אוניברסיטת בר-אילן

לכל אחת משש התוכניות של המדור לתוכניות מובנות - חץ, חכ"ם, רום, ינשופים, יהלום ויהלום-אביב - יש אופי משלה, אבל לכולן מכנה משותף אחד: הן מיועדות לאנשים שבחרו לא להסתפק במה שכבר השיגו, אלא להמשיך לצמוח, ללמוד, להתפתח ולהרחיב אופקים גם לצד קריירה, משפחה, שירות ומשימות החיים. "בשנה מורכבת כל כך למדינת ישראל, עצם הישיבה כאן הערב איננה מובנת מאליה. כולנו ממשיכים לשאת בלב את החטופים ששבו ועדיין מתמודדים עם שיקום ממושך, את המשפחות השכולות, את הפצועים בגוף ובנפש, ואת כל מי שחייהם השתנו מאז השבעה באוקטובר", אמרה במהלך טקס הסיום של המדור פרופ' נעה וילצ'נסקי, ראשת המערך לתוכניות ייעודיות. "ובתוך המציאות הזאת, אתם בחרתם להמשיך. להגיע לשיעורים, להגיש עבודות, להתכונן למבחנים. ולא פעם לעשות זאת אחרי יום עבודה מלא, אחרי לילה ללא שינה, או תוך התמודדות עם אתגרים אישיים ומשפחתיים. ההתמדה הזאת היא הישג לא פחות מהתואר עצמו".

המדור לתוכניות מובנות מונה למעלה מ־1,400 סטודנטים וסטודנטיות. 439 מהם קיבלו הערב את תעודות התואר הראשון. "כשאני חושבת על השנים הללו, אני מבינה שהתואר הזה לא נבנה רק משעות הלימוד, מהקורסים או מהמבחנים. הוא נבנה, אולי בעיקר, מהאנשים שפגשנו בדרך", אמרה נציגת הבוגרות והבוגרים, חני צביה שומכר, בוגרת תוכנית חץ ."הגענו ממקומות שונים, מגילאים שונים, עם השקפות שונות וסיפורי חיים שונים. לא ידענו בתחילת הדרך מי יישב לידנו, עם מי נכתוב עבודות, מי יהפוך לחבר קרוב, ועם מי נצחק במסדרון בין שיעור לשיעור. אבל עם הזמן נרקם משהו מיוחד, נוצרו חיבורים, נבנו קשרים, התפתחו חברויות. חלק מהקשרים האלה, אני מאמינה, ילוו אותנו הרבה אחרי שהתעודה שנקבל הערב כבר תהיה ממוסגרת על הקיר".

במהלך הטקס בירך רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק, את הבוגרות והבוגרים. ישי חלמיש, בוגר תוכנית יהלום אביב, קרא תפילה לשלום חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. לבוגרות ולבוגרים של המדור הוענקה מתנה מיוחדת: עותק של הספר "פסיכולוגיה של הכסף" במהדורה מיוחדת, המוקדשת לזכרו של רס"ן דוד מאיר ז"ל, בוגר תוכנית יהלום. דוד היה קצין בסיירת מטכ"ל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת ברק נדל"ן, בעלה של ענת ואב לשקד, שנפל בשבעה באוקטובר בהגנה על קיבוץ בארי.

"הערב הזה הוא ההוכחה לכך שמאמץ, התמדה ואמונה בדרך משתלמים. זהו רגע של הישג, גאווה והתחלה חדשה, ואנו שמחים וגאים לחגוג אותו יחד אתכם", אמרה פרופ' וילצ'ינסקי. "כעת, כשאתם ערניים כינשופים, חדים כחיצים, חכמים מדופלמים, שואפים גבוה לרום ומבריקים כיהלום – אתם יוצאים לשלב הבא במסע. אני מאחלת לכם הצלחה רבה בכל אשר תלכו". ואנחנו כמובן מצטרפים לברכות.

בטקס הסיום של הפקולטה למדעים מדויקים, שנערך הערב, התייחס דקן הפקולטה, פרופ' אביעד פרידמן, לסיפור של באר מרים, שסיפקה לעם מים במדבר. "כשהגעתם לאוניברסיטה, פגשתם עולם של ידע שכבר היה קיים. במובן מסוים, גם אתם התחלתם את דרככם ליד באר שהייתה לכם מן המוכן. אבל מטרתה של אוניברסיטה אינה רק לאפשר לשתות מן הבאר - מטרתה ללמד כיצד לחפור. כיצד לעבוד בעצמנו על מנת לחשוף את החוכמה".

