המכון למורשת בן-גוריון

המכון למורשת בן-גוריון Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from המכון למורשת בן-גוריון, Sde Boker.

״המשימות ההיסטוריות הכבירות המוטלות עלינו - הפרחת השממה ובנין המשק החקלאי והחרשתי, כיבוש הים והאוויר, קיבוץ גלויות ומיזו...
01/10/2026

״המשימות ההיסטוריות הכבירות המוטלות עלינו - הפרחת השממה ובנין המשק החקלאי והחרשתי, כיבוש הים והאוויר, קיבוץ גלויות ומיזוגן, עיצוב אומתנו המחודשת כאומה יוצרת, מתקדמת, בת־חורין […] - ידרשו דור בריא, חזק, חסון בגופו וברוחו, דור שיוכל להתגבר על כל קושי ומפגע בכוח שריריו, ביכולתו השכלית ובעוז־רוחו המוסרי.

[…] כי רק אם נדע לעבוד וליצור ולפעול כמעולים וכמתוקנים בעמים, לא נרפה ממאמצים גם לעלות עליהם - רק אז נבצע את השליחות ההיסטורית המוטלת עלינו.״

דוד בן-גוריון, בנאום לפתיחת הפקולטה לרפואה בירושלים, 1949.

חג סוכות שמח! 🌿
25/09/2026

חג סוכות שמח! 🌿

עד שנות ה-70 הורכבו הרשימות של מפלגות רבות בישראל בעזרת “ועדה מסדרת” - קבוצה מצומצמת שתפקידה היה לבחון את המועמדים והמוע...
17/09/2026

עד שנות ה-70 הורכבו הרשימות של מפלגות רבות בישראל בעזרת “ועדה מסדרת” - קבוצה מצומצמת שתפקידה היה לבחון את המועמדים והמועמדות, להכיר את פועלם ולהרכיב את רשימת המפלגה בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש.

את הרשימה הסופית הייתה הוועדה מגישה למוסדות המפלגה לאישור.

לקראת הבחירות הראשונות, שנערכו בינואר 1949, לא היה דוד בן-גוריון חבר בוועדה ומעורבותו בנושא זה היתה חלקית מאוד, אפילו לא בקביעת הקריטריונים שלה.

הסיבה הייתה פשוטה: מדינת ישראל הייתה בעיצומה של מלחמת העצמאות.

בן-גוריון כמובן התעניין בעבודת המפלגה, אך המלחמה וגם המדינה שזה עתה קמה חייבו את מלוא תשומת לבו. גם כאשר הגיע לישיבות המפלגה, היה זה בעיקר כדי למסור עדכונים על המצב הביטחוני.

רק בדצמבר 1948, כחודש לפני הבחירות, כתב כי הוא נדרש להכין דף מידע לצורכי תעמולת הבחירות. באותו הזמן קיבל גם עדכון על עבודתה של הוועדה המסדרת, שכונתה אז “ועדת המינויים”.

זלמן ארן סיפר כי הוועדה נתקלה בקשיים רבים. היה עליה להרכיב רשימה שתביא בחשבון את הקבוצות השונות בחברה הישראלית המתהווה, בהן בני עדות שונות, עולים חדשים ונשים.

במקביל, ביקשה לשכת המפלגה מבן-גוריון להשתתף גם בגיבוש מצע הבחירות. חבריה הסבירו:

״אין טעם שתשב ועדה של חכמים ותחשוב מה יהיה טוב בשביל מדינה עברית…״

גם בתקופה שבה ניהל מלחמה ונשא באחריות לביטחונה של המדינה הצעירה, נדרש בן-גוריון לעסוק בשאלות שיעצבו את אופייה: מי ייצגו את הציבור, כיצד תיראה הרשימה ומה באמת יהיה טוב למדינה העברית ״עבור העם״ כפי שנאמר במרכז המפלגה.

ערב ראש השנה תש״ח, מדינת ישראל עדיין לא קמה והיישוב היהודי בארץ התמודד עם מאבק מתמשך, שארית הפליטה ביקשה להגיע אל הארץ ו...
10/09/2026

ערב ראש השנה תש״ח, מדינת ישראל עדיין לא קמה והיישוב היהודי בארץ התמודד עם מאבק מתמשך, שארית הפליטה ביקשה להגיע אל הארץ והעתיד המדיני היה חסר ודאות.

