12/02/2020
אז מה מוביל אותנו בקבלת החלטות- אנליזה ומערכת שיקולים רציונלית או תחושות בטן ואינטואציה פנימית?
היום יום שלנו מכיל קבלת החלטות בלתי פוסקת. לחלק מההחלטות אנו מודעים יותר וחשים היטב בתהליך ההתלבטות וקבלת ההחלטה אולם לחלק אנו כמעט לא מודעים ומבצעים אותן באופן מיידי.
הרבה מחשבה ומחקר נעשו בנושא, אך כיום מרבית המחקרים ובכללם מחקריו המרתקים של פרופסור כהנמן (אשר אף זכה בנובל בעקבותיהם בשנת 2002) מראים כי כולנו משלבים אינטואיציה במידה זו או אחרת בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו. מעניין כי במצבי לחץ בלבול ואי ודאות, אנשים נוטים לקבל החלטות המבוססות יותר על אינטואיציה. אז עד כמה כדאי באמת לסמוך על האינטואיציה כשאנו מקבלים החלטות חשובות?
האינטואציה מבוססת על נסיון העבר שלנו, מיועדת באופן השרדותי להגן עלינו ולכן מכילה רמזים רבים ביחס למה מתאים לנו. בהתאם, יש מחקרים שמדגימים כיצד האינטואציה עוזרת לקבל החלטות עקביות ויעילות (מחקריו של פרופ' מריוס אושר עוסקים בכך). מנגד, אינטואיציה מושפעת מאד מהטיות קוגנטיביות אשר משפיעות על קבלת ההחלטה, מסיבות שלעתים קרובות לא רלוונטיות לעניין.
כהנמן ועמיתיו חשפו במחקריהם כיצד אנשים מקבלים החלטות לא רציונליות שאינן מקדמות ואף מעכבות אותם בהשוואה לחלופות אחרות. הנה כמה דוגמאות להטיות כאלו: החלטתנו מושפעת מהאופן בו המידע מוצג, ומשתנה בהתאם לדמות שמולנו (למשל אם האדם מוכר לנו וכמה אנו מעריכים אותו) וטון הדברים (טון נעים או פחות). בנוסף, ככל שנחשפנו יותר לאפשרויות מסוימות נעריך את הסבירות להתרחשות כגבוהה יותר ואת הסבירות להתרחשות של אפשרויות אליהן פחות נחשפנו, כנמוכות, ללא קשר לסטטיסטיקות ומידע רציונלי. עוד נטייה היא לאשר לעצמנו את מה שאנחנו כבר מכירים וחושבים ולפרש את המציאות באופן שיתאים להנחה הראשונית שלנו.
יש לזכור שהאינטואציה שלנו עלולה להיות מושפעת מרגשות שלא מקדמים אותנו ומדפוסים בעייתיים ולא יעילים שאנו משחזרים שוב ושוב.
אז מה עושים?
רגשותינו חשובים וכדאי לשים לב לתחושת הבטן. אולם, מומלץ לא להסתמך על כך באופן עיוור בתהליכי קבלת ההחלטות החשובות שלנו. דרך טובה לעשות זאת היא להחשף למידע, למגוון אפשרויות ולנסות להבין את המוטיבציה האישית שלנו ואת מקורותיה, לפני שאנו מקבלים החלטה. ככה גם נכיר יותר טוב את האפשרויות הקיימות וגם את עצמנו, ונוכל לקבל החלטה טובה יותר עבורנו.
12/02/2020
דו"ח התעסוקה של פורום הכלכלה העולמי (שזה אגב, הארגון הכי רציני שחוקר את נושא התעסוקה מסביב לעולם) עוסק בהמון נושאים: איזה מקצועות יעלמו מהעולם (75 מליון!) ואיזה מקצועות חדשים יצוצו לאוויר העולם (133 מליון!!), איך האדם והמכונה יעבדו ביחד (כן כן יענו יד ביד, כתף אל כתף, הכי רומנטי) ולאילו מיומנויות עבודה נזדקק ב2022. חלק מהשינויים הם לטובה וחלק יקשו על חיינו אבל מה שבטוח זה שהרבה דברים כפי שהכרנו אותם, הולכים להשתנות ושקצב השינוי רק ילך ויגבר.
שינויים זה דבר לא פשוט לכולם, אבל כשמדובר בשינויים בעולם התעסוקה ובאופן שבו מתפרנסים - זה יכול להדאיג במיוחד.
היופי בדו"ח של הפורום הוא שהם לא רק הציבו את האתגר אלא גם המליצו מה כדאי לעשות וההמלצה שלהם היא פשוטה, להתכונן.
איך להתכונן? להתחיל לרכוש את המיומנויות שיהיו רלוונטיות לעתיד התעסוקה. למשל, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ויכולת קבלת החלטות.
מוזמנים לקרוא את הדו׳׳ח ולהתחיל להתכונן לשינוי הבא עלינו לטובה.
http://www3.weforum.org/docs/WEF_Future_of_Jobs_2018.pdf
12/02/2020
להיות נווד דיגיטלי זה כמו לחיות בארץ לעולם לא.