"במתמטיקה אנו מגלים מבנים ורעיונות שנראים כאילו תמיד היו שם, ורק המתינו שיחשפו אותם. בפיזיקה ובכימיה אנו מנסים להבין את חוקי הטבע ואת מבנה החומר, שאינם תלויים בנו אלא ממתינים להתגלות. ובמדעי המחשב אנו בונים כלים, מודלים ואלגוריתמים שמאפשרים לנו לחשוף ולגלות סדרים במידע ובעולם. בכל התחומים הללו, ההתקדמות מתרחשת כאשר מישהו מוסיף עוד חבל ועוד נימה, עוד רעיון, עוד ניסוי, עוד הוכחה, עוד שורה של קוד".

את דבר הבוגרים נשא אופק בריבי, בוגר התואר ראשון במחלקה למדעי המחשב, וניצול הנובה. "אחרי האירוע התחילו המחשבות: האם בכלל לחזור לתואר? איך אפשר להמשיך כרגיל, כשהכול מרגיש כל כך לא רגיל? ובהתחלה, באמת לא ידעתי איך עושים את זה. חזרתי לשנה הכי עמוסה בתואר, עם מבחנים, עבודות, מטלות שלא נגמרות, ואנשים מסביב שלא תמיד יודעים מה עובר עליך. אתה עדיין חי את האירוע, שומע סיפורים, הולך לאזכרות, נמצא באירועי הנצחה", הוא סיפר.

"דווקא שם, במקום שהיה הכי קשה, הבנתי כמה משמעותי זה שיש מישהו תומך מאחוריך. היו רגעים שבהם היה קשה לראות את הדרך קדימה, אבל המשפחה, החברים והמחלקה למדעי המחשב לא ויתרו עליי, לא הפסיקו להאמין, וידעו לא רק להתחשב - אלא גם לדחוף קדימה. בזכות התמיכה הזאת הצלחתי להמשיך, סיימתי את התואר בהצטיינות, מצאתי את המקום שלי בתעשייה. בשבילי, זה לא רק הישג אקדמי או מקצועי - בשבילי זה ניצחון, ואני יודע שאני לא היחיד".

את הבוגרות והבוגרים, המוסמכות והמוסמכים הטריים מהמחלקות למתמטיקה, לפיזיקה, לכימיה ולמדעי המחשב בירך רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק. אל הברכות הצטרף מנחה הטקס, ראש מנהל הפקולטה, ישראל ברגר. דביר פיסקי, בוגר התואר הראשון בפיזיקה בהצטיינות, הקריא את פרק קי"א בספר תהילים. "אני רוצה להודות לכולכם שעברתם את המסע הזה יחד איתנו. מזל טוב לכם, למשפחותיכם, ולכל מי שליווה אתכם בדרך ותרם להצלחתכם, ובהצלחה במסע הבא", סיכם פרופ' פרידמן, ואנחנו כמובן מצטרפים לברכות.

המחלקה למתמטיקה - אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה לפיזיקה אוניברסיטת בר-אילן
מדעי המחשב בר אילן
המחלקה לכימיה בר אילן Chemistry Department Bar-Ilan University

נבחרת ישראל לא עלתה למונדיאל, אבל נבחרת הרובוטים של המחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית בבר-אילן קורעת את הדשא!

הרובוטים החדשים של המעבדה לרובוטיקה הצטרפו לחגיגת הכדורגל, וערכו מפגש צילום נגד חבריהם הוותיקים. הנבחרת של 2009 ייצגה את ישראל באליפות העולם RoboCup 2009 והעפילה בזמנו לשמינית הגמר, אבל לא באמת היה לה סיכוי מול הדור החדש של המחלקה.

ראש המעבדה, פרופ' גל קמינקא, התרגש מהמעמד הנוסטלגי, ונזכר שלמרות הדרך הארוכה שעבר המחקר מאז, השאלה המרכזית נותרה זהה: איך לפתח בינה מלאכותית שיודעת לנצל יכולות מכניות בצורה נכונה לטובת בני האדם.