בתוך המציאות הזו שלח בן-גוריון, מחזיק תיק הביטחון, ברכה לחברי ההגנה בארץ ובגולה. היתה זו ברכת ״שנה טובה״, שכללה מסר של עמידה איתנה, אחריות ואמונה בדרך:
״לא רפו ידינו. לא פסה אמונה מלבנו. דרוכים אנו להמשיך עד יום הנצחון.״

לצד תיאור הקשיים והסכנות, כללה הברכה את השאיפה לעתיד אחר:
״פנינו לחיים של שלום, לחיים של עבודה ויצירה [...] ולכן יחד עם כל שוחרי השלום בתבל לא נתיאש ולא נחדל להאמין, שצפוי לכלנו יום מחר יותר בהיר ויותר צודק.״

בסיום הברכה, לקראת השנה החדשה, כתב בן-גוריון:
״מלאי עוז, בטחון ואמונה נפגוש את השנה הבאה לקראתנו ונאמין שיום הנצחון קרוב.״

שנים רבות חלפו מאז, אך התקווה ליום מחר בהיר וצודק יותר עדיין מלווה אותנו.
גם השנה אנו בוחרים לא להתייאש, להמשיך להאמין ולייחל לחיים של שלום, עבודה ויצירה.

המכון למורשת בן-גוריון מאחל לכם ולכל בית ישראל שנה טובה ומבורכת, שנה של ביטחון, אחדות, עשייה ובשורות טובות.

לפני 120 שנה בדיוק, בשנת 1906, עמד דוד גרין בן ה-20 על סיפונה של אונייה שהתקרבה אל חופי יפו כשהשאיר מאחוריו את פלונסק, ה...
06/09/2026

לפני 120 שנה בדיוק, בשנת 1906, עמד דוד גרין בן ה-20 על סיפונה של אונייה שהתקרבה אל חופי יפו כשהשאיר מאחוריו את פלונסק, המשפחה והבית שהכיר.

את השעות האחרונות של המסע אל ארץ ישראל תיאר במכתב לאביו:

“לפנות ערב נסענו מבירות. עוד לילה אחד! האוניה הלכה לא רחוק מהחוף, ומבטנו כבר הכיר את הררי הלבנון… הבוקר אור – ואנייתנו הלכה הלוך והתקרב לחוף יפו… רוח צח נשב על פנינו וקול ציפור, הראשון בכל דרך נסיעתנו, הגיע לאזנינו… דומם מחריש עמדתי והבטתי על יפו, ולבי דפק בקרבי בחוזקה… הנה הגעתי – אחרי מסע טרוד של שמונה ימים וחצי אל החוף.”

כשהגיע ליפו, כתב לאביו שוב, אך הפעם גלויה קצרה עם כמה שורות בודדות, אבל ההתרגשות ניכרת בכל מילה:

“יקירי! הידד!
היום בשעה התשיעית עליתי על חוף יפו!
היום ברביעית אנחנו הולכים לפתח תקוה. ושם אכתוב מכתב מפורט.
בברכה מציון,
דוד.
אני בריא, אמיץ ומלא-אמונה!
בדרך לא חליתי אף פעם!”

דוד גרין עדיין לא היה דוד בן-גוריון, הוא היה צעיר בן עשרים שרק הגיע לארץ, והעלייה הזאת הפכה לאחד התאריכים המשמעותיים ביותר בסיפור חייו.

עד כמה משמעותיים?
שנים רבות אחר כך, כשקבע מה ייחרט על מצבתו, ביקש לציין עליה שלושה תאריכים בלבד: שנת לידתו, שנת עלייתו לארץ ושנת מותו.

״האספה המכוננת לא נועדה לבצע עד תומם את שלושת הייעודים ההיסטוריים הגדולים של מדינת ישראל - לכך יידרש מאמץ ממושך ונאמן של...
03/09/2026

״האספה המכוננת לא נועדה לבצע עד תומם את שלושת הייעודים ההיסטוריים הגדולים של מדינת ישראל - לכך יידרש מאמץ ממושך ונאמן של דור או דורות, אולם עליה יושם להניח היסודות, להתוות דרך לבאות, ולהקים מדינה אשר תנהג ספינת המדינה בתוך הגלים הסוערים של ימים טרופים אלה, ותנסה להביא אותה לחוף מבטחים״

מתוך חומר למצע שכתב בן-גוריון 8.1.1949

כמו בכל שנה, תחילתה של שנת לימודים חדשה נושאת איתה תקווה.באוגוסט 1953, בנאום שנשא בכינוס היובל של הסתדרות המורים, דיבר ד...
01/09/2026

כמו בכל שנה, תחילתה של שנת לימודים חדשה נושאת איתה תקווה.

