Ronit Aldouby Computational thinking workshops

איפה הנשים?
בשבוע שעבר העיתונים היו מלאים בדיווחים חגיגיים על הנפקות של חברות הייטק ישראליות. תמונה חייכנית שמעידה על מצב מצער - בחגיגת ההייטק משתתפות מעט מידי נשים.
נכון להיום, נשים מהוות 24% ממסיימות תואר ראשון במדעי המחשב ומכוח העבודה במדעי המחשב.
מלבד התגמול הכספי ושאר הפינוקים שנשים חייבות להנות מהם - בתעשיית ההייטק מעצבים את אורח החיים של האנושות - את האופנים החדשים בהם בני האדם מתקשרים, עובדים, לומדים ועוד. חשוב שנשים יקחו חלק שווה בעיצוב העתיד של כולנו.
הפער המגדרי במדעי המחשב הוא תוצאה של סטריאוטיפים מגדריים שמציירים את התחום כגברי, משעמם, טכני, לא חברתי, לא אידיאליסטי - דימויים שמרתיעים נשים, אמהות, וילדות - אבל בשטח יש המון יוזמות שמחפשות ומוצאות דרכים מעניינות ומרגשות למשוך לתחום מדעי המחשב ילדות, נערות ונשים ואוכלוסיות לא מיוצגות נוספות.
זוהי נקודת המוצא של סדנאות דיגיטל מייקינג, תכנות ויצירה, שאני עושה בקיץ הקרוב - ויש עוד מקומות אחרונים לילדות וגם לילדים.
פרטים בתגובה הראשונה.

"חשיבה מיחשובית" #2 או: ללמד רובוט לרקוד..
כשהתלמידים בכיתה הזאת פוגשים את המונח "אלגוריתם" זהו קונספט מופשט בשבילם. אבל המושג המופשט הזה הופך למוחשי וחי כאשר המשימה שהם מקבלים היא "ללמד רובוט לרקוד".
=
חשיבה מיחשובית:
תלמידים "חושבים מיחשובית" יודע לנסח בעיה שהם נתקלים בה במונחים ושיטות טכנולוגיות, כגון ניתוח נתונים, מודלים מופשטים וחשיבה אלגוריתמית, כדי לחקור ולמצוא פתרונות.
לפי: ISTE Standards for Students

Computational Thinker 5a: Problem Definitions (ISTE Standards for Students) When Lilia Preza’s students at Coldwater Canyon Elementary School in the Los Angeles Unified School District first encounter an algorithm, it’s an abstract c...

רעיונות הופכים למציאות מחוץ למסך.
~
את המיקרוביט מתכנתים באמצעות אפליקציה ידידותית שנקראת Make code שפותחה ע"י מיקרוסופט.
באפליקציה לא כותבים שורות קוד ארוכות אלא גוררים בלוקים עם פקודות ומחברים אותם זה אל זה ויוצרים תוכנית. הממשק תומך בשפות רבות כולל עברית.
כך מתאפשרת לילדים גישה ישירה וכיפית לרעיונות ולעקרונות הלוגיים של מדעי המחשב בלי באפרים של שפה - אנגלית או שפת תכנות.

"חשיבה מיחשובית" #1
איך שלא מסתכלים על זה מחשבים נמצאים בכל מקום, משנים את הדרכים ואת המקומות בהם אנחנו עובדים, משתפים פעולה, מתקשרים, קונים, אוכלים, מטיילים, לומדים ותכלס - חיים.
מהאומנויות ועד מדעים ופוליטיקה, לא קיים תחום שהמחשבים לא שינו.
בעשור האחרון התחילו להופיע דיסציפלינות חדשות שמתוארות כ"Computational X".. כאשר ה"X" מייצג קשת רחבה של תחומים, מפיזיקה ועד אדריכלות, שהגישה אליהם נעשית באמצעות כלים מיחשוביים - מודלים ממוחשבים, ביג דאטה וכדו' והם משנים את העולם ואת מה שאנחנו יודעים לעשות בו לבלי היכר.
במערכות החינוך בכל העולם (בישראל קצת פחות) מוקדשת מחשבה מאומצת לשאלה: כיצד מערכת החינוך יכולה להכין את הילדים להיות אזרחים בעולם כה ממוחשב, והלומדים האידיאלים של המאה ה-21 מתוארים בניירות עמדה משפיעים כמי שיודעים לקרוא, לכתוב, לעשות פעולות חשבון ו"לחשוב מיחשובית".
מהי בדיוק ״חשיבה מיחשובית״ בפוסטים הבאים...

