עולמות - בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית

"בקיץ הזה תלבש לבן" – למשמעותו של ט"ו באב בתקופת בית שני
מאת אייל ברוך

האם ט"ו באב היה במקור חג של אהבה ושידוכים? המאמר מציע קריאה חדשה במקורות ובוחן כיצד הבדלי נוסח במשנה משנים את הבנת לבישת בגדי הלבן ומחולות בנות ירושלים.
מן העיון עולה כי ט"ו באב היה קשור לעבודת המקדש ולהרחבת השתתפותו של כלל הציבור בפולחן. בגדי הלבן סימלו קִרבה למעמד הכהונה, שוויון והתקרבות אל הקודש, רעיון המחבר את ט"ו באב גם ליום הכיפורים.

🔗 לקריאת המאמר המלא באתר עולמות בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית: https://olamot.biu.ac.il/node/5054

ברכות לד"ר אלי גורפינקל, מרצה בעולמות, לרגל פרסום ספרו שבח הנשים: פירוש לפרשיית “אשת חיל” מאת ר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון
החיבור שבח הנשים נכתב בידי ר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון, מחכמי יהדות איטליה בתקופת הרנסנס, תלמיד חכם, רב קהילה וראש ישיבה, שהיה בקי גם בספרות הקלאסית ובתרבות זמנו [הקדים מבוא וההדיר: ד"ר אלי גורפינקל]

החיבור מציע פירוש לפרשיית “אשת חיל” שבספר משלי, ומתווה באמצעותה את דמותה של האישה הראויה. דיונו נשען על דמויות נשים מן המקרא ומספרות חז"ל, לצד דמויות מן ההיסטוריה, מן הספרות הקלאסית וממסורות אגדתיות שונות.

במהדורה זו מובא החיבור לראשונה במלואו במהדורה מדעית מוערת, בההדרת ד"ר אלי גורפינקל ובצירוף מבוא מקיף על תולדות החיבור, מקורותיו ודמות מחברו. פרסום המהדורה פותח צוהר לעולמה של יהדות איטליה בתקופת הרנסנס ולמפגש שבין פרשנות מקראית, הגות יהודית ותרבות כללית.

להמשך קריאה: https://olamot.biu.ac.il/node/5038

ל"ג בעומר: לדבר אמת מתוך הלב
מאת ד"ר אברהם גוטליב

מה מלמד אותנו ל"ג בעומר על הדרך שבה ראוי לומר אמת? המאמר מציע מבט עומק על דמותו של רבי שמעון בר יוחאי, ועל ל"ג בעומר כיום המחבר בין אמת שכלית לבין אמת פנימית שבלב. דרך סיפורי חז"ל על רשב"י, תלמידי רבי עקיבא, המערה וההילולא, מתבררת משמעותו של היום כקריאה לשיח שיש בו גם נאמנות לאמת וגם כבוד, אהבה ופתיחות כלפי הזולת.

המאמר מתאר את ל"ג בעומר כנקודת מפגש בין עולם הרגש לעולם השכל, בין אש המדורות החיצונית לבין אור פנימי של תיקון, הודיה ועלייה רוחנית. מתוך כך עולה מסר אקטואלי במיוחד: אמת שאינה נאמרת מתוך לב פתוח עלולה ליצור פירוד, ואילו אמת המחוברת לענווה ולכבוד יכולה להאיר את המציאות ולבנות שיח מתוקן יותר.

🔗 לקריאת המאמר המלא באתר עולמות בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית:
https://olamot.biu.ac.il/node/5029

ברית בת אלפי שנים: זהות יהודית, כיסופים והדרך לריבונות ישראלית
מאת ד"ר לירון בירן־ניסנהולץ

האם הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל הוא היסטורי בלבד, או שמדובר בזיקה עמוקה ומתמשכת שעיצבה זהות שלמה לאורך הדורות? המאמר עוסק בהתפתחותו של קשר זה מן המקרא, דרך חוויית הגלות והכיסופים לציון, ועד למעבר לרעיון לאומי שהוביל להקמת מדינה ריבונית. לצד זאת, הוא מתאר כיצד נשמרה הזיקה לארץ לאורך הדורות בתפילה, בשירה ובתרבות, וכיצד קיבלה משמעות חדשה בעידן המודרני.

עוד מציג המאמר את השפעתם של תהליכים מכוננים כמו האמנציפציה והשואה על עיצוב התודעה היהודית, ואת המתח שבין זיכרון הכאב למימוש החירות, כפי שהוא משתקף גם במעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות. התבוננות זו מציעה זווית עומק להבנת מקומה של מדינת ישראל בזהות היהודית כיום.

🔗 לקריאת המאמר המלא באתר עולמות בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית: https://olamot.biu.ac.il/node/5026

"נשים ומגדר בארגון ה'הגנה': בין מיתוס השוויון למציאות הלחימה"
מאת ד"ר דגנית בוני דוידי

המאמר דן במקומן של נשים בארגון ה"הגנה" ועוסק במתח שבין אידיאל השוויון לבין המציאות בפועל. הוא מספר על השתתפותן של נשים במאמץ הלאומי לצד מאבקן להשתלב ולהשיג הכרה בתוך הארגון, ומציג את מגוון התפקידים שמילאו, החל ממערכי רפואה, לוגיסטיקה וקשר ועד מעורבות בייצור נשק, מודיעין ואף לחימה.

עוד עוסק המאמר במאבקן של נשים לפרוץ גבולות ולהשתלב בתפקידי לחימה, ובפער שבין המיתוס לבין המציאות. מתוך כך הוא מציג את תרומתן הייחודית של נשות ה"הגנה" לעיצוב רוח הארגון והחברה, ומזמין לבחון מחדש את הסיפור ההיסטורי דרך ההבחנה בין נרטיב מעצב לבין תיאור מדויק של העבר.

🔗 לקריאת המאמר המלא באתר עולמות – בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית: https://olamot.biu.ac.il/node/5025

"יום השואה ושאגת הארי"
מאת פרופ' ג'ודי באומל שוורץ

יום השואה של שנת תשפ"ו מתקיים השנה בצל מלחמת "שאגת הארי", ומקבל משמעות ייחודית על רקע המציאות הביטחונית המתמשכת. במאמרה, פרופ' ג'ודי באומל שוורץ בוחנת כיצד קול הצפירה והזיכרון הקולקטיבי של יום השואה מקבלים השנה משמעות נוספת, לא רק כתזכורת לחוסר האונים של העם היהודי בעבר, אלא גם כביטוי ליכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולהשיב מלחמה למבקשי רעתה.

המאמר עוסק בקשר שבין יום השואה ליום העצמאות ובמעבר ההיסטורי והלאומי מתודעת חורבן וחולשה לתודעת ריבונות, עוצמה ויכולת פעולה. מתוך כך הוא מציע לראות ביום השואה השנה גם תזכורת למשמעותה של מדינה יהודית ריבונית ולשינוי העמוק שחל במצבו של העם היהודי בדורנו.

🔗 לקריאת המאמר המלא באתר עולמות - בית הספר ללימודי יהדות ותרבות ישראלית: https://olamot.biu.ac.il/node/5023