אוניברסיטת בר-אילן

06/10/2026

אוניברסיטת בר-אילן מציינת וזוכרת את אירועי השבעה באוקטובר, אנו מרכינים ראש לזכר הנרצחים ומחזקים את הפצועים בגוף ובנפש.

יחד נזכור, נכאב, ונמשיך לייחל לימים של שקט, נחמה ותקווה.

06/10/2026

איך משפיע מצב החירום המתמשך על תינוקות שנולדו למציאות של מלחמה?

נועם אפרתי, דוקטורנטית במעבדה לנוירופסיכולוגיה התפתחותית של פרופ' רוני גבע, זכתה במלגת נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית עבור מחקרה שבוחן את השפעות הדחק בתקופת הינקות המכוננת בחיי האדם, תוך התמקדות בעיקר בכוחו של סינכרון פיזיולוגי בין אם לתינוקה.

ברכות לנועם ובהצלחה במחקר!
המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בר אילן

05/10/2026

אוניברסיטת בר-אילן מוקיעה ומזועזעת מהמעשים המיוחסים למרצה בכתב האישום. הנהלת האוניברסיטה קוראת למשטרה ולפרקליטות למצות עמו את הדין בחומרה ככל שהדברים יוכחו כנכונים.

המרצה מושעה לאלתר עד תום ההליכים.

04/10/2026

מה קורה כשמערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף, מצליחה לחדור אל המוח ולפגוע בתפקוד שלו?

זו אחת השאלות המורכבות בחקר הזאבת הנוירופסיכיאטרית, מהסיבוכים המאתגרים ביותר של מחלת הזאבת.

במשך שנים חוקר פרופ' חיים פוטרמן מהפקולטה לרפואה את המנגנונים שמאפשרים למערכת החיסון לחצות את מחסומי המוח, להפעיל תאי חיסון ותאי גלייה ולפגוע בתפקוד העצבי. מחקריו עוסקים גם בזיהוי סמנים ביולוגיים לאבחון מוקדם ובפיתוח מטרות חדשות לטיפול ממוקד.

ועכשיו מגיעה הכרה בינלאומית יוצאת דופן: מחקר מקיף שפורסם בכתב העת Frontiers in Immunology ומיפה את המחקר העולמי בתחום, דירג את פרופ' פוטרמן במקום הראשון בעולם במדדי השפעה אקדמית ותפוקה מחקרית.

הפקולטה לרפואה בגליל - אוניברסיטת בר-אילן

04/10/2026

אמיר, הבן של ד״ר טלי גזית, חוקרת במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר־אילן, מספר על המחקר של אמו שבוחן איך האינטרנט והבינה המלאכותית משפיעים על ההתנהגות שלנו, על הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם אחרים ועל האופן שבו אנשים מנהיגים ומשפיעים.

#בראילן #מדעיהממידע #בראילן #בינהמלאכותית #התנהגותאנושית

04/10/2026

בקרוב כולנו נהיה בקמפוס!
מתרגשים לחזור 💚🩵✨

#בראילן #אוניברסיטה #יוםפתוח #תואר #אוניברסיטתבראילן

24/09/2026

ארבעת המינים: לא רק סמל לחג

אנחנו רגילים לפגוש אותם יחד: אתרוג, לולב, הדס וערבה. ארבעה צמחים שהפכו לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם סוכות.

אבל אם עוצרים לרגע ומסתכלים עליהם כעל צמחים, מתגלה סיפור קצת אחר.

הערבה, למשל, היא לא רק ענף ירוק שאנחנו מחזיקים בסוכות. במשך מאות שנים השתמשו בקליפת הערבה ברפואה המסורתית לשיכוך כאבים וחום. הסיבה מעניינת במיוחד: הקליפה מכילה סליצין, חומר שממנו התפתח הידע הכימי שהוביל בהמשך לפיתוח האספירין.

גם ההדס היה מוכר הרבה לפני שהפך לחלק מארבעת המינים. העלים הריחניים שלו עשירים בשמנים אתריים, וברפואה העממית נעשה בהם שימוש למגוון מטרות, ובהן הקלה על שיעול ובעיות בדרכי הנשימה ושימושים שונים בעור.

ואז מגיע האתרוג. פרי ההדר הזה יוצא דופן לא רק במראה שלו ובקליפה העבה, אלא גם בריח החזק שלה. האתרוג מכיל ויטמין C ותרכובות נוספות שנחקרו בשל פעילותן נוגדת החמצון. לאורך ההיסטוריה יוחסו לו גם שימושים רפואיים שונים במסורות הרפואיות של אגן הים התיכון.

והלולב? כאן יש הפתעה קטנה: לולב הוא בכלל לא פרי. זהו העלה הצעיר והסגור של עץ התמר. התמר עצמו היה במשך אלפי שנים מזון חשוב באזור שלנו, מקור זמין לאנרגיה, ובמסורות שונות נעשה שימוש גם בחלקים נוספים של העץ.

ארבעה צמחים שונים מאוד זה מזה:
אחד אוהב מים, אחד חום, אחד גדל בחורש הים־תיכוני ואחד נותן לנו פרי מתוק.
ובסוכות הם נפגשים.

אז בפעם הבאה שאתם מחזיקים את ארבעת המינים, אולי שווה להסתכל עליהם גם קצת אחרת: לא רק כסמלים של החג, אלא כעל ארבעה צמחים עם היסטוריה ארוכה משלהם.

חג סוכות שמח 🌿

23/09/2026

מה הכי חשוב לבדוק ביום פתוח? שאלנו את המתעניינים שהגיעו ליום הפתוח 🤩🍃

#בראילן #יוםפתוח #תואר #סטודנטים #אוניברסיטה

23/09/2026

האם לתקשורת יש אחריות על אירועי ה-7.10?
ד"ר יונתן אילן מארח בפודקאסט שלו את הכתב הצבאי אור הלר, לשיחה מטלטלת על חלקה של התקשורת לפני ואחרי המלחמה

להאזנה ביוטיוב
https://www.youtube.com/watch?v=PTdleRzpjNA

להאזנה בספוטיפיי
https://open.spotify.com/episode/2fb0xlLEqy0hgTuZuABNVu

23/09/2026