מעבדת הקשב - אוניברסיטת תל אביב

צוותי חינוך יקרים, ❤️

בתקופה זו, עומדים בפניכם מגוון של אתגרים כאנשי מקצוע וכאינדיבידואלים.
אוניברסיטת תל-אביב עורכת סקר אנונימי בקרב צוותי חינוך כדי להבין טוב יותר את האתגרים והצרכים שלכם/ן.

אנא השקיעו רק כמה דקות מהיום שלכם/ן וסייעו לנו לתרום למחקר החשוב הזה. 📊

למילוי הסקר, פשוט לחצו על הלינק שמצורף בתגובה הראשונה. 👇

תודה רבה על השתתפותכם/ן! 🙏

שמחות לשתף ראיון באתר ynet עם פרופ' לילך שלו-מבורך על מערכת האימון הקשבי שפותחה במעבדת הקשב!

בכתבה מתואר המחקר על שימוש במערכת האימון הקשבי בקרב סטודנטים עם ADHD שהניב תוצאות חיוביות. זהו המחקר היחיד שבוצע לגבי שימוש מבוגרים במערכת שנוצרה במקור עבור ילדים.

פרופ' שלו מבורך מספרת: "במיוחד באוכלוסייה של ילדים צעירים עם הפרעות קשב, יש צורך במבוגר שיתווך את העבודה. במקרים מסוימים זה יכול להיות ההורה, איך יש צורך בהכשרה לכך. אנחנו עובדים כרגע על מספר ערוצי הכשרה, כשלאחרונה פיתחנו קורס מקוון [...] אנחנו בשאיפה להכשיר צוות במרכזי התמיכה של האוניברסיטאות שתפקידם לסייע לסטודנטים עם לקויות".

לא רק ריטלין: מערכת אימון ממוחשבת מסייעת להתגבר על הפרעות קשב וריכוז מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא שבעזרת המערכת, שפותחה במקום, הצליחו שליש מהמשתתפים לשפר לאורך זמן את תסמיני ADHD, "בשונה מטיפול תרופתי כמו ריטלין וקונצרטה", מסבירה פ...

עוד לא נרשמתם ליום העיון בנושא קשב ואוטיזם? 😱
🧠 ביום ראשון הקרוב, ה-19.3, תוביל פרופ' לילך שלו-מבורך, ראש מעבדת הקשב, יום עיון בו תוצג המערכת הממוחשבת החדשה לאימון קשב - מערכת ה-CPAT.
🧠בסיום האירוע יתקיים שיח בין חוקרים, מורים וקלינאים ונדון יחד בכיוונים אפשריים להטמיע שימוש רחב
🧠 לפני יום העיון ואחריו נקיים סדנאות היכרות קצרות לנרשמים מראש.
- מהרו להירשם, נשארו מקומות אחרונים!!
לינקים לרישום והלו"ז המלא מצורפים בתגובות 👇

יום עיון בנושא 'קשב ואוטיזם'
בהובלת פרופ' לילך שלו מביה"ס לחינוך

ביום ראשון ה-19.3.23 בשעות אחר הצהריים (15:45 עד 19:30) יתקיים באוניברסיטת תל-אביב יום עיון בנושא 'קשב ואוטיזם'.

יום העיון יעסוק בתפקיד המרכזי של קשב באוטיזם ויתמקד בהצגת מערכת חדשה לאימון קשב – CPAT.

בסיום האירוע יתקיים שיח בין חוקרים, מורים וקלינאים ונדון יחד בכיוונים אפשריים להטמיע שימוש רחב במערכת האימון החדשה.

לפני יום העיון ואחריו נקיים סדנאות היכרות קצרות לנרשמים מראש.

לינקים לרישום לכנס:
רישום ליום עיון>> https://bit.ly/3YgDODF
רישום ליום עיון כולל סדנה מוקדמת >> https://bit.ly/3HC6cco

בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר
הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת תל אביב

✨הזמנה ליום עיון✨
מעבדת הקשב שמחה להודיע על יום עיון בנושא "קשב ואוטיזם" אשר יתמקד במערכת ה-CPAT שפותחה במעבדה!

