Ella Fineberg - Holistic Coaching

ציטוט שבועי שמרגיש נכון לקראת כיפור 💚

הלמידה היא אין סופית🌻🌸🌹

בסביבות 2016, אצל המאמנת הראשונה שלי, התחלנו לעבוד על גבולות.

אני זוכרת שלא ממש הבנתי למה אין לי גבולות ולא הייתי בטוחה מה אני צריכה לעשות בשביל לחיות לצד גבולות בריאים.
תמיד "גבולות" הייתה מילה שהרגישה לי כבדה ומלחיצה. כמו משהו שנוצר רק בשביל לפרוץ אותו. 

אחרי עבודה מאתגרת ומקסימה ראיתי כמה חיבור לגבולות שלי- הוא חיבור לעצמי. 
התחלתי לשים לב לתחושת השקט והביטחון שנהיתה לי בגוף ברגע שהתחלתי לדבר את הגבולות האלו החוצה ולפעול לפיהן. 

וגם היום מדי פעם כשאני לא הכי נמצאת או פועלת לפי הגבול הבריא שלי, אני יכולה להרגיש חרא אחרי זה, אבל אני לא כועסת על עצמי יותר. 
אני מבינה שהייתי צריכה להיזכר בלמה הצבתי את הגבול הזה מלכתחילה ולמה הוא כל כך חשוב ונכון לי. 

לי יש את הגבולות שלי ואני צריכה לכבד אותם. 
הייתי רוצה שגם אנשים אחרים יכבדו אותם אבל זה התפקיד שלי לדאוג להם ולתקשר עליהם. 

מה אתם עושים כשמישהו קרוב אליכם עובר על גבול מסויים שלכם?

"boundaries are not about telling other people what they can and can't do.
Boundaries are about telling people what I will and won't accept."
- Mel Robbins 💗

מזכירה גם לעצמי שאנחנו כאן בשביל לשמוח, לא בשביל לסבול.

אפשר לשאול את עצמך- מה אני עושה כרגע שגורם לי לסבל/ חוסר הנאה/ תחושת כבדות?
והאם אני יכול/ה לצמצם את העשייה הזו?

פעם הייתי לוקחת פסק זמן רק לאחר שהשגתי או ביצעתי משהו. 
הרגשתי שזה לא בסדר לעצור אם לא עשיתי 1,2,3.. 

והיום אני מבינה שאם אני לא אעצור, אז אני לא אעשה את 1,2,3 בצורה הכי טובה שאני יכולה. 

כמובן שמנוחה ולקיחת פסק זמן זה מאוד אינדיבידואלי. 
אני צריכה הרבה יותר מנוחה מבן הזוג שלי, 
וההורים שלי צריכים יותר מנוחה ממני. 
וגם המנוחה עצמה מתבטאת בדרך כל כך שונה אצל כל בן אדם. 

מנוחה אצל מישהו אחד יכולה להיות בצורה של לכבות את הטלפון ליום שלם, לראות טלויזיה וללכת לים. 
ואצל בן אדם אחר מנוחה יכולה להיות בצורה של ללכת לטייל בטבע, לעשות ספורט, לצאת לבר עם חברים. 
אין כאן נכון או לא נכון, 
יש כאן מה שעובד לך. 

השבוע הבנתי שפסק זמן עבורי זה להיות אחראית לגבי עצמי רק בזמן ההווה.
מה אני רוצה לעשות עכשיו? את מי אני רוצה לראות? מה אני רוצה לאכול?

זה רגע להפסיק לחשוב על עצמי העתידית ועל מה יש לי לעשות ומה רוצה להספיק. 

היום מנוחה עבורי היא לא זריקת אחריות, היא מלאה באחריות,
רק לגבי הרגע הזה.

🌻🌻🌻

Inspirational Sunday🌸🌞

כמעט כל האנשים שמכירים אותי היום יתארו אותי כבחורה סופר מסודרת ופדנטית.
ואפילו אני שכחתי את זה לתקופה מאוד ארוכה עד שאמא שלי הזכירה לי, שבתור ילדה קטנה הייתי הכי מבולגנת שיש.

היא הזכירה לי איך לא היו רואים את הבלטות ברצפה בחדר שלי מרוב שהיו בגדים בכל מקום.
וזה באמת מה שהיה... הייתי משאירה הכל פתוח, אף פעם לא הייתי מכניסה בחזרה בגדים לארון, כנראה גם לא הייתי מחזירה כלים למטבח ולא הייתי זורקת כל כך דברים או ממיינת, והשולחן היווה עבורי אחלה של פח.
רק לפני שחברות היו מגיעות אליי הייתי מסדרת, אבל הייתי מסדרת מושלםםםם.

