Department of Earth and Planetary Sciences, Weizmann Institute of Science

Prof. Shira Raveh-Rubin from the EPS department talks about the prediction of climate disasters in an interview with Yael Dan.
Link to the full episode:

תצפית על מכון ויצמן למדע - פרק 8: יעל דן בשיחה עם פרופ' שירה רוה-רובין האם מזג האוויר באמת משתגע? עבור פרופ׳ שירה רוה-רובין, מזג האוויר הו...

זרמי סילון חזקים יותר אמורים ליצור סערות עוצמתיות יותר. אך בפועל, בכל חורף הסערות באוקיינוס האטלנטי עזות יותר מאלו שבאוקיינוס השקט, למרות שזרם הסילון באוקיינוס השקט חזק כמעט פי שניים.

במחקר חדש חושפים ד"ר אור הדס ופרופ' יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע את המנגנון שעומד מאחורי הפרדוקס האטמוספרי ארוך השנים הזה. באמצעות שילוב של נתוני אטמוספרה שנאספו לאורך 84 שנים ושיטה העוקבת אחר התפתחותן של סערות לאורך מסלולן, הם מראים שהגורם הקובע אינו רק עוצמתו של זרם הסילון, אלא גם הכיוון שלו.

הם מצאו כי הסערות באוקיינוס השקט יוצאות במהירות מאזור הרוחות החזקות, משום שזרם הסילון שם משתרע בעיקר ממערב למזרח. לעומת זאת, זרם הסילון הנטוי באוקיינוס האטלנטי שומר את הסערות זמן רב יותר בתנאים המאפשרים להן להמשיך לשאוב אנרגיה מהאטמוספרה, להתעצם ולהגיע לעוצמות גבוהות יותר.

הממצאים מספקים הסבר לפער שהעסיק חוקרי אקלים במשך עשרות שנים, ומדגישים את החשיבות של מעקב אחר מחזור החיים של סערות בודדות להבנת התנהגותן ולשיפור התחזיות של האקלים העתידי.

לקריאת המאמר המלא, שהתפרסם בכתב העת Nature Cummunications: https://www.nature.com/articles/s41467-026-71784-3


Stronger jet streams are expected to produce stronger storms. Yet every winter, the Atlantic experiences more intense storms than the Pacific, even though the Pacific jet stream is nearly twice as strong.

In a new study, Dr. Or Hadas and Prof. Yohai Kaspi from the EPS department Weizmann Institute of Science reveal the mechanism behind this long-standing atmospheric paradox. By combining 84 years of atmospheric reanalysis data with Lagrangian storm tracking, they show that the key is not only how strong the jet stream is, but also its orientation.

They found that Pacific storms quickly leave the region of strongest winds because the Pacific jet is oriented primarily east-west. In contrast, the tilted Atlantic jet keeps storms within favorable conditions for much longer, allowing them to extract more energy from the atmosphere, continue growing, and ultimately reach greater intensities.

The findings reconcile a decades-old discrepancy in atmospheric science and highlight the importance of tracking the life cycle of individual storms to better understand weather systems and improve projections of future climate.

Read the full article published in Nature Communications: https://www.nature.com/articles/s41467-026-71784-3

Open positions in the group of Prof. Yinon Rudich at the EPS Department, Weizmann Institute of Science, in:
👉AI-Based Atmospheric Sciences and Forecasting
👉Optical Sensing of Atmospheric Gases.

PhD and Postdoctoral candidates are welcome to apply: [email protected].
Rudich's group: https://www.weizmann.ac.il/EPS/Rudich/

While many people are gathering to watch the World Cup these days, yesterday's screening was for something entirely different.
After seven years of research, members of Prof. Ilan Koren's research group at the Weizmann Institute of Science, together with colleagues from Prof. Yoav Schechner's group at the Technion, gathered to watch the launch of CloudCT, a joint project of the Weizmann Institute of Science, the Technion, and ZFT in Germany.
CloudCT is the first satellite in a planned constellation designed to create 3D maps of the internal structure and properties of clouds using tomography, a technology more commonly associated with medical imaging.
By capturing simultaneous images from multiple angles, the mission aims to provide new insights into cloud structure and improve our understanding of Earth's climate and global warming.
The countdown is over, now the mission begins.