בתור ילד תמיד חלמתי לעוף לארץ לעולם לא, לחיות בין הנהרות והחיות המקסימות, לחוות אין סוף חוויות מרגשות וכל הזמן להיות בתנועה. זה ריגש אותי, אשכרה חלמתי על זה בלילות.
תחשבו רגע על הפעם הראשונה שאבא שלכם או סבא שלכם ראה אדם מדבר בפלאפון. מישהו במקום אחד מדבר עם מישהו שנימצא בצד השני של העיר או בארץ או בעולם. וואו, איזה טירוף זה! זה כמו מכשף שיכול לדבר בטלפתיה עם אנשים רחוקים. פלאפון הגשים את הפנטזיה שנקראת טלפתיה.
אני מרגיש שנוודות דיגיטלית עשתה לארץ לעולם לא מה שפלאפון עשה לטלפתיה. הפך פנטזיה למציאות וחלום להזדמנות. תחשבו על זה אתם יכולים לעבוד בצורה רצינית להביא לידי ביטוי כישרונות ויכולות שלכם, להתקדם מבחינה מקצועית וכלכלית וכל זה תוך כדי שאתם יושבים היום בערסל על חוף תאילנדי ועוד שבוע בבית קפה בבורמה.
כן, להיות נווד דיגיטלי זה אפשרי. אבל זה גם לא פשוט. זה דורש עבודה קשה, מוטיבציה בלתי נגמרת והמון אחריות אישית. בסוף אתה צריך להצליח לשמור על קשר עם לקוחות, לעמוד בדדליינים ולשווק את עצמך. מה שאומר שגם בתור נווד יהיו לך ימים מבאסים. לכן מצרף לכם פה כתבה עם המלצות על איך להתמודד עם אותם ימים.
יאללה ללמוד מקצוע דיגיטלי ולצאת לטייל!
https://www.nytimes.com/2019/10/15/travel/digital-nomad-work-tourism.html?fbclid=IwAR3IyXfLQoqMzCR5rq7eRrvaBwGXFA7XdlJlwftT1-v2tySP7dMw-qomIzI
12/02/2020
נראה שכולם מדברים על "הגשמה עצמית"..אבל מה זה בעצם אומר??
קארל רוג'רס, מאבות הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה, סבר שכל התנהגות מונעת ממוטיבציה מרכזית אחת- הנטייה למימוש עצמי. על פי רוג'רס מדובר בכוח הפועל ברמה מודעת ולא מודעת כאחד, אשר נועד לעודד צמיחה ודוחף את האדם להישגים ומטרות שונות. אמנם לטענתו הנטייה הזו מולדת אולם האופן בו היא מתפתחת ומנוצלת תלויה באדם עצמו ובסביבתו. גם אברהם מאסלו, בתאוריית הצרכים המוכרת שלו, סיווג את הצרכים האנושיים לחמש רמות במדרג היררכי מהבסיסית למתקדמת: צרכים פיזיולוגיים, ביטחון, שייכות, הערכה חברתית ובראש הסולם- מימוש עצמי. זה הוא הצורך של האדם להשתמש בכישוריו היחודיים בכדי לממש את היכולת האישית הטמונה בו. זו היא הרמה הגבוהה ביותר ועל פי מאסלו רבים לא זוכים לה.
מאסלו טען שהיעדר מימוש עצמי נגרם לעתים משום שאנשים אינם מודעים לפוטנציאל שלהם, הם נוטים להטיל ספק ביכולותיהם וכך למעשה מכשילים את עצמם. לעתים הנטייה למימוש העצמי נפגעת על ידי נורמות וסטריאוטיפים שמציבה הסביבה ואינם מתאימים לאדם המסוים, על נטיותיו כישרונותיו. מכשול נוסף הוא הצורך בביטחון; תהליך הצמיחה דורש לעתים לקחת סיכונים ולשבור הרגלים ודפוסים מוכרים, מה שמגביר חשש וחרדה ומגביר את הנטייה לסגת לsafe zone.
אז איך מגיעים למימוש עצמי בעולם הקריירה?
נראה שלשם כך נדרשת עבודה עצמית בכמה רמות. האחת היא הגברת המודעות לעצמי, לנטיות הטבעיות שלי ולרצונות האותנטיים שלי לגבי הקריירה שלי ואיך אני רוצה שחיי יראו בעתיד. לצד זאת, חשוב להגביר גם הבנה ומודעות לכוחות חיצוניים המניעים ומשפיעים עליי במודע (למשל, אבא שלי לוחץ עליי לעסוק בתחום מסוים) ובלא מודע (למשל, פחד פנימי עמוק לגבי איך אתפס אם אעסוק במשהו מסוים)
רמה נוספת היא- לקיחת אחריות. הצבת מטרות המתאימות לנטיותינו וצרכינו, חיזוק המיומנויות והכישורים הקיימים ורכישת מיומנויות הנדרשות לעיסוק הנחשק. בנוסף, נדרשת עבודה על חיזוק הכוחות הפנימיים כדי להתגבר על החסמים ולהתקדם לעבר המטרות והערכים שלנו.
והכי חשוב לזכור, מימוש עצמי אינו מטרה אלא תהליך אשר מוסיף לאדם משמעות, סיפוק ואיכות חיים.
