06/10/2026
🕯️ *7 באוקטובר | זוכרים אתכם*
היום אנחנו עוצרים לרגע כדי לזכור את שיר חנה גורגי ז״ל ואת אופק ארביב ז״ל שני צעירים שהשאירו אחריהם אור גדול, משפחות, חברים וחלומות שנגדעו.
שיר חנה גורגי ז״ל ,בת 22, הייתה בת דודתו של ירין, יועץ לימודים במכללת פסגות.
שיר הייתה לוחמת ומפקדת ביחידת לביאי הבקעה, אהובה על כולם, ותמיד ידעה להכניס אור וחיוך לחייהם של המשפחה והחברים. היא חלמה ללמוד קולנוע וליצור, ושאפה להיות אור לסובבים אותה. על ידה היה מקועקע מגדלור, כסמל למשפט שבו דגלה:
*”חייך, כי לעולם לא תדע כמה המגדלור שלך יעזור להאיר לאחר את הדרך.”* 🕯️
אופק ארביב ז״ל, בן 21, היה חברו הטוב של ירין.
אופק היה לוחם בצנחנים, רגע לפני שחרור, וכבר תכנן לטוס, לטייל ולכבוש את המזרח. מי שהכיר אותו זוכר חיוך כובש, לב ענק ורצון תמידי לעזור לאחרים. הוא תרם למשפחות נזקקות, סייע לחלשים ואף פעם לא נתן לאדם לידו להרגיש רע.
ברגעיו האחרונים, כשנורו יריות לעבר הרכב שבו נסע, אופק הגן בגופו על שתי הבחורות שהיו איתו.
המשפט שהוביל אותו בחייו היה:
*”עכשיו צריך לתת את הפוש האחרון, להרים את כולם.”*
שיר ואופק היו צעירים מלאי חיים, נתינה, אהבה וחלומות.
היום אנחנו זוכרים אותם דרך הסיפורים, דרך האנשים שאהבו אותם, ודרך האור שהשאירו אחריהם.
נזכור אתכם. תמיד. 🕯️💙
