לינוי זילכה- אימון למנהיגות אישית ומשפחתית

זה פשוט חזק מהם.
הילדים שלנו יודעים שהטלפון
ומה שהם נחשפים אליו ברשתות
לא תמיד עושה להם טוב
והם עדין לא מצליחים לעצור

ואם אותנו זה ממכר
תחשבי מה זה עושה למוח של ילד

הבעיה היא לא החשיפה
אלא שהם לבד מולה

כי ברגעים האלה אין להם
את היכולת לעצור, לווסת ולבחור אחרת

כאן האחריות שלנו נכנסת לתמונה,
לא כדי למנוע מהם,
זה כבר לא באמת אפשרי

אלא כדי ללמד אותם איך לא
לאבד את עצמם בתוך זה

ולעזור להם לבנות גבולות ששומרים
עליהם גם ובעיקר כשאנחנו לא לידם.

הם מוצפים במידע, בגירויים ובתוכן
שגדול עליהם בכמה מידות

ומה שחסר להם זה לא זמן
אלא מישהו שלא יבהל,
שלא יגיב בדרמטיות והיסטריה ,
מישהו שלא ישפוט או ינסה לתקן

מישהו שיקשיב וישאל את השאלות הנכונות,
שיעזור להם לעבד ולגבש את העמדה שלהם

וכשאין מישהו כזה ,
כל העומס הזה נשאר בפנים
ואז אנחנו קוראים להם מבולבלים

וזו העבודה שלי עם הורים שמגיעים אלי,
לבנות מערכת יחסים שהילד שלהם פונה אליה ומשתף.

#הורות #מתבגרים

הדבר שהכי עוזר לי עם המתבגרים שלי
זה להסתכל עליהם ולזכור שהם רק
נראים גדולים אבל בבפנוכו שלהם
הם עדין הקטנטנים שלי,
שזקוקים לי שאני אראה
ויאהב אותם תמיד
וללא תנאים❤️

אמא שלי הייתה עושה הכול לבד
כשגדלנו היא ניסתה לשנות את זה
רק שזה היה אחרי שנים שהתרגלנו אחרת
והיה מלווה במלחמות וכעסים.

זה קורה להמון נשים שמגיעות אלי

עם הילדים שלי מהרגע שהם עומדים על הרגליים
אני מלמדת אותם לקחת חלק ולהבין
שאנחנו צוות ולצוות יש מטרה משותפת
ולכל אחד יש את החלק שלו

אנחנו לא שווים ואי אפשר לתת שווה בשווה.

יש מי שיכול יותר, יש מי שפחות
אבל כל אחד נותן את מה שהוא יכול לתת.

כמו שאני מלמדת אותם לעמוד על הזכויות שלהם,
אני מלמדת אותם למלא את המחויבויות שלהם.

כמו שאני מלמדת אותם להיות בקבלה,
אני מלמדת אותם להיות נתינה

כי שייכות אמיתית לא נולדת מזה
שנותנים ועושים הכל בשבילך
היא נולדת מזה שסומכים עליך,
שיש לך תפקיד והשפעה.

כן, לפעמים הרבה יותר פשוט לעשות לבד,
יותר מהר, יותר מדויק, בלי להסביר ובלי להזכיר

אבל המטרה שלי עם הילדים שלי
היא לא שקט רגעי,

המטרה שלי היא שהם ידעו מה זו מערכת משפחתית חזקה כזו שלא בנויה על מישהו אחד שמחזיק הכול
אלא על שותפות אמיתית

וכשיש להם חלק פעיל ומשמעותי
גם אכפת להם יותר

וכשבאמת אכפת להם
זה כבר לא לעזור לאמא,

זה להיות משפחה🫶🏼

שום דבר בעולם לא יעלים את
האתגרים שהחיים מביאים איתם
ואף תהליך לא יהפוך אותך או את
הילדים שלך למושלמים.

אנחנו אנושיים מה שאומר שתמיד יהיו רגעים
שנטעה, נתבלבל ונאבד סבלנות.

תהליך אישי לא מעלים את המציאות,
הוא מחזק אותך בתוכה.

הוא יתן לך כלים להגיב אחרת
לא מתוך אשמה או אוטומט
אלא מתוך בחירה.

הוא יתן לך ידע שיעשה לך סדר
ויתן לך את הביטחון והשקט
שאת צריכה

והכי חשוב את הוודאות
שאת עושה הכי טוב
שאת יכולה🫶🏼

כשהאזור במוח שאחראי על
הרגש עובד בפול פאוור,
והאזור שאחראי על ויסות רגשי,
איפוק, חשיבה קדימה וארגון
עדיין בתהליך התפתחות
זה קצת כמו לנהוג על מכונית
מרוץ עם ברקסים של טרנטה..

המוח שלהם עדין מתפתח
והיכולת לעצור לפני תגובה,
לחשוב צעד קדימה,
לשקול סיכון מול השלכות,
או להרגיע סערת רגשות
עדין בבנייה.

זה לא פוטר מאחריות,
זה כן מסביר את התמונה

וכשאנחנו מבינים את זה,
קל יותר להגיב בחכמה ולא מהבטן,
קל יותר להכווין במקום להילחם

לא מתוך ויתור על גבולות,
אלא מתוך הבנה עמוקה
של השלב שהם נמצאים בו

וזה קריטי

כי כדי שהם יהפכו להיות המבוגרים
שאנחנו מקווים שיגדלו להיות,
הם לא צריכים שנוכיח להם
שאנחנו חזקים יותר,

הם צריכים שנהיה יציבים יותר,
מווסתים יותר,
חומלים יותר בעיקר כשקשה

כי היציבות שלנו היום,
הופכת להיות היציבות שלהם מחר🫶🏼

גיל ההתבגרות
זה גיל שהוא מעבר
מתמימות להתפכחות,
מעבר מלראות את העולם
דרך העיניים שלנו ההורים
לגיבוש הדעות, התפיסה
והזהות האישית שלהם.

בעיקר כשהם מאבדים עשתונות הם הכי זקוקים שנשמור על קור רוח ונהיה אי של יציבות בתוך סערת הרגשות שהם נמצאים בה. כשאנחנו מצליחים לעשות את זה הם מתחילים לסמוך ולהאמין בנו שאנחנו מסוגלים להיות עוגן בשבילם.