נשות ואנשי מקצוע העובדים עם ילדים, מתבגרים או מבוגרים עם אוטיזם, מוזמנות ומוזמנים להגיע וללמוד על כלי אימון שנמצא כמשפר תפקודי קשב ותפקודים אקדמיים בקרב ילדים עם אוטיזם!

לינקים להרשמה בתגובה הראשונה!
מחכות לכם 💙

מוזמנות ומוזמנים לקרוא על "קוראים קשובים"! 🤓

כך נכתב על פרסום ממצאי המחקר של "קוראים קשובים" בעמוד הפייסבוק של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך:
"כעת, עם פרסום דו"ח ממצאי המחקר "קוראים קשובים" ניתן ללמוד על תרומתם של תפקודי קשב לתפקודי קריאה בקרב קוראים צעירים שמתקשים בקריאה [...] ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של עבודה על מרכיבים קוגניטיביים כלליים לצד עבודה על מרכיבים לשוניים בתכניות התערבות לקידום קריאה בקרב קוראים מתקשים. ממצאי המחקר מהווים תמיכה אמפירית חשובה לרציונל של תכנית ההתערבות 'קוראים קשובים' שפותחה במסגרת המחקר הנוכחי ומושתתת על יישום עקרונות של אימון קשבי (לדוגמא, מערכת ה-CPAT), במטלות שפתיות".

את השאר תוכלו לקרוא בפוסט המקורי👇
וגם כמובן למצוא כאן בתגובות את הקישור לדו"ח מסקנות המחקר 😊

"תגובה להתערבות" (RTI) הינה גישה מערכתית כוללנית, הממוקדת בהתערבות מוקדמת, מניעתית. זהו מודל חינוכי שמטרתו לספק תמיכה מוקדמת ויעילה לתלמידים עם קשיים לימודיים. תמיכה זו מותאמת לצורכי התלמיד ונשענת על ההתקדמות שלו. התמיכה נבחנת ומוערכת באופן תדיר, במהלך התערבות רב שלבית. המודל מבוסס על ההנחה כי תמיכה ומעקב שיטתי הניתנים בשלב מוקדם ומותאמים לצרכי התלמיד ימנעו חוויית כישלון ותחושת חוסר מסוגלות (מודל התגובה להתערבות, שפ"י).
בשנת 2018, החלטנו לבחון את האפקטיביות של הגישה עבור ילדים המתקשים ברכישת קריאה. שלוש קבוצות, פיתחו מודלים המבוססים על שלוש גישות שונות להקניית הקריאה:
"קוראים קשובים" - פרופ' Lilach Shalev-Mevorach וד"ר Ilanit Hochmitz מ הפקולטה לחינוך אוניברסיטת תל אביב
"אור ירוק לקריאה" - פרופ' Tami Katzir, ד"ר Orly Sakal Lipka וד"ר Shelley Shaul מ הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה
"התערבות לשיפור שטף הקריאה בכיתה ג' במיצב הסוציו-אקונומי הנמוך" - פרופ' רחל שיף וד"ר שני לוי שמעון מהפקולטה לחינוך אוניברסיטת בר-אילן

מחקרים אלו לוו על ידי דליה הלוי, מפמ"ר עברית לקדם יסודי וליסודי, באגף שפות, המזכירות הפדגוגית, גילה קרול הממונה על מיומנויות יסוד ב האגף לחינוך יסודי- משרד החינוך ודני ז'ורנו, מנהלת אגף לקויות למידה והפרעות קשב ב השירות הפסיכולוגי ייעוצי - שפ"י, משרד החינוך, על מנת להבטיח את הרלוונטיות והיישומיות שלהם במערכת החינוך.
כעת, עם פרסום דו"ח ממצאי המחקר "קוראים קשובים" ניתן ללמוד על תרומתם של תפקודי קשב לתפקודי קריאה בקרב קוראים צעירים שמתקשים בקריאה. המחקר בחן את הקשרים שבין מדדים שונים של תפקודי קריאה ומדדים שונים של תפקודי קשב, ביניהם קשב סלקטיבי-מרחבי, בקרת קשב וזיכרון עבודה. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של עבודה על מרכיבים קוגניטיביים כלליים לצד עבודה על מרכיבים לשוניים בתכניות התערבות לקידום קריאה בקרב קוראים מתקשים. ממצאי המחקר מהווים תמיכה אמפירית חשובה לרציונל של תכנית ההתערבות 'קוראים קשובים' שפותחה במסגרת המחקר הנוכחי ומושתתת על יישום עקרונות של אימון קשבי (לדוגמא, מערכת ה-CPAT), במטלות שפתיות.
מחקר זה נועד, בין היתר, להניח את היסודות לבניית תכנית התערבות אשר תוכל לסייע הן לתלמידים ותלמידות צעירים המתקשים ברכישת הקריאה מסיבות קשביות/ניהוליות והן לתלמידים שמתקשים בקריאה מסיבות שפתיות.