כל שנה לקראת פסח אמא שלי הייתה עוזרת לי ויושבת איתי שעות והיינו מחליטות יחד איזה חפצים אפשר לשחרר ומה חשוב להשאיר.
זה משהו שהולך איתי עד היום, רק במתכונת חודשית.

לדעתי בסביבות החטיבה התחלתי לשים לב פתאום לרוגע הנפשי שיש לי שהחדר שלי מסודר, או בכללי כשאני בחלל שהוא אסתטי.
שמתי לב שאני מצליחה ללמוד יותר טוב בסביבה מסודרת, אפילו לחשוב יותר טוב ולווסת את הרגשות שלי.
התחלתי לאט לאט לפתח לעצמי הרגלים קטנים שיעזרו לי לשמור על הסדר וגם יעזרו לי לדעת לא לאגור דברים.
כשיש סדר, מעבר לרוגע, יש לי אפשרות להיות יצירתית ולהבליט את מה שחשוב לי לראות ולהרגיש.

מה סדר מאפשר לכם?
ומה עוזר לכם להישאר מסודרים?

המון פעמים כשאני בהצפה רגשית או עם בלאגן בראש אני קולטת שהמרחב שלי גם מבולגן.
מצאתי שעם יותר סדר פיזי אפשר לייצר יותר בקלות סדר נעים בראש ובנפש💗

אז.. כמו שהתחלתי לספר אתמול -
ביטחון עצמי מתבטא בצורה שונה בתחומים שונים.
יש הרגשה שונה בכל תחום, וגם ההרגשה הזאת יכולה להשתנות מפעם לפעם.

מה זה בעצם להרגיש בטוח בעצמי?
זה ממש כמו תחושת מסוגלות, i got this.

תחושה שאני סומכת על עצמי בתחום הזה או הזה. 
תחושה שאני סומכת על עצמי שאדע להתנהל נכון גם אם הדברים לא הולכים כמו שציפיתי.

עשיתי רשימה של כל התחומים שבהם אני מרגישה בטוחה בעצמי, ורשימה נגדית, של כל הנושאים שהייתי רוצה להרגיש יותר ביטחון.
מזמינה אתכם לעשות גם ולשים לב לדפוסים מחברים בכל רשימה.

שמתי לב שבתחומים בהם אני מרגישה ביטחון, יש דפוס חוזר של עשייה.
נגיד בבישול, עשיתי את אותו המתכון כל כך הרבה פעמים שאני כבר יודעת שהוא יצא מהמם. מתוך תחושת הביטחון הזאת אני מרגישה גם שהיצירתיות מרשה לעצמה לקחת יותר חלק ולאלתר בכיף. 

או בקליניקה במפגשים של אחד על אחד. 
אני סומכת על עצמי שאדע לנתב את המפגש בדיוק למקום הנכון אפילו בלי הכנה מוקדמת.

נושא שאני פחות מרגישה איתו בנוח הוא לדבר מול קהל, בעיקר בגלל שהתחמקתי מהדבר הזה רוב חיי, אז אין שם תחושת מסוגלות, כי לא עשיתי את זה מספיק.
מאיפה לי לדעת למה אני מסוגלת בנושא הזה ולמה לא?

זה ממש קל להגיד, פשוט תעשי את זה ואז יהיה לך ביטחון.
זה דורש המון אומץ, זה דורש חשיבה מודעת של לא להקשיב לפחדים שלי. 
זה דורש את הסיכון בלטעות.

מה שהכי עוזר לי, זה להבין שלא משנה מה יקרה בפעם הבאה שאני אנסה משהו, כנראה שבפעם שאחריה זה ילך יותר טוב, וגם בפעם שאחריה.
זה מה שמביא אותי כרגע לעשות דברים שמפחידים אותי.
וזה גם ממש בסדר אם כמה פעמים ילך לי טוב במשהו ואז פעם אחת תהיה פחות טובה או אפילו מבאסת. זה לא אומר שנעלמה המסוגלות.

העניין הוא להישאר על המגרש ולשחק. וללבוש את המדים הכי נייס שיש לי בארון תוך כדי שאני משחקת💃

מישהו אמר אהבה עצמית?

אז הנה פוסט של חזרה לשגרת התוכן בפלטפורמות💃

חזרתי משלושה שבועות חופש נפלאים.
היה לי כך כך כיף ונעים להתנתק, לחוות רגעי אופוריה וגם רגעים מאתגרים ולראות איך אני מצליחה להתמודד איתם.
היה כיף לחזור לעצמי המטיילת.