באוגוסט 1953, בנאום שנשא בכינוס היובל של הסתדרות המורים, דיבר דוד בן-גוריון על חוק החינוך הממלכתי ועל הערכים שעליהם ביקשה המדינה הצעירה לחנך את הדור הבא:

״[…] ערכי תרבות ישראל, הישגי המדע, אהבת המולדת והמדינה, אימון בעבודה חקלאית ובמלאכה, הכשרה חלוצית ושאיפה לחברה בנויה על חירות, שויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות. על ערכי יסוד אלה, לכשיתגשמו בחינוך הדור, יקום עם ישראל ראוי לעברו הגדול ולעתידו הנכסף.״

אבל בן-גוריון לא הסתפק בקביעת הערכים. את האחריות להפוך אותם למציאות הוא הניח על כתפיהם של אנשי ונשות החינוך:

״והדבר תלוי בכם – במורי ישראל, לתרגם ערכי יסוד אלה לשפת המעשים, ולחנך דור חדש […] הוטלה עליכם עכשיו מטעם המדינה שליחות גדולה, כבדה ומפוארת – תמלאו אותה באמונה, במיטב יכולתכם […] ותהיו לברכה לעם ישראל״.

73 שנים עברו מאז אותם מילים.

הכיתות השתנו, מערכת החינוך השתנתה וגם מדינת ישראל השתנתה.
אבל בכל אחד בספטמבר, כששנת לימודים חדשה מתחילה, אנחנו עדיין נושאים את אותה התקווה: שהדור שגדל ומתחנך כאן יהיה דור המבוסס על ערכים של חירות ושוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות.
אנחנו זוכרים שמשא כבד זה מונח על כתפי המורות והמורים.
דור שמכיר את עברו, אוהב את מולדתו ומבין את האחריות שלו לעתידה.

ביום הראשון לשנת הלימודים תשפ״ז, נאחל לכל התלמידות והתלמידים, המורות והמורים, הצוותים החינוכיים והמשפחות שנת לימודים מוצלחת.

היום לפני 60 שנה, בי״ד באלול תשכ״ו, 30 באוגוסט 1966, נחנך משכן הכנסת בגבעת רם. לאחר שנים שבהן התכנסה בביתה הזמני בבית פר...
27/08/2026

היום לפני 60 שנה, בי״ד באלול תשכ״ו, 30 באוגוסט 1966, נחנך משכן הכנסת בגבעת רם.
לאחר שנים שבהן התכנסה בביתה הזמני בבית פרומין שבמרכז ירושלים, קיבלה המדינה הצעירה בית קבע.

אבל דווקא דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון ואחד ממקימי המדינה, לא השתתף בטקס החנוכה.

מכתב למערכת שפורסם ב״מעריב״ באותו יום העלה תהיה אם בן-גוריון נמנע מלהגיע משום שלא ניתנה לו האפשרות לנאום.
לא ברור אם זו אכן הייתה הסיבה, אבל ביומנו הוא התייחס גם לקריאת הרחוב על שם רוטשילד, גם להחלטתו לוותר על כיבוד הדלקת המשואה וגם למשכן החדש עצמו.

למחרת כשהגיע לפתיחת הכנסת בבניין החדש כתב:

״זו הפעם הראשונה שראיתי הכנסת מבפנים. התרשמתי שבפנים יש תפארת שלא נאה לישראל, אולם מהחוץ אין סגנון של בית פרלמנט ואין סימן של ירושלים.” (1.9.1966)

ביולי 1949 כתב דוד בן-גוריון:״ניתנת לך בזה הוראה לפרק את שיירי האנייה “אלטלנה” העומדת על שרטון בחופה של תל-אביב. את העבו...
25/08/2026

ביולי 1949 כתב דוד בן-גוריון:
״ניתנת לך בזה הוראה לפרק את שיירי האנייה “אלטלנה” העומדת על שרטון בחופה של תל-אביב. את העבודה יש לבצע במהירות.״

ההוראה לא נועדה למחוק זיכרון -אלא להבטיח שלקח אחד יישאר ברור:
״אי אפשר שיהיו שני צבאות.״
פרשת אלטלנה הייתה המבחן הראשון של הריבונות הישראלית.השאלה לא הייתה רק מי שולט בנשק - אלא האם במדינה דמוקרטית יכול להתקיים כוח שאינו כפוף לממשלה הנבחרת.

היום, כשהאונייה עולה מחדש מן המצולות, הלקח הזה עומד בעינו: במדינה אחת - צבא אחד.

מציאת אלטלנה אינה הזדמנות לחידוש מחלוקות ישנות. היא הזדמנות להזכיר מדוע הממלכתיות אינה סיסמה - אלא תנאי לקיומה של מדינה.

25/08/2026

פרשת אלטלנה לא הסתיימה עם הטבעת האונייה, ומציאתה במצולות היא הזדמנות נוספת לקיים דיון חשוב גם בימינו.
טור דעה, רמון זיו-אב, סמנכ״ל המכון למורשת בן-גוריון✍
https://www.makorrishon.co.il/news/local/article/363610
צילום: חנניה הרמן, לע"מ

Address

Sde Boker

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when המכון למורשת בן-גוריון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The School

Send a message to המכון למורשת בן-גוריון:

Shortcuts

Share