קישור לדו"ח המלא ניתן למצוא בתגובות.

שימו לב! הזדמנות לפניכם! 🤩
לראשונה במעבדת הקשב - לימודי תעודה באימון קשבי בשיטת CPAT
⭐לינק להרשמה ולפרטים נוספים בתגובה הראשונה.

⭐מערכת Computerized Progressive Attention Training (CPAT) פותחה על ידי פרופ' לילך שלו-מבורך ועמיתיה על בסיס מודל פונקציות הקשב ועקרונות של אימון קוגניטיבי בגישת התהליך הישיר.

⭐לאחרונה פותחה גרסה חדשה ומשודרגת של מערכת ה-CPAT שמאפשרת התאמה אישית לכל מתאמן/מתאמנת.

⭐לרגל ההשקה הקרובה של המערכת החדשה נפתחה הרשמה ללימודי תעודה באימון קשבי בשיטת ה-CPAT. בנוסף להכשרה שתתבצע במהלך המפגשים שיתקיימו באוניברסיטה, משתתפי ומשתתפות התכנית יקבלו הנחיה צמודה תוך כדי ביצוע הסטאז'.

⭐מוזמנים ללמוד ולהוסיף גישה טיפולית חדשה לארסנל הכלים שלכם!

על ארבע פונקציות קשב דיברה התיאוריה:

מודל ארבע פונקציות הקשב של Tsal, Shalev & Mevorach (2005), מבחין בין תפקודים קשביים שונים, ומאפשר להבין טוב יותר ליקויים קשביים הקיימים אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים המאובחנים עם ADHD ו/או שמתמודדים עם קשיים קשביים מסיבות אחרות.

על פי המודל, אנשים שונים המאובחנים עם ADHD יכולים להראות ליקויים באחת מפונקציות הקשב, או בכל צירוף שלהן. זיהוי הפונקציות הקשביות הלקויות, מאפשר להבין טוב יותר את מקור הקשיים ביום יום וכן להתאים טוב יותר התערבות לשיפור תפקודי הקשב ושיפור התפקוד הכללי.

בואו נעשה היכרות ראשונית עם פונקציות הקשב!
תוכלו למצוא הסבר על כל אחת מהפונקציות בתיאור התמונות המצורפות.

יש לכן או לכם שאלות? כתבו לנו בתגובות 😊

חדשות מרגשות על מערכת הCPAT החדשה יפורסמו בקרוב! 🥳

בינתיים, מוזמנות ומוזמנים לקרוא על סדנת האימון הקשבי שקיימנו במעבדה מוקדם יותר החודש כפי שפורסם בעמוד הפייסבוק של Tel Aviv University | אוניברסיטת תל-אביב

כיצד מודדים תפקודי קשב? האם ניתן לאמן תפקודי קשב?
שאלות חשובות אלו ואחרות נידונו במסגרת מפגש עם אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, שנערך אתמול אחה״צ. במהלך המפגש שמעו המשתתפים הרצאה של פרופ׳ לילך שלו-מבורך
התנסו בתוכנת האימון הקשבי New CPAT שפותחה במעבדת הקשב באוניברסיטה יחד עם שותפינו ברחבי העולם כחלק מפרויקט TTAA במימון האיחוד האירופי.

