת, לומדת, מתרגלת ומלמדת —
אני מבינה שהאתגר הגדול שלנו בחיים הוא לא רק לדעת לתת,
אלא גם להסכים באמת לקבל.
על פי הקבלה, חודש סיוון מסמל את החיבור בין שמיים לארץ.
מתן תורה לא היה רק אירוע היסטורי,
אלא תזכורת לכך שיש חכמה עמוקה שפועלת בבריאה.
חוקיות של טבע, של אנרגיה, של חיים.

היקום, אלוהים, הבריאה —
לא משנה באיזה שם נבחר —
מבקשים בטובתנו.
הם רוצים להעניק לנו חיים, אהבה, שפע, בריאות וריפוי.
אבל כדי לקבל,
אנחנו צריכים להסכים להיות פתוחים.
וכשאנחנו עייפים, פוחדים, מכווצים, עסוקים בהישרדות,
או רגילים להחזיק הכל לבד —
משהו בזרימה הטבעית נחסם.

זו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת את הצ'יקונג.
כי דרך התנועה, הנשימה, הרכות וההקשבה,
אנחנו לומדים שוב להיפתח.
להרפות מאחיזה.
להרגיש בטוחים מספיק כדי לקבל חיים.

חג השבועות הוא גם חג הביכורים.
חג של פירות ראשונים.
תזכורת עדינה לכך שלכל תהליך פנימי יש זמן הבשלה.
ושגם אם עוד לא רואים את כל הדרך —
משהו כבר צומח בתוכנו.

והשנה, כשיום ההולדת שלי פוגש את חג השבועות
ואת האנרגיה של חודש סיוון,
אני מרגישה עד כמה החיים הם ריקוד עדין בין נתינה לקבלה.
במשך שנים היה לי קל יותר לתת.
לתת אהבה, להעניק, ללמד, להחזיק אחרים.
והמסע שלי לימד אותי שגם להסכים לקבל —
וזו בעיני צמיחה רוחנית עמוקה.
אני בהכרת תודה עמוקה על כל הטוב והשפע בחיי.
על המשפחה, על האהבה,
על הנכדות המתוקות אריאה ואיבי, שנולדה רק לפני שלושה חודשים,
ועל דרך הצ'יקונג שאימצתי כדרך חיים.
דרך שמאפשרת לי שוב ושוב להתחבר לעצמי,
להתרכך, להתרפא,

ומתוך המקום המלא הזה — גם להיות בנתינה אמיתית,
ולמלא את השליחות שלי בעולם.

ואולי בגלל זה, דווקא עכשיו,
אני מרגישה קריאה עמוקה לצאת שוב לסיני.
למקום שבו, על פי המסורת, ניתנה התורה.
למקום שבו הלב שלי תמיד נרגע.
למקום שמזכיר לי איך זה מרגיש… פשוט להיות.

רטריט "אני, אהבה בתנועה" בסיני
24.6–27.6
4 ימים של:
• צ'יקונג - תנועה, נשימה ודמיון
* ניה
* כתיבה
* צלילים מרפאים
* ים, שקט ונשימה
* מרחב להיזכר בילדה הפנימית שלנו, ולתת לה אהבה.
לפרטים 050-8383904 #ציקונג #רטריט #אהבהעצמית #מדיטציהבתנועה

ציטוט השראה שבועי:

"אחת מצורות הריפוי העמוקות ביותר, היא ללמוד לאהוב את הילדה הקטנה שבתוכך, שזקוקה לאהבה ולהקשבה שלך, לא לביקורת שלך"

(לואיז היי )

אולי הגיע הזמן לפגוש מחדש את הילדה הפנימית שלך ♥?



לילדה הפנימית שלי,

זו שהייתה סקרנית, רגישה, חולמת ומרגישה הכול עמוק בלב —

תודה.
על הדרך שעברת.
על הרגישות שלך.
על הלב הפתוח שלך,
גם ברגעים שבהם נפגעת ופחדת.
אני יודעת שלא תמיד היה לך פשוט.
שלא תמיד הרגשת שרואים אותך באמת.

תודה שהמשכת להאמין באהבה, בתנועה, בריפוי ובקסם של החיים.

תודה שהובלת אותי בדרך לא תמיד ברורה, אבל תמיד אמיתית.

אני רואה אותך היום יותר מתמיד.

ואני מבטיחה —

לשמור עלייך, להקשיב לך, לתת לך לנשום, לרקוד, לנוע, לשחק ולהרגיש בבית בתוך הגוף והלב.

ולא לנטוש אותך שוב בדרך.

שבוע טוב א️הובים,
בימים האחרונים הפיד בפייסבוק מלא בתמונות AI כמו זו ששמתי פה למעלה,

של אנשים מחבקים את הילדה או הילד הפנימי שלהם,
ואולי זה נוגע בכל כך הרבה לבבות
כי עמוק בפנים — כולנו מזהים אותה.

הילדה הפנימית שלנו היא לא רעיון רוחני או פסיכולוגי בלבד.
היא החלק הרגשי, הראשוני והאותנטי שבתוכנו.
החלק שזוכר פחדים ישנים, עלבונות, חוסר ביטחון —
אבל גם שמחה, סקרנות, יצירתיות ואהבה פשוטה.

עם השנים אנחנו לומדות לתפקד, להחזיק, להיות "בשליטה",
אבל לפעמים דווקא אז אנחנו מתרחקות מעצמנו.
והילדה הזאת ממשיכה לדבר אלינו —
דרך תגובות אוטומטיות, פחדים, טריגרים, ביקורת עצמית,
או תחושת כיווץ פנימית שקשה להסביר במילים, אבל מרגישים אותה.

הריפוי מתחיל
לא כשאנחנו מנסות להשתיק אותה,
אלא כשאנחנו מסכימות להתקרב אליה מחדש.
להקשיב.
לחבק.
להרגיע.
להפוך להיות הבית הבטוח שלה. של עצמנו.

אולי זו כל הדרך כולה -

לחזור בעדינות אל עצמנו,

וללמוד לאהוב את מי שתמיד הייתה שם בפנים.

מזמינה אותך השבוע לתרגול קטן בדימיון וכתיבה:
עצמי עיניים.
דמייני את הילדה הקטנה שהיית.
שימי יד על הלב ועל הבטן.

ספרי לה כמה את אוהבת אותה.
חבקי אותה ושאלי אותה:
"מה את צריכה ממני עכשיו?"
ואז פשוט הקשיבי.

את יכולה גם לכתוב לה מכתב אהבה קטן, כמו שאני עשיתי,

מבטיחה לך שזה ירגיש לך נפלא ומחבר.

בעקבות התמונה והמכתב, הבנתי לפתע

שהחיבור לילדה הפניתית בא לידי ביטוי גם בתרגול צ'י קונג

אני פוגשת אותה שוב ושוב, בתנועה, בנשימה,

בהסכמה להיות עם עצמנו, ברכות, בלי מאבק, ובאהבה שמרפאת מבפנים ❤️
#אהבהעצמית #מדיטציהבתנועה