Shenkar Textile Design Dept. המחלקה לעיצוב טקסטיל שנקר

✨️ קים סקוגנג - "The Lady Heart Show" ✨️

"גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים! Welcome to The Lady Heart Show!" - כך פותחת קים את עולם הפרויקט שלה. Lady Heart נולדה מתוך מאבק פנימי מתמיד בין הרצון להישאר נאמנה לעצמך לבין הצורך להתאים את עצמך כדי לשרוד. דמות האלטר-אגו שנולדה על הבמה מאפשרת מקום לזהות חדשה לבטא את מה שהסביבה לא תמיד נותנת לצעוק.

בדומה לזחל הטווה את הגולם שלו, קים יצרה בגדי-פרפורמנס סרוגים (כותנה, לורקס גומי ואקרילן; סריגה תעשייתית, סריגה במכונה ביתית, קרושה, תיפורים והדבקה ידנית) - בהם הטקסטיל הופך לעולם שלם של שינוי ורגש. הבגדים והאביזרים מובילים את המהלך ומספרים את סיפור הדמות דרך הסתרה וחשיפה.

הנחיה: הדס הימלשיין ואיתן בן משה.
צילום: רוני כנעני ודניאל חנוך.

עקבו: Kim Skogäng / Lady Heart

✨️ רמי ורטמן - "הֶבֶל ב-16 ביטים" ✨️
"הבל ב-16 ביטים" הוא מיצב טקסטיל וסאונד שעוסק ברגע הבריאה - ממילה, לנשימה, לחומר. במיצב מוצגים חמישה "פעמוני תפילה" סרוגים, בהם מקודדת קריאת שמע ישראל, "שיר למעלות" ופרקי תהילים נוספים.

אותיות השפה העברית מקודדות למודולות סריגה של 16 ביטים העשויות חוטי לורקס פוליאסטר, חוטי צמר, ברזל מגלוון ובטון, סריגה תעשייתית. מערכת הקידוד הופכת את האותיות ליחידות חומריות, ומאפשרת לטקסט לעבור ממצב מילולי למצב חומרי - וכך נוצרת שפה חדשה שמטעינה את האובייקטים הסרוגים ברטט של טקסטים מן המקורות היהודיים העוסקים בשמירה, הגנה ויצירה. המילה "הבל" מסמלת עבור רמי את שבריריות הרגע, את הנשימה ואת המפגש העדין שבין הגוף לאובייקט - נוכחות שלא תמיד ניתנת להסבר, אך מבקשת להיחוות.

הנחיה: מיתר קרני ומתי הראל.
צילום: רוני כנעני ודניאל חנוך.

עקבו: Remy Wertman

✨️ בר לוי - "מקום בטוח" ✨️

"מקום בטוח" נולד מתוך חוויות הילדות של בר ומתוך הרצון לתת תוקף לרגשות הבסיסיים ביותר שלנו: עצב, פחד, כעס, בלבול ושמחה. בר יצרה סדרת בובות סרוגות, שכל אחת מהן מגלמת חוויה רגשית אחרת.

באמצעות מבנים, מרקמים, טכניקות וחומרים שונים (צמר וכותנה, סריגה במכונה ביתית, סריגה במכונה תעשייתית, קרושה, רקמה ואיור), קיבלה כל בובה אופי ייחודי משלה, המאפשר לפגוש כל רגש באופן קרוב ופיזי. דרכו, מבקשות הבובות ליצור מרחב בטוח, המאפשר לילדים ולמבוגרים להכיר ברגשותיהם, לשהות בהם ולהעניק להם מקום.

הנחיה: יובל עציוני ורוני יחזקאל.
צילום: רוני כנעני.

עקבו: 𝐁𝐀𝐑 ✨

✨️ שי בובליל - "Kermantle 10" ✨️

באמצעות פעולת פירוק ידנית ויסודית, פיצחה שי את המעטפת הנוקשה והסטנדרטית של חבל תעשייתי פשוט, וחשפה את תוכו - עולם שלם, פרוע, מגוון ומסקרן שהיה חבוי בפנים. בלב החבל התגלו עשרות חוטים מפתיעים, בשלל צבעים, טקסטורות ותכונות שונות.

ליבת החבל ותוכנו, שהיו מוגנים ועטופים בתוך החומר המוכר, במפגש עם מלאכת האריגה, הולדיו חיבורים טקסטיליים חדשים, שמתוכם נוצרו אריגים עדינים ומורכבים בעלי עושר חומרי, מנעד צבעוני רחב ואיכויות ייחודיות ומשתנות.

