ענת אלוף - הדרכת הורים ומאמנת ילדים

חברים זה כיף גדול - אבל לא רק!
===================
שיחות עם ילדים:

"רוצה להזמין חבר היום?

כבר מזמן לא נפגשת עם חברים!

עם מי שיחקת היום?

אבל היא חברה שלך...אז למה את לא נפגשת איתה יותר??"

משפטים שגורים בפינו כשהילדים שלנו בגיל הרך.
--------------------------------------------------------

"חבר ברשת הוא לא חבר אמיתי!!

תגיד, מה קרה שאתה לא יוצא בזמן האחרון עם החברים שלך?

יש לך הרבה חברים...אבל מי חברה קרובה שלך באמת?

עדיף שתתרחקי מהחברים האלה הם לא מתאימים לך!!!"

משפטים שגורים בפינו כשהילדים מתבגרים.
---------------------------------------------------------
קל לנו לשפוט את הקשרים החברתיים של הילדים שלנו, אנחנו משקיפים עליהם ממעוף הציפור, סופרים את מס' ההזמנות שהילד מקבל אחה"צ מילדים שונים מהגן או הכיתה, שומעים מאמהות אחרות כמה הילד שלנו אהוב ע"י ילדיהם וכו'...

אבל האמת היא שתחום החברות הרבה יותר מורכב מזה.

ילדים כמו גם מבוגרים נמצאים לעתים קרובות במערכות יחסים מורכבות מאד, עניין שמבלבל אותם וגם אותנו ההורים שצופים בהתנהלות שלהם מול חבריהם.

להמשך קריאה:
https://www.horutanat.com/post

איך לעזור לילד להתמודד עם הצקות?
=====================
משקפופר! דמבו! גמד! שמן! חנון!
אלו רק חלק ממאגר מילים אינסופי שילדים משתמשים בהם כדי להכאיב לילדים.

אייי! כמה זה כואב!

בד"כ ילדים נותנים למילים המון כוח, והעלבון נראה להם קשה ובלתי נסבל.

מה צריך ללמד כל ילד בהקשר הזה?

לגלות להם את המטרה של הילד המעליב (ומתי הוא ירגיש שהצליח…):
המטרה שלו היא לגרום לילד האחר לכעוס, להתעצבן מאד, להתבלבל, להיעלב!
ולכן, כשאנחנו רוצים לחזק ילד מול מי שמנסה להעליב אותו הטיפ הראשון יהיה:
"גם אם נעלבת מאד, אל תראה את זה בהתנהגות שלך, אל תבכה, אל תכעס, אל תרוץ למורה או לגננת לספר."

אז מה כן?
המשך המאמר בלינק שבתגובה הראשונה

גם שיתוף פעולה לא קונים בשום חנות
=====================
תכניות ריאליטי, אני מודה שלרובן אין לי סבלנות, וחלקן אפילו מצליחות לעורר בי כעס ממש...(שזה כבר עניין לפסיכולוגים), אבל בחלקן אני אוהבת לצפות בפרק או שניים הראשונים – התהוות של קבוצה, התנהגויות אנושיות, יחסים חברתיים.
בעיקר אני מופתעת, כל פעם מחדש, מכמה בקלות מתלקחות מריבות בין המשתתפים!
לפעמים שני הצדדים אומרים את אותו הדבר ממש, רק לא שומעים אחד את השני והם בריב גדול, וכל זה קורה בשניות מועטות, נורא מהר נשברים כלים בין בני אדם - שלא מסכימים.

ואצלנו? בחיים ללא מצלמות, לעתים קרובות אותו הדבר.
אנחנו הרי רבים עם סביבתנו בשפע, תודו. אנחנו רבים, מתווכחים, עושים מלחמות כי אנחנו בטוחים שהדרך שלנו נכונה, וגם כי חשוב לנו להיות צודקים.
ככה התרגלנו.
ככה אנחנו מודדים את הערך שלנו (ברור שיש בינינו יוצאי דופן שהתנהלותם אחרת לגמרי).

להמשך קריאה:
https://www.horutanat.com/post/%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98

סוף סוף!!!
שמחה לשתף אותך שעלה לאוויר האתר החדש שלי ובו מאמרים מקצועיים בנושאי הורות, כישורים חברתיים ורגשיים של ילדים, ואיך ניתן להשפיע עליהם בצורה דרמטית בבית.
אם בא לך לקבל עדכונים לאימייל פעמיים בחודש מהבלוג שלי, מזמינה אותך להרשם כאן:
https://aluf.ravpage.co.il/

בנוסף, יצרתי שאלון שבודק את מידת החברותיות של ילדים, אם מסקרן אותך לחיצה על הקישור יוביל אותך לשאלון קצר, ומתנה בסופו.
https://www.horutanat.com/social-kid1

ו...בואי לשוטט באתר שלי (מאמרים, מחשבות, טיפים וכלים שעובדים) מחכים לך כאן בשפע. לחיצה על הלינק תוביל אותך אליו.
https://www.horutanat.com/parents

הדרכת הורים | הורותא | ענת אלוף לא זקוקים לכישרון אלא לקשר, לא לניסיון אלא לנסות, לא להשוות אלא למצוא את המיוחד, איננו זקוקים לתוצאות אלא לדרך, לא להצלחה אלא להתקדמות, וגם אז לא קל לגדל ילד! ילדים שונ....

אפשר לריב, אפשר להתווכח מי צודק, ואפשר גם להיות יצירתי ולמצוא פתרון שטוב לכולם.

The Bridge, Animation Movie Animation Movie: The Bridge

שנה טובה, בריאה, שפויה, עם וודאות וקרבה בין בני אדם.
ואם זה לא מוגזם אבקש גם רגעי אושר - כמה שאפשר.

Happiness The story of a rodent's unrelenting quest for happiness and fulfillment. Music: 'Habanera' by Bizet 'Morning Mood' by Edvard Grieg www.stevecutts.com https:/...

מיהו ילד חברותי?
============
האם הוא...
ילד שכיף להיות בחברתו?

ילד שמוקף חברים כל הזמן?

ילד שמבקש להפגש עם חברים כל יום כל היום?

ומה לגבי ילד שמחליף הרבה חברים?

וילד שיש לו רק חבר אחד קרוב או שניים?

וילד שפשוט אוהב לשחק לבד וזה לא מפריע לו שהוא לא משחק עם ילדים אחרים?

והילד שמנהיג בדרכים תוקפניות ושתלטניות ובכל זאת הולכים אחריו?

בחרתי 10 שאלות שיעזרו לכם
להבין קצת יותר את היכולות של הילד שלכם בתחום החברתי
ובסיום השאלון מתנה נוספת :-)
​
https://www.horutanat.com/social-kid1

הרג אותי - הילד
-------------------------
" יש לי שאלה" הוא אומר לי " עד מתי אני אוכל להמשיך לבוא לכאן?? אני מתכוון שאם אני כבר מתנהג יפה כל הימים...אז אני אצטרך להפסיק, נכון?"
"אוריקי" הקדים אותי אבא שלו "אתה תוכל לבוא לכאן כל הזמן, זה לא קשור להתנהגות היפה שלך, אתה לומד מענת עוד כל מיני דברים, נכון?"
" כן, אבל אבא! נניח כשאני אהיה בן 40...ענת תהיה מתה כבר!!!"
בחישוב פשוט, סבירות גבוהה שצודק :)

ילדים שקופים
==========

אין להם צבע.
ההתנהגות שלהם דומה:
הם לא מבקשים מקום בשביל עצמם,
וגם לא מקבלים בד"כ.
הם לא צועקים או משתוללים,
לא רבים או מקללים כשכועסים.
לפעמים הם בוכים. לעצמם.
בהפסקה הם נבחרים אחרונים לקבוצות,
וכשהם לא בסביבה - נשכחים.
גם ע"י המבוגרים הם נשכחים, לפעמים.
קל לשכוח אותם/מהם - הם ממש לא בולטים, שקופים.
מי שמסתכל עליהם מבחוץ,
יכול לטעות ולחשוב שזה בכלל לא אכפת להם,
וזה כל כך רחוק מהאמת!
הם פתחו ארכיב קטן בלב שלהם,
מלא בארגזים -
שמכילים את כל העלבונות, הפגיעות והחמיצות שהם חווים.
כל יום.
והכי עצוב:
הם לא פחות מוכשרים, מצחיקים, יכולים, נחמדים, חכמים -
מילדים אחרים.
לפעמים אפילו יותר.
בד"כ הם מופנמים או ביישנים - התכונות האלו הן הקרקע,
מה יזרעו בקרקע הזאת?
האם יהיה חקלאי חכם שידע לנכש ממנה עשבים שוטים?
האם יש מי ששומר? שלא כל אחד יצליח להכנס?
המפתח לשאלות האלו - בידיים של המבוגר האחראי.
אל תניחו לשום ילד להשאר שקוף!!
אפשר לעזור להם -
אם אתם הורים לילדים כאלו או חוששים שאולי…
אם אתם אנשי חינוך לגיל הרך ורוצים להתייעץ איך נותנים צבע לילד שקוף,
מזמינה אתכם,
ל 15 דק שיחה במתנה -
בואו נהיה המבוגרים שעוזרים להם לצאת מהשקיפות.
ואם אתן מתלבטות בקשר למצב החברתי של הילד שלכן,
הכנתי לכן משהו שיכול לעזור:
https://www.horutanat.com/social-kid1

הם הגיעו נסערים מאד.
הילד שלהם - חכם, מצחיק, רגיש, מתוק - התהפך להם.
הפך למה?
הפך לאיום כלכלי, לשליט רב כוח, מקור תמידי לדאגה.
איום כלכלי - כי נקראו כל יום לבוא לאסוף אותו מהגן מוקדם מאד, מוקדם מדי.
שליט רב כוח - כי מצאו עצמם קונים ממנו שקט, ומשלמים בנתינות בממלכה של מלך (לא נחמד).
מקור לדאגה - כי מה יהיה???!
רק בן חמש אבל להפוך, מסתבר, הוא יודע.
הפך את הגן.
הפך את הבית.
הפך את ליבם משבוי באהבה לשבוי בפחד.
פחד מפניו, מ"לאן פניו".
פחד מזעמו המתגלגל, שלא יודע רוגע.
בפגישות הדרכת הורים הרמנו כל אבן.
שינינו, ויתרנו, הוספנו ובעיקר דייקנו.
ונהיה יותר טוב...אבל עדיין הייתה הדאגה לשליט והיו הטלפונים מהגן.
באחת הפגישות הם אמרו לי:
"כשאת מדברת ככה, כאילו שהילד כאן, כמו שאת מצפה שנדבר אליו,
זה נשמע כל כך משכנע! אבל אנחנו לא כל כך שולטים בשפה הזאת,
אנחנו רוצים להביא אליך את הילד! שתדברי ישירות אליו."
רגע אחרי שנעצתי בהם מבט משועשע, מנסה להבין מה הם בעצם אומרים לי,
למה הם זקוקים עוד ממני, זה היה לי כל כך ברור - מה עוד אפשר לעשות,
מה יש לי שהם רוצים אותו.
הסכמתי. סקפטית אבל אוהבת אתגרים בטירוף.
"בואו ננסה" אמרתי להם "לא מבטיחה כלום, פגישה אחת ונראה מה הלאה, אבל אחד מכם
נכנס לתהליך הזה יחד איתי, לומד את מה שאני יודעת, לוקח את זה הביתה,
וממשיך לאמן את הילד, התהליך הזה (אם יהיה) ימשיך על ידכם, למעשה אני הופכת
אתכם למאמנים של הילד שלכם!"
התחלנו.
התחלה לא פשוטה שהזינה את הספקות שהיו שם אצלי קודם.
הם לא ויתרו לי.
המשכנו.
אני חושבת שיום אחד, כשאסכם את כל שנות עבודתי עם ילדים (והן רבות מאד),
זה יהיה אחד המקרים שאהיה הכי גאה בו, בהצלחה שלנו,
הצלחה של עבודת צוות - אבא נחוש, ילד מקסים ואני.
הוא לא הופך יותר. כלום.
אחריו הגיע עוד אחד,
ועוד אחת,
ועוד אחת,
ועוד, ועוד…
אתגרים שונים אבל המהות אחת - צריך רק למצוא את הדרך לגייס אותם.
רוצה לומר לכם: אל תוותרו על הניסיון להגיע לילד/ה שלכם,
אפשר להסיר את הקליפות שנדבקו בדרך, ולהישאר רק עם הלב. פתוח.
איך מתחילים?
מכאן:

רוצים לדעת מהו מצבו החברתי של ילדכם? שאלון אבחון אישי במתנה - מחכה לכם בלינק