רובוטים שמשחקים כדורגל זה נחמד, אבל המטרה האמיתית מאחורי המשחק היתה לאמן אותם, כך שלא רק יבעטו חזק, אלא גם ידעו לעבוד בצוות ויבצעו ביחד את המשימות הבאות שיטילו עליהם הדור החדש של החוקרים והסטודנטים.

לאחרונה התקיימה אצלנו השקת הספר "אחרי כל המדבר הזה – על טראומה, תנועה וצמיחה ממשבר", מאת פרופ׳ יוסי לוי בלז וד"ר יעל שובל־צוקרמן, שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

שובל-צוקרמן ופרופ׳ רבקה תובל־משיח, העומדות בראש המרכז החדש שהוקם בבר-אילן לחקר השלכות הטראומה של ה-7 באוקטובר, דיברו על ההחלמה מהטראומה לא כעל חזרה לעבר, אלא כעל תנועה לעבר צורה חדשה של חיים.

אחד הרגעים המרגשים בערב היה עלייתו לבמה של המוזיקאי אהוד בנאי, שמרואיין גם בפרק החותם את הספר. בנאי ביצע שלושה שירים ושיתף בסיפור המופיע בספר, על המשמעות העמוקה שקיבל אחד משיריו עבור חייל צה״ל שעבר אירוע קשה.

הספר, ואירוע ההשקה בעקבותיו, זימנו מבט מורכב, עדין ולא פשטני על טראומה כהזמנה להקשיב למה שנשבר, למה שזז, ולמה שאולי בכל זאת יכול להתחיל לצמוח אחרי כל המדבר הזה.

בטקס הסיום של הפקולטה למדעי הרוח שנערך הערב ישבו יחד, כתף אל כתף, בוגרים ובוגרות, מוסמכים ומוסמכות שלמדו סינית, יפנית, קוריאנית, צרפתית, ערבית, יוונית, לטינית, דרמה ותיאטרון, היסטוריה, כתיבה יוצרת, תרגום בע"פ ובכתב, ביואתיקה ועוד. אולם לדברי דקנית הפקולטה, פרופ' גליה ינושבסקי, מקבלי ומקבלות התעודות הערב למדו שפה חדשה נוספת, אוניברסלית – שפת המדע. "זוהי שפה שניבים רבים לה: פילוסופיה, מתמטיקה, סוציולוגיה וספרות, פיזיקה ומוזיקה, ארכיאולוגיה ומדעי המחשב. ואף על פי כן, מכנה משותף לכל הניבים הללו, והיא המתודה, החשיבה הסדורה, הנחת העבודה – ההיפותזה, הטלת הספק, הצבת טענות נגדיות והגעה למסקנות", אמרה פרופ' ינושבסקי. "בוגרי מדעי האדם, כבוגרי המדעים המדויקים, עוזבים את ספסל הלימודים כשהם מצוידים במיומנויות אלה, ההופכות להם לטבע שני".

ראש מנהל הפקולטה, מיכל שמסיאן, ציינה את העושר האינטלקטואלי בו התברכו הבוגרות והבוגרים. "אין ספק שהשנתיים וחצי האחרונות הציבו אתגרים לא פשוטים, והשפיעו בדרכים שונות על חוויית הלימודים של רבים מכם", היא אמרה. "ובתוך כל זאת – המשכתם להתקדם, להשקיע ולהצליח. על כך מגיע לכם כל הכבוד וההערכה. יש בזה כוח, יש בזה עומק, ויש בזה הרבה מאוד השראה".

דוגמה להשראה שעליה דברה שמסיאן סיפק אבנר קדמי, מוסמך לתואר שני בתרפיה במוזיקה, המתמחה בחינוך מוזיקלי של אנשים עם צרכים מיוחדים. אבנר משמש מורה ומנחה לסדנאות קצב בתוכנית "כלים שלובים" של המחלקה למוזיקה, בה לומדים צעירים עם מוגבלות לימודי תעודה במוזיקה. הוא ושניים מהסטודנטים בתוכנית, נטע סולימן וגבריאל ידגרוב, הופיעו בנאמבר תיפוף מלהיב בשילוב הקהל.