לא רק הקרנות של משחקי מונדיאל - אתמול התקיימה הקרנה לא פחות מרגשת: שיגור הלווין
CloudCT
מבסיס חיל האוויר ונדנברג בקליפורניה.
לאחר שבע שנות מחקר, נפגשו חברות וחברי קבוצת המחקר של פרופ' אילן קורן מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחברים מהקבוצה של יואב שכנר מהטכניון לצפות בשיגור הלוויין
CloudCT -
פרויקט משותף למכון ויצמן למדע, לטכניון וחברת
ZFT בגרמניה.
הלוויין הוא הראשון מתוך מערך לוויינים שעתיד למפות בתלת-מימד את המבנה הפנימי ואת תכונותיהם של עננים באמצעות טומוגרפיה - טכנולוגיה נפוצה בעולם הרפואה.
באמצעות צילומים ממספר זוויות, המערך צפוי לספק מידע חדש על מבנה העננים ולשפר את חקר אקלים כדור הארץ וההתחממות הגלובלית.
הספירה לאחור הסתיימה, ועכשיו מתחיל פרק חדש במסע המדעי.

Weizmann Chemistry

כיצד הגיב ים המלח לשינויי האקלים בעבר?

ים המלח הוא אחד מארכיוני האקלים הטבעיים החשובים בעולם. שחזור מפלסיו לאורך כ-18 אלף השנים האחרונות מאפשר לחוקרים להבין טוב יותר כיצד השתנה האקלים במזרח הים התיכון, ומה עשויות להיות המשמעויות של שינויים אלה לעתיד.

במחקר חדש בהובלת ג׳יה ג׳או מקבוצתה של ד"ר יעל קירו, במכון ויצמן למדע, שחזרו החוקרים את מפלסי ים המלח הקדומים באמצעות שילוב של ריכוזי מגנזיום במי נקבוביות שנשמרו במשקעי האגם העמוקים עם נתונים על הקשר בין נפח האגם למפלסו. באמצעות התחשבות באי-ודאויות הקשורות להתפתחות אגני ים המלח ופיתוח מודל המתייחס למלאי המגנזיום בשני האגנים, כולל אגן דרומי שהיה עמוק יותר בעבר, הצליחו החוקרים ליישב פערים בין שחזורים קודמים וליצור תמונה מקיפה יותר של מפלסי ים המלח מאז סיום עידן הקרח האחרון.

השחזור החדש מזהה שלוש תקופות בצורת משמעותיות, לפני כ-13.7 אלף שנה, 11.7-11.3 אלף שנה וכ-8,000 שנה. המחקר קושר אירועים אלה להיחלשות סופות החורף הים-תיכוניות בעקבות התחזקות מפל הטמפרטורות בין קווי הרוחב בצפון האוקיינוס האטלנטי, על רקע אירועים של הפשרת קרחונים וזרימת מי הפשרה לאוקיינוס. בתקופות בצורת אלה, ספיקת המים המתוקים אל ים המלח מוערכת בכ-30%–50% בלבד מהספיקה שקדמה לשנות ה-60 של המאה ה-20.

הממצאים מדגישים את האתגרים של ניהול משאבי המים בעתיד בדרום הלבנט המאוכלס, על רקע התחזיות שלפיהן האזור צפוי להתמודד עם בצורות גוברות בעולם מתחמם.

קראו את המאמר המלא שפורסם בכתב העת Quaternary Science Reviews: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277379126003045

How did the Dead Sea respond to past climate change?

The Dead Sea is one of the world's most valuable natural archives of climate history. By reconstructing its water levels over the past ~18,000 years, researchers can better understand how the climate of the Eastern Mediterranean has changed and what that may mean for the future.

In a new study, Jie Zhao, together with researchers in Dr. Yael Kiro's lab at the Weizmann Institute of Science, reconstructed ancient Dead Sea lake levels by combining pore-fluid magnesium concentrations from deep lake sediments with lake hypsometry. By accounting for uncertainties related to basin evolution and developing a dual magnesium inventory model that incorporates a deeper ancient south basin, they reconciled discrepancies between previous lake-level reconstructions and produced a more comprehensive history of Dead Sea levels since the last deglaciation.

The new reconstruction identifies three major drought periods, approximately 13.7, 11.7–11.3, and 8 thousand years ago. The study links these events to weakened Mediterranean winter cyclones caused by an intensified North Atlantic latitudinal sea surface temperature gradient following meltwater release events. During these droughts, freshwater discharge to the Dead Sea watershed is estimated to have fallen to just 30–50% of pre-1960 levels.

These findings highlight potential challenges for future water resource management in the populated southern Levant as the region is projected to become increasingly drought-prone under a warming climate.