הנחיה: דנה בן שלום.
צילום: רוני כנעני

עקבו:

✨️ גל עדי - "שנת חורף" ✨️

הפרויקט של גל מציג מרחב של נסיגה נפשית אל תוך מקלט פנימי בתת-המודע, שנועד לפצות על מציאות כואבת וטראומטית בעקבות חווית סף מוות. מרחב זה, המעוצב בהשראת המושג "שנת חורף", פועל כמדריך רוחני המוביל את הצופה בבטחה אל מקום מסתור סימבולי. בתוך מקלט זה מתחולל שינוי צורה (מטאמורפוזה): הארנב, הפגיעה והחשוף, מאמץ את כוחו הפראי של טורף-העל - הנמר - כדי להגן על עצמו.

תהליך היצירה, עשיר בחומרים וטכניקות רבות ביניהם: פיסול, צביעה קרה בצבענים ריאקטיביים, קולאז', תפירה, רישום והדפס סובלימציה, על סיבי צמר וכותנה, אורגנזה, שרפים ודבקים, פימו, אקריליק, חרוזים, בדי קטיפה טבעיים וחימר.

ובעיקרם ליבוד במיטת מחטים, וליבוד ידני במהלכו דקירות המחט החוזרות ונשנות, הופכות לפעולה של התבוננות פנימית (רפלקסיבית) המשמשת כ"איחוי בשר" עבור חלקיקי הזיכרון שנפגעו. מתוך דחף אנושי נואש לכסות את השברים הנפשיים במעטה אסתטי שמבודד אותם מהעולם החיצון, במטרה לברוא דרך חדשה של שלמות מתוך הכאב.

הנחיה: שירה שובל וגלי כנעני.
צילום: רוני כנעני ודניאל צנוך.

עקבו: Gal Adi

✨️ אולגה גרישנקו - "השלישי" ✨️

העבודה של אולגה גרישנקו בוחנת את המיטה כמרחב משותף, שבו מתקיימים בו-זמנית קרבה, פרטיות ואינטימיות. סדרת אובייקטים טקסטיליים רכים מתייחסת להרגלי הגוף ברגעים שלפני ההירדמות, ומציעה דרכים חדשות לחלוקת המרחב בין שני אנשים.

האובייקטים מזמינים אינטראקציה משחקית של הגוף, ומאפשרים לכל אחד ליצור לעצמו אזור נוחות אישי - תוך שמירה על תחושת החיבור והשהות המשותפת. הם עשויים מחומרים טבעיים - כותנה ואקרילן, בטכניקות של הדפס רשת ותפירה, ומשלבים צורות רכות ופלטת צבעים ייחודית, שיוצרת סביבת שינה נעימה, מזמינה ומעוררת סקרנות.

הנחיה: הדס הימלשיין ואיתן בן משה.
צילום: רוני כנעני ודניאל חנוך.

עקבו: Helga.H

נועה תורן - "קו 142"

התחבורה הציבורית בישראל - אוטובוסים, רכבות ומטוסים - היא זירה טקסטילית שכמעט ואינה מטופלת. העבודה של נועה תורן נולדה מתוך הרגל של צילום של מושבים בנסיעות במהלך לימודיה בשנקר, ומפגישה בין המורשת המשפחתית שלה כדור רביעי לעובדי אגד לבין הקול האישי שלה כמעצבת. נקודת המוצא הצבעונית מתכתבת עם המותג המקורי, אך מתורגמת לפלטה עכשווית ואישית.

הבדים נסרגו בטכניקת ג'קארד דו-שכבתי במכונת סריגה תעשייתית, המשלב חוטי אקרילן רכים עם פוליאסטר יציב ועמיד. לאחר הסריגה שולבו התערבויות ידניות ומשחקי טקסטורה ונפח ששוברים את הניכור של המושב הציבורי. במבט ראשון הריפודים נראים תמימים, אך במבט שני מתגלים בתוכם שמונה איורים שמעבירים ביקורת חברתית, צינית והומוריסטית - ומזמינים את הנוסע לצלול פנימה ולפענח את הסיפור שמתחבא בתוך הסריג.

הנחיה: שירה שובל וגלי כנעני.
צילום: רוני כנעני ודניאל חנוך.

