הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות

🎧פרק חדש של פודקאסט "זרעי המחר" עלה לאוויר!

בפרק זה, מארח Almog Ozeri את ד"ר גלי פיכמן, חוקרת ב המכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה הפקולטה לחקלאות.
ד"ר פיכמן לוקחת אותנו למסע מחקרי מרתק שמתחיל בלימודי הנדסת ביוטכנולוגיה, דרך מעבדתו של פרופ' אהוד גזית באוניברסיטת תל אביב, דרך המכון הלאומי לחקר הסרטן (NIH) בארה"ב, וחוזר אל קבוצת המחקר המקורית שהקימה בפקולטה לחקלאות.

חלומה של כל חוקרת צעירה: ד"ר פיכמן משתפת בחוויות המחקר במכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב (NIH), העבודה בסביבה עתירת מכשור מתקדם, והאינטראקציה המפרה בין כימאים, ביולוגים וחוקרי ננו-טכנולוגיה.

הרכבה עצמית: נלמד כיצד אבני בניין זעירות (לדוגמא פפטידים וחומצות אמינו) יודעות להתארגן מעצמן כמו קוביות לגו חכמות וליצור מבנים פונקציונליים מורכבים.
הידרוג'לים בשירות הרפואה והפודטק: מהם הידרוג'לים ואיך משתמשים בהם כפיגומים חכמים לגידול תאים בתעשיית הבשר המתורבת ולשחרור מבוקר של תרופות וויטמינים.

צדפות?!: כיצד מולים ימיים (Mussels) מצליחים להידבק בעוצמה למשטחים בסביבה ימית סוערת, ואיך התכונה הייחודית הזו סייעה פיתוח דבקים ביולוגיים חכמים.

רפואה ללא אנטיביוטיקה: ציפוי חדשני המסוגל להידבק לשתלים רפואיים, ולהרוג חיידקים באופן מקומי ולמנוע זיהומים בפרוצדורות כירורגיות.
מיליון דולר מול חמישה שקלים: האתגר הגדול של תעשיית הפודטק - כיצד לקחת טכנולוגיות יקרות מעולם הרפואה ולהתאים אותן לייצור המוני, זול ונגיש של מוצרי מזון.

האזנה נעימה!

פרק 6: דבקים ביולוגיים והשראה מהטבע: מסע בעקבות הנדסת חומרים חכמים והאופן שבו הם ישנו את תעשיית הרפואה והמזון - עם ד"ר גלי פיכמן זרעי המחר · Episode

מחברים בין מורשת, חדשנות והדור הבא של החקלאות 🌱🎓
שמחנו לארח היום בפקולטה לחקלאות את בוגר הפקולטה, אוהד צוקרמן, למפגש מרגש עם מקבלי מלגת צוקרמן באגרו-אינפורמטיקה המוענקת לזכרו של אביו, אורי צוקרמן ז"ל.
המפגש חיבר בין מצוינות אקדמית, טכנולוגיה מתקדמת וטיפוח מנהיגי העתיד של החקלאות הישראלית.

צילום: מעין צוק פרי.

🌿🦴 האם צמחים יכולים לסייע בשיקום עצמות?

מחקר חדש של ד"ר Srinath Palakurthy ופרופ' רבקה אלבאום מהמכון למדעי הצמח הפקולטה לחקלאות, מציג גישה חדשנית לפיתוח חומרים לרפואה משקמת, בהשראת האופן שבו צמחים בונים מבנים חזקים ועמידים.

החוקרים התמקדו בליגנין – פולימר טבעי המצוי בצמחים ומעניק להם את חוזקם – והצליחו להפוך אותו לחומר פעיל ביולוגית, המעודד יצירת הידרוקסיאפטיט, המינרל האחראי לחוזקן של העצמות והשיניים. בנוסף, נמצא כי החומר תומך בגדילתם של תאים בוני עצם ומתפרק בהדרגה – תכונה חשובה עבור חומרים המיועדים להשתלב בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף.