במהלך הטקס נשאו תפילה לשלום החיילים ד"ר לואיס שכטמן, מהמחלקה למדעי המידע וליישומי בינה מלאכותית, ופרופ' יוסי ליברזון, מהמחלקה להיסטוריה כללית. חווית הלימודים, ההוראה והעבודה עם הסטודנטים בקמפוס הועברה באמצעות שני סרטונים בסגנון "סליחה על השאלה": אחד עם מרצים וחברי סגל, ואחד עם סטודנטיות וסטודנטים. על הפקת התוכן של הסרטונים, ושל הטקס באופן כללי, הייתה אמונה גב' ויוי ליכט. רקטור האוניברסיטה, פרופ' אמנון אלבק, בירך את הבוגרות והבוגרים, המוסמכות והמוסמכים. בתגובה, בירכה אותו שמסיאן, בשם הפקולטה, לרגל סיום כהונתו. "תודה על הנהגה פורצת דרך ועל תרומתך הרבה לעיצוב פניה של האוניברסיטה בשנים האחרונות. בתקופתך, קודמו תהליכים חשובים וניכרה עשייה משמעותית לקידום המחקר וההוראה בפקולטה למדעי הרוח. תרומתך לצמיחתה של הפקולטה ולהעמקת חזונה הערכי, המדעי והקהילתי ניכרת ומהדהדת בעשייתנו ותוסיף ללוות אותנו עוד שנים רבות".

שני אביב, בוגרת תואר ראשון במחלקה לערבית בהצטיינות יתרה, ומצטיינת רקטור 3 פעמים, ציטטה בנאומה את השיר "ניסים" של יהודה עמיחי: מֵרָחוֹק כּל דָּבָר נִרְאָה נֵס / אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ / אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם / רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו / וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת". "כשעמיחי כותב על חציית ים סוף, הוא מזכיר לנו שנס הוא לא תחליף לעבודה הקשה, אלא מה שמתגלה מתוכה. ומי שראה את המחזור הזה מקרוב, ראה לא רק את התעודות של הערב - אלא את הדרך", היא אמרה. "ואולי הדרך הזו, על כל מה שהיא דרשה מאיתנו, חידדה את הרלוונטיות של מדעי הרוח דווקא עכשיו. בעולם שבו מידע נאסף ומנותח במהירות עצומה, הערך שלנו לא יימדד רק בידע, אלא בשיקול הדעת שנפעיל: ביכולת לשאול נכון, לפרש בהקשר, לזהות הנחות סמויות, ולהבחין בין תשובה מהירה לתשובה טובה. בעולם כזה, מדעי הרוח הם לא קישוט להשכלה; אלא מיומנות הכרחית".

"כל שהטכנולוגיה נעשית חכמה יותר, כך השאלות שהיא מעלה נעשות אנושיות יותר. בינה מלאכותית יכולה לכתוב, לנתח, לזהות דפוסים, להמליץ ולחזות. היא יכולה לעזור לרופאים, למורים, לחוקרים ולמדינות. אבל היא גם יכולה לשעתק הטיות, לפגוע בפרטיות, לייצר מידע שקרי בביטחון מוחלט, ולהפוך החלטות מוסריות לשאלות טכניות" אמר נאור שם-טוב, מוסמך לתואר שני בהצטיינות במגמת טכנולוגיות מידע, במחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית. "לכן, מי שעוסק בטכנולוגיה חייב לעסוק גם באדם. כי מאחורי כל מודל יש הנחות, מאחורי כל מערכת יש ערכים, ומאחורי כל החלטה אוטומטית יש אדם שיכול להרוויח ממנה - או להיפגע ממנה. במובן הזה, מדעי הרוח אינם ההפך מטכנולוגיה. הם מה שמזכיר לנו שהטכנולוגיה היא לא רק שאלה של מה אפשר לעשות - אלא גם של מה נכון לעשות. הטכנולוגיה נותנת לנו כוח. מדעי הרוח שואלים אותנו מה נעשה איתו".