כתשגדלי תהיי מתכנתת...
=
צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות - בזכות *המתכנתת* מרגרט המילטון שהנחיתה את אפולו 11 בשלום על הירח.
המילטון נבחרה ע"י נאס"א להוביל את פיתוח מערכת ההנחיה הממוחשבת שתנווט ותנחית את החללית על הירח.
במשך ארבע שנים היא עבדה על הקוד ויצרה תוכנה מעולה שברגע האמת הצילה את המשימה!
ב-16 ביולי 1969, 3 דקות(!) לפני הנחיתה על הירח, צוות האסטרונאוטים בראשות ניל ארמסטרונג הפעילו בטעות את מערכת המכ"ם ללא צורך באופן שיצר עומס על מחשב החללית.
בזכות התכנון המחושב של מרגרט המילטון המערכת תיעדפה בזמן אמת תהליכים חשובים והמחשב לא נתקע לגמרי - אלא המשיך לפעול כדי לכוון את החללית עד לנחיתה על הירח.
הרגע המכונן הזה לאנושות היה גם תוצר של שותפות בין נשים וגברים בעולם הטכנולוגיה.
בתמונה: המילטון ליד הקוד המודפס של אפולו 11.
=
טכנולוגיה משנה את העולם. כיום נשים מהוות רק 25% מכוח העבודה בתחום מדעי המחשב. ייצוג שווה של נשים וגברים בעולם הטכנולוגיה יבטיח פתרונות מגוונים לבעיות המגוונות שמעסיקות את העולם.

דווקא בתקופת הקורונה, המנכ"לית של Girls Who Code, ראשמה סוג'וני רואה הזדמנות: ללמד יותר ילדות לתכנת.

ממליצה לצפות בשיחה מעניינת עם ראשמה סוג'וני (21 ד').

ארגון Girls who Code הוקם ללא מטרת רווח כדי לפעול לסגירת הפער המגדרי בתכנות וסיפק מסגרת לימודית א פורמלית ללימודי תכנות ליותר מ-300,000 ילדות בארה"ב מאז 2012. במסגרת הארגון, ילדות לומדות לתכנת אתרים או אפליקציות תוך כדי התנסות בפרויקט בעל רלבנטיות אישית - אתר או אפליקציה שמתמקדים בבעיה חברתית או תרבותית שמטרידה אותן. בשנה האחרונה זו היתה תנועת Black live matters שהציתה את המוטיבציה של נערות בארה"ב. בתגובות קישורים לשני אתרים לדוגמה שתכנתו ילדות ונערות - אתר שחוגג את מראה השיער הטבעי של נערות שחורות ואתר שנלחם בתופעה של אמירות גזעניות (מיקרו-אגרסיות) כמו "אבל מאיפה *סבתא* שלך הגיעה לפה?"...

בהקשר של המשבר הכלכלי, סוג'וני אומרת על תעשיית הטכנולוגיה "אלה המשרות של העתיד וצריך להבטיח ששום ילד או ילדה לא ישארו מאחור".
לפי סוג'וני, בארה"ב יש כיום היצע גדול יותר של נשים צעירות שמסיימות תארים במדעי המחשב, אך חברות הטכנולוגיה עדיין לא ממהרות להעסיק אותן. סוג'וני קוראת למנהיגים בעולם הטכנולוגיה לבחון את תהליכי ההשמה בחברות שלהם כי "גיוון הוא המפתח לחדשנות". ב-Girls who code מקפידים ש-50% מהתלמידות יהיו שחורות, לטינו או מתחת לקו העוני.

סוג'וני מדברת על "המשמרת הכפולה" של נשים, כבעלות קריירה וגם אמהות/מנהלות משק בית במשרה כמעט מלאה, בעיקר עכשיו בתקופת הקורונה. "נשים מותשות. כשנשים חשות מותשות הן לא ירימו יד כדי לקבל רשות דיבור, הן לא יקימו את החברה הזאת שהן חלמו עליה".

למרות שהיא קוראת למקבלי החלטות לנקוט בפעולה, סוג'וני מוצאת מקור השראה בדור הבא - המנהיגות והמנהיגים הצעירים של מחאת Black live matters, מחאת האקלים ועוד.

'Every Girl Has to Learn How to Code.' Reshma Saujani Wants to Make Space for Young Women in Tech Reshma Saujani saw the COVID-19 pandemic as an opportunity to educate the most vulnerable students with the tool of coding.

עיצוב, תכנות ועבודה עם הידיים:
פדומטר (סופר צעדים)
===============
הדרישות:
שיהיה צמוד לרגל או לזרוע באופן נוח
שיהיה עשוי מדברים שיש בבית
שתהיה לו שפה עיצובית מעניינת
שיספור את הצעדים שלנו ובלחיצה על כפתור יציג את התוצאה

#מיקרוביט #מייקינג #משתנים #אירועים

למידה מקרוב. תמונות ראשונות מסדנת "תכנות ומייקינג" שאני עושה לבנות שלי בימים אלה.
=
בכל העולם, נשים הן רק 25% מכוח העבודה במדעי המחשב.
טכנולוגיה משנה את העולם - ולכן אנחנו צריכים שם הרבה יותר נשים - כדי שיהיה לנו עולם טוב יותר!