מעבר לפוטנציאל הרפואי, המחקר מציע שימוש בעל ערך חדש לליגנין – חומר הנוצר בכמויות גדולות כתוצר לוואי של החקלאות ותעשיית הנייר – ומדגים כיצד ניתן לפתח חומרים רפואיים בני-קיימא המבוססים על משאבים מתחדשים.
המאמר המלא- בתגובה הראשונה.

Researchers Create Sustainable Material From Plants to Help Body Rebuild A team from the Hebrew University of Jerusalem reports that lignin—an abundant plant polymer usually viewed as industrial waste—can be engineered into a bioactive matrix that supports bone-like min

🌿 איך צמחים יודעים מתי להתחיל לגדול – ומתי דווקא לעצור?

מחקר חדש בהובלתם של ד"ר אלון ישראלי ופרופ' נעמי אורי מהמכון למדעי הצמח הפקולטה לחקלאות, חושף מנגנון מפתיע המאפשר לצמחים לתאם בדיוק רב בין יצירת איברים חדשים לבין צמיחתם.

המחקר מגלה כי ההורמון אוקסין מווסת את פעילותו של הורמון הצמיחה ג'יברלין בשני שלבים מנוגדים: תחילה הוא מפחית את פעילותו של הג'יברלין, וכך מאפשר היווצרות של עלעלים חדשים, ובהמשך משנה כיוון, מגביר את פעילותו ומעודד את התרחבות הרקמה ואת צמיחת העלה.

באמצעות שילוב של הנדסה גנטית, טיפולים הורמונליים וניתוח פעילות גנים בצמחי עגבנייה, הראו החוקרים כי שינוי ברמות הג'יברלין משפיע באופן ישיר על מספר העלעלים הנוצרים ועל התפתחותם. הממצאים מדגימים כיצד אותו הורמון מסוגל לשלוט בשני שלבים שונים לחלוטין בהתפתחות הצמח – יצירת איבר חדש ולאחר מכן צמיחתו.

לדברי החוקרים, ייתכן שמדובר במנגנון בסיסי המשותף גם להתפתחותם של איברים נוספים בצמח, כמו פרחים ושורשים.

מעבר להעמקת ההבנה של תהליכי ההתפתחות בצמחים, המחקר עשוי בעתיד לתרום לפיתוח זנים חקלאיים בעלי מבנה מיטבי, יבול גבוה יותר ועמידות טובה יותר לתנאי סביבה משתנים.

📖 המאמר פורסם בכתב העת המדעי Development – קישור למאמר בתגובה הראשונה.

Plants know when to grow—and when to hold back, study finds Researchers have uncovered a surprising mechanism that allows plants to carefully coordinate the formation and growth of new leaf parts. The study shows that the hormone auxin regulates different phases in organ formation by oppositely affecting the activity of another hormone, gibberellin, to trigg...

🌱 יום עיון לכבוד פרופ' גדעון לדיז'ינסקי🌱
במהלך היום ישתפו חוקרים וחוקרות מובילים מהאקדמיה וממכוני המחקר בתובנות ובמחקרים עדכניים בנושאים מגוונים, בהם:

🌾 גנטיקה והשבחת צמחים
🫘 קטניות וגידולי שדה
🌍 חקלאות בת־קיימא והתמודדות עם שינויי אקלים
🔬 מחקר יישומי וחדשנות בחקלאות

📅 יום רביעי | ה' בתשרי תשפ"ז | 16.9.2026
🕘 09:00–16:00
📍 אולם אריביץ, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

להרשמה>>
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSerPS4a16nSkxm6CWGxOrlNAeq2Z4aB075PM6WxRyv5KqvufQ/viewform

אנחנו מזמינים אתכם.ן לשתף אותנו בתחושות, בחוויות ובצרכים שלכם.ן בנוגע לגיוון תרבותי, חברתי ולאומי וליחסים בין קבוצות בקמפוס.
זו הזדמנות אמיתית להשמיע קול, להשפיע ולעזור לנו לעצב קמפוס שמרגיש בטוח, שייך ומכיל לכולן.ם
בין המשיבים.ות יוגרלו 30 תווי שי על סך 100 ₪ כל אחד!
ענו עכשיו - חשוב לנו לשמוע אתכם.ן!
יחידת המגוון