גם פרופ' ינשובסקי התייחסה בדבריה אל מהפיכת הבינה המלאכותית. "במקום לומר מה יישאר מאיתנו בעידן הבינה המלאכותית, נשאל - מהו האנושי בעידן ה-AI? זוהי היכולת לשאול שאלות, לפעול בהגיון, להפעיל שיקול דעת, להבחין בין מציאות להזיה. לדעת להתבטא, לדעת לבקר בצורה עניינית. להוריד להבות ולא להתסיס, לגשר ולחבר בין מציאויות שאינן דרות בכפיפה אחת, לחשוב בצורה יצירתית, להציג עמדה ולחשוב על היפוכה, להיכנס לנעליו של האחר. את המיומנויות האלה תיקחו איתכם ותעשו בהן שימוש מושכל", אמרה פרופ' ינשובסקי. "מאחלת לכם הצלחה רבה בכל אשר תלכו. אתם דור ההמשך האיכותי שעליו תיבנה מדינת המדע: חברה צודקת יותר, ביקורתית יותר, חדשנית יותר ומסורה יותר". ואנו כמובן מצטרפים לברכות.

הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת בר-אילן
הרב תחומי במדעי הרוח, אוניברסיטת בר-אילן
Classics at Bar-Ilan המחלקה ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית - אוניברסיטת בר אילן
המחלקה להיסטוריה כללית - אוניברסיטת בר אילן
המחלקה למוזיקה - אוניברסיטת בר-אילן
ספרות משווה בר אילן
המחלקה לערבית - אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן
Département de Français - Université Bar Ilan : בר אילן. המחלקה לתרבות צרפת
המחלקה ללימודי אסיה, אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה לתרגום וחקר התרגום - אוניברסיטת בר-אילן

שמחנו לארח אלפי סטודנטים וסטודנטיות-לעתיד ביום הפתוח בקמפוס בר-אילן וללוות אותם בצעדים הראשונים בדרך אל התואר!

ההרשמה ללימודים ממשיכה באתר שלנו https://www.biu.ac.il/registrati.../information/registration

היום הפתוח בעיצומו!
אל תפספסו את הטבת היום הפתוח להרשמה ללימודים!
קוד הנחה 20263

התוכניות של המדור לזרועות הביטחון הן חלק ייחודי בנוף האוניברסיטאי — הן במתכונת הלימודים והן בהתאמה לצורכי אנשי זרועות הביטחון והתעשיות הביטחוניות. רוב בוגרי ובוגרת המדור, שקיבלו השבוע את התארים בטקס חגיגי, החלו את לימודיהם אחרי השבעה באוקטובר. "בימים שבהם המדינה כולה הייתה שרויה בהלם, בכאב ובחוסר ודאות. בימים שבהם רבים נקראו לדגל, התמודדו עם אובדן, עם דאגה לבני משפחה ולחברים, עם שירות ממושך ועם מציאות שלא הכרנו – בחרתם לעשות מעשה של אמונה. אמונה בעתיד, ביכולת לצמוח גם מתוך משבר, בכך שגם כאשר המציאות רועשת ומטלטלת, יש ערך לבניית קומה נוספת של ידע, של מקצועיות ושל התפתחות אישית", אמרה ראש המערך לתוכניות ייעודיות, פרופ' נעה וילצ'ינסקי. "כפסיכולוגית, אני יודעת שלעתים אנשים מחפשים בתקופות קשות עוגן, משהו יציב להיאחז בו. עבור חלק מכם הלימודים היו בדיוק זה. מרחב של חשיבה בתוך הכאוס. אי של שפיות בתוך סערה. מקום שבו אפשר היה להמשיך לבנות, דווקא כאשר מסביב הכול נראה שבור".

