12/02/2020
אז מה מוביל אותנו בקבלת החלטות- אנליזה ומערכת שיקולים רציונלית או תחושות בטן ואינטואציה פנימית?
היום יום שלנו מכיל קבלת החלטות בלתי פוסקת. לחלק מההחלטות אנו מודעים יותר וחשים היטב בתהליך ההתלבטות וקבלת ההחלטה אולם לחלק אנו כמעט לא מודעים ומבצעים אותן באופן מיידי.
הרבה מחשבה ומחקר נעשו בנושא, אך כיום מרבית המחקרים ובכללם מחקריו המרתקים של פרופסור כהנמן (אשר אף זכה בנובל בעקבותיהם בשנת 2002) מראים כי כולנו משלבים אינטואיציה במידה זו או אחרת בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו. מעניין כי במצבי לחץ בלבול ואי ודאות, אנשים נוטים לקבל החלטות המבוססות יותר על אינטואיציה. אז עד כמה כדאי באמת לסמוך על האינטואיציה כשאנו מקבלים החלטות חשובות?
האינטואציה מבוססת על נסיון העבר שלנו, מיועדת באופן השרדותי להגן עלינו ולכן מכילה רמזים רבים ביחס למה מתאים לנו. בהתאם, יש מחקרים שמדגימים כיצד האינטואציה עוזרת לקבל החלטות עקביות ויעילות (מחקריו של פרופ' מריוס אושר עוסקים בכך). מנגד, אינטואיציה מושפעת מאד מהטיות קוגנטיביות אשר משפיעות על קבלת ההחלטה, מסיבות שלעתים קרובות לא רלוונטיות לעניין.
כהנמן ועמיתיו חשפו במחקריהם כיצד אנשים מקבלים החלטות לא רציונליות שאינן מקדמות ואף מעכבות אותם בהשוואה לחלופות אחרות. הנה כמה דוגמאות להטיות כאלו: החלטתנו מושפעת מהאופן בו המידע מוצג, ומשתנה בהתאם לדמות שמולנו (למשל אם האדם מוכר לנו וכמה אנו מעריכים אותו) וטון הדברים (טון נעים או פחות). בנוסף, ככל שנחשפנו יותר לאפשרויות מסוימות נעריך את הסבירות להתרחשות כגבוהה יותר ואת הסבירות להתרחשות של אפשרויות אליהן פחות נחשפנו, כנמוכות, ללא קשר לסטטיסטיקות ומידע רציונלי. עוד נטייה היא לאשר לעצמנו את מה שאנחנו כבר מכירים וחושבים ולפרש את המציאות באופן שיתאים להנחה הראשונית שלנו.
יש לזכור שהאינטואציה שלנו עלולה להיות מושפעת מרגשות שלא מקדמים אותנו ומדפוסים בעייתיים ולא יעילים שאנו משחזרים שוב ושוב.
אז מה עושים?
רגשותינו חשובים וכדאי לשים לב לתחושת הבטן. אולם, מומלץ לא להסתמך על כך באופן עיוור בתהליכי קבלת ההחלטות החשובות שלנו. דרך טובה לעשות זאת היא להחשף למידע, למגוון אפשרויות ולנסות להבין את המוטיבציה האישית שלנו ואת מקורותיה, לפני שאנו מקבלים החלטה. ככה גם נכיר יותר טוב את האפשרויות הקיימות וגם את עצמנו, ונוכל לקבל החלטה טובה יותר עבורנו.