סגל מנהלי: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_bDvlQczLpbnVkua
סגל אקדמי: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_0xgvf9XtWCwwmxg
דוקטורנטים: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_es2NCy89QHLPVlQ

ندعوكنّ/م لمشاركتنا مشاعركنّ/م، تجاربكنّ/م واحتياجاتكنّ/م فيما يتعلّق بالتنوّع الثقافيّ، الاجتماعيّ والقوميّ، وبالعلاقات بين الفئات المختلفة في الحرم الجامعيّ.
هذه فرصة حقيقيّة لإسماع صوتكنّ/م، التأثير، والمساهمة في بناء حرم جامعيّ آمن، شامل ويشعر فيه الجميع بالانتماء
ستُجرى قرعة بين المجيبين على 30 قسيمة هديّة بقيمة 100 شيكل لكلّ قسيمة!

أجيبوا الآن- أصواتكنّ/م مهمّة جدًا بالنسبة لنا!
وحدة لتنوّع

الهيئة الإداريّة: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_bDvlQczLpbnVkua
الهيئة الأكاديميّة: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_0xgvf9XtWCwwmxg
طلبة الدكتوراه: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_es2NCy89QHLPVlQ

We invite you to share your feelings, experiences, and needs related to cultural, social, and national diversity, and the relationships between different groups on campus.
This is a real opportunity to speak up, make an impact, and help shape a safer, more inclusive campus where everyone feels they belong.
Among the respondents, 30 gift cards worth 100 NIS each!

Respond now - your voice truly matters to us!
The Diversity Unit

Administrative Staff: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_bDvlQczLpbnVkua
Academic Staff: https://hujipsych.au1.qualtrics.com/jfe/form/SV_0xgvf9XtWCwwmxg

ברכות חמות לחוקרי וחוקרות הפקולטה לחקלאות אשר זכו במענקי מחקר אישיים בסבב ההצעות האחרון של ISF- Israel Science Foundation👏✨

📌 הקרן הלאומית למדע היא הקרן המרכזית בישראל התומכת במחקר בסיסי מצטיין בכל תחומי הדעת.
הזכייה במענקי הקרן מעידה על רמה גבוהה של מצוינות מחקרית וחדשנות מדעית.
💫 גאווה גדולה על ההישג המרשים! המשיכו לחקור, לגלות, להשפיע ולהצעיד את המדע קדימה!

🌧️🌿 מה חשוב יותר לצמחים – כמות הגשם או התזמון שלו?

מחקר חדש בהובלת תלמידי הדוקטורט בראל צפון ואור גרוס, בהנחיית ד"ר Niv De Malach מהמכון למדעי הצמח הפקולטה לחקלאות, מגלה כי לעיתוי הבצורת יש השפעה משמעותית על הצמחים – ולעיתים אף יותר מכמות המשקעים עצמה!

המחקר, שפורסם בכתב העת הנחשב Ecology Letters, בחן כיצד בצורות המתרחשות בשלבים שונים של עונת הגשמים משפיעות על מועד הפריחה ועל היחסים בין מיני צמחים שונים.

איך זה עבד?
במסגרת המחקר גידלו החוקרים אלפי צמחים מחמישה מינים ים־תיכוניים בתנאי חממה מבוקרים. כל הצמחים קיבלו את אותה כמות מים מופחתת, אך הבצורת התרחשה במועדים שונים – בתחילת עונת הגשמים, באמצעה או בסופה.

חלק מהצמחים גודלו לבד וחלקם לצד מינים אחרים, כדי לבחון את השפעת התחרות ביניהם.

🔬 מה הממצאים חושפים?
💧 בצורת בסתיו – דחתה את תחילת הפריחה.
🌸 בצורת באביב – הקדימה את סיום הפריחה וקיצרה את העונה כולה.
🌱 בצורת באמצע החורף – השפיעה במידה מועטה בלבד.

