לוטוס אתרוג-מקום ליצירתיות

Classes this week!

13/5 7:30 early bird+12:30 lunch pilates

14/5 12:10 gentle pilates+19:40 impro

15/5 7:30 early bird+lunch yoga .damn.day.yoga

17/5 10:15 pilates +18:00 cozy pilates

Join the movements:)

בין שני שיעורים

Join the movements:) this week's classes: 🤸🏻‍♀️

שמונה נקודות על (כמעט) שמונה חודשים
זמן
קניתי אופניים. הן כחולות ויפות ואני קוראת להן בילי (על שם בילי אייליש). הן חוסכות לי זמן- עכשיו לעבודה במקום 50 דקות לוקח לי 40 או אפילו 30. כי לרכבת אני מגיע בצ׳יק, מעלה את האופניים לרכבת (רק צריכה לקנות להן כרטיס! בקטנה.) והן לא רק חוסכות לי זמן, הן גם נותנות לי: רוח בפנים, ריח של פרחים, עוד טיפה כושר, אפשרות לשיר לזוז בלי שיחשבו שאת מוזרה (למרות שברלין כולם מוזרים פה).
הנאהבים על הגשר
איך חייתי כל כך הרבה שנים בלי לראות את ״הנאהבים על הגשר״ של לאו קראקס? על הנייר (וגם הכותרת), כביכול סיפור אהבה בפאריס. אבל לשעתיים את נכנסת חייהם של שני הומלסים (ג׳ולייט בינוש- וואו, דניס לבאן-עוד יותר וואו), ואין כמעט רגע בלי שנשבר לך הלב. הכל שורט, שניהם מכורים: לאלכוהול, לסמי הרגעה, לאלימות, לאהבה. ופאריס מעולם לא נראתה שבורה יותר. ועם כל זה, כל כך הרבה חסד וחמלה.
התרגיל של גל
גל פרידמן האחד והיחיד נתן לנו תרגיל בציפורלה, לדמיין את הפרויקטים הבאים שלנו, ולשאול מה אנחנו נרגיש, אם נגשים את המשאלות האלו. המילים שעלו לי: ביטחון, סיפוק. הולכת איתן, יושבת איתן, כמו מנטרה בעיר, נושמת ביטחון, סיפוק. עוצמת עיניים עם ביטחון, סיפוק. מטורף שהשותפים שלי כל פעם מלמדים אותי משהו חדש. כבר עשרים שנה.
הפעם ששחררו אותי
בתור עצמאית לא פיטרו אותי הרבה. אבל פעמיים שאני זוכרת את הכאב שפיטרו אותי. איכשהו שתיהן במייל. כשהייתי בת 30, הסוכנת שלי שהייתה איתי 8 שנים, כתבה לי מייל מאוד אינפורמטיבי וקר בסגנון ״לאור התקופה האחרונה הוחלט להפריד דרכנו ולא לייצג אותך, שיהיה בהצלחה״. הייתי פשוט בשוק, בקיפאון מוחלט. מה, אני לא שווה לך להרים טלפון? ולפני שבועיים, מסטודיו יוגה פה, מייל לקוני: ״לאור העובדה שאת עדיין לא מלמדת בגרמנית ואצלנו המדיניות היא שכל המורים יודעים גם גרמנית, אנו מפסיקים להעסיק אותך, תחזירי את המפתח ושהיה בהצלחה״. ואז הוציא אותי מהקבוצה. אז גם לא יכולתי לכתוב ״ביי״. כמה חד. אין פאנץ׳, אולי המסר ללמוד מזה, לא לפטר אנשים במייל?
בכי
הרבה פחות! תודה רבה.
תרבויות
אחותי פאולה (טוב, חצי) ממילאנו באה לבקר לפני כמה שבועות. היא מתנה שקיבלתי מהאבא היפני ההולל. פאולה המהממת, שבילתה חלק מהילדות שלה עם ההורים ההיפים המזניחים בתבל, אחר כך בבית יתומים, ואחר כך עם הורים מאמצים, היא אחת האופטימיות, המצחיקות, והרגישות שיש. ובערב אחד, איטלקיה יפנית+ישראלית יפנית, מסתובבות בברלין, ומחפשות מסעדה הודית לא יותר מידי חריפה. (נשמע כמו התחלה של בדיחה).
🫶🏻עד הגלויה הבאה.

This is how I dressed today.