עקבו: Noa in Motion

עדן בדש - "אור - צל - חלל - נוכחות / בין נוכחות להיעדר"

יחסי הגומלין בין אור, צל, גוף וחלל - והאופן שבו הצל מעצב את תפיסת הגוף במרחב - הם שמניעים את הפרויקט של עדן בדש ועומדים במרכזו. הקולקציה מורכבת מארבעה דגמים המתרגמים את התנהגות הצל: ממופע חד, כבד ובעל נוכחות, ועד למופע רך, אוורירי ומתפוגג.

באמצעות צלליות מוארכות, שקיפויות ושפה חומרית שמדגישה את המעבר בין מסה לאווריריות (צמר, ויסקוזה וכותנה, בטכניקות של סריגה תעשייתית שטוחה, סריגה במכונה ביתית, fully fashion, דיגום חופשי, cut & saw, פיתוח גזרות ותפירה), הדגמים מבטאים את איכויותיו המשתנות של הצל ואת השפעתו על תפיסת הגוף והחלל.

הנחיה: מיתר קרני ומתי הראל.
צלם: שלו אריאל.
דוגמנית: דניאלה וייסבנד.

תוכלו לראות את העבודה במלואה בתערוכת הבוגרים. 📍 27.7–3.8.2026 · שעות פתיחה: 10:00–22:00, בניין פרניק, אנה פרנק 12, רמת גן 📸 עקבו ותייגו: Eden Badash

✨️ אתי שמריהו - "ארגז חול Sandbox" ✨️
הפורמט המסורתי של מטפחת הופך אצל אתי שמריהו לאובייקט אוטונומי - ל"ארגז חול" רעיוני ומרחב ניסויי למשחק ולעימות. דרך דחף אקטיבי לציור אקספרסיבי ואישי, המטפחת הופכת לקנבס שמתווך את המתח הבלתי פוסק שבין ה"ציור הגבוה" לתרבות הפופ ה"נמוכה".

המתח הרעיוני מקבל ביטוי מוחשי במפגש בין חומריות עכשווית ותעשייתית לבין מסורת קלאסית: סדרה של 9 מטפחות בד ייחודיות, שנוצרו בשילוב מונופרינט על רשת והדפסת סובלימציה על משי טבעי משולב ויסקוזה, משי סאטן ושיפון פוליאסטר. יחד, האובייקטים המעוצבים מתגבשים לכדי מיצב ומרחב חשוף שמזמין לבחון קונפליקט, זהות וביטוי אותנטי.

הנחיה: מיתר קרני ומתי הראל.
צילום: רוני כנעני.
צילום מערב הפתיחה: דניאל חנוך.

בואו לראות את הפרויקט מקרוב בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר. 📍 27.7-3.8.2026 · שעות פתיחה: א׳-ה׳ 10:00-22:00. בניין פרניק, אנה פרנק 12, רמת גן 📸 עקבו ותייגו: eti_shmaryahu

✨️ דריה גטקין — "XLM" ✨️

הפרויקט של דריה גטקין בוחן את עידן עומס המידע, הדחיסות האורבנית ותרבות הצריכה, תוך חיבור בין תורת המידע של קלוד שאנון לאסתטיקת הפירוק של הדאדא. כאלטרנטיבה מהותית לאופנה מהירה, הסריגים בקולקציה מגיבים דינמית לגוף הלובש — עודף הבד והקפלים מתפקדים כ"יתירות חומרית", והבגד הופך לאלגוריתם לביש שמשתנה בהתאם לנתוני הלובש.

על גבי הסריגים (כותנה ופוליאסטר, בטכניקות של סריגה תעשייתית שטוחה והדפס סובלימציה) מודפסים קולאז'ים דיגיטליים המורכבים מצילומי מרחבי העולם, שמעבירים את תחושת הרוויה העירונית. בשל המבנה התלת-ממדי של הסריג, הדימויים עוברים שיבוש מכוון — עיוות חזותי שהופך לאסתטיקה חומרית חדשה, משתנה על הגוף ומזמינה את הצופה לפענח אותה.

תודות: מר ששון קדם, גב' יערה פרי.
הנחיה: הדס הימלשיין ואיתן בן משה.
צילום: רוני כנעני.
צילים מערב פתיחת התערוכה: דניאל חנוך.

הפרויקט מוצג בתערוכת הבוגרים של עיצוב טקסטיל, שנקר. 📍 27.7–3.8.2026 · שעות פתיחה: א׳–ה׳ 10:00–22:00. בניין פרניק, אנה פרנק 12, רמת גן 📸 עקבו ותייגו: DGR · פורטפוליו: indd.adobe.com/view/d2b16cf8-29e0-4caf-b5d2-