ומה קרה בתחרות בין הצמחים?
נמצא כי צמחים הגדלים לצד מינים אחרים משנים את מועדי הפריחה שלהם, כך שכל מין פורח בזמן קצת שונה. התאמה זו מפחיתה את החפיפה ביניהם ועוזרת לחלוק את המשאבים בשלום.

בשורה התחתונה:
כדי להבין את השפעת שינויי האקלים על הטבע שלנו, לא מספיק למדוד כמה גשם ירד – חייבים להסתכל על מתי הוא ירד ואיך הצמחים מגיבים אחד לשני.
קרדיט לתמונות: בראל צפון

לחצו לקריאת המאמר המלא> https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ele.70438

🥛🌱 האם בעתיד צמחים יוכלו לייצר חלבוני חלב אמיתיים?

מחקר חדש של הדוקטורנט Almog Ozeri בהנחיית פרופ' עודד שוסיוב, שותפים נוספים מצוות המעבדה שלו, וחברת miruku מקרב אותנו צעד נוסף אל האפשרות הזו. 🧀

במחקר הצליחו החוקרים לגרום לזרעי צמח לייצר את β-קזאין – אחד מחלבוני המפתח בחלב. אך ההפתעה הגדולה הייתה שהחלבון לא הגיע למקום שבו ציפו שייאגר. במקום זאת, הוא יצר מבנים חדשים ולא מוכרים בתוך תאי הזרע, בדומה למבנים הטבעיים שבהם מאוחסנים חלבוני החלב.

התגלית חושפת מנגנון אחסון חדש שעשוי לסייע בעתיד בפיתוח צמחים שיוכלו לייצר חלבוני חלב בצורה יעילה יותר. מדובר בצעד משמעותי בתחום החקלאות המולקולרית – שימוש בצמחים כ"מפעלים ביולוגיים" לייצור חלבונים בעלי ערך – שעשוי בעתיד לתרום לייצור רכיבי חלב באופן בר-קיימא, ללא צורך בגידול בעלי חיים.

👇לחצו לקריאת המאמר שפורסם ב Frontiers in Plant Science

Frontiers | Subcellular localization of C-term-oleosin fused to β-casein reveals unexpected cytoplasmic accumulation in vacuole-targeted arabidopsis seeds SummaryCasein is a high-quality protein source containing all amino acids, which are vital for human nutrition, and play a vital role in granting the texture...

אל תפספסו!
מפגש המיועד למועמדות ולמועמדים השוקלים להגיש מועמדות למשרה אקדמית בסתיו 2026, ומהווה הזדמנות לקבל תמונה רחבה על אפשרויות ההשתלבות האקדמית במחלקה.

מחר- 20.7.2026 | 19:00 ישראל, 12:00 חוף מזרחי, 9:00 חוף מערבי.
מפגש חשיפה עם המחלקה למדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית.

בהשתתפות:
ד"ר אסף מרקו | ד"ר שרון שליזנגר | ד"ר ענת כהאן

מפגש חשיפה למחלקה למדעי בעלי החיים
הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

אנו מזמינים אתכן ואתכם למפגש חשיפה ייחודי עם המחלקה למדעי בעלי החיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

מטרת המפגש היא להציג את פעילות המחלקה, תחומי המחקר המרכזיים, וסביבת העבודה האקדמית, וכן לאפשר היכרות בלתי אמצעית עם חוקרות וחוקרים צעירים הפועלים בה.

המפגש מיועד למועמדות ולמועמדים השוקלים להגיש מועמדות למשרה אקדמית בסתיו 2026, ומהווה הזדמנות לקבל תמונה רחבה על אפשרויות ההשתלבות האקדמית במחלקה

במפגש ישתתפו:
ד"ר אסף מרקו
ד"ר שרון שליזנגר
ד"ר ענת כהאן

להרשמה: https://buytickets.at/scienceabroad/2306225