Ella Fineberg - Holistic Coaching

ציטוט שבועי שמרגיש נכון לקראת כיפור 💚

הלמידה היא אין סופית🌻🌸🌹

בסביבות 2016, אצל המאמנת הראשונה שלי, התחלנו לעבוד על גבולות.

אני זוכרת שלא ממש הבנתי למה אין לי גבולות ולא הייתי בטוחה מה אני צריכה לעשות בשביל לחיות לצד גבולות בריאים.
תמיד "גבולות" הייתה מילה שהרגישה לי כבדה ומלחיצה. כמו משהו שנוצר רק בשביל לפרוץ אותו. 

אחרי עבודה מאתגרת ומקסימה ראיתי כמה חיבור לגבולות שלי- הוא חיבור לעצמי. 
התחלתי לשים לב לתחושת השקט והביטחון שנהיתה לי בגוף ברגע שהתחלתי לדבר את הגבולות האלו החוצה ולפעול לפיהן. 

וגם היום מדי פעם כשאני לא הכי נמצאת או פועלת לפי הגבול הבריא שלי, אני יכולה להרגיש חרא אחרי זה, אבל אני לא כועסת על עצמי יותר. 
אני מבינה שהייתי צריכה להיזכר בלמה הצבתי את הגבול הזה מלכתחילה ולמה הוא כל כך חשוב ונכון לי. 

לי יש את הגבולות שלי ואני צריכה לכבד אותם. 
הייתי רוצה שגם אנשים אחרים יכבדו אותם אבל זה התפקיד שלי לדאוג להם ולתקשר עליהם. 

מה אתם עושים כשמישהו קרוב אליכם עובר על גבול מסויים שלכם?

"boundaries are not about telling other people what they can and can't do.
Boundaries are about telling people what I will and won't accept."
- Mel Robbins 💗

מזכירה גם לעצמי שאנחנו כאן בשביל לשמוח, לא בשביל לסבול.

אפשר לשאול את עצמך- מה אני עושה כרגע שגורם לי לסבל/ חוסר הנאה/ תחושת כבדות?
והאם אני יכול/ה לצמצם את העשייה הזו?

פעם הייתי לוקחת פסק זמן רק לאחר שהשגתי או ביצעתי משהו. 
הרגשתי שזה לא בסדר לעצור אם לא עשיתי 1,2,3.. 

והיום אני מבינה שאם אני לא אעצור, אז אני לא אעשה את 1,2,3 בצורה הכי טובה שאני יכולה. 

כמובן שמנוחה ולקיחת פסק זמן זה מאוד אינדיבידואלי. 
אני צריכה הרבה יותר מנוחה מבן הזוג שלי, 
וההורים שלי צריכים יותר מנוחה ממני. 
וגם המנוחה עצמה מתבטאת בדרך כל כך שונה אצל כל בן אדם. 

מנוחה אצל מישהו אחד יכולה להיות בצורה של לכבות את הטלפון ליום שלם, לראות טלויזיה וללכת לים. 
ואצל בן אדם אחר מנוחה יכולה להיות בצורה של ללכת לטייל בטבע, לעשות ספורט, לצאת לבר עם חברים. 
אין כאן נכון או לא נכון, 
יש כאן מה שעובד לך. 

השבוע הבנתי שפסק זמן עבורי זה להיות אחראית לגבי עצמי רק בזמן ההווה.
מה אני רוצה לעשות עכשיו? את מי אני רוצה לראות? מה אני רוצה לאכול?

זה רגע להפסיק לחשוב על עצמי העתידית ועל מה יש לי לעשות ומה רוצה להספיק. 

היום מנוחה עבורי היא לא זריקת אחריות, היא מלאה באחריות,
רק לגבי הרגע הזה.

🌻🌻🌻

Inspirational Sunday🌸🌞

כמעט כל האנשים שמכירים אותי היום יתארו אותי כבחורה סופר מסודרת ופדנטית.
ואפילו אני שכחתי את זה לתקופה מאוד ארוכה עד שאמא שלי הזכירה לי, שבתור ילדה קטנה הייתי הכי מבולגנת שיש.

היא הזכירה לי איך לא היו רואים את הבלטות ברצפה בחדר שלי מרוב שהיו בגדים בכל מקום.
וזה באמת מה שהיה... הייתי משאירה הכל פתוח, אף פעם לא הייתי מכניסה בחזרה בגדים לארון, כנראה גם לא הייתי מחזירה כלים למטבח ולא הייתי זורקת כל כך דברים או ממיינת, והשולחן היווה עבורי אחלה של פח.
רק לפני שחברות היו מגיעות אליי הייתי מסדרת, אבל הייתי מסדרת מושלםםםם.

כל שנה לקראת פסח אמא שלי הייתה עוזרת לי ויושבת איתי שעות והיינו מחליטות יחד איזה חפצים אפשר לשחרר ומה חשוב להשאיר.
זה משהו שהולך איתי עד היום, רק במתכונת חודשית.

לדעתי בסביבות החטיבה התחלתי לשים לב פתאום לרוגע הנפשי שיש לי שהחדר שלי מסודר, או בכללי כשאני בחלל שהוא אסתטי.
שמתי לב שאני מצליחה ללמוד יותר טוב בסביבה מסודרת, אפילו לחשוב יותר טוב ולווסת את הרגשות שלי.
התחלתי לאט לאט לפתח לעצמי הרגלים קטנים שיעזרו לי לשמור על הסדר וגם יעזרו לי לדעת לא לאגור דברים.
כשיש סדר, מעבר לרוגע, יש לי אפשרות להיות יצירתית ולהבליט את מה שחשוב לי לראות ולהרגיש.

מה סדר מאפשר לכם?
ומה עוזר לכם להישאר מסודרים?

המון פעמים כשאני בהצפה רגשית או עם בלאגן בראש אני קולטת שהמרחב שלי גם מבולגן.
מצאתי שעם יותר סדר פיזי אפשר לייצר יותר בקלות סדר נעים בראש ובנפש💗

אז.. כמו שהתחלתי לספר אתמול -
ביטחון עצמי מתבטא בצורה שונה בתחומים שונים.
יש הרגשה שונה בכל תחום, וגם ההרגשה הזאת יכולה להשתנות מפעם לפעם.

מה זה בעצם להרגיש בטוח בעצמי?
זה ממש כמו תחושת מסוגלות, i got this.

תחושה שאני סומכת על עצמי בתחום הזה או הזה. 
תחושה שאני סומכת על עצמי שאדע להתנהל נכון גם אם הדברים לא הולכים כמו שציפיתי.

עשיתי רשימה של כל התחומים שבהם אני מרגישה בטוחה בעצמי, ורשימה נגדית, של כל הנושאים שהייתי רוצה להרגיש יותר ביטחון.
מזמינה אתכם לעשות גם ולשים לב לדפוסים מחברים בכל רשימה.

שמתי לב שבתחומים בהם אני מרגישה ביטחון, יש דפוס חוזר של עשייה.
נגיד בבישול, עשיתי את אותו המתכון כל כך הרבה פעמים שאני כבר יודעת שהוא יצא מהמם. מתוך תחושת הביטחון הזאת אני מרגישה גם שהיצירתיות מרשה לעצמה לקחת יותר חלק ולאלתר בכיף. 

או בקליניקה במפגשים של אחד על אחד. 
אני סומכת על עצמי שאדע לנתב את המפגש בדיוק למקום הנכון אפילו בלי הכנה מוקדמת.

נושא שאני פחות מרגישה איתו בנוח הוא לדבר מול קהל, בעיקר בגלל שהתחמקתי מהדבר הזה רוב חיי, אז אין שם תחושת מסוגלות, כי לא עשיתי את זה מספיק.
מאיפה לי לדעת למה אני מסוגלת בנושא הזה ולמה לא?

זה ממש קל להגיד, פשוט תעשי את זה ואז יהיה לך ביטחון.
זה דורש המון אומץ, זה דורש חשיבה מודעת של לא להקשיב לפחדים שלי. 
זה דורש את הסיכון בלטעות.

מה שהכי עוזר לי, זה להבין שלא משנה מה יקרה בפעם הבאה שאני אנסה משהו, כנראה שבפעם שאחריה זה ילך יותר טוב, וגם בפעם שאחריה.
זה מה שמביא אותי כרגע לעשות דברים שמפחידים אותי.
וזה גם ממש בסדר אם כמה פעמים ילך לי טוב במשהו ואז פעם אחת תהיה פחות טובה או אפילו מבאסת. זה לא אומר שנעלמה המסוגלות.

העניין הוא להישאר על המגרש ולשחק. וללבוש את המדים הכי נייס שיש לי בארון תוך כדי שאני משחקת💃