היה עשיר, מעניין ומרתק במיוחד!

כבר סיפרנו לכם שעמוד הפייסבוק של המעבדה נועד בעיקר להנגשת מידע מבוסס מחקר מתחומי החקר שלנו, אז הכירו את הפינה הראשונה שלנו שנועדה ממש למטרה הזו! 🤩

"מחקר בקצר" - 5 נקודות עיקריות ממחקר שחשוב להכיר 💡
והפעם - ניורומיתוסים והקשר החשוב בין מדעי המוח לחינוך! 🧠

1️⃣ אז מהו נוירומיתוס? תפיסה מוטעית שנוצרה בשל אי הבנה, קריאה מוטעית או ציטוט שגוי של עובדות שהתבססו בצורה מדעית על חקר מוח, כדי לטעון לשימוש במחקרי מוח בחינוך או בתחומים אחרים.

2️⃣ אבל מהו הקשר לחינוך? סקרים בהשתתפות מורים ממגוון תרבויות בעולם, הראו רמות גבוהות של אמונה במספר נוירומיתוסים, דבר המעיד על חשיבות שילוב של מדעי מוח בהכשרת מורים, על מנת לאפשר למורים להיות ביקורתיים כלפי רעיונות ותוכניות חינוכיות הטוענות להיות מבוססות עובדות מדעיות.

3️⃣ למה זה קורה? פערים בהגדרות ושמות מושגים בין תחום מדעי המוח לתחום החינוך מאפשרים את הפצתם של נוירומיתוסים, כמו גם מצבים בהם יש קושי להשיג ראיות נגדיות או את הממצאים עליהם מתבסס (באופן שגוי) המיתוס, וכך לא ניתן לבדוק את אמיתותו. למשל, כשניתן לאתר ממצאים נוירולוגיים רק בכתבי עת למדעי המוח, קל למי שאינו מומחה לפספס אותם או לפרש אותם לא נכון.

4️⃣ סיבה נוספת לקבלת יתר של נוירומיתוס היא היותן של גישות כיתתיות מסוימות קלות לישום אשר "קוסמות" למורים. על אחת כמה וכמה אם מדובר בגישה או שיטה כייפית שתתקבל באהדה בקרב התלמידים.

5️⃣ אז איך ניתן לשנות את המצב? בשנים האחרונות השתפרה התקשורת בין תחום מדעי המוח ותחום החינוך ושיתופי פעולה בין התחומים מתרבים. התחום המשותף עוסק באינטראקציה בין מדעי המוח והחינוך לא רק בהכנסת תובנות מוחיות לגישות חינוכיות אלא גם בעידוד תובנות מדעיות ביחס לקשר של תהליכים נוירולוגיים והתנהגויות מורכבות הנצפות בכיתה. על מנת לפתח את החיבור בין שני התחומים, יש לקדם יצירת גישור בין שפות התחומים ולבסס את ההבנה של מדעני מוח ומחנכים בחשיבות שיתוף הפעולה.

המידע מבוסס על המאמר:
Howard-Jones, P. A. (2014). Neuroscience and education: myths and messages. Nature Reviews Neuroscience, 15(12), 817-824.‏

❓ מה זה ADHD?
❓ איך ניתן לאבחן קשיי קשב?
❓ מהו תפקידו של קשב בלמידה?
❓ איך הקורונה משפיעה על תלמידים עם ADHD?

לשאלות אלו, התייחסה ראשת מעבדת הקשב, פרופ' לילך שלו-מבורך, במסגרת כנס של משרד החינוך בנושא "מלקויות ללמידה - הזמנה לקשב" בחודש שעבר.

אנחנו מזמינות אתכם ואתכן לצפות (ולהקשיב 😉), לתייג חברים שההרצאה יכולה להיות מעניינת ורלוונטית עבורם, וכמובן לשאול שאלות כאן בתגובות!

אתגרים וקשיים של תלמידים עם ADHD וכיצד הם מושפעים ממאפייני תקופת הקורונה - פרופ' לילך שלו מבורך פרופ' לילך שלו מבורך, ראשת החוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי, בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב