26/06/2024
בימים מורכבים אלה, אנו רואים יותר ויותר ילדים ובני נוער שמתקשים לפתח כישורים חברתיים.
דבר שיש לו גם השלכות רגשיות משמעותיות.
אחת המיומנויות החשובות ביותר בתחום החברתי – היא הפעלת "גמישות מחשבתית".
ילד שנהנה מגמישות מחשבתית. יודע להעריך מצבים, לווסת את רגשותיו וגם מגלה התנהגות מותאמת מצב.
לקבוצות שלי של שיפור הכישורים החברתיים, מגיעים ילדים רבים שמתקשים להפעיל גמישות מחשבתית - לא יודעים להעריך נכון סיטואציות חברתיות,
ואז כשקורה משהו אתגרי –
כמו: הפסד או כישלון – "הפסדתי במשחק".
או דחיה- "רציתי גם לשחק איתם והם אמרו שזה לא מתאים להם".
או כל דבר שהייתי רוצה שיהיה אחרת...
במקום להבין שניתן לפרש את האירוע בכמה דרכים ולהגיב בהתאם-
הילד מתרכז בשלילי. מפרש הכול בצורה שמנמיכה אותו ושגורמת לו לרגשות;
כאב, כעס, תסכול וכד'.
וכשזה קורה התגובה שלו עלולה לצאת מפרופורציות ולהיות מנוגדת לנורמות החברתיות המקובלות-
הוא נוהג באלימות או מתכנס בתוך עצמו ,הוא עצוב.
ילד שמגלה גמישות מחשבתית לוקח אחריות על התנהגותו, יודע לווסת רגשות קשים, מבין את המצב ומחפש שותף אחר למשחק או שהוא מנסה לשכנע...להסביר את עמדתו.
היכולת של הילד לפעול בגמישות מחשבתית היא קריטית להשתלבותו בקבוצה החברתית.
מרבית הילדים שמשתתפים בקורסים לשיפור כישורים חברתיים לוקים בהעדר גמישות מחשבתית, וחוזרים על דפוס התנהגות אחד, שלא מקרב אותם לחברות איכותית בקבוצת השווים.
זה בא לידי ביטוי בוויתור על העצמי, בניסיון לרצות, בהיגררות אחרי... או בהימנעות טוטאלית מלהמשיך ולנסות לקחת חלק בקבוצה - או שזה בא לידי ביטוי בדרכים שליליות לקשירת קשר חברתי, כגון: באלימות, בהצקות, ובניסיון להשתלט.
אחת מאמונות היסוד של ה- NLP אומרת ש"לכול התנהגות יש כוונה חיובית עבור האדם". כלומר, כולנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים עבור עצמנו.
מכאן, שהילדים, גם אם, מתנהגים בצורה שנתפסת שלילית לפי הנורמות החברתיות, עושים הכול מתוך רצון וצורך לממש את הכוונה החיובית עבור עצמם. עושים הכי טוב שהם יודעים לעשות.
הם היו רוצים לגלות גמישות מחשבתית, לגלות גמישות התנהגותית ורגשית. אלא שהם לא יודעים איך.
אז איך אפשר לעזור להם? מה ניתן לעשות?
בראשונה, נעזור להם להגביר מודעות – דרך זיהוי הצורך שלהם. המטרה שלהם, הרווח שיוצא להם מהתנהגותם. לפעמים, מדובר גם ברווח משני.
לדוגמה – הם רוצים להשתייך, להרגיש חלק מ...(כמו כולנו).
הם פוחדים מכישלון, מדחייה, מהפסד, מלהיתפס כלא מספיק...לא מספיק חכמים, לא מספיק טובים, לא מספיק...
הם רוצים להנהיג, לשלוט...
אבל, הם מפחדים, אז מראש מוותרים על הרצונות והצרכים שלהם, מראש מנסים לרצות את האחר...
מראש הם מסתובבים עם ביטחון עצמי נמוך, לא מעריכים את עצמם, מסתובבים עם מחשבה על היעדר מסוגלות... אז הם נמנעים מהמפגשים החברתיים, נמנעים מלהיחשף – הרווח שלהם – "ככה לא ידעו שאני כזה טיפש, כזה לא מוצלח, כזה ..."
או להיפך מראש, מבינים שאין להם סיכוי ואז פועלים באלימות, מנסים בכוח הזרוע לשלוט ולכפות על הקבוצה.
הרווח שלהם במקרה כזה- שליטה, תחושת כוחניות.
למודעות שלהם לכך יש השפעה אקוטית על ריסון ההתנהגות השלילית ועל בניית דפוסי מחשבה, התנהגות חיוביות חלופיות ואף השפעה על התגובות הרגשיות שלהם.
עצם זיהוי המניע להתנהגותם (הרווח) ,מאפשר לדמויות הסמכות העוטפות אותו (הורים- אנשי המקצוע: מורים, מטפלים רגשיים) לתמוך בילד ממקום של הכלה, לעזור לו להבין את הסיטואציה החברתית בצורה נכונה ואז להכיר לו אסטרטגיות ומיומנויות חברתיות חלופיות על אלו שבהם הוא השתמש עד כה.
בקורס שלי, הילדים לומדים להכיר בנקודות החוזק והעוצמה שלהם. מודעים לערכים שלהם ולמה שחשוב להם בחיים, לומדים להבחין מתי כדאי להם להתפשר ומתי כדאי להם לוותר. לומדים גם מתי כדאי להם לגלות אסרטיביות ולא לוותר.
לומדים להכיר גם בצרכים של האחר. לומדים להשתתף, לשתף-פעולה, לנהל משא ומתן.
לומדים לנתח מצבים חברתיים ולהבין שיש יותר מדרך אחת להתייחס לסיטואציה.
מכירים ביכולת הבחירה והשליטה העצמית. מבינים שלבחירה שלהם יש השלכות.
ובודקים אם הם הגיעו לתוצאה הרצויה עבורם. בודקים את הרגש הנלווה להשגת התוצאה. ואם לא מרוצים, מבינים מה יכלו לעשות אחרת.
ההורים הם חלק מהתהליך שאנחנו עוברים. הם שותפים שלנו ומעודכנים בכול התכנים ובמה שעובר על ילדם בזמן אמת.
אני מאמינה שרק שיתוף פעולה עם ההורים יביא את ילדם לשינוי המיוחל.
לפרטים נוספים על הקורס שלי -
https://mirihadargilat.co.il/friends/
