20/08/2025
המטרה שלי היא שאף ילד לא ירגיש בשיעורי אנגלית בכיתה כפי שאני הרגשתי בשיעורי שפה. אני רוצה להעניק לילדים את העזרה והתמיכה שאני לא קיבלתי.
ב-1.9.2003 נכנסתי עם אמא שלי בשער הברזל הכבד בכניסה לבית הספר ואמרנו בוקר טוב לשומר. לא הייתי רגילה לשערים בכניסה לבית הספר כי בבוורלי לא היו שערים וגם לא שומרים. עברית ידעתי ברמה די נמוכה, וגם מה שחשבתי שידעתי התברר כלא כל כך שימושי. התקשיתי להבין את המורה ואת הילדים ולא הספקתי לענות על מבחנים ולהעתיק מהלוח. אני חושבת שקרוב לשנתיים ישבתי מכווצת בשיעורים, מתפללת שהמורה לא תפנה אליי בשאלה וממהרת הביתה רק כדי להספיק להכין את השיעורים שלקחו לי שעות על גבי שעות להבין ולפתור.
כבר שנים שלימודי אנגלית במסגרות פרטיות אינם נחשבים למותרות. בכיתות עמוס, הקצב מהיר, שיעורים מתבטלים והילדים הולכים לאיבוד. ולא רק שהם הולכים לאיבוד, הם מאבדים משהו חשוב הרבה יותר. את הבטחון, המוטיבציה ואת הסקרנות להתנסות וללמוד. אנגלית הופך להיות דבר בלתי מושג עבורם, שנוא ומתסכל אז הם ננעלים ומוותרים על דבר מאוד משמעותי. על דלת לעולם הגדול, על תחושת הסיפוק שבללמוד ולהשתפר במשהו חדש, על תנאי בסיס להרבה הזדמנויות עתידיות.
אחרי למעלה מ-12 שנים בהוראה פרטית גיבשתי תוכניות לימוד ושיטות שיחזירו לילדים את הרצון לדעת ואת הבטחון לנסות. אני מלמדת באמצעות משחקים, דיאלוגים ותחפושות בקבוצות קטנות ואינטימיות במטרה לעזור להם לרכוש את השפה, להבין אותה ולדבר אותה ולא רק לעבור מבחנים בבית הספר.
יצרתי עבורם עולם שמראה להם שאפשר ללמוד גם אחרת. מותר לעמוד ולהתרוצץ או לשכב על כריות. מותר להוריד נעליים, מותר לצייר על הלוח, לשחק משחקים, לאכול, לצחוק ולדבר. את התוצאות רואים תוך כמה שבועות בודדים.
Play is often talked about as if it were a relief from serious learning. But for children, play is serious learning. Play is really the work of childhood
- Fred Rogers