אבל גם ממש מעניין לי לחזור לחיים ולשגרה.
אני בעצם חוזרת לבניית שגרה חדשה.
התקופה הקרובה שלי תתבסס על שאלות כמו מה בדיוק אני רוצה כרגע, איך אני רוצה להתקדם לשלב הבא ולפתח את עצמי ואיך אני מוציאה את זה לפועל?
מה עוד אפשרי עבורי?
ואיך אני מגיעה לאיזון וקירוב בין חלום למציאות?

כמה ימים לפני שטסתי יצא לי קלף של "להסכים לשתף ידע".
זה היה מאוד מחבר כי בדיוק התחלתי להבין שאני רוצה לבנות ולעשות סדנאות למגוון קהלים.
וממש יומיים לפני הטיסה הציעו לי להעביר סדנה בפסטיבל במדבר בסופש אחרי החזרה שלי לארץ.
לצערי הפסטיבל התבטל ברגע האחרון אבל עצם העובדה שהציעו לי הייתה הכי מרגשת בעולם והראתה לי שאני בכיוון הנכון.

אז לסיכום אני מאחלת לעצמי להמשיך להסכים להעיז, להסכים לשחרר את כל הפחדים והאמונות שלא מקדמות אותי יותר.
להסכים לחיות את החיים שאני רוצה.
ובאמת להסכים לשתף יותר מהידע שרכשתי וממשיכה לרכוש.
💗🌸💗🌸💗🌸

יוצאת לחופש לשבועיים וחצי אז לא אעלה תכנים כרגיל💛

תזכורת לעצמי-
נמצאת בכמה ימים קצת מלחיצים עם המון סימני שאלה לגבי העתיד.
מזכירה שהסימני שאלה האלו יכולים לרגש במקום להלחיץ, ושאני יכולה להתמודד עם כל מה שיגיע. טוב ופחות טוב.
מאמינה בעצמי💗

לאחרונה אימצתי מנטרה חדשה- אני לא חייבת לדעת הכל.

מהילדות נהיה לי חלק פנימי קטן אך מאוד חזק- שמרגיש שהוא חייב לספק את הסחורה ישר.
לענות על השאלה ישר כששואלים אותה, וצריך גם את התשובה הכי טובה ומדויקת.

ולמען האמת, החלק הזה ממש מקשה עליי בתקשורת מול אנשים אחרים.
ברור, הוא רוצה שאני אהיה טובה ואשתפר, אבל הוא מלחיץ ממש.

אז לאט לאט, עם הרבה מודעות אליו, התחלתי לשנות את החשיבה המיידית שלו.
אם שואלים אותי משהו, במקום לענות ישר על המקום ולהלחיץ את עצמי, להגיד שנייה, תן לי לחשוב על זה.
ובמקום להרגיש שאני צריכה לדעת הכי טוב, להבין שבאמת, אני ממש לא חייבת לדעת הכל.

וואווו זה משחרר!
אני שמה לב איך באופן מיידי זה משפיע על הגוף שלי וגם איך בטווח הארוך, הגוף והמוח שלי רגועים יותר. שקטים יותר.
לא מפחדים לטעות, כי אין שום דבר רע בלא לדעת או בלעשות לא נכון. זה חלק מהחיים והאמת שבדיוק ככה לומדים.
אז אני ממשיכה ללמוד, ללמוד מה יותר נכון לנפש שלי, לגוף שלי…
איזה מחשבות עושות לי הכי טוב, ואיזה מילים הכי מרימות ומקדמות אותי.

כמה נקודות על איך להשתמש במודעות במילים שלנו💛

New week new progress🧡

בא לי להמשיך לדבר היום קצת על פרפקציוניזם.

פעם כשחשבתי על משמעות המילה הזו חשבתי רק על הצד שרוצה שהכל יהיה מושלם,
על הצד שתמיד עובד מאוד קשה, על הצד שיתבאס אם הוא יקבל 97 במבחן.
את הבאסה הזאת של הציון אף פעם לא הבנתי, אז תמיד הייתי בטוחה שאין לי את הדבר הזה שנקרא פרפקציוניזם.

אבל בשנתיים האחרונות נפלה עליי התובנה שיש לי את זה, ממש, זה פשוט מתבטא אצלי בצורה קצת הפוכה.

זה גורם לי לא לעשות דברים חדשים, להימנע, כי אני מפחדת שזה לא יצליח כמו שאני רוצה, בפעם הראשונה.
(את רוב הדברים כמעט ואף פעם לא מצליחים בניסיון הראשון כן?)