Read the full article published in Quaternary Science Reviews: 10.1016/j.quascirev.2026.110095

Weizmann Chemistry

ברכות למעין זיו, דוקטורנט בקבוצתו של פרופ' יוחאי כספי מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, על זכייתו במלגת אדמס היוקרתית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
מלגת אדמס מוענקת מדי שנה למספר מצומצם של סטודנטים מצטיינים בתחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). המלגה, הניתנת למשך שלוש או ארבע שנים, תומכת במחקרם של חוקרים צעירים ומאפשרת השתתפות בכנסים בינלאומיים ושיתופי פעולה עם חוקרים ברחבי העולם.
מחקרו של מעין עוסק בפענוח המבנה הפנימי של כוכבי לכת ענקיים, כמו צדק ושבתאי. באמצעות שילוב של למידת מכונה, מודלים פיזיקליים ונתונים ממשימות החלל ג'ונו (Juno) וקאסיני (Cassini), הוא חוקר כיצד מימן והליום מתנהגים בתנאי לחץ וטמפרטורה קיצוניים, וכיצד ניתן להשתמש בידע הזה כדי להסיק על המבנה, ההרכב והתכונות הפיזיקליות של כוכבי הלכת.

המון ברכות למעין על ההישג המרשים, ובהצלחה בהמשך הדרך המחקרית!

Congratulations to Maayan Ziv, a PhD student in Prof. Yohai Kaspi's research group at the Department of Earth and Planetary Sciences Weizmann Institute of Science, on receiving the prestigious Adams Fellowship from the Israel Academy of Sciences and Humanities.
The Adams Fellowship is awarded each year to a select group of outstanding graduate students in science, technology, engineering, and mathematics (STEM). The fellowship, which supports three or four years of doctoral research, also provides funding for participation in international conferences and scientific collaborations abroad.
Maayan's research focuses on unraveling the internal structure of giant planets such as Jupiter and Saturn. By combining machine learning, physics-based models, and data from the Juno and Cassini space missions, he investigates how hydrogen and helium behave under extreme pressures and temperatures, and how these properties can be used to infer the internal structure, composition, and physical characteristics of giant planets.

Warm congratulations to Maayan on this well-deserved achievement, and best wishes for his continued success in his research!

Weizmann Chemistry
Weizmann School of Science

ברכות חמות לד"ר אור הדס מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע על זכייתו בפרס Dimitris N. Chorafas לשנת 2026 לדוקטורנטים מצטיינים!
הפרס, הנושא את שמו של המהנדס, החוקר והפילנתרופ דימיטריס כוראפאס, מוענק מדי שנה לדוקטורנט מצטיין אחד בתחומי המדעים, ההנדסה והרפואה בכל אחת מאוניברסיטאות המחקר המשתתפות בתוכנית, ובהן מוסדות מובילים בעולם כגון MIT, UCLA ו-ETH. מטרת הפרס היא להוקיר מחקר בעל מצוינות אקדמית יוצאת דופן ופוטנציאל משמעותי לקידום הידע המדעי.

מחקרו של אור עסק בסופות ברוחבי הביניים, הסופות האחראיות לרוב אירועי מזג האוויר הקיצוניים מחוץ לאזורים הטרופיים, ובהן גם הסופות הפוקדות את ישראל מדי חורף. באמצעות מעקב אחר אלפי סופות וניתוח התנהגותן הקולקטיבית, הוא גישר בין שתי גישות מרכזיות בחקר הסופות, הגישה המטאורולוגית, המתמקדת בסופות בודדות, והגישה האקלימית, החוקרת את המאפיינים הסטטיסטיים של פעילות הסופות. המחקר חשף מנגנונים העומדים בבסיסם של פרדוקסים מרכזיים במדעי האקלים, והוביל לפיתוח מסגרות תאורטיות וכלים מבוססי למידת מכונה המאפשרים לבחון את התנהגותן של סופות בקנה מידה רחב. כלים אלה צפויים לסייע לחוקרי אקלים ולמטאורולוגים להבין טוב יותר את הקשרים בין פעילות הסופות לבין מערכת האקלים, ולצמצם את הפער בין שתי נקודות המבט המחקריות.

Warm congratulations to Dr. Or Hadas of the Department of Earth and Planetary Sciences Weizmann Institute of Science on receiving the 2026 Dimitris N. Chorafas Award for Outstanding PhD Students!

Named after engineer, researcher, and philanthropist Dimitris Chorafas, the award is presented annually to one outstanding doctoral student in the fields of science, engineering, and medicine at each participating research university, including leading institutions such as MIT, UCLA, and ETH. The award recognizes research of exceptional academic excellence and significant potential to advance scientific knowledge.

Or’s research focused on extratropical storms, the storms responsible for most extreme weather events outside the tropics, including those that affect Israel each winter. By tracking thousands of storms and analyzing their collective behavior, he bridged two major approaches to storm research: the meteorological approach, which focuses on individual storms, and the climate approach, which examines the statistical characteristics of storm activity.

His work revealed mechanisms underlying key climate paradoxes and led to the development of theoretical frameworks and machine-learning-based tools for studying storm behavior on large scales. These tools are expected to help climate scientists and meteorologists better understand the links between storm activity and the climate system, thereby bridging the gap between these two research perspectives.

Weizmann Chemistry