אחד הדברים שלימדה אותנו המציאות בשנתיים וחצי האחרונות הוא שגיבורות וגיבורים אמיתיים מסתובבים בינינו. המלחמה חשפה אינספור סיפורי גבורה — אנשים שפעלו באומץ לב יוצא דופן, התמודדו עם מצבים בלתי אפשריים, ודאגו לאחר גם במחיר אישי כבד. נציגת בוגרות ובוגרי התואר הראשון, אורן, ציינה בדבריה את העובדה שהיכולת שלנו לקום בבוקר, לתכנן את העתיד, ללמוד ולעבוד, לחלום חלומות ולבנות את החיים, נשענת על מערכת שלמה שרוב פעילותה מתרחשת הרחק מהעין. "במובן הזה, מדינת ישראל מזכירה קרחון. החלק הקטן והגלוי שלו הוא החיים שאנחנו מכירים, אך עיקרו של הקרחון הזה נמצא מתחת לפני המים. שם נמצאים צה"ל, מערך המילואים, כוחות הביטחון, אנשי משרד הביטחון ומשרדי הממשלה, לוחמי מג"ב והימ"מ, והיחידות החשאיות בארגונים השונים, שפועלים בצללים על מנת שכולנו נוכל לחיות באור. לצידם אזרחים רבים, שבשקט, במסירות ובאחריות, מהווים חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. כשאני מביטה סביבי הערב, אני יודעת שרבים מהאנשים שיושבים כאן הם חלק מאותו חלק נסתר של הקרחון".

למדור לזרועות הביטחון ארבע תוכניות לתואר ראשון – צופן, ניצבים, משא"ן ומגן – ותוכנית אחת לתואר שני – תוכנית עמנואל, הקרויה על שמו של סא"ל עמנואל מורנו הי"ד. "בעידן שבו כמעט כל דבר מתועד, מוצג ומפורסם, יש משהו מעורר השראה בדמות שמזכירה לנו שלא כל עשייה זקוקה לבמה. שיש ערך גם לעשייה השקטה, לאחריות היומיומית, ולבחירה לעשות את הדבר הנכון - גם כשאיש אינו מביט. נדמה לי שזהו גם אחד הדברים שמאפיינים את האנשים שיושבים כאן הערב, כל אחד בתחום עיסוקו", אמר בן, נציג מוסמכי ומוסמכות תוכנית עמנואל, והוסיף: "הערב הזה אינו רק ציון של קבלת תואר. הוא גם עדות לבחירה להמשיך בדרך של למידה והתפתחות - דווקא בתקופות מורכבות. להבנה שידע, צמיחה וסקרנות אינם נעצרים בגלל הקושי, ולעיתים אף שואבים ממנו משמעות עמוקה יותר".

ראש המדור, עינת ברוק, ציינה את הערכתה הרבה לבוגרי ובוגרות המדור, אשר התמידו בלימודיהם תוך כדי שירות, עבודה, ניהול משפחה וטיפול בילדים, ובמקביל למלחמה. "למדתם בתקופה אינטנסיבית ומאתגרת במיוחד. מגיע לכם לעצור לרגע, להביט לאחור ולהתגאות בדרך שעשיתם ובהישג שאליו הגעתם, דווקא בתקופה מורכבת כל כך. אנו מלאי הערכה לנחישות, להתמדה ולעמידה ביעדים שהצבתם לעצמכם". היא הזכירה בדבריה גם את מחירה הכבד של המלחמה, הנפגעים והנופלים, ובהם סטודנטים ובוגרים רבים של המדור. אחד מהם היה דרור אלטון ז"ל, בוגר תואר ראשון במדור ולוחם ימ"מ, שנפל בגבורה ב-7.10 בצומת שער הנגב. חברת ילדות של דרור כתבה לזכרו ספר ילדים, והציגה אותו בדוכן במהלך זמן ההתכנסות שקדם לטקס, אותו אייש גם אביו של דרור, אבי. "נזכור את הנופלים והנופלות תמיד, ונשתדל להמשיך את דרכם", הבטיחה ברוק.

אל הברכות לבוגרות ולבוגרים, המוסמכות והמוסמכים, הצטרפו גם רקטור אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אמנון אלבק, וסגן הרקטור פרופ' אריה רייך. "התעודה שתקבלו הערב מעידה על ידע שרכשתם, אבל בעיניי היא מעידה גם על משהו נוסף: על חוסן. על היכולת להמשיך קדימה גם כשהדרך מורכבת, לבחור בעתיד גם כאשר ההווה מאתגר, ולהבין שהשכלה, ידע וחשיבה ביקורתית אינם מותרות של ימי שגרה – אלא נכסים חיוניים דווקא בימים של משבר", סיכמה פרופ' וילצ'ינסקי, והוסיפה: "אני גאה בכם מאוד. אני מאחלת שתמשיכו להוביל, להשפיע, ללמוד ולצמוח. מדינת ישראל זקוקה לאנשים ונשים כמוכם".