זה גורם לי לא לעשות דברים מסוימים מול אנשים, מול קהל, מול חברים קרובים אפילו.
כי אני מפחדת שזה לא יצא מושלם,
אז יחשבו עליי פחות, יצחקו עליי וכל מה שרע ומפחיד. 

כמובן שזה מגיע מצלקות עבר שחדרו עמוק לתת מודע,
אבל לאחרונה נמאס לי.
ממש נמאס לי.
קלטתי כמה זה מונע ממני לחיות.
כמה אני מפספסת ולא עושה רק כי- מה אם אני לא אצליח? מה יחשבו עליי? מה אני אחשוב על עצמי אחרי זה?

התחלתי לנקוט בגישת ההומור,
לעשות דברים בפעם הראשונה בציפייה שהם לא יצליחו כמו שאני רוצה בדיוק.
ולהינות מזה, לצחוק על זה. לצחוק עם עצמי. 
ואם היה לי כיף ויש לי קריצה להמשיך ולהיות טובה בדבר החדש שניסיתי, אז פשוט להמשיך וככה לצבור ביטחון, כי ביטחון מגיע מחווית ניסיון.

אז אלו המחשבות שלי להיום ובזמן האחרון.
להוריד מעצמי את הציפייה להיות הכי טובה!! 
אולי אני פשוט בינונית לפעמים וזה בסדר! 

ואוו זה משחרר.
משחררת את הציפייה מעצמי, ומזמינה אתכם לשחרר את הציפייה מעצמכם,
ופשוט להיות, לנסות, לחוות.

השאיפה שלי היא להרגיש שלמה ולא מושלמת🌻

💚

אז בהמשך ללפני יומיים…
כשאני שמה הכל ביומן ובתזכורות, אני מפנה לעצמי מקום במוח.
כשאין סדר יום והמשימות שלי לא כתובות לי, כשאין לי זמנים מוגדרים, הכל מרגיש מבולגן ולחוץ.

כשהייתי צעירה יותר, אמא שלי תמיד הייתה קונה לי יומנים ואף פעם לא הייתי משתמשת בהם.
זה הרגיש לי לא נחוץ.
ולפני כמה שנים קלטתי שאני לא זוכרת מה קבעתי ועם מי, הכל מתבלגן בראש.

אז התחלתי בקטן, בהתחלה באמת השתמשתי ביומן ידני שקיבלתי מאמא. הוא היה בצבע טורקיז.
היום אני בגוגל קלנדר, נהנית מגיוון הצבעים ומהאפשרות להזיז ולשנות הכל בקלות.
אני אפילו מוסיפה לי שם תזכורות לחזור לאנשים ולהשקות את העציצים.

ממש כיף שהכל מסודר, זה נותן לי תחושת רווחה שאני על זה.

מה עוזר לכם להישאר מאורגנים?

שלוש נקודות לארגון ביומיום🌻

לפני בערך שנה, כשהייתי בדיכאון, נפלה עליי ההבנה החשובה שמי שמבלה איתי 24/7, זאת אני.
בראש שלי.

אז למה לא לנסות להפוך את הזמן הזה ליותר נעים?
ליותר כיפי, מכיל ומרים?

כשהבנתי את זה, שאלתי את עצמי- למה אני מתנהגת אליי ככה?
למה אני מורידה אותי? מה אכפת לי קצת להרים לעצמי ולהגיד שאני אוהבת אותי מדי פעם?
ניסיתי לדמיין חיים כאלו נעימים בראש, והצלחתי.
ואם אפשר לדמיין את זה- אפשר לממש את זה.

אז יצאתי לדרך המאתגרת והיפיפיה הזו של שינוי דפוס שננעץ בחיי.

מה שהכי עוזר לי זה להבין שלא תמיד אני אדבר אל עצמי הכי יפה שיש. אני מועדת מדי פעם.
וזה בסדר.
כשאני "מועדת" לשיפוטיות ומצליחה לזהות את זה, אני לוקחת רגע ושמה לב אם יש לי את היכולת לשנות את זה עכשיו או לא.
אם כן- אחלה.
אם לא- אני מקציבה לעצמי זמן ברור לזה.
נגיד, עד הערב אני פשוט נותנת למוח שלי לירות עליי אשמה, אולי זה משהו שצריך להשתחרר כרגע.
ומשעה שבע אני חוזרת ללהביא מילות אהבה וחמלה.

כל כך יותר כיף ונעים לי לחיות כשאני מדברת אל עצמי יפה !!!